חדר העבודה של דיוויד פרידמן בבית המידות שלו בהרצליה, יכול בקלות להיחשב למוזיאון היסטורי קטן ובו אוסף פריטים נדיר. בין לוח שיש גדול שהוענק לו על ידי הנשיא טראמפ וסגנו מייק פנס לרגל מינויו לשגריר, ובין החלון הפונה אל הגינה רחבת הידיים הצופה אל הים התיכון, ניתן למצוא את כתב ההכרזה על הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל ואת כתב ההכרה ברמת הגולן כחלק בלתי נפרד ממנה, שתיהן בחתימת ידו המסובכת של נשיא ארה"ב הנוכחי.
מאז כניסתו לתפקיד לפני שנתיים וחצי הספיק השגריר לקבוע תקדימים לא מעטים. הוא ביקר באתרים ובאזורים שמחלקת המדינה האמריקנית נוהגת להגדירם כ"שנויים במחלוקת", השתתף באירועים כמו חציבת הפתח במנהרה בעיר דוד, והצהיר בראיון לניו־יורק טיימס כי לישראל יש זכות להחזיק בשטחים ביהודה ושומרון. במישור האישי, הוא נע בשבועות האחרונים מאבל לשמחה. זמן קצר לאחר שקם פרידמן מהשבעה על אימו הוא חגג את נישואי בתו טליה, שעלתה לישראל לפני כשנתיים.
במהלך כהונתו הספיק פרידמן להבין שלא כל מה שמותר ליהודי אמריקני שהשקפתו הפרטית נטועה בימין, ושמכהן בין היתר כנשיא אגודת ידידי היישוב בית־אל, מותר לו עתה כשגריר ארה"ב. חובת האיזון, הבאה לידי ביטוי גם בריאיון זה, היא חלק מהפרוטוקול הדיפלומטי, אבל גם כך ברור לכול שבניגוד לכמה מקודמיו בתפקיד שייצגו ממשלים שונים, מדובר בשגריר אוהב ישראל שהמדינה היהודית והאינטרסים שלה ניצבים אצלו במקום גבוה.
"זה לא סוד שהגבולות שתוכנית המאה מציעה לישראל לא יהיו חופפים לקו הירוק, אלא ינועו מזרחה ממנו"
פרידמן הוא, כמובן, השגריר הראשון שמקום עבודתו הרשמי הוא השגרירות בירושלים. הוא השליח הראשון שמייצג עמדת ממשל שלפיה השטחים אינם "כבושים", ירושלים היא בירת ישראל, ורמת הגולן היא חלק בלתי נפרד ממנה. זהו ממשל הרואה עין בעין עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את בעיית הגרעין האיראני, ושמצהיר כי גם בתוכנית השלום שהוא עומד להציג בקרוב, האינטרסים של ישראל עומדים במקום הראשון.
כל הטוב הזה מגובה במדיניות תומכת־ישראל באופן חסר תקדים שמוביל האיש היושב בבית הלבן, שבשנה הבאה יידרש להתמודד על המשך כהונתו. על רקע זה אני שואל את השגריר פרידמן האם מדינת ישראל, המצויה זה קרוב לשנה במערכת בחירות בלתי־פוסקת המשתקת את יכולותיה של הממשלה לקדם מהלכים, לא החמיצה הזדמנות לנצל את המדיניות הזו כדי לקבל יותר, למשל הכרה בריבונות ישראל על שטחים ביהודה ושומרון.
"עדיין לא החמצתם את השעה", משיב השגריר פרידמן בריאיון חג שהוא מעניק למקור ראשון, אך מזהיר: "אתם תחמיצו אותה אם לא תהיה לכם ממשלה. הדיאלוג שאנחנו מנהלים עם ישראל הוא על בסיס ממשלה מול ממשלה, וכפי שאני רואה זאת, כל עוד אתם מצויים בתקופת בחירות, קשה מאוד לשבת ולדון בנושאים שהם לטובת האינטרסים של ישראל וארה"ב לטווח הארוך. ככל שנוכל להקדים ולנהל את השיחות הללו, משוחררים מכל ההיסטריה היומיומית של הפוליטיקה, כך ייטב. השאלה מי יושב בממשלה ומי נמצא בקואליציה נמצאת בידי הבוחר הישראלי, ואנחנו לא מבקשים להשפיע על כך, אבל נרצה לראות ממשלה מתפקדת שתוכל להתמודד עם נושאים בעלי השלכות לטווח הארוך, שמן הסתם אנחנו חושבים שנוכל להתקדם בהם".
