מערכת היחסים שבין שרת המשפטים איילת שקד והמשנה ליועמ"ש דינה זילבר הגיעה בשבוע שעבר לנקודת רתיחה. ביום ראשון בערב הודיעה שקד ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל כי בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת, בכוונתה להגיע לדיון למחרת בוועדה בנושא הסכם החלב, במקום זילבר. זאת בהתאם להודעתה המוקדמת של שקד, כי זילבר לא תופיע בוועדות הכנסת במהלך כנס החורף. זילבר החליטה לקבוע עובדות בשטח, והודיעה לעיתונאים כי תגיע לישיבת הוועדה למרות דברי שקד, וזאת מכוח הגיבוי שנתן לה היועמ"ש מנדלבליט.
אלא שבמקביל מצאו עצמן שקד וזילבר משתפות פעולה בסוגיה טעונה הרבה יותר: החלטת הוועדה למינוי בכירים שלא לאשר את מועמדותו של ניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. אדרי משך את מועמדותו לאחר שקיבל מסרים כי לא בטוח שהמערכת המשפטית תגבה אותו מול בג"ץ, אם תוגש עתירה נגד מינויו. אבל זו הזדמנות טובה לבחון מה עמד מאחורי זהות האינטרסים בסוגיה בין שקד לזילבר.
האינטרס של שקד ידוע: משילות. שרת המשפטים רוצה שהמילה האחרונה בכל הנוגע למינויי בכירים תהיה של הפוליטיקאים ולא של ועדות מקצועיות, ובעבר אף הציעה לבטל את ועדת האיתור למינוי היועמ"ש. נראה שבאירוע הנוכחי היא לא בדקה לעומק את מועמדותו של אדרי, אלא סמכה על שיקול דעתו של השר גלעד ארדן.
השאלה היא מהו האינטרס של זילבר, שמפעל חייה הוא ביצור מעמדם של שומרי הסף. מי אם לא הוועדה למינוי בכירים אמור לקבל את גיבויה המלא כשומרת סף? ואיך מצאו עצמן שתי הבכירות מסכימות על סוגיה שאמורה לעמוד בלב המחלוקת ביניהן? כדי להבין את הצטלבות האינטרסים המוזרה הזו צריך להניח את פיסות הפאזל על השולחן, לזהות קשרים ולהרכיב את התמונה המלאה.
מהמידע שהתפרסם נראה שהחלטת הוועדה בנוגע לאדרי נשענה על כמה "כתמים שחורים" לכאורה ברקורד המקצועי שלו: על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2016, בהיותו ראש אגף התנועה נהג אדרי לבטל דו"חות תנועה שנרשמו לקצינים בכירים בנימוקי כזב של "פעילות ביטחונית"; אותו דו"ח העלה ביחס לאדרי "תמונה עגומה של התעלמות מדיווחים לא נכונים של קצין בכיר", וקבע כי "המועמד שהעניין היה בסמכותו ובאחריותו אימץ נוהג שאינו מתיישב עם הקפדה על טוהר המידות במשטרה". "החלטות המועמד לא לוו בהנמקות או בהסברים", קבע השופט גולדברג בדו"ח שהוציא לשרים.
בנפרד מהדו"ח ישנן טענות נוספות שהוטחו נגד הקצין הבכיר על ידי מתלוננים שונים וצריכות היו להיבדק. כך למשל נטען שאדרי גיבה שוטרים שהיו מעורבים בפלילים בשלושה מקרים לפחות, והעניק עדות אופי לשוטר שהורשע בגניבה, מרמה והפרת אמונים; נהג מונית טען שאדרי עיכב אותו וכתב לו דו"ח תנועה שקרי לאחר ש"חתך" אותו בכביש בנהיגה פראית; עוד נטען כי הקצין ניהל קשרים פסולים עם בכירים ב'ישראל ביתנו' בתקופה שהללו היו מעורבים בפרשת השחיתות במפלגה ועוד.
אלא שבסטנדרטים הקלוקלים שפשו במשטרת ישראל, התנהגויות מעין אלו נתפסות כנורמטיביות כמעט, וודאי שהן משניות בהשוואה לסיפור גדול בהרבה שהיה צריך להטריד את מנוחתם של חברי הוועדה למינוי בכירים. הכוונה היא לפרשת רשות המיסים. פרשה זו קושרת את אדרי עם הפרקליטה רות דוד החשודה בביצוע עבירות חמורות, ועשויה לשפוך אור על האינטרסים של הפרקליטות בעניין. כדי להבין מה קרה פה, נצעד כמה שנים לאחור ונניח את האירועים על ציר הזמן.
