הסיוט הגדול של המוני ישראלים מתגשם מול חלון ביתה של גלית כץ ממטולה. מהסלון שלה אפשר לראות ללא מאמץ את העבודות של צה"ל לאיתור מנהרות חיזבאללה. תושבים בצפון חשדו והתלוננו עליהן שנים רבות, אך עד השבוע הן נתפסו רק כפחד של התושבים, ספק מוצדק ספק מופרז. ואז החל מבצע "מגן צפוני". בן־לילה קיבלו החששות חותמת רשמית. תוך שעות ספורות אותרה מנהרה ראשונה מול מטולה. גם בשעה זו ממשיכים כוחותינו לחפש לאורך הגבול עם לבנון מנהרות התקפיות נוספות שכרו אנשי חיזבאללה. וגלית כץ? היא דווקא רגועה.
"היה לי ברור שמהמרפסת שלי יראו את האירוע הבא", היא אומרת. "רצו אצלנו המון בדיחות על זה. בכל פעם כשהיינו יושבים כאן במרפסת עם החברים, היינו אומרים 'כשהאירוע יקרה תוכלו להגיע למרפסת לראות, אבל תצטרכו לשלם לנו שכירות'. הדבר הראשון שעשיתי בבוקר היה לפתוח את החלונות הגדולים של המרפסת, כדי שהפיצוצים לא יהרסו לי אותם. מוזר להגיד את זה, אבל זה אירוע שצפיתי אותו".
בבוקר יום שלישי, בשעה שבע וחצי, פרץ לחיינו בהפתעה גמורה מבצע "מגן צפוני", שהחל בחשאיות בשטח כבר בלילה הקודם. ההגדרה מבצע עוררה בהלה מסוימת – ובהתחשב באופן שבו הוא נתפס בציבור, ייתכן שמדובר במינוח לא מוצלח – אך בשורה התחתונה מדובר במבצע לכל דבר ועניין. שעתיים לפני שהמבצע נודע, הוא כבר השיג את הצלחתו הראשונה: קידוח שפגע ישירות במנהרת חיזבאללה, מעט דרומית למטולה. על פי הערכות צה"ל, המנהרה הזו נועדה לשמש כוח קדמי של חיזבאללה, שאמור היה לצאת דרכה ולבודד את מטולה באמצעות השתלטות על כביש 90.
מידור גבוה
אופיין של מנהרות חיזבאללה בגבול לבנון שונה מהותית מאלו של חמאס בעזה. ראשית, הקרקע שונה. בדרום המנהרות נחפרות בחול, ויש צורך ליצור להן דפנות מבטון; בצפון הן נחצבות בתוך קרקע סלעית, ויש להן דיפון וקירוי "טבעי". מנהרות חמאס הן לרוב נמוכות וצרות יחסית; אלה של חיזבאללה גדולות בהרבה – ברוחב של שני מטרים ובגובה דומה – כאלה שכוח מסתער יכול לדהור בהן בקלות לתוך שטח ישראל. אכן, זה בדיוק היה ייעודן.
המבצע החל במאמץ ממוקד מול מטולה, אבל גם בנקודות נוספות במקביל. ההבנה היא שבאזור ישנן כמה מנהרות, אלא שהידע האיכותי ביותר שהושג באמצעים הטכנולוגיים יושם מול מטולה – והוא אכן הוכיח את עצמו עם גילוי ראשון, בתוך פחות מ־12 שעות מתחילת המבצע.
"זה קרה מהר משחשבנו", מתאר סא"ל אבשלום דדון, קצין ההנדסה של עוצבת הגליל. "בסביבות חמש בבוקר כבר הייתה הצליפה (הפגיעה במנהרה, א"ז), וצריך לומר שזה היה אחד הקידוחים הראשונים שעשינו. תמיד משמח כשזה קורה מהר".
את דדון פגשנו בשטח, צמוד לגבול, ממש מעל המנהרה שאותרה. כלים הנדסיים המשיכו לפעול סביבו כל העת.
כמה מנהרות יש בסך הכול?
"לא נכון לחשוף את המספר ולדבר עליו. אנחנו יודעים שיש לא מעט מנהרות של חיזבאללה, ואנחנו אוחזים בכולן".
אתם עובדים בכל הנקודות במקביל?
"לא בכולן במקביל, אבל עובדים על פי תוכנית סדורה שהכנו מראש. שום דבר לא מקרי במה שקורה כאן. חלק מהפעולות נעשות במקביל וחלקן בזו אחר זו, תלוי באילוצי גזרה ואילוצי הגנה שיש פה".