לא היה נכון יותר לפרסם את "תוכנית המאה" לפני הבחירות בישראל, כדי שהבוחר הישראלי ידע מה עומד על הפרק?
"לא, אינני חושב כך. אנחנו סבורים שזה נושא לטווח הארוך, שיש לדון בו באווירה א־פוליטית מפוכחת ומקיפה, כיוון שמעורבים בו אינטרסים ישראליים לטווח הארוך. בזמן מערכת בחירות, ומבלי להיות ביקורתי כלפי פוליטיקאים, המועמדים תמיד מחפשים הזדמנויות קצרות טווח כדי לשכנע את האלקטורט שלהם ולהיבחר. זו אינה סביבה בריאה לנהל שיחות רציניות וארוכות טווח, ובעלות משמעות כה רבה".
האם התוכנית תתפרסם רק אחרי שתהיה ממשלה בישראל? נראה שזה עלול לקחת זמן רב.
"זו ההעדפה שלנו, גם משום שאנחנו מעוניינים לקבל תגובה מיידית מממשלת ישראל, ולשם כך דרושה ממשלה".
האם הצהרת נתניהו על כוונתו לספח את בקעת הירדן אם ייבחר, תואמה עם הנשיא, והאם ארה"ב תתמוך בכך?
"אנחנו הבנו זמן קצר לפני ההצהרה שהוא עומד להכריז על כך, והגבנו שהדבר אינו מונע פתרון מדיני. לדעתי, יש צורך להמשיך ולדון בכך כדי שנבין טוב יותר מה המטרה, מדוע סיפוח הבקעה יתרום לביטחונה של ישראל, וכיצד הוא משתלב באסטרטגיה רחבה יותר של פתרון הבעיות יותר משיגרום להמשכיות העימות. עדיין לא קיימנו דיון בנושא עם ישראל. אנו מעדיפים שכל הנושאים הקשורים ליהודה ושומרון יידונו באופן כוללני ומקיף ולא באופן חלקי ומקוטע, ואנחנו מצפים להמשיך בשיחות עם ממשלת ישראל אחרי שכל הליך הבחירות יסתיים. נתייחס לכך בראש פתוח, אבל העבודה עוד רבה".
האם הדבר אכן תואם את "תוכנית המאה" של הנשיא טראמפ?
"אתה מבקש שניכנס לפרטי התוכנית, ואת זאת איני מעוניין לעשות כעת. אומר רק שלו ההכרזה על סיפוח הבקעה הייתה סותרת את הפתרון הפוליטי שאנו עומדים להציע, כבר היינו אומרים זאת".
כשר אבל לא נכון
בריאיון שהעניק לא מכבר לניו־יורק טיימס אמר פרידמן שלישראל יש זכות להחזיק בשטחים ביהודה ושומרון. גם עתה הוא מצהיר כי הוא עומד באופן מלא מאחורי אמירה זו, אף שהותקף קשות על ידי הרשות הפלסטינית וגורמים בארה"ב. שאלתי אותו מה עמדת הממשל ביחס להחלת החוק הישראלי על שטחים או על היישובים היהודיים.
"השטחים שנויים במחלוקת", משיב השגריר. "הדרישות הישראליות לגביהן הן לגיטימיות, וגם לפלסטינים יש טענות לגיטימיות. זה נושא מורכב ביותר, שבאופן אידאלי צריך להיפתר באמצעות משא ומתן ישיר. עד כמה שאנחנו יכולים לסייע לאפשר שיחות כאלה, נשמח לעשות זאת. אלה שטוענים טענות של הכול או לא כלום, עושים שירות רע מאד לסוגיות הללו. לעולם לא יהיה בית משפט שתהיה לו סמכות לפסוק בטענות האלה, כך שהפתרון יצטרך להימצא באמצעים דיפלומטיים".
