עד כמה העסקים הקטנים הם אכן מנוע הצמיחה של המשק? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע, מגלים כי בשנת 2018 פעלו בישראל כ־600 אלף עסקים שונים, רובם עסקים קטנים. ב־51% מהם לא מועסקים כלל שכירים, וב־68% מאלה שמעסיקים שכירים ישנם רק עד ארבע משרות שכיר. ב־92% מהעסקים שמעסיקים שכירים, ישנם עד 20 משרות שכיר. כלומר, רק כ־4% מהעסקים בישראל, מעט יותר מ־20 אלף חברות, מעסיקות יותר מ־20 שכירים, ואחריהן נמשך זנב ארוך של מאות אלפי חברות ועסקים קטנים וקטנטנים שמחזיקים את המשק, וגורמים לפוליטיקאים להבטיח שוב ושוב שידאגו לעסקים הקטנים במדינה. רק בשנת 2018 "נולדו" בישראל 51 אלף עסקים חדשים. 13% מהם, השיעור הגבוה ביותר, בענפי האירוח והאוכל.
הסטטיסטיקה איננה מנבאת טובות לאמיצים: 12% מהעסקים שנולדו ב־2017 לא שרדו את שנתם השנייה (2018), ו־25% מהעסקים שנולדו בשנת 2016 לא שרדו את שנתם השלישית. במבט רחוק יותר, רק 30% מהעסקים שנולדו בשנת 2005 שרדו את שנת פעילותם ה־14 (2018). שלא במפתיע, שיעור ההישרדות הנמוך ביותר הוא בענפי שירותי האירוח והאוכל – רק 13% מהעסקים בתחום שנוסדו בשנת 2005, שרדו 14 שנה כדי לספר.
אם אין כסף, תמיד יהיה בנק למשכנתאות שישמח לתת לנו הלוואה: סך המשכנתאות שנטלו ישראלים בחודש יוני 2019 עמד על 6 מיליארד שקל, לעומת 5.8 מיליארד שקל בחודש מאי, והיקף חודשי ממוצע של 4־5 מיליארד שקל בשנים האחרונות. בחודש יוני 2015 אמנם נרשם סכום שיא של 7 מיליארד שקל הלוואות משכנתא בחודש אחד, אך באותם ימים התנפלו משקיעים רבים על שוק הדיור – ערב כניסתן של גזירות שר האוצר הטרי משה כחלון נגד המשקיעים (בעיקר העלאת מס הרכישה ל־8% לפחות). בסך הכול, 8,611 ישראלים נטלו בחודש יוני הלוואות משכנתא, מול 8,190 משכנתאות במאי האחרון.
המשכנתא הממוצעת פר לווה ירדה מעט ביוני, מ־704 אלף שקל חודש קודם לכן ל־692 אלף שקל. בחודש האחרון נרשם שיא בשיעור המשכנתאות עבור רכישת דירה בשווי 2 מיליון שקל לפחות: 41% מסך המשכנתאות בישראל הגיעו לרף זה, שבעבר הלא רחוק היה שמור לדירות יוקרתיות במיוחד והיום נחשב כמעט 'סטנדרט', ודאי במרכז הארץ. לשם המחשה, בשנת 2011 רק 25% מהמשכנתאות היו עבור דירות במחיר של 2 מיליון שקל ויותר.
