תכלה שנה ובחירותיה ושא־לוהים יעזור לכולנו

ד' בתשרי כהונת אלשיך מסתיימת

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן פרסם כי כהונתו של המפכ"ל רוני אלשיך לא תוארך, אלא תבוא אל קיצה לאחר שלוש שנים בתפקיד. החלטת ארדן עוררה מהומה פוליטית, ובאופוזיציה תקפו אותו וטענו כי מטרתו להחליף את אלשיך ב"מפכ"ל נוח לנתניהו". הקדנציה של אלשיך הייתה רצופת סערות בהקשר של חקירות נתניהו, שהחלו זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד. רצף ההדלפות מחדרי החקירות, חקיקת חוק ההמלצות על ידי הליכוד, והריאיון השנוי במחלוקת של אלשיך ל'עובדה' היו רק חלק מהן. פסילת מועמדותו של ניצב משה (צ'יקו) אדרי וסבבי הבחירות, הביאו לכך שמאז סיום כהונתו של אלשיך אין למשטרת ישראל מפכ"ל קבוע אלא ממלא מקום.

ז' בחשוון "את משעממת אותי"

"את פשוט לא מעניינת. את משעממת אותנו", קרא ראש הממשלה לעבר תושבת קריית־שמונה, אורנה פרץ, שהפריעה לנאומו ומחתה על סגירת חדר המיון בעיר. הבוז שהפגין נתניהו כלפיה גרר ביקורת מימין ומשמאל. לשכת ראש הממשלה מיהרה לפרסם הבהרה שלפיה הדברים נאמרו ברגע של חולשה, שכן זמן קצר קודם לכן התבשר נתניהו על מות פרקליטו וחברו עו"ד יעקב וינרוט.

י"ב בחשוון תיאטרון חאן אל־אחמר

הדחייה הראשונה של פינוי חאן אל־אחמר, מאחז בדואי בשטחי סי, סמוך למעלה־אדומים ולכביש 1. בית המשפט העליון הכריע כי הוא נבנה באופן בלתי־חוקי וכי יש להרוס אותו, אולם מאז ראש הממשלה דוחה את מימוש הצווים בעילות או בתירוצים שונים. 11 חודשים חלפו מאז, והמאחז עודנו עומד על תילו ומשמש גם לניגוח נתניהו מימין.

כ"א בחשוון הרשות נתונה

כבר שכחנו, אבל עוד לפני שהלכנו פעמיים לקלפי במסגרת הבחירות הארציות, יצאנו בראשית תשע"ט לבחור את ראשי הרשויות המקומיות, ובחלק מהמקומות בשני סבבים. בירושלים התקיימה מערכת בחירות סוערת שבה התמודדו משה ליאון, עופר ברקוביץ', השר זאב אלקין ויוסי דייטש. שני הראשונים זכו בכ־30 אחוזים מהקולות בסבב הראשון, ושלחו את תושבי הבירה לסבב נוסף. תמיכת החרדים וליברמן, שאז עוד שיתפו פעולה, הביאה את ליאון ללשכת ראש העיר בזכות פער של פחות מ־4,000 קולות. בתל־אביב שמר רון חולדאי על כיסאו, בבת־ים זכה מועמד הליכוד צביקה ברוט, שקיבל כתף קרה מנתניהו בגלל קרבתו לגדעון סער, ובחיפה הביסה עינת קליש־רותם ברוב גדול את ראש העיר הוותיק יונה יהב.

כ"ז בחשוון נאמנות בתרבות אאוט

אמרתם סערות במערכת הפוליטית, אמרתם מירי רגב. רגב דחפה את חוק הנאמנות בתרבות, הקובע כי תקציבם של מוסדות תרבות ואמנות המבזים את סמלי המדינה ייפגע. הקרב על החוק התחולל בין מסדרונות הכנסת לחדרי החזרות של השחקנים, אך רגב הייתה נחושה להעבירו. לבסוף כחלון, השותף החדש־ישן של הליכוד, הוא שבלם את החוק בקריאה השנייה והשלישית.

