החליף אבו־בכר אל־בגדדי מת, קבלו את החליף החדש, איברהים אל־האשמי אל־קוראיישי . אחרי שבוע כמעט של שתיקה הודיעה סוכנות הידיעות של דאעש "אמאק" על בחירת חליף חדש. באותה הזדמנות אושרר גם מותו של דובר הארגון, המכונה אל מוהג'ר, בפעילות משולבת של כוחות כורדים ואמריקאים שעות ספורות אחר חיסולו של אל־בגדדי. להודעה הרשמית נלוותה אזהרה לעגנית לארה"ב לבל תשמח על מותו של אל־בגדדי: "אמריקה, את לא מבינה שהמדינה האסלאמית נמצאת כעת בחזית אירופה ומערב אפריקה? היא התפשטה ממזרח למערב. את לא רואה שהפכת לבדיחה של העולם. הגורל שלך נשלט על ידי טיפש זקן שהולך לישון עם דעה אחת ומתעורר עם דעה אחרת".
אולם מעבר ללעג המריר לנשיא ארה"ב, השאלה העיקרית היא מה יהיה. והתשובה ככל הנראה כבר נמצאת בין השורות. בהודעתו קוראת מועצת השורא של דאעש לתומכי הארגון להישבע אמונים לחליף החדש שלו. אמירה שמשמעותה, לא רק כפשוטה, להישבע אמונים, אלא קריאה לביצוע פיגועי הקרבה – ככל הנראה בדגש מעבר לים, באירופה ובאפריקה. אבל זו לא הייתה הקריאה היחידה. בהודעה של "אמאק" ביקשה ההנהגה גם לשוב ולהאזין להודעתו המוקלטת האחרונה של אל־בגדדי, לשחרר את חבריהם הכלואים. ולבקשה הזו יש משמעות ספציפית מבית: נכון להיום מוחזקים בבתי הכלא בסוריה כעשרת אלפים אסירי דאעש. כשני שליש מהם בבתי כלא בשליטה של ה-SDF , צבא המורדים הסורי בהנהגת הכורדים. עם נסיגת ארה"ב מסוריה עלה חשש להמשך היכולת והרצון של הכורדים, שחשו נבגדים, להמשיך להחזיק באסירי דאעש. אולם נכון לעכשיו, נראה כי הכורדים מחזיקים מעמד והחשש מפני נתק בינם לבין ארה"ב התבדה.
החליף החדש, אל־קוראיישי נבחר על ידי מועצת השורא של דאעש. מסתורין אופף את דמותו. גם לא ברור אם זה שמו האמיתי או שם שקיבל עם היבחרו. אבל ההודעה של דאעש נתנה בו סימנים: "הוא דגל מדגלי הג'יהאד, מלומד מקרב המלומדים, אמיר מתוך אמירי המלחמה. הוא תקף את מגינה נושא הצלב של אמריקה והאכיל אותו מרורים".
מומחים לדאעש עדיין מתלבטים במי מדובר. אחת ההערכות היא כי מדובר בחאג'י עבדללה, אזרח סעודיה, איש דת מבכירי האידיאולוגים של דאעש, שצמח מתוך שורות הארגון. אם אכן זה האיש, הוא נחשב גם לארכיטקט של רצח העם היאזידי.
שמו של אל־קוראיישי הוא סוג של הפתעה. השם המוביל עד להודעת דאעש היה עבדאללה קארדש. באוגוסט האחרון פרסמה סוכנות הידיעות של דאעש דיווח לפיו אל־בגדדי מינה את עבדאללה קארדש מהעיר תל־עפר שבמחוז נינווה שבעיראק, "לדאוג לענייני היום יום של המוסלמים". קארדש הוא קצין לשעבר בצבא הבעת' של סדאם חוסיין. דרכו הצטלבה עם דרכו של אל־בגדדי כאשר שניהם היו עצורים ב"קמפ בוקה". ההודעה פורשה כבר אז כאילו ממנה אל־בגדדי את האיש שיירש אותו בבוא יומו.