לפני שהחל לשמש כקהנ"א – קצין הנדסה אוגדתי – היה דדון סגן מפקד פלוגה ביחידת יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות), יחידת העילית של חיל ההנדסה. בתפקידו שם עסק תקופה ממושכת במנהרות בעזה. "מה שלמדתי בעזה טוב ותורם, אבל זה ממש לא דומה למה שאנחנו רואים היום", הוא אומר. "ככל שאנחנו חושפים ומגלים את תוואי המנהרות, אנחנו מגלים את הפרופיל של המִנהור, וצריך לומר שרק לפני 24 שעות גילינו איך נראית מנהרה כזו מבפנים. זה שונה מאוד מעזה".
בצה"ל מתכננים כבר יותר משנתיים את מבצע 'מגן צפוני'. התכנון נשמר ברמת חשאיות כה גבוהה, עד שאפילו חלק מאלופי המטה הכללי לא הכירו אותו.
מתי בכלל התוודעת לסיפור המנהרות של חיזבאללה?
"מהיום הראשון שלי בתפקיד", משיב דדון. "לפני כן לא היה לי מושג, וטוב שכך. כשנכנסתי זה היה בראשית הדרך, עדיין על שולחן השרטוטים. הבנתי שזה עומד להיות המוקד המרכזי שלי בתפקיד, ומהיום הראשון עסקנו בזה המון. אני לא חושב שהיה שבוע שלא עברנו בו אישורי תוכניות או תרגיל, מודל או הכנה לעניין הזה. במהלך השנה הזו ביצענו במעט מאוד זמן תהליכים שעושים בהרבה מאוד שנים, כי רצינו ששום תוואי לא ייצור איום על האנשים שחיים פה בגזרה".
ההכנות למבצע כללו ניסויים שונים במרחבים רחוקים מהגדר, שבהם נבחנה פעולתן של הטכנולוגיות השונות – החל בטכנולוגיות האיתור, וכלה באמצעי הקדיחה שנועדו לפגוע במנהרות.
"בנינו מרחבים שלמים שבהם תִרחשנו את האיום כפי שראינו אותו לפני המבצע", מספר סא"ל דדון. "ממש תרגלנו שם את הטכנולוגיות השונות כדי להבין איך הן מגיבות לסוג הקרקע בצפון. לא יכולנו להעתיק את היכולות מעזה ולהגיד 'זה עובד שם אז זה מוצלח'. הבנו שהקרקע פה מגיבה אחרת ומדברת בשפה שונה. לכן הלמידה מעזה הייתה נכונה, אבל הרבה דברים הם קונקרטיים רק לגזרה הזו. היו לנו כמה אתרים, וכל אתר בחן יכולות שונות. זה תרם מאוד למאמץ, והיה נכון להשקיע את המאמצים האלו".
למה נבחר העיתוי הזה לפעולה?
"אך ורק בגלל דבר אחד – העובדה שהגענו לבשלות מבצעית וליכולת לעשות את זה בצורה מהירה שלא תפגע בתושבים שחיים פה, גם מבחינת נזק סביבתי וגם מבחינת אורח החיים. מדובר בעיקר על בשלות טכנולוגית של אמצעים שהבנו שהם ימצאו לנו את המנהרות, וגם מבחינת בשלות הגזרה, שהרגשנו שהכוחות מוכנים".
כמה זמן ייקח למצוא את המנהרה הבאה?
"אני נערך לפרק זמן ארוך. אם זה מצליח כמו פה – מצוין, ואם לא – אנחנו נשב על התוואי כמה שצריך עד שנגלה אותו, גם אם זה אומר חודשים".
מה עם המנהרות שלא חוצות את הגדר? איך תטפלו בהן?
"אנחנו מכירים אותן, את אלו שעוד לא חצו ואת אלו שהגיעו ממש לגדר, ואנחנו גם יכולים להתמודד איתן".
בחזרה לבית משפחת כץ במטולה. תכונה רבה נצפית כל העת סמוך לבית, שכן מתחת למרפסת נמצאת נקודת התצפית הטובה ביותר על גדר הגבול ועל העבודות ההנדסיות לאיתור מנהרה, נוספת על זו שכבר אותרה מדרום למטולה. גלית ובנה שגיב בן ה־19, שעומד להתגייס בקרוב אחרי שנת מכינה, עסוקים בעיקר בהגשת אוכל ותה חם לחיילים למטה. "כשאתה שואל מישהו על המצב אתה צריך לדעת מי עונה לך – אישה, גבר, נער", מנתחת גלית. "התשובות שתקבל יהיו שונות לחלוטין. בטח שגיב אמר לך 'אוקיי, הכול בסדר', אבל כאימא אני יכולה להגיד שמאז שעברנו לבית הזה לפני שלוש שנים, אני כל הזמן נועלת את הבית".