האם יהיה נכון להניח שלא היית מצהיר כך, אלמלא סיפוח שטחים מסוימים על ידי ישראל תואם לתוכנית השלום או אפילו מהווה חלק ממנה?
"התוכנית מציעה גבולות לישראל, המותאמים להסדר המוצע עם הפלסטינים. זה לא סוד שגבולות אלה לא יהיו חופפים לקו הירוק, אלא ינועו מזרחה ממנו. זה לא חדש, והדבר כבר עלה בתוכניות שהוצעו לפנינו".
אני מזכיר לפרידמן כי כבר בריאיון הראשון שהעניק ל'מקור ראשון', עוד לפני שטראמפ נבחר לנשיא ולפני שנקבע כי הוא יהיה השגריר, הוא הצהיר כי טראמפ אינו סבור שההתנחלויות אינן חוקיות וכי הן מהוות מכשול לשלום, כפי שהגדיר אותן הנשיא באותם ימים ברק אובמה. פרידמן מאשר כי אכן הוכח שצדק. "ברור שהנשיא לא אימץ את מדיניות אובמה וקרי, שבסוף כהונתם שללו את חוקיות ההתנחלויות. אגב, אי־חוקיות ההתנחלויות היא השקפה יוצאת דופן, שכן רק אובמה וקרטר סברו כך. אף נשיא מנשיאי ארה"ב לא סבר שהן אינן חוקיות. רייגן הבהיר שהן חוקיות, ולדעתי אנו מסכימים איתו. השקפתנו היא שהן אינן מכשול לשלום".
ובכל זאת הבנייה בהן מתנהלת בעצלתיים, אני מעיר.
"מבחינה אריתמטית ברור שאם הן מתרחבות לנקודה שבה לא תהיה אפשרות להתרחבות טריטוריאלית של הפלסטינים, זה ימנע אפשרות לבצע עסקה. יש מתח בין העובדה שההתנחלויות אינן בלתי־חוקיות, ובין ענין ההרחבה. לדעתי גם אם אנו סבורים שהן אינן בלתי־חוקיות, לא יהיה זה נכון לבנות על כל גבעה ביהודה ושומרון. כשם שזה לא בלתי־חוקי לאכול עשרה המבורגרים ביום, אבל אני לא חושב שזה רעיון טוב…".
האם הממשל מתנגד לבנייה בירושלים?
"השקפתנו היא שירושלים היא בירת ישראל, אבל אנחנו מעוניינים ששני הצדדים ינהלו דיון על מעמדה. את עמדתנו הברורה נבהיר מאוחר יותר, כחלק מהחזון שלנו. אני מעדיף לדון על זה בהמשך, כשנפרסם את התוכנית ולא מראש".
במהלך מערכת הבחירות פרסם השר לשעבר ומבכירי ימינה, נפתלי בנט, את "מפת תוכנית המאה" בצבעי שחור ולבן, וטען כי נתניהו מסתיר אותה מהציבור. לדבריו מדובר במפה שהיא "גיהנום להתיישבות", שכן ההתנחלויות יימצאו בה בתוך "מובלעות", איים ישראליים בודדים בתוך "אוקיינוס של פלסטין, מוקפים בחמאס, תנזים ואש"ף".
ראית את המפה? שאלתי את השגריר. "כן", הוא ענה.
"השקפתנו היא שירושלים היא בירת ישראל, אבל אנחנו מעוניינים ששני הצדדים ינהלו דיון על מעמדה. את עמדתנו הברורה נבהיר מאוחר יותר, כחלק מהחזון שלנו"
הגבתם באמירה שהמפה לא מדויקת, אבל לא טענתם שהיא "פייק ניוז". זה אומר שיש ב"מפת המובלעות" גרעין חזק של אמת?
"לא אגרר לפולמוס הזה", מחייך השגריר. "אמרתי שהיא לא מדויקת, ואשאיר זאת כך. לדעתי, תגובה מעבר לכך לא תעשה צדק כלפי התוכנית. נצטרך לחכות לפרסומה".