הקשר העמוק בין השניים נוצר ב"בוקה", בית הסוהר בעיר בצרה שהיה לחממה אשר בה צמח דאעש. את בוקה ניהלו האמריקנים, שזה עתה כבשו את עיראק. הקשר בין השניים היה אמיץ מלכתחילה. אל־בגדדי היה בוגר אל־קאעידה מבית מדרשו של אבו־מוסעב אל־זרקאווי. קארדש שירת כקצין בצבאו של סדאם חוסיין, והיה מוכר כבעל אופי אכזר, קיצוני ושתלטני.
אולם מלכתחילה, היו סימני שאלה לגבי האותנטיות של ההודעה ואם קארדש עצמו בחיים. בכל אופן, המשותף לקארדש ולמכונה חאג'י עבדללה הוא הקשר שלהם לטבח היזידים. מוצאו של קארדש מתל־עפר. בראשית המלחמה ב־2014 הייתה תל־עפר בירת האונס והרצח של נשות המיעוט היזידי ששוכנו בבתי כלא מאולתרים בעיירה, שם עונו ונאנסו שוב ושוב או נמכרו לשפחות במכירות פומביות בערוצי טלגרם ובכיכר השוק בעבור חופן דולרים.
אבל כאמור, בורסת השמות כעת נוטה מעבדללה קארדש למכונה חאג'י עבדללה. קארדש אמנם היה קרוב לאל־בגדדי, אולם היה חסר את הילת הבקיאות באסלאם, הנדרשת ממי שנושא בתואר חליף. אולם פרט לקארדש היו שני שמות נוספים שריחפו השבוע כמועמדים אפשריים: אחד טוניסאי ואחד סעודי: אבו־עות'מן אל־טוניסי, העומד בראש מועצת השורא של דאעש, ואבו־סאלח אל־ג'וזראווי, העומד בראש הזרוע המבצעת של הארגון ומכונה חאג'י עבדללה. האם לחאג'י עבדללה יש 'נום דה גר' חדש – איברהים אל־האשמי אל־קוראיישי? השם קוראיישי רומז לחיבור לשבט קורייש, שבטו של הנביא מוחמד, שמוצאו מחצי האי ערב. ואם כך, האם חאג'י עבדללה שהוא אזרח סעודי, שמוצאו מחצי האי ערב וקוראיישי חד הם?. קשה לדעת. הערפל סמיך עדיין. זהותו של החליף החדש תתברר עד מהרה. לפעולות הראשונות שיבצע תהיה השלכה חשובה על עיצוב דמותו כחליף. בהיסטוריה של האסלאם ההשתייכות לצאצאי שבט קורייש מחצי האי ערב הייתה לקריטריון כמעט הכרחי לחליף.
ואם לקחת את הודעת דאעש על כך שהחליפות כבר משתרעת מעבר לים, כסוג של הצהרת כוונות, הרי עונת החגים ההולכת וקרבה באירופה לא תהיה קלה. לצרפתים והבלגים, שכבר ספגו בשנים האחרונות פיגועים קשים ערב חג המולד נכונים ימים לא קלים. אם חאג'י עבדללה הסעודי , המכונה מעתה אל־קוראיישי הוא אכן היורש, יש הגיון רב בכך שעיקר פעילותו תופנה כלפי חוץ . אירופה. או אולי מדינות באפריקה כמו קניה. אם אכן מוצאו מסעודיה, זה כנראה גם מה שיאפשר לו בהמשך להתקבל ביתר קלות על החלקים של דאעש שעוד נותרו בסוריה ועיראק.
כן. חליף הולך וחליף בא. בעוד על חאג'י עבדללה לתפוס את מקומו, אבו־בכר אל־בגדדי כבר יזכר לעד כחליף הראשון של המדינה האיסלמית.
