יום שני, שעה קלה אחרי שמליאת הכנסת נפתחת, מסתודדים ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד בפינת האולם במשך דקות ארוכות מתחת לרדאר. היחסים בין השניים נראים טובים במיוחד. לצד מדיניות קיזוזים משותפת על הצבעות במליאה, כאשר לפיד נשאל על ידי העיתונאים אם יסכים לשבת בממשלת נתניהו הבאה – הוא מקפיד להתחמק מתשובה.
גם יחסיהם של יו"ר יש עתיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן נראים טובים מאי פעם. סעודות משותפות במזנון הח"כים, הסתודדויות במליאה וטפיחות על השכם הפכו למראה שגרתי בכנסת מאז עזב ליברמן את הקריה. שר הביטחון לשעבר גם לא מכחיש כי היה רוצה לראות את לפיד בממשלה הבאה שיקים נתניהו. לצידו.
אפילו בגזרת ליברמן־נתניהו נצפה אי של יציבות ושקט. ליברמן, שרק לפני שלושה שבועות זעזע את הממשלה עם פרישתו, כאשר תקף את נתניהו (גם אם לא חזיתית) על המדיניות הרופסת בעזה, קיבל בשבוע שעבר מחמאות על עיצוב מבצע "מגן צפוני". השניים, שיודעים לתקוף זה את זה במילים מושחזות, עברו לדממה ברשת הקשר, אך במעשים – נתניהו נותן לליברמן גיבוי מלא. במשרד הביטחון הוא משאיר את האיש של ליברמן, שרון שלום, כמנהל לשכתו שלו, ובמשרד הקליטה עדיין מכהן המנכ"ל שמינתה סופה לנדבר.
המשולש החדש ליברמן־נתניהו־לפיד הוא סיבה לדאגה בבית היהודי, שם פועלים במרץ לקראת הבחירות הבאות. הפגישה של נפתלי בנט ומומו פילבר שפורסמה השבוע באתר 'וואלה' הייתה רק אחת משורת פגישות שיו"ר הבית היהודי מקיים בימים אלה במטרה לגבש צוות פעולה לבחירות, לצד חיפוש של שני שמות חדשים לגוון בהם את הרשימה ולמשוך קהלי יעד חדשים.
המטרה היא כמובן כמה שיותר מנדטים כדי שנתניהו־ליברמן ואולי לפיד לא יותירו את הבית היהודי בתחתית רשימת מקבלי התיקים בממשלה הבאה. לשם כך מוכן בנט גם למלא פיו מים לנוכח הדרישות המפליגות לטעמו של האיחוד הלאומי במסגרת הריצה המשותפת של שתי המפלגות. הוא לא יהיה מוכן לתת להם ישיבה משותפת בראשי מפלגות, אך הצעה "משופרת" כבר הונחה לפתחו של אורי אריאל. בבית היהודי אופטימיים.
בינתיים, אמצע ינואר פחות או יותר הוא תאריך התפוגה החדש של הממשלה הזו, באדיבות בג"ץ ותסמיני ההצלה הלא חיוניים במיוחד. ליצמן מתקשה להביא הסכמה מבית להעברת חוק שטוב ממנו הוא לא יוכל לקבל, ולמעשה לראשונה מנהיג מפלגה חרדית נכשל במהות העשייה הפוליטית של הציבור ששלח אותו לכנסת. גפני דווקא כבר לוחץ להעביר את החוק מהצד השני כעדות נוספת לשבר המעמיק בתוך יהדות התורה.
2027 – זו השנה שבה יחלו הסנקציות של החוק לפעול, אם לא יגויסו מספיק חרדים לצבא. עד אז יוכלו המפלגות החרדיות להכניס בו תיקונים חדשים או פשוט לחוקק אותו מחדש. שמונה שנים טובות עם החוק החדש הן מרווח נשימה שליצמן מונע מהציבור החרדי בלי שום סיבה טובה, כשבאופק קואליציה עם לפיד. אולי.
