"הייתה לי הזכות לגדול כבנו של אחד מראשוני הלוחמים למען הוראה בשפה העברית, אך עלינו לדעת כי גם היום כשחודשה העברית, אנו לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. יש לשמר את השפה להעשיר אותה, לגוון אותה, לחדש אותה, לעדכן אותה ולשמור עליה מכל משמר" – כך אמר הבוקר (יום ה') נשיא המדינה ראובן ריבלין בעקבות חשיפת מקור ראשון על כוונת האוניברסיטה העברית בירושלים לשנות את שפת ההוראה בתארים המתקדמים לאנגלית.
–חשיפת מקור ראשון: מדוע האוניברסיטה העברית רוצה להתנתק מהשפה העברית
לדברי הנשיא, "כנגד כל הסיכויים, נס חידוש השימוש בעברית כשפה חיה ונושמת התממש לנגד עינינו המשתאות. הדיווחים על כוונת האוניברסיטה העברית לעבור ללימודי אנגלית בתארים מתקדמים מטרידים אותי מאוד ואף הבעתי השבוע את דאגתי מהאפשרות בפני גורמים רמי דרג באוניברסיטה.

"מהלך כזה מסכן את תחייתה של העברית באופן ממשי. שפה שאין בה יצירה אקדמית ברמה גבוהה בכלל התחומים, המדע, החברה, ומעל הכול – הרוח, קרובה להיות שפה מתה", המשיך הנשיא. "זהו רעיון אומלל שמשמעותו כריתת הענף עליו יושבת האוניברסיטה העברית ונשיאת שם העברית לשווא. אני קורא לקברניטי האוניברסיטה העברית להבהיר כי אין בכוונתם לקדם מהלך שכזה ולהמשיך להיות שותפים אמיתיים בתחיית העברית".
רקטור האוניברסיטה פרופסור ברק מדינה, התייחס הבוקר לחשיפת מקור ראשון בגלי צה"ל ותקף את האקדמיה שהתכנסה אתמול וקראה לראשי האוניברסיטה להימנע מיישום התוכנית. "האקדמיה ללשון העברית מתנהגת באופן מוזר – היא קוראת ידיעה בעיתון ואז מתכנסת בלי לדבר איתנו, בלי להזמין אותנו, בלי לבדוק מהן העובדות", אמר פרופ' מדינה. "העובדות הן כאלו: על התחומים של מדעי החברה והרוח, שהאקדמיה מאוד נלחצה מהם, ממשיכים להיות בעברית. זה בכלל לא קשור לנושא וכל הדיון לא רלוונטי. כל הדיון הוא על לימודי המוסמך בקטגוריה של מדעים ניסויים, שבקטגוריה הצרה הזאת יש משהו בין 15 ל-20 אחוז מהסטודנטים.
"יש דילמה בין שימור התרבות המקומית, אקדמיה היא חלק מקומי שם. וזה לא רק השפה אלא כל מה שלומדים שם", ציין מדינה. "מצד שני, אנחנו צריכים להבטיח את הרמה האקדמית שלנו, ואם אנחנו נסתגר בעולם הצר שלנו, ולא נהיה פתוחים לעולם, זה יפגע במעמד האקדמי שלנו. לא נוכל למשוך סטודנטים ומרצים מצוינים מחו"ל. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות דבר כזה מכיוון שברור לנו שמעמד השפה העברית חזק ואיתן יותר ממה שהיה לפני 100 שנה".

פרופ' מדינה אמר כי מדובר ב"סערה בכוס מים" והבהיר כי "בתחומי לימוד מצומצמים, הקורסים יהיו באנגלית ככל שיהיו סטודנטים זרים. לא ניתן קורס באנגלית אם אין סטודנטים זרים. הכוונה היא לא לעשות את זה להכעיס או שום דבר כזה. אני חושב שעגום מאוד לדאוג ככה לגורל השפה העברית בגלל סיפור כזה. לא ברור לי מה הבקשה של האקדמיה. מדעי החברה והרוח יישארו בעברית – הם פורצים לדלת פתוחה. ממילא הסטודנטים שמגיעים לתואר מוסמך יודעים שהם צריכים לכתוב את העבודות שלהם באנגלית – עבודות תואר מוסמך ודוקטור הן באנגלית ומתפרסמות בכתבי עת באנגלית. אז מי שאין לו רמה מספקת באנגלית יתקשה להתקבל בכל מקרה".
מנגד, בכתבה בעיתון 'הארץ' הודה סגן נשיא האוניברסיטה לענייני בינלאומיות פרופ' אורון שגריר כי במוסד מתכוונים ברצינות ליישם את התוכנית ואף להרחיבה לתחומים נוספים. "העולם הולך לכיוון של לימודים בינלאומיים, ובעקבות זאת, כך צריך להיות גם אצלנו", אמר. "אם האוניברסיטה רוצה להיות חלק מהעולם המדעי היום, עוד ועוד תוכניות יעברו ללמד באנגלית בתארי המוסמך והדוקטורט".
יו"ר סיעת יש עתיד ח"כ עופר שלח אמר כי "הרעיון שהאוניברסיטה העברית בירושלים תעבור ללמד חלק מהקורסים בשפה האנגלית, הוא רעיון מופרך". לדבריו, מדובר ב"רעיון מופרך שנוגד מאה וחמישים שנה של ציונות ומהות של עם בארצו. בשם המעמד הבינלאומי והאטרקטיביות לסטודנטים זרים, רוצים לעשות צעד שנוגד מאה וחמישים שנה של ציונות ומהות של עם בארצו. אם האוניברסיטה לא תרד מהרעיון הזה, על המערכת הפוליטית לגרום לה לבטל אותו".