כוח דלתא שעט
מסע הדמים של אבו־בכר אל־בגדדי הגיע לקיצו בשבת האחרונה. שמונה מסוקים של חיל האוויר האמריקני המריאו מבסיס צבאי בעיראק. הם נעו בטיסה נמוכה מעל שטח עוין, רצוף כוח אש קטלני, בין סוללות טילים רוסיות ואזורים הנתונים לשליטתם של ארגונים אסלאמיסטים קיצוניים. הדרך הייתה ארוכה ומסוכנת. מאות מייל הפרידו בינם לבין היעד: כפר בארישה במחוז אידליב, חמישה קילומטרים בלבד מהגבול עם טורקיה.
במסיבת העיתונאים שבה חשף הנשיא טראמפ רבים מפרטי המבצע, הוא אמר שזה היה אולי השלב המסוכן ביותר – הדרך אל היעד וממנו. הוא הודה בראש ובראשונה לרוסים, שנצרו את האש, וגם לעיראקים, לטורקים וקצת לכורדים. הוא אמנם לא שיתף את הרוסים במטרת המבצע, חיסולו של אל־בגדדי, אבל רמז להם, לדבריו, שהם יהיו מרוצים. הרוסים נענו לבקשה. "הם שונאים את דאעש לא פחות מאיתנו", הסביר. מאוחר יותר הכחיש דובר הצבא הרוסי, איגור קונשנקוב, כל שיתוף פעולה עם האמריקנים. הם לא אהבו את ההערה של טראמפ על שיתוף הפעולה, שבשורה התחתונה ניתן לתארו כסוג של מניעת חיכוך אווירי מהסוג שישראל חווה מדי יום מאז פתיחת עידן הנוכחות הרוסית בסוריה.
ואם לצטט את הנשיא טראמפ, שצפה בפעולה בחדר המצב "ממש כמו בסרט", אל־בגדדי נס על נפשו צורח ומייבב עם שלושת ילדיו לתוך מנהרה ללא מוצא
עם התקרב המסוקים ליעד נורו שלושה טילים לעבר קומפלקס הבתים בכפר בארישה. תוכנית הבתים הייתה נהירה לכוחות היטב. הם הקיפו את השטח, וקראו לבגדדי ולבני לווייתו לצאת. חלק נענו ויצאו החוצה. חלק נשארו בפנים, בהם בגדדי, שתי נשותיו ושלושה מילדיו. לוחמי העילית של כוח דלתא פרצו פנימה דרך חור גדול שפוצצו באחד הקירות ושעטו קדימה, כאשר בראש הכוח נעים במהירות מטורפת כלבי תקיפה מאולפים. אם השילוב הזה של שני האלמנטים מזכיר את שיטות ההתקדמות של צה"ל בשטח בנוי ואת הלקחים מהמבצע לחילוצו של נחשון וקסמן, זה לא מקרי. תורות הלחימה משותפות, נלמדות ונבחנות לאורך שנים על ידי הכוחות המיוחדים של בנות בריתה של ארה"ב.
ואם לצטט את הנשיא טראמפ, שצפה בפעולה בחדר המצב "ממש כמו בסרט", אל־בגדדי נס על נפשו צורח ומייבב עם שלושת ילדיו לתוך מנהרה ללא מוצא. שם הפעיל את חגורת הנפץ שעל גופו, וגרם להתמוטטות המערה עליו ועל ילדיו, שמצאו את מותם יחד עימו. בקומפלקס נמצאו גם שתיים מנשותיו של אל־בגדדי ללא רוח חיים, אך חגורות הנפץ שנשאו על גופן לא התפוצצו. פרט להם נהרגו אחדים מבני לווייתו של מנהיג דאעש. בדיעבד אנו יודעים, כאמור, שהכוחות לקחו עמם שניים מהם. גופות הנשים נשארו במקום כפי שהן, מכיוון שהיה מסוכן מדי לפרוק אותן מחגורות הנפץ. הילדים נמסרו להשגחת גורמים במקום שזהותם לא פורטה.