"סיבות מוזרות ותמוהות"
פרשת רשות המיסים התפוצצה בראשית 2007. תמציתה: בעלי הון הצליחו להשפיע על מינויים בכירים בצמרת רשות המיסים, ובכללם מינויו של ראש הרשות ג'קי מצא, וזאת כדי לאפשר להם לקדם העלמות מס בהיקפי ענק מתחת לאפה של המערכת. ההליך המשפטי היה מורכב, ובסופו הורשעו שמונה מהחשודים, מהם חמישה עובדי רשות המיסים. "זה הדבר הכי קרוב שהגענו אליו להשתלטות עוינת של גורמים בעלי עניין על אחת המערכות הציבוריות הכי רגישות", קבע היועמ"ש דאז מני מזוז, והוסיף: "בעיניי זו הפרשה הכי חמורה, הנגע העמיק לתוך הגוף והפך ממש סרטני".
אחד מנספחי האירועים דאז היה פרשת המכולה המוברחת. ב־2004 הגיעה לנמל אשדוד מכולה מלאה במערכות קולנוע ביתי. חוקר מכס בכיר בשם עו"ד חיים שצ'ופק גילה כי ההצהרה שניתנה ביחס לתכולת המכולה הייתה כוזבת, במטרה להתחמק מתשלום מכס גבוה. הוא פצח בהליכים להחרמת הסחורה, אולם בשלב מסוים התערבו גורמים אלמוניים והצליחו לשחרר אותה בלי לפתוח בחקירה. חוקרי הרשות בדקו את העניין, ומקור מודיעיני שצולם בחקירה סיפר כי לתכולת המכולה יש קשר לשמעון בלולו, פעיל בולט במרכז הליכוד ואחד מנאשמי פרשת השחיתות של חברת הנדל"ן 'ב. יאיר'. מאוחר יותר דיווח המקור כי הוא נחשף וביקש הגנה. המערכת גררה רגליים, וביוני 2005 האיש נמצא מת כשראשו קשור בשקית ומלופף ברצועות דבק. אלמנתו תבעה את המדינה על הפקרת בעלה, אך לפני שלב ההוכחות בתביעה הודיעה הפרקליטות כי המדינה תשלם לאלמנה פיצוי וסגרה את התיק.
כאן נכנס לתמונה השוטר הבכיר רפי רותם, שהיה קצין מודיעין ופרויקטים מיוחדים ביחידה הארצית לחקירות מכס ומע"מ. רותם הבין שמשהו פה מסריח, חקר לעומק את הפרשה והגיש תלונה מפורטת בגין האירועים. התלונה הגיעה לטיפולה של פרקליטת מחוז תל־אביב רות דוד, וזו החליטה לסגור אותה בתוך שלושה ימים. מאוחר יותר, במארס 2011, מונתה רות דוד לדירקטורית בחברת 'ב. יאיר'. כן כן, אותה חברה שאליה היה שמעון בלולו מהמכולה מקושר. מינויה של דוד עורר אז תמיהה בלי קשר לפרשת המכולה, על רקע מידע מודיעיני שעלה בפרשת המעילה בבנק למסחר, שאת החקירה שלה ניהלה דוד בעת שכיהנה כפרקליטת מחוז תל־אביב. על פי אותו מידע, כספים שנגנבו מהבנק למסחר הושקעו בחברת 'ב. יאיר'. באופן מפתיע, לאחר פרישתה מתפקידה בפרקליטות נתמנתה דוד למשרת דירקטור בבנק למסחר, תפקיד שממנו פרשה רק בתחילת 2014. אגב, בכירי רשות המיסים לא אהבו את ניקוי האורוות שעשה להם רותם, והדיחו אותו מתפקידו כבר ב־2005.
אז מה יש לנו בינתיים? העלמות מס במיליונים בחסות בכירי רשות המיסים, אדם שדיבר יותר מדי וגופתו נמצאה קשורה, ובכירה בפרקליטות שחשודה בכך שדאגה לסגור תיקים בעייתיים. רותם סבר שהשלם מסריח מריח חלקיו, והגיש בסוף העשור הקודם תלונות אישיות נגד רות דוד. כאן נכנס לתמונה המועמד למפכ"לות, צ'יקו אדרי.