האם פרסום המפה מצד בנט גרם נזק ליחסים?
"לא, ממש לא. הבהרתי קודם שבעונה כה פוליטית אנשים מקצינים את עמדותיהם ומכוונים אותן לעבר קהל בוחרים מסוים או לטובת מטרות פוליטיות לטווח הקצר. זו הסיבה שעלינו לעבור את השלב הזה כדי לנהל דיונים רציניים יותר".
"טילרסון טועה ומטעה"
בשבוע שעבר נפגשו פרידמן וג'ייסון גרינבלט, שליח הנשיא למזרח התיכון, גם עם יו"ר כחול־לבן בני גנץ. שאלתי את פרידמן האם התרשם שיהיה נוח יותר להתקדם ב"תוכנית המאה" עם גנץ בראשות הממשלה.
"לא", משיב השגריר. "אני יוצא מתוך הנחה, שלדעתי היא מדויקת, שהאינטרסים של ארה"ב ושל ישראל גדולים יותר מכל אדם או ממנהיג כזה או אחר, ומתעלים מעבר לכל פוליטיקה. אנחנו ננהל דיאלוג עם כל ממשלה בישראל, ללא קשר לזהות העומד בראשה. ההתקדמות לא תהיה תלויה בשאלה מי הוא ראש הממשלה. אנחנו מחפשים מה טוב לישראל, והשאלה הזו כלל אינה תלויה בפוליטיקה של המנהיגות".
וכיצד התרשמת מגנץ?
"הוא פטריוט ישראלי, אני חושב שאכפת לו מאוד ממדינת ישראל והשיחה בינינו הייתה מועילה. אני בטוח שננהל שיחות פרודוקטיביות נוספות, ללא קשר לשאלה אם הוא יהיה בממשלה או לא".
עד כה דחו הפלסטינים כל תוכנית, אפילו כזו שהעבירה לידיהם שטחים בנדיבות יתרה. מדוע שיקבלו עכשיו תוכנית שלפי הנרמז תכלול הרבה פחות?
"אני חושב שבסופו של דבר שני הצדדים יבינו שזו הדרך היחידה להגיע לפתרון. בבוא העת אנחנו ננסה להציג חזון שלדעתנו הוא הוגן ותואם את החוק הבינלאומי, את העובדות בשטח ואת צורכי הביטחון של כולם. אנחנו נניח על השולחן את הנושאים המרכזיים, ונקווה שכך תיווצר מסגרת להמשך המשא ומתן. אני חושב שביום מן הימים יימצא הפתרון, שכן טבעם של עימותים להיפתר בסוף. לפעמים זה לוקח זמן רב, אבל בסוף הם נפתרים".
הפלסטינים אינם רואים בממשל האמריקני הנוכחי מתווך הוגן.
"הייתי מציע להם להמתין עד לפרסום התוכנית. אנחנו לא מתרגשים מההצהרות הנשמעות לפני שיודעים במה מדובר. כשהתוכנית תתפרסם תהיה להם הזדמנות לראות לא רק אם אנו הוגנים או בלתי הוגנים, אלא שמדובר בתוכנית הוגנת המותאמת למציאות של המאה ה־21 ולוקחת בחשבון את השינויים שחלו במרוצת השנים".
כמו כל הגורמים המעורבים בעניין גם פרידמן מסרב לחשוף את פרטי "תוכנית המאה", אבל הוא מדגיש כי היא כוללת אמצעי הגנה החשובים לישראל כדי ששטחי יהודה ושומרון לא יהפכו לרצועת עזה. "אני מקווה שהפלסטינים יבחנו היטב את מה שמוצע, ושהתגובה שלהם לא תהיה רגשית אלא תגובה אחראית מתוך מחשבה".
האם מדובר באופטימיות ריאלית או במחשבה תקוותית?
"אחרי שנתיים וחצי בתפקיד אני חושב שהסכסוך מסובך יותר מכל נושא אחר שעמד לפניי בעבר, וכמשפטן במשך 35 שנה טיפלתי בסכסוכים מסובכים ביותר. אבל יש נתיב קדימה שלדעתי הוא מציאותי ונותן לפלסטינים הזדמנויות טובות יותר, פותח אפיקי מסחר, תנועה של אנשים, כבוד ותחושה של אוטונומיה, וזה ניתן להשגה מבלי שישראל תחשוש שיש בכך משום סכנה עבורה. זה ניתן להיעשות, ואנחנו נמשיך לעשות זאת".
