ביום שני שעבר הגיעה לסיומה תקופת כהונתו של רוני אלשיך כמפכ"ל המשטרה, לפני שהבשיל מינויו של מחליפו. סאגת ועדת גולדברג, שפסלה את מועמדותו של ניצב משה (צ'יקו) אדרי ועוררה ויכוח ציבורי נרחב, באה אל קיצה ביום רביעי לאחר שהוא עצמו משך אותה.
אלשיך סיים את כהונתו במקביל לניקוי שולחן משטרתי בנוגע לחקירות ראש הממשלה. בתיאום או שלא, יום אחד בלבד לפני יומו האחרון של אלשיך בתפקיד פרסמו הרשות לניירות ערך ואגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל את סיכומי החקירה של תיק 4000, תיק וואלה־בזק, תוך המלצה לפרקליטות להגיש כתב אישום נגד נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים; ולא נגדו בלבד, אלא גם נגד רעייתו שרה ונגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ, בעלי השליטה בבזק ובאתר וואלה.
היו שטענו השבוע כי אלשיך רוצה להיזכר כמפכ"ל חקירות נתניהו, ולכן תזמן את מועד הפרסום. דפוס דומה, אגב, בא לידי ביטוי כאשר אלשיך התראיין לתוכנית 'עובדה' והתייחס לחקירות ראש הממשלה, וימים ספורים לאחר השידור פרסם אגף החקירות את מסקנותיו בתיק 2000. מנגד היו שדחו השבוע את הטענה הזו והזכירו כי החקירה נוהלה בעיקר ברשות לניירות ערך ופחות במשטרה, וכי מועד הפרסום אושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
אז מה בעצם נחקר בתיק 4000, ואילו ממצאים העלו בו המשטרה והרשות לניירות ערך? התיק עוסק בעיקרו בחשד לביצוע לכאורה של עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על ידי ראש הממשלה נתניהו ועל ידי שאול אלוביץ. החשד המרכזי נגד נתניהו הוא שפעל לקדם החלטות רגולטוריות המיטיבות עם אלוביץ ועם קבוצת בזק, ובמקביל דרש – במישרין או בעקיפין – להטות את תוכני אתר וואלה באופן שייטיב עימו ועם דימויו.
"מממצאי החקירה עולה כי רה"מ פעל לקידום ענייניו של אלוביץ בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק־יס, תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה", כתבו חוקרי המשטרה בסיכום שפרסמו השבוע. החקירה התנהלה במשך עשרה חודשים, מפברואר עד נובמבר 2018, ובמסגרתה נחקרו 13 חשודים ונגבו עדויות מ־60 עדים. על פי הודעת המשטרה, הראיות בתיק מצביעות על כך ש"מערכת היחסים בין ראש הממשלה ומקורביו לאלוביץ הייתה מערכת יחסים שוחדית… בין השנים 2012־2017, ראש הממשלה ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך, ולעיתים אף יומיומי, בתכנים שפורסמו על ידי אתר החדשות וואלה, וכן ביקשו להשפיע על מינויים של עורכים וכתבים באתר, וזאת תוך כדי שימוש בקשרים שהיו להם עם בני הזוג אלוביץ. התערבות ראש הממשלה ומקורביו נועדה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה. עוד עלה מן הממצאים כי בני הזוג אלוביץ השפיעו על הפרסומים באתר וואלה, וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של רה"מ לטובת אלוביץ וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק".
נתניהו מסר בתגובה כי "המלצות המשטרה לגביי ולגבי רעייתי לא מפתיעות איש, וכן לא העיתוי השקוף של פרסומן. המלצות אלה נקבעו והודלפו עוד לפני שבכלל החלו החקירות. להמלצות המשטרה אין שום מעמד משפטי". ראש הממשלה הוסיף וציין כי "רק לאחרונה הגורמים המוסמכים דחו באופן גורף את המלצות המשטרה נגד שורה של אישי ציבור. אני בטוח שגם במקרה זה הגורמים המוסמכים, לאחר שיבחנו את הדברים, יגיעו לאותה מסקנה – שלא היה כלום כי אין כלום".