רותם טען השבוע בבמות שונות שאדרי היה נחוש להגן על רות דוד בכל מחיר. לדבריו, אדרי לא רק מנע את הטיפול בתלונותיו של השוטר המודח שהוגשו במשטרת מרחב ירקון, אלא אף רדף אותו אישית. ב־2010 הגיש רותם תלונה מפורטת למח"ש. תוכנה הוא שבמשך שנתיים זימן מפקד מרחב ירקון צ'יקו אדרי את רותם לחקירות במתקן מרחב ירקון, ועצר אותו אף שבמקום אין תא מעצר חוקי. רותם טען כי טורטר וזומן שוב ושוב. הוא נעצר במתקן שש פעמים לפחות, ובכל פעם שהה בו לילה שלם לפחות. לדבריו, פקודיו של אדרי אזקו אותו לכיסא בידיו וברגליו, הכו אותו ומנעו ממנו מזון, שתייה ושינה. לתלונה שהגיש למח"ש צורפו צילומי גופו המוכה והחבול של רותם, וכן דו"ח בדיקה רפואית המצביע על זעזוע מוח. לתלונה צורפו דברי השוטרים שהעירו זה לזה במהלך החקירה האלימה "לא להרביץ לרותם בפנים, זו הוראה של אדרי". באורח פלא, אדרי כלל לא זומן לבירור במח"ש וככל הידוע התיק נסגר, וכך הוחמצה ההזדמנות לברר את הטענות של רותם. רותם פנה לאפיק ציבורי ושטח את טענותיו בפייסבוק ובבמות ציבוריות אחרות.
עכשיו תשאלו, איפה הפרקליטות בתמונה? טענתו המרכזית של רותם היא שלפרקליטות יש אינטרס מובהק בסוגיה: פרשת רות דוד נתפסת על ידה כהרסנית במיוחד מבחינה תדמיתית, ולכן היא עושה הכול כדי למסמס ולסגור אותה. אדרי מכחיש את הטענות וטוען שאינו זוכר את האירוע.
צודק או לא, העובדות הן שבמארס 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסגור את תיק החקירה כלפי דוד בנושא תפקודה בעת שירותה בפרקליטות, בהיעדר ראיות מספיקות להרשעה פלילית. עם זאת, היועץ ציין כי "התנהלותה של רות דוד כפי שהתגלתה בחקירה היא בעייתית, ואינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מפרקליט בפרקליטות המדינה". תיק אחר נגד דוד, בנוגע לקשריה המושחתים עם עו"ד רונאל פישר, מתנהל עדיין בעצלתיים במחוזי ירושלים.
מפנה מסוים התרחש בנובמבר 2017. נציב הביקורת על התביעה, דוד רוזן, פרסם דו"ח ובו קבע שנסיבות גניזתם של תיקי חקירה על ידי רות דוד – שלושה ימים לאחר שקיבלה אותם לידיה – תמוהות: "מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור התיק", כתב רוזן. בספטמבר 2018 התפרסם בעיתון 'גלובס' כי החקירות בתיק נפתחו מחדש, וכי ביולי 2018 זומן רפי רותם להעיד בעניין רות דוד.
עם המשילות באה אחריות
מכאן אנחנו חוזרים לאירועי השבועיים האחרונים. ועדת גולדברג היא ועדה שמרנית, שקשה להאשים אותה בחתרנות תחת הדרג המדיני. סמכות הוועדה מצומצמת למדי – לבחון את כשירותם של המועמדים לתפקידי הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי המוסד, השב"כ והשב"ס, נגיד בנק ישראל ומשנהו בהיבט של טוהר המידות בלבד. היא לא יכולה לפסול מועמד בשל חוסר התאמה מקצועית למשל. עד כה הוועדה מעולם לא פסלה מועמד שהוצג לה. לא את גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, לא את פרנקל לנגיד הבנק המרכזי, לא את גנות והירש למפכ"ל, ולא את גביזון לנציב השב"ס. מועמדותם של אלה נמשכה עוד לפני שהתקבלה החלטה של הוועדה בעניינם.