"היו הרבה יריות ובלגן", שחזר טראמפ במסיבת העיתונאים. "אבו־בכר אל־בגדדי מת כמו כלב, צורח ומיילל". התיאור העממי של הפעולה, עמוס בפרטים ובצבע, עמד בניגוד מוחלט לאופן היבש והרשמי שבו בישר הנשיא ברק אובמה לעולם על חיסולו של אוסמה בן־לאדן. הבדלי הסגנון הללו, כולל התלונה של טראמפ על כך שלעולם אינו מקבל את הקרדיט הראוי, היו בסיס לעריכה נשכנית שתפסה תאוצה תקשורתית גבוהה ברשת. הטריגר היה התיאור הצבעוני של בגדדי הצורח והמיילל.
שר ההגנה האמריקני מארק אספר נאלץ להודות שאינו יודע מהיכן שאב טראמפ את המידע הזה. למזל"ט שכיסה את העברת הצילום מבפנים לא היה ערוץ אודיו. "אולי הוא שמע את זה בשיחות עם החיילים", אמר הגנרל מילי, מפקד הכוחות המזוינים, שגילה שליטה דיפלומטית ראויה להערכה, נוסף על כישוריו הצבאיים המצוינים. בימים הקרובים ישוחררו כנראה חומרים נוספים מתוך התקיפה. בינתיים, כדי לספק את הרעב לפרטים, הוחלט לשחרר לפרסום את תמונתה של הכלבה שרדפה אחר אל־בגדדי לתוך המערה. שמה הוא קונה, כנראה על שם קונאן הברברי, וטראמפ הקדיש לה מחמאות. "יפה ומוכשרת", אמר. היא התאוששה בינתיים מהדף הפיצוץ, שבה ליחידה, והפכה לכלבה המפורסמת בעולם. גם האפשרות שאוהבי החיות יתרעמו על ניצול בעלי חיים תמימים ירדה מן הפרק.
בזכות התחתונים המשומשים
בעוד טראמפ נהנה לתאר כל פרט, אמיתי או בדוי, באופן צבעוני ועממי, אנשי הצבא מקפידים על דיווח יבש ומדויק, אפילו נוקדני. גם את ההסבר לכך נתן טראמפ עצמו. במסיבת העיתונאים הוא תיאר את דאעש כ"מומחים הגדולים ביותר לשימוש באינטרנט, אולי חוץ מדונלד טראמפ". מבחינתו התיאורים הפלסטיים, כולל השפלת בגדדי הבוכה שמת כמו כלב, הם חלק בלתי נפרד מהעניין. את הדיווידנדים מתכוון טראמפ לקצור כבר באסיפת הבחירות הקרובה, שם לא יקפידו איתו על דקדוקי עניות. להפך. מול תהליך ההדחה המתקדם ללא קשר למבצע, זוהי קריאת הקרב שלו.
מה שאינו תלוי סגנון וגם אין לגביו פשרות, הוא שאלת הזיהוי הוודאי. בפעולת חיסול כזו, הזיהוי חייב להיות מעבר לכל ספק סביר. זהו המפתח למבצע מוצלח. ועל פי גרסת וושינגטון, זה בדיוק מה שקרה. אנשי היחידה, שהוכשרו בדיוק לתפקיד הזה, נברו במפולת המערה שהתמוטטה כדי לחלץ חלקי גופה ורקמות של אל־בגדדי. פעולת הזיהוי הושלמה בתוך רבע שעה. היא התבססה על דגימת דנ"א שנלקחה מבגדדי בעת שהיה עצור בכלא בוקה, והושוותה עם דגימות הרקמה מהגופה בשטח. מה שמדהים יותר הוא שזו לא הייתה הפעם הראשונה אלא השנייה. הראשונה נעשתה קודם לכן, בתנאי סיכון מטורפים, כפי שיתואר.