מה שכרוך
לפני שננתח את תיק 4000 נקדים ונאמר כי כל פרשנות שתינתן למצבו המשפטי של נתניהו בפרשה תהיה מוגבלת וחלקית מעצם טבעה, וזאת מסיבה פשוטה: סיכויי ההרשעה תלויים במרכיב מרכזי אחד – טיב ואיכות הראיות בתיק, והמידע הזה אינו מצוי בידי הכתבים והפרשנים. עד כה לא פורסמה בתקשורת אף לא ראיה מהותית אחת נגד נתניהו, בוודאי לא מה שנהוג לכנות "ראיית זהב". גם עדויות עובדי אתר וואלה לשעבר, שסיפרו בתוכנית 'המקור' כיצד נדרשו למלא אחר הוראות מלמעלה ולהעניק סיקור חיובי לבני הזוג נתניהו, או הציטוטים שפורסמו השבוע, שלפיהם רעיית ראש הממשלה דרשה לשנות תכנים ותמונות שלה באתר – אין בהם התוכן המשפטי הנחוץ כדי לסגור על נתניהו את שערי הכלא, אם וכאשר.
מדוע? נסביר. המשפט המרכזי בהמלצות המשטרה, כולל גם את השאלה הגדולה והחשובה בתיק: "מממצאי החקירה עולה כי ראש הממשלה פעל לקידום ענייניו של שאול אלוביץ בתחום הרגולציה, תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה". אותה "כריכה" היא שעומדת במרכז הדיון המשפטי. האם אכן הוצג תנאי כזה – קידום האינטרסים של אלוביץ ושל בזק, בתמורה לסיקור חיובי באתר וואלה? האם ישנן ראיות לכך? ואם כן, מה הן? העובדות הבאות ידועות: מצד אחד, ראש הממשלה אכן אישר את מיזוג בזק ו'יס' בהיותו שר התקשורת, ובכך היטיב עם בעל השליטה, איש העסקים שאול אלוביץ. מצד שני, משפחת נתניהו ומקורביה התערבו לכאורה בתוכני אתר וואלה. אלא שבכל אחת מהצלעות הללו כשלעצמה, אין עבירה פלילית. אין כמעט פוליטיקאי שאינו מנסה להתערב ולהטות לטובתו את הסיקור העיתונאי, ואין גם עבירה פלילית בכך שעמדתו של מקבל החלטות בענייני רגולציה מיטיבה עם איש עסקים. האופי הפלילי נוצר כאשר שתי הצלעות הללו מתחברות לאותו מוקד, כלומר כאשר הן כרוכות זו בזו באופן מפורש או מרומז, וכשלשני הצדדים ברור שיד רוחצת יד, שמור לי ואשמור לך.
אבל עוד לפני כן, האתגר הגדול בתיק יהיה להוכיח את קיומן של שתי הצלעות עצמן. כלומר, יהיה צורך להוכיח שנתניהו אכן פעל למען אלוביץ, וכי אתר וואלה אכן היטיב עם נתניהו. ומדוע מדובר באתגר? כי כבר כעת יש לפרקליטי נתניהו טענות שקשה לבטלן, ובשני המישורים.
בנוגע לזרוע ההטבה הרגולטורית, צפויים הסנגורים לטעון כך: ישנם שני רגולטורים משמעותיים, עובדי מדינה, שרקחו את ההקלות לבזק. מדובר בד"ר אסף אילת, אז ממלא־מקום הממונה על ההגבלים העסקיים, ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, ד"ר יפעת בן־חי־שגב, שאף זומנה למתן עדות במשטרה. השניים מתעקשים שהייתה זו החלטה מקצועית, שהם ולא נתניהו עומדים מאחוריה ונושאים באחריות לה. "ההמלצה לאשר לאלוביץ את מיזוג בזק־יס הייתה מקצועית נטו, ואני עומדת מאחוריה גם היום", אמרה ד"ר בן־חי־שגב באחד מראיונות הפרישה שלה, והדגישה כי "ההיכרות בין בנימין נתניהו ואלוביץ כלל לא הייתה על השולחן". תפקידו של נתניהו כשר התקשורת היה לאשר ולחתום על ההסכם – חלק מכריע אך מינורי בכל הנוגע לפרטי התוכנית הסבוכים. אותה חתימה היא למעשה ההטבה־לכאורה של נתניהו לאלוביץ, אך האם היא כשלעצמה מהווה אקט חזק ומשמעותי דיו, כאשר שני הרגולטורים המרכזיים עומדים על כך שאלה הם ולא נתניהו? במשטרה טוענים שיש בידיהם ראיות למעורבות נרחבת יותר של נתניהו בגיבוש התוכנית הרגולטורית, וכי גם החתימה עצמה משמעותית.