בתקופה האחרונה אישרה הוועדה את מינויו של אביב כוכבי לרמטכ"ל בהליך מהיר וחלק. אך כאשר רפי רותם הופיע ומסר את עדותו, חלק מחבריה הזדעזעו והבינו שמדובר בסרט אחר שדורש בדיקה מעמיקה. אגב, חבר ועדה אחד – פרופ' דניאל הרשקוביץ – לא נכח בעת מתן העדות, ובכל זאת נתן מאוחר יותר חוות דעת מנוגדת לזו של גולדברג.
בפני הוועדה נטען שאדרי הוא הקצין הבכיר היחיד מבין המועמדים שלא עבר פוליגרף תעסוקתי. סיבה נוספת לזמן את אדרי לבדיקה הייתה שאלות שנותרו פתוחות בשל הגרסאות הסותרות של המתלוננים מצד אחד, ושל אדרי מצד שני. מדובר בבדיקת פוליגרף שייסד המפכ"ל רוני אלשיך עם כניסתו לתפקיד, וקיימת רק במשטרה. הבדיקה נעשית בידי שוטרים במדים שהוכשרו לכך. סוכם שאדרי יעבור פוליגרף תעסוקתי כנהוג במשטרת ישראל, ואדרי הסכים. בפועל, הבדיקה הוצאה מידי המשטרה על ידי היועמ"ש בנימוק הבא: הבודקים יודעים שהמועמד עשוי להיות המפקד שלהם, והדבר עלול לגרום לכך שהם יקלו עליו. ביועמ"ש פנו לשב"כ כדי שהבדיקה תתבצע אצלו, אולם בשב"כ סירבו. הסמויים מתמחים בפוליגרף ביטחוני, ולא רוצים להיות מעורבים בביצה המשטרתית. כעת פנתה לשכת היועמ"ש לחברה פרטית וחתמה איתה על הסכם הפעלה.
כשאנחנו מדברים על היועמ"ש בהקשר הזה, הכוונה היא למשנה דינה זילבר, שמתוקף תפקידה אמונה על אשרור שורה ארוכה של מינויי בכירים. עם זאת, חשוב להדגיש כי מנדלבליט עצמו ליווה את בדיקת הפוליגרף של אדרי.
כשחברי הוועדה קיבלו לידיהם את תוצאות הבדיקה, חשכו עיניהם. בהמלצתו הסופית, תקף השופט גולדברג קשות את מבצעת הבדיקה, ואת רמתה המקצועית של הבדיקה שנערכה: "עורכת הפוליגרף ראתה מבחינתה קושי מקצועי בניסוחן של שאלות שהוצעו על ידי חברי הוועדה ואשר אותן תשאל את המועמד בעת הבדיקה, והנוגעות לחילוקי דעות עובדתיים באחת מן ההשגות שהגיעו מן הציבור לוועדה על ידי מר רפי רותם". בתרגום לעברית: הבודקת לא הייתה מוכנה לשאול את אדרי שאלות בנוגע לרותם שעשויות היו להכשיל אותו בבדיקה.
שתי השאלות שעליהן נשאל אדרי בבדיקה החיצונית כלל לא היו קשורות לפרשת רות דוד ורשות המיסים, ולא עסקו בהתנהלותו של אדרי מול חושף השחיתויות רותם או מול פרקליטו עו"ד פיני פישלר (בעבר קצין חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל). הלאה, גודלברג מביא ציטוט מפיו של עו"ד פישלר המיוחס לסגן ניצב בדימוס נמרוד דניאל, ששירת כקצין אח"מ ירקון תחת פיקודו של אדרי והעיד כי הוא ושוטריו "קיבלו הוראה מגבוה שלא לקבל תלונות מרפי רותם". גם עדות זו לא נבדקה בפוליגרף.
הלאה. על פי גולדברג אדרי טען שפישלר ביקש לפגוש אותו לפני שהגיע לוועדה, ואילו פישלר עצמו דחה את הדברים בחריפות וטען שאדרי הוא שיזם את הפגישה כדי להיערך לתלונות של רותם. גולדברג מתח ביקורת קשה על ההתנהלות: "זהו כשל בהתנהגות ובשיקול הדעת, שמגיע לכדי התנהגות בלתי ראויה ולא רק בגדר 'טעות' כהגדרת המועמד. האם היה למתבונן מן הצד קשה להסיק מסקנה סבירה, מיהו המעוניין באותו זמן בקיום הפגישה?" למותר לציין שגם סוגיה זו לא נבדקה בפוליגרף.