שאלתי את פרידמן האם חל פיחות במעמדו של נתניהו בבית הלבן. התחושה, אמרתי לו, היא שהפעם הנשיא נמנע ממחוות שעשויות להתפרש כסיוע לנתניהו בבחירות, כמו הזמנתו לבית הלבן, כפי שעשה ערב בחירות מועד א'. הוא מדבר על פגישה אפשרית עם נשיא איראן, ואחרי הבחירות הדגיש שהידידות היא עם מדינת ישראל ולא עם ראש ממשלה כזה או אחר. האם גם לחשדות נגד ראש הממשלה יש חלק בזה?
פרידמן דוחה את הדברים מכול וכול. "שמעתי את השמועות, אבל, סלח לי על הביטוי, אלה פייק ניוז. היחסים מצוינים. לנשיא יש יחסים קרובים עם נתניהו, הוא מעריך אותו ויש ביניהם תמיכה הדדית. בלי קשר לבחירות, הנשיא הביע בו תמיכה רבה בשורה של הזדמנויות. הוא אמנם מגלה רגישות רבה כנדרש, כדי לא לחצות את הקווים או להשפיע על הבחירות, שכן על אזרחי ישראל לקבל את ההחלטות בעצמם. מדובר באיזון עדין, והנשיא שמר עליו. בפעם הקודמת נתניהו ביקר בוושינגטון כדי לדבר בוועידת איפא"ק, וכשראש הממשלה בוושינגטון טבעי שהנשיא ירצה לראותו. זו לא הייתה פגישה שנקבעה במכוון להיערך לפני הבחירות או שעוצבה כדי להשפיע על הבחירות".
מה לגבי ההצהרות בעניין פגישה עם נשיא איראן? האם מדובר בתפנית במדיניות הנשיא, בניגוד לעמדת נתניהו?
"גישת הנשיא בנוגע לפגישות עם מנהיגים בעולם היא שהוא שואף להיפגש ולשוחח עימם, גם עם אויבי ארה"ב. זה לא אומר שהדבר כרוך בוויתורים, וזה לא על חשבון שום דבר אחר. הנשיא אימץ גישה זו גם כלפי צפון קוריאה ומדינות אחרות, והוא עקבי בשיטתו. זה לא אומר שיש איזה סדק המאפשר לאור לחדור ביחסים עם נתניהו".
שאלתי את השגריר לפשר הדברים שאמר לאחרונה מזכיר המדינה לשעבר רקס טילרסון באוניברסיטת הרווארד, שלפיהם "נתניהו הציג לנשיא טראמפ מצג שקר כדי להטות את דעתו לטובת ישראל ולהציג את הפלסטינים כצד ה'רע' בסכסוך".
"אני חושב שזו הזדמנות נוספת להבין מדוע טילרסון אינו שר החוץ יותר", עונה פרידמן בישירות. "הוא טועה ומטעה. גם אני וגם הנשיא לא חושבים שנתניהו הונה אותו, וכך גם כל מי שהיה בסביבה באותם ימים. לא אכנס לפרטים, אבל אני יודע למה הוא מתכוון, ואני אומר שאין כל שקר במידע שראש הממשלה מסר לנשיא".
ברית ההגנה על השולחן
ערב הבחירות צייץ הנשיא טראמפ כי הוא ונתניהו שוחחו על האפשרות לקדם ברית הגנה בין המדינות. מתנגדי נתניהו טענו שמדובר בניסיון לסייע לראש הממשלה במערכת הבחירות, וגורמים בכירים אף טענו כי ברית כזו אינה טובה לישראל שכן היא עלולה להגביל אותה בפעולותיה החשאיות והגלויות ולהפר את מסך הערפל על פעולות ואמצעים שונים.