בנוגע לצלע השנייה, הוכחת ההתנהלות הבעייתית באתר וואלה, שם ידם של החוקרים תהיה כנראה על העליונה, ויהיה קל באופן יחסי להוכיח כי ידיעות ותכנים באתר שונו בהתאם לבקשות ולהנחיות שהגיעו מסביבת נתניהו. חלק מהראיות הללו הוצגו כאמור בתחקיר 'המקור', אך העד המרכזי הוא מנכ"ל האתר לשעבר אילן ישועה, שסיפק למשטרה את החוט המקשר בין מגמות העריכה באתר לדרישות משפחת נתניהו. מול התיאור הזה עומד תחקיר שפורסם לאחרונה באתר 'מידה', שבו נותח אופי הסיקור שהעניק אתר וואלה לבנימין נתניהו בתקופה הרלוונטית. הממצאים מגלים כי האתר דווקא הרבה לתקוף ולבקר את נתניהו. אם נתניהו "שילם" עבור סיקור חיובי, היכן הוא? שאלו באתר מידה, וטענו כי "אלוביץ לא סיפק את הסחורה". אלא שגם אם התיאור הזה כשלעצמו נכון, אין לו בהכרח השפעה על ההליך הפלילי. כדי לבסס קיומה של עבירה אין חובה להוכיח כי התוצאה השוחדית הושגה. די בכך שהמשחד או המשוחד רמזו לתנאי כלשהו במעשיהם ופעלו בדרך כלשהי, ולו הקטנה ביותר, כדי לממש את אותה עסקה מרומזת או מפורשת, ובמקרה של המשוחד – תוך ניצול תפקידו הציבורי.
יתרה מכך: בתי המשפט בישראל הגדירו מתן הטבות לבעל תפקיד ציבורי כעבירה פלילית, אף ללא כל תנאי. הנימוק הוא שפעולה כזו היא בבחינת "שלח לחמך על פני המים", והיא יוצרת תלות טבעית ופסולה בין האזרח לאיש הציבור. השאלה אם התנאי מומש במלואו ואם אתר וואלה אכן שירת את נתניהו או שמא להפך, איננה משנה כל־כך להליך הפלילי. מה שיקבע את קיומה של עבירה פלילית הוא מעשה כלשהו שביצע אלוביץ, אפילו כניסיון להעניק תמורה לפעולותיו של נתניהו עבורו. אם לא די בכך, במקרה שלפנינו יש לא מעט ראיות לכך שהיו לכאורה לא רק ניסיונות אלא גם כמה "הצלחות", קרי הטיות נקודתיות בסיקור העיתונאי באתר. חלק מן הראיות הללו אף פורסמו בתקשורת.
מרחב תמרון לשופט
בשלב הבא, לאחר שמערכות האכיפה יצליחו להתמודד עם האתגר ולהציג ראיות המוכיחות את שתי הצלעות שתוארו, האתגר המכריע כאמור יהיה להוכיח קשר ביניהן. עד כה טרם נחשפנו ולו לראיה אחת, חלשה או חזקה, המוכיחה קשר כזה. ייתכן שאכן אין כזו, אך כמובן ייתכן גם שהראיות קיימות ושמורות היטב בכספות ברחוב צאלח א־דין בירושלים. האם כדי לקבל אותן נאלצה המערכת לחתום שני הסכמי עדי מדינה עם שלמה פילבר וניר חפץ? האם השניים אכן סיפקו את המרכיב הקריטי הזה, או שרק חיזקו את שתי הצלעות האחרות? נצטרך להמתין כדי לקבל תשובות.