כיוון שכך, לבדיקת הפוליגרף לא הייתה כל תרומה לבירור האמת. חברי הוועדה סברו שהבודקת פעלה תחת הנחיה להוציא את האיש זכאי. השאלה שנותרה פתוחה היא: מדוע הסתפקו מנדלבליט וזילבר בבדיקה שלא תורמת דבר?
כאשר גולדברג הודיע לתקשורת שאדרי לא עבר בדיקה כנדרש, היה צדק בדבריו. השר ארדן ומקורביו של אדרי מיהרו להשתלח בוועדה, וטענו בתקשורת שאדרי עבר את בדיקת הפוליגרף התעסוקתי בהצלחה. האמת היא שאדרי אמנם עבר את הבדיקות בהצלחה, אולם זו הייתה בדיקה לא מקיפה ולא רלוונטית שככל הנראה נועדה למסמוס ההתנגדות למינויו. אגב, התקשורת הרבתה לעסוק השבוע בפגישתו של אדרי עם עו"ד פיני פישלר, פרקליטו של רותם – עניין בעייתי מצד עצמו אך שולי ופורמלי יחסית – אבל משום מה לא טרחה לנבור בעניין המהותי עצמו, קרי תלונותיו הקשות של רותם על אדרי שככל הידוע לנו מעולם לא נבדקו לעומק.
בהמשך הפיץ "מקור משפטי בכיר" הודעה כי המשנה ליועמ"ש דינה זילבר מסכימה עם איילת שקד שוועדת גולדברג היא רק "ועדה מייעצת" וכי להחלטותיה אין תוקף מחייב. גורם שנכח בישיבת הממשלה מסר לי כי זילבר אמרה לשרים שהיועץ יגן על המינוי אם זה יובא לאישור הממשלה. בעת שהוועדה התכנסה להגיע להחלטה, הודיע "מקור משפטי בכיר" לתקשורת כי "הוועדה תסיים את דיוניה תוך שעתיים ותאשר את המועמד". בנוסף, "מקור משפטי בכיר" המקורב לחקירה הפיץ טענה כאילו לשופט גולדברג יש מטען אישי נגד אדרי. "שר בממשלה", ששמר גם הוא על אנונימיות, רכב על הגל וכינה את גולדברג "תרח שמאלן שניסה להוכיח שהוא לא בובה על חוט", והכריז ש"צריך לבטל את הוועדה".
השאלה שצריכה להישאל היא מדוע היה חשוב לזילבר להכשיר את מינויו של אדרי? האם ייתכן שרותם צודק, ויש קשר בין מועמדות אדרי לרצון להשתיק את פרשת רות דוד? שאלה קשה יותר היא מדוע תמך גלעד ארדן במינוי למרות העננה הכבדה הרובצת לכאורה על האיש? האם המידע שהגיע לוועדת גולדברג לא היה חשוף לעיני השר לביטחון הפנים? ועוד: מדוע שקד ובנט גיבו את ארדן בלי לבדוק את הדברים? איך נוצר הערבוב המסוכן הזה בין "משילות" להכשרת מינויים פסולים בצמרת מערכת אכיפת החוק?
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "אין שחר לדברים. גב' זילבר פועלת משיקולים ענייניים בלבד. הטיפול בנושא מינוי אדרי נעשה בליווי צמוד של היועץ המשפטי למממשלה".
מטעם השר לביטחון הפנים נמסר: "ניצב אדרי הוא אדם שנלחם עשרות שנים למען ביטחון אזרחי ישראל, וגם אם עשה טעות במעלה הדרך, הרי שנוהל נגדו מסע הכפשות לא מוצדק שעשה לו עוול נוראי. הליך מועמדותו נוהל בצורה המסודרת ביותר והיא נבחנה תחילה מול כל רשויות האכיפה על ידי היועץ המשפטי לממשלה וצוותו ואושרה. למרות ההכפשות ניצב אדרי עבר בדיקת פוליגרף בהצלחה , בדיקה שאף בעל תפקיד אחר אינו עובר בנוגע לעברו". 