תושבים התריעו וטענו כבר לפני כמה שנים כי הם שומעים קולות חפירה מגבול לבנון. צה"ל בדק את התלונות לאורך השנים, אבל לא מצא להן אישוש. בחלק מהמקרים טענות התושבים התקבלו בזלזול מסוים. הפעם הראשונה שבה הובן שחיזבאללה אכן מחזיק במנהרות הייתה בשלהי שנת 2014, בעקבות ההלם של צוק איתן ומנהרות חמאס שתפסו את ישראל לא מוכנה.
"לי לא היה ספק שיש מנהרות", אומרת גלית, "אבל באותה מידה אני חייבת לומר שעם כל הפחד היה לי ברור שגם לצה"ל לא היה ספק, גם אם הוא הגדיר את זה אחרת וגם אם הוא נשמע אחרת. אין ספק שזה מלחיץ וקצת מפחיד, אבל התעוררתי לבוקר כזה שהייתי מצפה שאני אפחד בו יותר, ואני לא".
"פעולת המנע הזאת בעיקר מרגיעה", מסכים שגיב. "הידיעה הזו שהצבא מטפל במשהו שיכול להיות איום עתידי ומונע אותו עכשיו, לפני שתהיה מערכה שבה זה יכול להפתיע. מרגיע אותי לדעת שהצבא ערוך לזה עכשיו".
מקלט בבוידעם
ליאורה נגרין, גם היא תושבת מטולה, התגוררה עד לפני זמן קצר בשורת הבתים הראשונה, ממש מול הנקודה שבה כבר אותרה המנהרה הראשונה. בשנת 2014 היא התלוננה באוזני כוחות הביטחון על רעשי חפירה שהיא שומעת בלילות. "הייתי שומעת בשעות מאוד מוזרות בלילה, או לפנות בוקר, את פטיש האוויר עובד. זה היה מוזר מאוד, כי מי עושה שיפוצים ועובד בשעות כאלו? זה היה בערך כשהתחילו המנהרות בדרום, אז קצת לעגו לנו. היה קצין שנפגש איתנו מטעם הצבא, ואמר שאנחנו בסך הכול מזדהים עם תושבי הדרום".
כך היה גם במוקדים נוספים לאורך הגבול: תושבים שהתלוננו שנים רבות, וחשו שטענותיהם לא נלקחות ברצינות. בצה"ל טענו השבוע שבשום שלב לא זלזלו בתלונות התושבים, ובעקבות כל תלונה בוצעה בדיקה בשטח. בדיעבד, עם התקדמות חקר תת־הקרקע בצפון, התברר כי אופייה של הקרקע הצפונית הוא כזה שעשוי להוליך את הרעשים למקומות בלתי צפויים.
"אני זוכרת שדיברנו על זה בינינו, החברים", מספרת ליאורה. "כולם שומעים רעשים וקולות, ולא מדברים על זה. יש דברים שאתה לא חושב עליהם עד שאתה רואה אותם. מי חשב על מנהרה? חשבנו על חדירות מחבלים, על גלשנים, דברים שהכרנו. לא חשבנו על מנהרות. לי זה מזכיר את מלחמת וייטנאם. לא עלתה בדעתנו בכלל אפשרות כזאת".
ליאורה הציגה את הטענות לצבא, ובתגובה נערך מפגש לתושבי מטולה עם קצין צה"ל והוא ביקש להרגיע אותם. השיחה נערכה שבועות ספורים אחרי צוק איתן – ככל הנראה עוד לפני שבצה"ל הבינו את תוכנית המנהרות של חיזבאללה, הבנה שהגיעה רק לקראת סוף שנת 2014. "גרמו לי להרגיש שאולי אני באמת מגזימה, שאולי זה לא חריג ולא מוזר, ושהמחשבות שלי לא ריאליות", אומרת ליאורה. "אמרו שמאוד קשה לחפור פה מנהרות כי האדמה סלעית. בדיעבד אני יכולה להבין שזה נעשה מתוך כוונה להשרות אווירה רגועה. לא נראה לי שבאמת זלזלו, כי הם כן בדקו. נראה שעם השנים התלונות לא נשכחו. כנראה באמת היה מי שבדק אותן, רק שלנו, לציבור, החליטו להראות שהכול בסדר והשגרה נמשכת, כי זה באמת מאוד מדאיג".
במקרה של ליאורה, הדאגה תורגמה גם למעשים. "בבית הישן היה לנו בוידעם במקלחת. קניתי סולם מיוחד, מתקפל, וכל הזמן חשבתי שאם חודרים מחבלים, אני מעלה את כולם בסולם הזה, והאחרון סוגר את הדלת, ושם מתחבאים בשקט. בדקות הראשונות אין מי שיעזור לך, אתה נתון לחסדי שמיים. לצבא ייקח זמן להגיע. עם כל זה שאני סומכת על הצבא, אני יודעת שבזמן אמת אם מישהו רוצה לעשות משהו – הוא יכול להצליח".