במצב שבו לא יהיו ראיות חזקות דיין לקשר הדדי בין ההטבות שנתניהו ואלוביץ העניקו זה לזה, ולקיומם של "יחסי תמורה" – התיק יהפוך לצרה צרורה עבור התובעים, ולמכרה זהב עבור הסנגורים. הצדדים עשויים להסכים על העובדות, אך לחלוק על פרשנותן. צד אחד יטען "כך היה, והדברים פסולים בתכלית", והצד השני ישיב "אכן כך היה, אך אין בכך פסול". במציאות כזו, הפרקליטים משני הצדדים יצטרכו להניח את קלפיהם על נטיותיו של השופט, שקשה לצפותן מראש. וכאשר אף לא ניתן לדעת מראש מי השופט, הגשת תיק כזה תהיה הימור כבד של התביעה, שתסתכן בזיכוי.
זוהי אחת הסיבות לכך שהיועץ המשפטי מנדלבליט החליט להגיש את כל תיקי נתניהו יחדיו – 1000 (המתנות), 2000 (השיחות עם מו"ל 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס) ו־4000, התיק שסיכומו המשטרתי פורסם השבוע. הצעד הזה דומה לאיחוד התיקים שבוצע בזמנו במשפט אולמרט. אם הראיות בכל תיק כשלעצמו לא יספיקו לשכנע את השופט – הדפוס, השיטתיות וההיקף יטו את הכף. כמו במקרה של אולמרט, ייתכן שבית המשפט יזכה את הנאשם הבכיר בחלק מהפרשיות אך ירשיע אותו באחרות. בדרך זו אפשר להעניק לשופט מרחב תמרון גדול יותר. סיבה נוספת, פשוטה ועניינית יותר, לאיחוד התיקים, היא נוכחותם של שחקנים המככבים בכל אחד מהם, ולפיכך סבורים בלשכת היועמ"ש לא נכון לפצל את חומרי החקירה. מצב של מחלוקת פרשנית על מציאות מוסכמת מצוי ביתר שאת דווקא בתיקי נתניהו האחרים – 1000 ו־2000. נתניהו מודה שקיבל מתנות מידידיו העשירים, אך טוען כי הן ניתנו כחלק מיחסי חברות; נתניהו מודה ששוחח עם נוני מוזס על עסקת שוחד־לכאורה, אך טוען כי לא התכוון למלא את הצד שלו בעסקה ולכן אף הקליט את השיחה.
איחוד התיקים חשוב לתביעה, שכן תיק 4000 הוא הבעייתי ביותר מבחינת ראש הממשלה, והוא עשוי לחזק את התיקים האחרים. אם תיארנו את תיק 4000 כשתי צלעות שיש להוכיח את הקשר ביניהן, בתיקי 1000 ו־2000 הקושי מתחיל כבר בקיומן של הצלעות עצמן ובמידת המובהקות שלהן. תיק 1000 עוסק במתנות שמשפחת נתניהו קיבלה באופן שיטתי מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. אולם חסרה הצלע השנייה – מה נתניהו העניק להם בתמורה? גם בתיק 2000 ישנה הקלטה של שיחה המכוונת לעסקת שוחד, אך האם נתניהו פעל או התכוון לפעול ברוח הדברים?
במובן זה, תיק 4000 מובהק יותר, שכן ניתן לראות בו הטבה של המשחד למשוחד לכאורה ולהפך. זהו התיק היחיד שיחסי התמורה בו נראים לעין. יתרה מזו: לתביעה יהיה קל יותר לנהל תיק הנוגע לעבירת טוהר־מידות שביצע שר בתחום משרדו – במקרה הזה נתניהו בכובעו כשר תקשורת – לעומת עבירות כאלה שביצע ראש ממשלה. במקרה הראשון, המובהקות גדולה יותר. קל יותר לשכנע שופט שאיש עסקים בתחום התקשורת שיחד את שר התקשורת, כאשר האינטרס מובהק וברור, בהשוואה למקרה של אינטרס סמוי ונחבא כמו בתיק 1000, או כאשר לא ברורה בכלל היכולת של נתניהו לצמצם את פעילותו של עיתון 'ישראל היום' בתיק 2000, כפי שדרש נוני מוזס.