המידע שהוביל את האמריקנים לצאת למבצע היה תוצאה של איסוף מודיעין אנושי ואלקטרוני, מעשה תשבץ של פיסות מידע ממקורות רבים. אם כי בדיעבד ברור למדי שעיקר עבודת האיסוף האנושית, תוך לקיחת סיכונים מטורפים, נעשתה על ידי המודיעין העיראקי והכורדי.
מדברים שחשף הגנרל מזלום עבדי, מפקד המיליציה הכורדית הסורית, אנחנו יודעים שלמקור כורדי, לא ברור אם גבר או אישה, הייתה גישה ישירה לבגדדי. תוך אומץ לב בלתי רגיל וסיכון עצום לחייו הביא המקור את ההוכחה שהכריעה את הכף: תחתונים משומשים, שמהם הופקה דגימת דנ"א שהושוותה עם דגימת המקור מכלא בוקה ואשררה כי אכן מדובר באיש עצמו.
ויש דיווחים גם על הלוחמות הכורדיות, שאספו מידע בשטח. בעיקר בחמש תחנות הכניסה והיציאה שעל הגבול בין סוריה לטורקיה. הן חיברו פיסות מידע על תנועותיו של בגדדי, בני משפחתו והקרובים אליו, ולמדו את שיטות המילוט וההסתתרות שלו. כל זה הבשיל למידע שאפשר לאמריקנים לעקוב אחריו מרחוק באמצעים אלקטרוניים.גם למודיעין העיראקי הייתה תרומה עצומה, בזכות תחקור קרובי משפחה של בגדדי שנעצרו. אשתו, גיסו ואחרים הביאו מידע חיוני, שלבסוף הוביל לבגדדי עצמו.
כעת מגיע שלב השאלות והניתוחים. לא מעט מידע צפוי להגיע משני השבויים שלקחו האמריקנים. אנשי המודיעין האמריקני בילו שעתיים נוספות בשטח באיסוף חומרים, כדי לנסות לגלות כל דיסק און־קי או תכתובת שיסייעו לשפוך אור על ההתנהלות המבצעית של הארגון ועל מקורות המימון שלו. כעת הם ינסו לפצח כמה שאלות, ובהן: כיצד שלט בגדדי ביום־יום על החליפות שלו, שהשתרעה על שטח ענק של שתי מדינות? כיצד תקשר עם המפקדים בשטח, ולא רק בין סוריה לעיראק אלא גם מעבר לים?
סימן שאלה גדול מרחף גם על יחסיו המורכבים עם הביון הטורקי. מקורות מודיעיניים בבגדד אמרו השבוע כי מי שהיה מעוניין יותר מכול לראות את בגדדי מת הוא נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שככל הנראה חשש מחשיפת הקשרים הכלכליים ועסקי הנפט של שירות המודיעין שלו עם דאעש. האמריקנים, אומרים המקורות, שיתפו אמנם את ארדואן במבצע, אך עשו זאת ברגע האחרון ממש. גם כי חששו מתרגיל בלתי צפוי מצידו, אך בעיקר משום שהיעד הקצר והבטוח ביותר לטיסת החילוץ נמצא מעבר לגבול הטורקי.
לארדואן הייתה השבוע אמירה מרימת גבות. ״מדינות מסוימות", אמר, "קרי ארה"ב, נוהגות לחסל מי שהן רואות כאיום לביטחונן הלאומי, לא משנה היכן הם, קרי אל־בגדדי. האם אין גם לטורקיה זכות כזו? ואם זה המצב, האם אין לטורקיה זכות לחסל את פתהוללה גולן, היושב בגלות אמריקה בפנסילבניה?"
ואם כך, לא מן הנמנע שבעסקה הסודית בין טראמפ לארדואן יש איזה סעיף קטן על הסגרתו של גולן לטורקיה. 