"הנשיא התכוון ברצינות רבה כשדיבר על הסכם ההגנה", אומר פרידמן. "הנושא מונח על השולחן זה מכבר באופן כללי, ועכשיו נותר לעבד את הפרטים, שהם מה שחשוב באמת. אנחנו עוד לא מצויים בנקודת זמן שבה אנחנו מבינים בדיוק במה מדובר. הדבר דורש דיונים נוספים והתייחסות משני הצדדים. השאלה היא האם זה צריך להיעשות כעת.
"לגבי טענות הנגד, איך אפשר להתלונן על הסכם שפרטיו עדיין לא ידועים? זה שייך יותר לעולם האקדמיה מאשר לעולם הפוליטיקה. אני לא יכול להתייחס לשאלה האם וכיצד ההסכם יגביל את ישראל, אבל דבר אחד ברור: מטרת הסכם כזה היא לספק הרתעה חזקה ביותר מול התקפה מצד אויביה של ישראל או אויביה של ארה"ב. איך זה ייושם? איש עדיין לא מוכן לדבר על זה".
האם תוכל לומר מה המחיר שאותו תידרש ישראל לשלם בהסכם כזה? האם יהיה לו מחיר טריטוריאלי?
"למיטב הבנתי מדובר בהסכם שאינו תלוי בדבר ואינו דורש ויתורים נוספים, אבל שוב, עדיין מוקדם לדבר על כך".
הפיל השוהה בחדר היחסים עם ארה"ב, ושמחייב את ישראל לצעוד על בהונותיה, הוא מערכת היחסים המתהדקת בין ישראל לסין. סין היא יעד חשוב לפיתוח יחסי הכלכלה, אך למלחמת הסחר המחריפה בין ארה"ב לסין עשויות להיות השפעות נרחבות על היחסים עם שתי המדינות. הסינים מגבירים את השקעותיהם בישראל בפרויקטים חשובים ובתעשייה הישראלית, באופן שעלול להיות למורת רוחה של ארה"ב. חברות ההייטק הישראליות 'נקרעות' בין שתי המעצמות בבחירת משקיעים ולקוחות. בינתיים עברה בארה"ב חקיקה המשלבת פיקוח על הייצוא האזרחי והבטחוני לסין, ועל ההשקעות הסיניות המכוונות להשתלטות על חברות אמריקניות או על טכנולוגיות קריטיות.
פרידמן מודה שמדובר בסוגיה לא פשוטה הנוגעת לא רק לישראל אלא למדינות רבות המקיימות יחסי מסחר עם ארה"ב ועם סין במקביל. "זה נושא שמעורר דאגה בארה"ב", הוא עונה. "היחסים הבילטרליים בין ארה"ב וסין סבוכים ועוברים טלטלה והערכה מחדש. מאמציה של סין להשיג נכסים וטכנולוגיה ישראלית, בחלקה טכנולוגיה חשובה מאוד, אגרסיביים באופן קיצוני. הם עושים זאת בכל העולם, והדבר מדאיג אותנו מאוד. הבענו את דאגתנו בפני נציגי ממשלת ישראל, והם הבהירו לנו כי אם ייאלצו לבחור בין סין וארה"ב הם יבחרו תמיד בארה"ב".
ובינתיים הסינים בונים בישראל נמל שבו אמורות לעגון גם ספינות הצי השישי של ארה"ב. אתה רואה בכך בעיה?
"נושאים אלה כבר נדונו על ידי אנשי צבא ארה"ב וצה"ל, והושקעה בהם עבודה רבה. כל הבעיות שהעלינו בפני ישראל עד כה נפתרו. מדובר בתהליך מתמשך, ובינתיים חלה התקדמות רבה בפתרון הבעיות באופן שיש בו כדי להניח את דעתה של ארה"ב".
האם היעדר תגובה אמריקנית משמעותית כלפי התוקפנות האיראנית, במיוחד על רקע תקיפת מתקני הנפט בסעודיה, אינו מעודד את המשטר האיראני למעשי תוקפנות נוספים?