"רוב החרדים כן רוצים להעביר את החוק בכנסת הזאת", אמר ל'מקור ראשון' שר בכיר בליכוד. "הם מבינים שזו הזדמנות שספק אם תחזור בקרוב. גפני אפילו חידד את זה". אם ליצמן יסיר את ההתנגדויות עכשיו ויסלול את הדרך לאישור החוק, כשש"ס וגפני כבר הודיעו על תמיכתם, הוא לוקח מנתניהו את התירוץ להקדמת הבחירות מצד אחד, ובעיקר משיב את מושכות הניהול לידיו. מהלך חיוני ליו"ר מפלגה שנראה בקדנציה האחרונה כמו בובת חוטים לא חיונית במיוחד של חסידות גור ושותפיה.
ההצעות הגנוזות
בינתיים, החודש שנתן בג"ץ לממשלת נתניהו להעביר את חוק הגיוס משמש את הליכוד כדי להעביר את חוק גדעון סער. יו"ר הקואליציה דודי אמסלם, יוזם החוק, דאג להעביר אותו ביום רביעי האחרון בכנסת בקריאה טרומית ברוב של 60 תומכים. חודש אחד הוא די זמן כדי להכין את החוק הקצר להצבעה בקריאות ראשונה ושנייה ושלישית בוועדות הכנסת, וכך לסלול לנתניהו את הדרך לבחירות.
למרות ההכחשות הנמרצות של סער, ראש הממשלה משוכנע שיש לו הוכחות לקשר בין השר לשעבר מהליכוד לנשיא המדינה ודואג בכל כוחו להעביר את החוק עוד לפני ההכרזה על הבחירות, ובכך לסגור את הפרצה שמאפשרת אולי מהלך שכזה. גם אם לא קרה בעבר שנשיא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ שאינו עומד בראש מפלגה. מעכשיו זה יהיה גם מעוגן בחקיקה.
המהירות והמיומנות שמתגלות בטיפול בחוק גדעון סער, אינן משמשות את נתניהו בסוגיית חוק הגיוס ובניסיון להביא את ליצמן לשולחן. לא זאב אלקין ולא יריב לוין נקראו כדי להקים ועדה או לקיים התייעצויות דחופות כדי להביא את חוק הגיוס להצבעה. במקרה הזה ראש הממשלה דוגל בשיטת "שב ואל תעשה". שבוע־שבועיים יחלפו, אולי הדברים יסתדרו מאליהם או שבריתות חדשות יירקמו בסתר. נתניהו באופן מסורתי לא מכניס ראש בריא לצרות שאפשר לדחות קצת.
בינתיים הכנסת נהנית מהקטנת הראש שאמסלם כפה עליה. חוק היועמ"שים ירד מסדר היום, חוק החטיבה להתיישבות נדחק, חוק התרבות והאומנות של רגב בכלל לא עולה לעת עתה, כל חוק שנתון במחלוקת נעלם כבמטה קסם, נתניהו גוזר ואמסלם מקיים. מבחינת נתניהו הדבר המהותי כרגע הוא תפקוד הממשלה והיכולת שלה להסדיר ולקדם עוד דברים. האסטרטגיה הנבחרת לביצוע היא: כנסת חלשה לצד ממשלה חזקה, עם המתנה לפגרות שבדרך.
השרים איתו. בליכוד לא ממהרים וכך גם כולנו, החרדים והבית היהודי. עליית המחירים הצפויה עתידה לפגוע בכחלון בסקרים. במפלגה שלו כבר לא מסתירים את החששות מפגיעה קשה בהם עם מחירי החשמל, המים והמוצרים הנוסקים, ויעידו הפרצופים של כמה מהחברים ביום רביעי בכנסת. כעת, גם כחלון שרצה שהבחירות יגיעו כבר, יוריד את הרגל מהגז. בחירות עם כותרות כלכליות הן דבר רע מאוד למפלגה כלכלית ולשר אוצר חברתי.
במצב הדברים הנוכחי, אם הבחירות יוקדמו בסופו של דבר למאי זה יהיה בהחלטת נתניהו בלבד, שלא יעשה מאמץ לפתור את משבר הגיוס ברגע האחרון ולכן יכפה על השרים – שדווקא לא מפריעים לו להמשיך – בחירות מוקדמות. אך אם ירצה בכך, עם ממשלה חזקה הוא יכול להחזיק מעמד גם עד נובמבר 2019 ולגשת לבחירות במועדן. השרים, אגב, מאמינים כי כל מה שמנחה אותו באשר למועד הבחירות הוא פרסום החלטת היועמ"ש בתיקיו, וזו כבר נראית באופק.