ו' בכסלו האולטימטום שלא שרד

שר הביטחון אביגדור ליברמן התפטר במחאה על "הכניעה לטרור", קרי התפיסה הביטחונית המכילה שמוביל נתניהו מול ירי הטילים מרצועת עזה. בתגובה מיהר יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט להציב אולטימטום לנתניהו: תיק הביטחון אליי, או שהבית היהודי פורשת מהממשלה. שבוע לאחר מכן הכריז נתניהו בנאום מיוחד כי ישראל מצויה "בתקופה ביטחונית מורכבת". הוא לא הסתפק בכך, ושיגר את ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן־שבת אל הרב חיים דרוקמן, כדי להסביר לו מדוע אסור למפלגה הציונית־דתית לפרק כעת את הקואליציה. למחרת כינסו בנט ושקד מסיבת עיתונאים והודיעו כי הם מושכים את האולטימטום ונשארים בממשלה. הלחץ של נתניהו עבד.

י"ח בטבת פיזור הכנסת ה־20

פרישת ישראל ביתנו הותירה את קואליציית הימין עם 61 חברים בלבד, והיה ברור כי בכל מקרה היא חיה על זמן שאול. הוויכוח על חוק הגיוס מול המפלגות החרדיות הגיע גם הוא למבוי סתום, והיה ברור שהכנסת לא תצליח לחוקק אותו במועד שקבע בג"ץ ושכבר נדחה פעם אחת. חוק פיזור הכנסת אושר ברוב של 102 ח"כים, והבחירות נקבעו לד' בניסן.

כ"א בטבת הקמת הימין החדש

שלושה ימים לאחר פיזור הכנסת כינסו בנט ושקד מסיבת עיתונאים והודיעו באופן מפתיע כי הם עוזבים את הבית היהודי ומקימים מפלגה חדשה שתשלב דתיים וחילוניים. האירוע המכונן שהביא לפרישת השניים הוא ההתקפלות בפני נתניהו חודש קודם לכן. "נתניהו הבין שהציונות הדתית יושבת בכיס שלו", הגדיר זאת בנט.

כ"ד בטבת הדחת ציפי לבני

אחד המחזות הפוליטיים הבלתי־נשכחים של השנה החולפת היה כאשר היו"ר הקודם של מפלגת העבודה, אבי גבאי, הדיח את שותפתו ציפי לבני בשידור חי וללא הודעה מוקדמת, ופירק את המחנה הציוני. גבאי נאם דקות ארוכות כשלבני יושבת לצידו, ורק לקראת הסוף פנה אליה: "ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי". לקראת מערכת הבחירות הראשונה השנה הודיעה לבני על פרישה מהזירה הפוליטית. בהמשך, תוצאות הבחירות אילצו גם את גבאי לעשות זאת.

כ"ג שבט הנאום הראשון של גנץ

לאחר שתיקה ממושכת נשא בני גנץ, יו"ר המפלגה החדשה חוסן לישראל, נאום בחירות ראשון. המפלגה שנבנתה מאחורי הקלעים ובשקט מופתי, טרחה לבנות הילה של מסתורין סביב המנהיג העולה. הופעתו הפומבית הראשונה של גנץ תוכננה בקפידה, וניכר היה שכל משפט עבר ליטוש והידוק מרבי. הופעותיו הבאות של גנץ, מול מראיינים שגם שאלו שאלות, היו מהוקצעות פחות. באותו נאום הכריז גנץ גם על החבירה ליעלון.

ט"ז באדר א' הולדתה של מפלגה

יום הגשת הרשימות לכנסת ה־21 לא זיכה את אזרחי ישראל רק במופע העונתי של כוכבי מפלגת הפיראטים, אלא בישר על הולדתה של מפלגת מרכז חדשה בשם כחול־לבן. במהלך הלילה הקודם נועדו גנץ, יעלון, אשכנזי ולפיד שעות ארוכות, עד שהגיעו לנוסחת איחוד מוסכמת בין יש עתיד לחוסן לישראל, כולל הסכם רוטציה בראשות הממשלה, אם וכאשר. מפלגת הרמטכ"לים או רק־לא־ביבי יצאה לדרך חודש וחצי בלבד לפני הבחירות, וגרפה הצלחה יוצאת מהכלל: 35 מנדטים. ובכל זאת, נאום הניצחון של גנץ נישא מוקדם מדי. בסבב הבא הפיקו שם את הלקחים, ובכירי המפלגה התבטאו באיפוק בליל המדגמים (כתבה נרחבת על הולדת כחול־לבן במוסף דיוקן).