"לא הייתי ממהר לאפיין את תגובת ארה"ב בנקודת זמן זו, שבועיים אחרי התקיפה. ארה"ב מתייחסת אליה בחומרה רבה, ואין לשפוט את תגובתה בהתאם לטווח הקצר הזה. אני הייתי מודד את התגובה במונחים של טווח זמן ארוך יותר. אני בטוח שהלחץ שאנחנו מפעילים על איראן והיחס שלנו כלפי מעשיה הזדוניים הוא ראוי ובעל אפקט מרתיע".
אבל נדמה שטראמפ קצת שינה את הטון, והוא מדבר עכשיו על הסכם חדש ופגישה עם הנשיא האיראני.
"הוא היה ברור מאוד ביחס לתגובתנו התקיפה כלפי איראן. הנשיא הבהיר בנאומו באו"ם בשבוע שעבר כי יעשה כל שביכולתו למנוע מאיראן לא רק יכולת השגת נשק גרעיני, אלא גם פיתוח טילים בליסטיים ופריסתם. האם בנסיבות הנכונות הנשיא יסכים לחתום על הסכם ראוי עם איראן? בוודאי. גם ראש ממשלת ישראל, כאשר הגיע לקונגרס, לא אמר שאסור לחתום על הסכם כלל אלא התנגד לאותו הסכם שעמד על הפרק בלבד. המטרה היא לחתום על ההסכם הנכון שמסיים את האיום האיראני, והנשיא איתן במחויבותו להפסיק את הפעילות האיראנית".
הדחה תהיה בזבוז זמן
שאלתי את פרידמן עד כמה מטרידה את הנשיא יוזמת ההדחה שעליה הכריזה יו"ר בית הנבחרים מטעם המפלגה הדמוקרטית, ננסי פלוסי. הדמוקרטים החליטו לפתוח בה בעקבות פרסום תמלילי שיחת טלפון בין טראמפ לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שבהם תועד הנשיא מפציר כמה פעמים בעמיתו לפתוח בחקירה נגד בנו של ג'ו ביידן, העשוי להיות מועמד הדמוקרטים לנשיאות בבחירות 2020.
פרידמן לא נשמע מודאג. "זו האשמה חסרת בסיס לחלוטין, ונעדרת כל תוכן", הוא חובט בדמוקרטים. "מדובר בעוד שלב במאמציהם הנמשכים של הדמוקרטים לערער על תוצאות בחירות 2016. בעוד 14 חודשים יהיו בחירות, ואם הם רציניים במאמציהם להחליף את הנשיא, עליהם לעשות זאת באמצעות נושאים בעלי משקל כמו מדיניותו. אם הם חושבים שהם מסוגלים להחליף אותו, לנצח אותו בבחירות יהיה הליך מהיר יותר מאשר הליך הדחה ארוך שלא יסתיים בפרק זמן של 14 חודשים. בזבוז זמן חסר תוכן, זה מה שזה".
מה מידת הנזק שהפרשה גורמת לנשיא, או שמא להפך, היא מועילה לו לחזק את מעמדו בקרב תומכיו הרואים בכך ציד מכשפות?
"בראש ובראשונה זה רע למדינה ומציג אותה כבעלת תפקוד לקוי, כחלשה בעיני העולם. זה מחליש את תדמית הנשיא בעולם, ואת יכולתו לנהל מדיניות חוץ. זה באמת צעד אנטי־פטריוטי מצד מתנגדי הנשיא".
האם המפלגה הדמוקרטית מקצינה שמאלה, שאלתי. פרידמן מהרהר ארוכות ואז משיב שהטוב ביותר עבורו הוא לא להיכנס לנבכי הפוליטיקה האמריקנית הפנימית, במיוחד בשנת בחירות. בכל זאת, הוא אומר, "לא יפתיע אותך אם אומר שישנה מדיניות שאיני מסכים עימה".
האם ישראל מאבדת את התמיכה הדו־מפלגתית, כפי שטוענים בשמאל הישראלי?
"העם האמריקני תומך באופן מוחלט בישראל, ואני חושב שנקודת מבט זו עוברת גם למנהיגים הנבחרים. יש קבוצה קטנה וקולנית שאינה תומכת בישראל במובן המסורתי, אבל אני מקווה שתמיכת העם האמריקני היא איתנה כסלע ואני אופטימי שכך זה יימשך, למרות התופעות הללו".