להפוך כל אבן
הקשיים בתיקי ראש הממשלה הביאו את מנדלבליט להרחיב את צוות המשפטנים העוסק בהם, ולצרף את המשנָה הפלילית ליועמ"ש, עו"ד עמית מררי וצוותה, כדי שיביעו חוות דעת נוספת ויעשירו את ניתוח התיקים. במענה לטענות משמאל כי מדובר בסחבת ובגרירת רגליים נוספת, הסבירו במשרד המשפטים כי אין בכך חדש וכי המשנה הפלילית מגישה חווֹת דעת בתיקים מורכבים כעניין שבשגרה. עם זאת, פרקליטים לשעבר ביקרו את הצעד הזה. אחד מהם הוא עו"ד אורי קורב, בכיר לשעבר בפרקליטות ירושלים. נקודת המבט של קורב מעניינת, שכן הוא היה התובע במשפט אולמרט והיה שותף כפרקליט־מלווה בראשית חקירות נתניהו. "הדבר האחרון שחסר כרגע בתיק הזה הוא אנשים נוספים שייתנו חוות דעת", טען השבוע קורב בריאיון לרשת ב'. "בסיטואציה הנוכחית, כשמנדלבליט יושב כמעט עם כל המשנים, ומספר פרקליטי מחוזות יושבים על התיק, ומנהל המחלקה הפלילית, וכמות האנשים שעוסקת בזה היא בלתי סבירה בעליל לטעמי, אז עכשיו להוסיף צוות נוסף זה מוזר, מיותר והייתי אומר מפריע".
דעה מנוגדת לזו של קורב משמיע עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין, ששימש במשך שש שנים כפרקליט בפרקליטות מיסוי וכלכלה ובפרקליטות מחוז מרכז, ועסק בעבירות כלכליות. פינקלשטיין רואה בהרחבת הצוות עניין רצוי ובעל חשיבות מהותית. בעתירה שהגיש לאחרונה לבג"ץ בשם אחד מלקוחותיו, תקף פינקלשטיין את פרקטיקת "הפרקליט המלווה", בטענה כי מי שמלווה את החקירה וסביר ש"התאהב" בה, דעתו אינה נקייה מספיק כדי לקבל החלטה בנוגע לבשלות התיק להגשה לבית המשפט. "כל המוסד של פרקליט מלווה הורתו ולידתו בחטא, והוא הפוך מכוונת המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי, שבו נקבע כי הפרקליטות אמורה לראות את חומר החקירה עם סיום החקירה, וזאת על מנת שתוכל לבקר ולפקח על עבודת המשטרה", מסביר פינקלשטיין. "במקרה של הלקוח שלנו, הפרקליטות המלווה כל־כך מעורבת ולמעשה הובילה את החקירה כשעמדותיה היו יותר קיצוניות מהמשטרה, שבעינינו לא ייתכן שבמצב שנוצר הם יהיו אלו שיקבלו את ההחלטה האם להגיש כתב אישום. כל הרעיון הוא שמי שלא היה חלק מהחקירה יוכל לבחון את הדברים בצורה אובייקטיבית. אם פרקליט הופך לחלק מהחקירה, הסיכוי שיקבע שהחקירה לא נשאה פרי מצטמצם באופן לא הוגן. עדיף שמי שימליץ האם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לא יהיה מי שליווה את החקירה, ולכל הפחות שתישמע גם דעתם של פרקליטים ניטרליים שלא היו חלק מהחקירה ביחס להחלטה חשובה זו".
ככל שהזמן עובר, תמונת המצב בתיקי נתניהו מתבהרת. ההערכה כעת היא כי אכן יוגשו כתבי אישום בכפוף לשימוע, לפחות בחלק מהתיקים, וכי ההחלטה על כך תתקבל בעוד כשנה, לאחר הבחירות. כתב אישום שיביא להדחתו של ראש הממשלה שהוא אולי החזק והאהוד ביותר בתולדות המדינה, רצוי שיעבור סיעור מוחות נרחב ומקיף ככל שניתן. אם יוגש כתב אישום נגד נתניהו, הציבור ירצה לדעת שכל הצדדים המשפטיים נשמעו ונלקחו בחשבון, שהופעל צוות 'איפכא־מסתברא', וכי מנדלבליט ואנשיו דקדקו בקוצו של כל יוד.