כ"ג באדר א' כתב חשדות

ארבעים יום לפני שאזרחי ישראל צעדו לקלפיות בפעם הראשונה בשנת תשע"ט, הודיע מנדלבליט לנתניהו כי יוגשו נגדו שלושה כתבי אישום בכפוף לשימוע -שאגב, ייערך למחרת ראש השנה – בגין מרמה, הפרת אמונים, ובתיק 4000 גם בשוחד. זו הפעם הראשונה שדבר כזה קורה לראש ממשלה בישראל (כתבי האישום נגד אולמרט הוגשו כשכבר לא נשא בתפקיד), אך הבחירות המתקרבות גרמו לאירוע להיבחן גם מזווית אלקטורלית: למרות הציפייה בכחול־לבן שהאירוע יהיה בבחינת שובר שוויון, מעמדו של נתניהו לא נפגע בקרב תומכיו והליכוד זינק בבחירות ל־35 מנדטים.

י"ח באדר ב' הכרה בגולן

אחרי ששנה קודם לכן העביר את השגרירות האמריקנית לבירת ישראל, הנשיא טראמפ עשה היסטוריה פעם נוספת והכריז על ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן. ימים ספורים לפני הבחירות הוזמן נתניהו לוושינגטון, ובטקס רב רושם בבית הלבן הוענק לו מסמך ההכרה בגולן. בראייה היסטורית, היה כאן מהלך של השלמת שחרור הגולן במלחמת ששת הימים. בראייה פוליטית, זו הייתה מתנת בחירות יקרה לנתניהו שמן הסתם סייעה לו בקלפי.

 

ד' בניסן בחירות מועד א'

מהבחירות הללו, שתוצאותיהן לא שרדו זמן רב, נזכור בין היתר את תחקיר הבוטים, את הטענות לזיופים בקלפיות ואת התנהלות ועדת הבחירות, אך בעיקר את כ־250 אלפי הקולות של הימין החדש וזהות שנותרו על רצפת הקלפי. התחזיות האופטימיות התנפצו על קרקע המציאות, והוחלפו בהפסד צורב לגוש הימין כולו.

כ"ה באייר פיזור מהיר

המערכת הפוליטית הישראלית קבעה שיא חדש, כאשר לראשונה בתולדות המדינה תוצאות הבחירות לא הובילו לכינון ממשלה חדשה. נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה לאחר שליברמן התבצר בדרישותיו ומנע הקמת ממשלת ימין־חרדים. נתניהו מצידו סירב להחזיר את המנדט לנשיא ריבלין, והעביר במהירות את החוק לפיזור הכנסת ברוב של 74 ח"כים ובהם נציגי המפלגות הערביות.

ג' בסיוון פיטורי שקד ומינוי אוחנה

פיטוריה של איילת שקד ממשרד המשפטים אפשרו לנתניהו לחולל תקדים נוסף ולמנות את השר הראשון מקהילת הלהט"ב. על רקע הקמפיין האנטי־חרדי של ליברמן מזה ואמירות מדינת ההלכה של סמוטריץ' מזה, מינוי אוחנה היה בגדר תגובה ליכודית ראשונה בגזרה המתלהטת הזו, שהפכה לאחד ממוקדי מערכת הבחירות. "הלכה מדינת ההלכה", הודיע בעקבות המינוי דוברו של ראש הממשלה.

כ"ג בסיוון חזרת ברק

אחרי כמעט שנה ביציע הטוויטר, חזר אהוד ברק לחיים הפוליטיים והודיע במסיבת עיתונאים חגיגית על הקמת מפלגה בהנהגתו. שותפו הראשון למהלך היה סגן־אלוף במיל' יאיר גולן, מזהה התהליכים, ובהמשך הצטרפה גם סתיו שפיר, שערקה ממפלגת העבודה בעקבות בחירת עמיר פרץ ליו"ר והצטרפות אורלי לוי־אבקסיס. הקבוצה חברה למפלגת מרצ, ויחד הקימו את המחנה הדמוקרטי. ברק האופטימי הציב עצמו במקום העשירי, אך הבחירות הותירו אותו בחוץ לאחר שהרשימה זכתה בשישה מושבים. הנפגעת העיקרית מהמהלך היא מרצ, שבכנסת החדשה תיוצג על ידי שני חברים בלבד במקום ארבעה. ברק יצטרך לשוב לטוויטר ולעסקי הקנאביס.