האם ההחלטה שלא לאפשר את כניסתן לישראל של שתי חברות הקונגרס אילהן עומר ורשידה טאליב, הייתה מוצדקת?
"זו הייתה החלטה של ישראל. הנשיא הביע את דעתו בטוויטר על שתי חברות הקונגרס, וראש הממשלה קיבל החלטה. המדיניות האמריקנית היא לכבד את זכותה של ישראל להגן על גבולותיה ולמנוע כניסת פעילי BDS, כפי שהתקבל בחוק. עבור ישראל זה היה מצב שבו היא לא הייתה מנצחת בכל מקרה: אם היו מרשים להן להיכנס, הרי שזה היה הופך למסע הסברה אנטי־ישראלי שהיה משמש להעלאת טענות לא הוגנות. ואם לא – הטענות הללו עלו גם ממרחק של 9,000 קילומטרים. כך שלטעמי ההחלטה הייתה נכונה, ולא גרועה מהאלטרנטיבה".
שתי חברות קונגרס אלה הן סימפטום לאנטישמיות גואה בארה"ב?
"האנטישמיות אכן גואה, אין ספק בכך", מודה השגריר. "יש צורות שונות של אנטישמיות. זו 'הקלאסית', של הקו־קלוקס־קלאן או התנועות הניאו־נאציות, נמצאת אולי בעלייה, אבל היא גם הקלה ביותר למיגור כיוון שכולם יודעים מי הם ומה המסר המכוער והמתועב שלהם, וכמעט אין איש התומך בהם. ניתן בקלות להתאגד ולגנות אותה. אך מצד שני יש אנטישמיות המסתתרת בניואנסים ורמזים אנטי־ציוניים, המגיעים לסף של אנטישמיות. לא מדובר בכאלה האומרים שהם מעדיפים ממשלת שמאל או ימין, אלא באנשים המייחסים לישראל סטנדרטים של התנהגות שלא היו מעזים לייחס לשום מדינה אחרת. אלה הטוענים באופן שקרי שישראל היא איום על השלום העולמי. התנועה האנטי־ציונית הפכה לתנועה חזקה בארה"ב, והיא מוצאת כר נוח לפעולה בקמפוסים של האוניברסיטאות והמכללות. בשבוע שעבר הגיע ראש ממשלת מלזיה, אנטישמי בן 94, ונאם לפני קהל עצום באוניברסיטת קולומביה, ואיש מארגוני הסטודנטים לא צפצף".
מה ניתן לעשות?
"לדעתי צריך ללמד את האנשים עד כמה ישראל היא חברה פתוחה ומדינה סובלנית, דווקא מול הסכנות הביטחוניות העומדות לפניה. אנשים צריכים להבין זאת טוב יותר, וישראל צריכה להתמקד בחינוך העולם ולהסביר לו מה הולך כאן".
דיוויד פרידמן משוכנע שהנשיא טראמפ ינצח בבחירות בשנה הבאה, וימשיך לעמוד לצידה של ישראל: "העם בישראל צריך לדעת שבממשל טראמפ יש להם ידיד אמת, מישהו שבאמת רוצה לעזור ולא מתוך כפייה, לפתור את הסכסוך הנמשך שנים כה רבות ונראה בלתי פתיר עד כה. אנחנו עומדים גם לצד האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, שלדעתנו אינה זוכה למנהיגות המשרתת אותה כראוי, ובעזה הם אף מוחזקים כבני ערובה בידי משטר אכזרי. אנחנו רוצים לעזור לעם שחייו רחוקים מהמיטב, לחיות חיים טובים יותר, אבל מבלי שהדבר יאיים על ישראל או יסכן את ביטחונה".
לסיום, מה אתה מאחל לנו לשנה החדשה?
"אני מאחל לעם בישראל שנה טובה ומאושרת. שנה בטוחה, שבה לא נדע יותר אירועים רוויי צער כמו בעבר. שנה מוצלחת, שבה ישראל תמשיך לשגשג ולפרוח מול האתגרים העומדים לפניה. אנחנו נעמוד לצידה ונעזור לה להשיג את המטרות הללו".