כ"ה בתמוז מיזוג כולנו בליכוד

המפלגה שזכתה עם הקמתה לעשרה מנדטים, קיבלה בבחירות הקודמות ארבעה בלבד. לקראת הסבב השני חתם העומד בראשה על אקזיט מרשים: שיבוץ ארבעת חברי המפלגה במקומות ריאליים, בלי להביא נדוניה אלקטורלית ולו של מנדט אחד. משה כחלון, שעזב את הליכוד בבחירות 2012, שב לזירה הפוליטית בראשות מפלגה שבהמשך תקעה לא מעט מקלות בגלגלי הליכוד, אך כעת הוא במקום החמישי ברשימה. נפלאות דרכי הפוליטיקאים.

כ"ח באב נתניהו ופייגלין, האיחוד

אם משה כחלון שחזר לליכוד היה בכל זאת בשר מבשרה בעבר, חבירת פייגלין לליכוד הייתה בבחינת נס פוליטי. במסיבת עיתונאים מחויכת להפליא נפגשו ראש הממשלה ויו"ר זהות והתחייבו על עסקה של תמיכה תמורת תפקידים. כאילו לא היה זה נתניהו שנאבק במחנה פייגלין בליכוד, וכאילו לא היה זה פייגלין שמתח ביקורת בוטה על ראש הממשלה. עכשיו הבטיח נתניהו חגיגית לממש סעיפים נבחרים ממצע זהות. תוצאות הבחירות הכניסו את כל ההבטחות הללו להקפאה עמוקה.

י"א באלול קסאמים באמצע הנאום

באמצע נאום בחירות באשדוד, רגע לפני שהמוני ישראלים פוקדים שוב את הקלפיות, קיבל נתניהו הצצה חפוזה למציאות חייהם של תושבי הדרום בעשור האחרון. הנאום, ששודר בשידור חי וללא האיפול הנדרש, אפשר לארגוני הטרור בעזה להתגרות בראש הממשלה ולאיים על ביטחונו. נתניהו אמנם שידר קור רוח וביקש מהאנשים להתפנות למרחב מוגן, אך נראה שהתמונות מהאירוע, ששודרו שוב ושוב, העיבו על דימוי מר־ביטחון של נתניהו, לאחר שגם התקרית הזו חלפה כמעט ללא תגובה.

י"ז באלול ושוב בקלפי

למרות התחזיות לירידה בשיעור ההצבעה לעומת אפריל, הוא דווקא היה גבוה יותר בבחירות ספטמבר. אזרחי ישראל הוכיחו שוב שהם חיים במדינה פוליטית במיוחד. כחול־לבן הצליחה הפעם לעלות על הליכוד במנדט אחד, אך מצב התיקו הפוליטי לא השתנה.

כ"ה באלול עוד חוזר הניגון

שיחות האחדות הקצרות בבית הנשיא עולות בתוהו, והנשיא מחליט להטיל פעם נוספת את הרכבת הממשלה על נתניהו. בנאום שנושא ריבלין הוא חושף את הדיל שהציע לגנץ ונתניהו ושכנראה נדחה, ולפיו ראש ממשלה יוכל לצאת לנבצרות לתקופה בלתי מוגבלת ובמהלכה יכהן ראש הממשלה השני ברוטציה. נתניהו מצידו מודיע כי צו השעה הוא ממשלת אחדות, ושבכוונתו לפעול לכך בימים הקרובים. אם לא יצליח, הצהיר, ישיב את המנדט לנשיא בטרם תחלוף התקופה המוגדרת בחוק. גנץ שיגר הודעה משלו, שכללה שתי אמירות מרכזיות: לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתב אישום, ולא נשב עם בלוק הימין כולו; לא ברור מה משני התנאים הללו הוא הגורם העיקרי לשבירת המגעים. ערב ראש השנה תש"פ כבר יש מי שמחשבים את הקץ לבחירות מועד ג' ושא־לוהים יעזור לכולנו.