נאום ההפסד של ג'רמי קורבין, יו"ר הלייבור הבריטי המובס, זכה לתפוצה רבתי לא רק בגלל תוכנו אלא גם ואולי בעיקר בעקבות הבעות פניו של מי שעמד לשמאלו, יהודי חרדי שהתמודד מול קורבין על אותו מושב בפרלמנט (בהתאם לשיטת הבחירות האזורית הנוהגת בבריטניה). "אני גאה מאוד באופן שבו ניהלנו את הקמפיין שלנו, לא ירדנו לביבים", אמר קורבין, בעוד הפוליטיקאי היהודי הצעיר, חובש הכיפה, מרים גבה ומגחך בפקפוק. הוא עשה כך גם בהמשך, כאשר יו"ר הלייבור התהדר בכך ש"לא נקטנו מתקפות אישיות, לקחנו על עצמנו את המשימה להפיץ מסר של תקווה וצדק לכל חלקי המדינה הזו". תיעוד האירוע חרך את הרשת בבריטניה וזכה לאלפי שיתופים ותגובות.
היהודי הצעיר שהבעות פניו בלבד קיבלו פרסום כזה הוא יוסף דוד, רווק בן 32, עובד סוציאלי בארגון יהודי־בריטי. דוד הוא יהודי פעיל בקהילה; הוא מנהל בית כנסת בנוסח יהודי עיראק, והקים את ארגון 'עם סגולה' לצעירים יהודים־בריטים ממוצא מזרחי. אימו ילידת מיאנמר ואביו מהודו, אך משפחותיהם הגיעו לשם מבגדד. אחיו ואחותו מתגוררים בישראל, והוא עצמו מבקר כאן מדי שנה.

דוד התמודד מול קורבין מטעם מפלגת 'ברקזיט' הזעירה, שלא זכתה בבחירות ולו למושב אחד. הוא רצה להתמודד בשכונת הנדון, שכן הוא מתגורר בגולדרס־גרין הסמוכה שבה ריכוז גדול של יהודים דתיים, אך המפלגה בחרה לשגר אותו להתמודד מול קורבין, האיש שהגדיר את חמאס וחיזבאללה כידידיו ושהקהילה היהודית חששה מניצחונו. אף שלא היה לו סיכוי של ממש לגבור על קורבין, במפלגה חשבו שהצבתו של דוד, שיהדותו ניכרת גם כלפי חוץ, מול יו"ר הלייבור, תיצור חיכוך ועניין שיסייעו להם בזירה הארצית. "על רקע האנטישמיות במפלגתו, שהוא לא עשה דבר לחסום אותה, ההתמודדות של יהודי דתי מולו היא אמירה", מסביר דוד.
"היהודים שמחו שיש יהודי שמתמודד עם קורבין ושיוכל להגיב לו. פחות התייחסו למפלגה שאני מייצג, ויותר לכך שיש יהודי שיעמיד אותו במקום. באופן כללי יהודים חוששים ממפלגות שנתפסות כפופוליסטיות, ומעדיפים ללכת עם מפלגות שהם מכירים
מפלגת ברקזיט הוקמה בינואר האחרון, בהנהגתו של נייג'ל פרג', לשעבר יו"ר מפלגת העצמאות הבריטית (UKIP). פרג' משתייך לימין השמרני המתנגד לאיחוד האירופי, ומטיף לפרישת ארצו מהאיחוד ולפירוקו בכלל. "אני מאמין באוטונומיה ובהגדרה עצמית", מסביר דוד את בחירתו להצטרף למפלגה זו. "המדינה תוכל להיאבק טוב יותר על הצרכים שלה אם תפרוש מהאיחוד האירופי. אם אנחנו צריכים לקדם את האינטרסים שלנו עם בלוק של 500 מיליון אזרחים, זה הרבה יותר קשה. יש לי הכרת הטוב למדינה הזו שקיבלה את המשפחה שלי, ואני רוצה לשמר אותה כעצמאית. בריטניה הייתה סמל הדמוקרטיה, אז איך ייתכן שכיום היא לא יכולה להתנהל באופן דמוקרטי עצמאי? אנחנו משועבדים לאיחוד האירופי. צריך להחזיר את הכוח לעם, לאזרחים. עם השנים האיחוד קיבל עוד ועוד כוח וסמכויות, כך שיש בחירות בבריטניה אבל ההחלטות לא מתקבלות בפרלמנט הבריטי. זו בעיה.
"בקהילה היהודית האורתודוקסית כיבדו מאוד את ההתמודדות שלי", מספר דוד. "היהודים שמחו שיש יהודי שמתמודד עם קורבין ושיוכל להגיב לו. פחות התייחסו למפלגה שאני מייצג, ויותר לכך שיש יהודי שיעמיד אותו במקום. באופן כללי יהודים חוששים ממפלגות שנתפסות כפופוליסטיות, ומעדיפים ללכת עם מפלגות שהם מכירים ושלאורך השנים קידמו את האינטרסים שלהם. קשה להם עם מפלגות חדשות והם מתייחסים אליהן בחשדנות". ואכן, מסקר שנערך לפני הבחירות עלה שרק שלושה אחוזים מיהודי בריטניה התכוונו להצביע למפלגת ברקזיט, זאת מול 64% לשמרנים, 24% למפלגת הליברל־דמוקרטית ו־6% בלבד ללייבור. עם זאת, דוד מעיד כי לא פגש "אנשים כל־כך פרו־ישראלים כמו אנשי מפלגת ברקזיט. המצע שלנו מאוד רזה, אבל אחד הסעיפים בו הוא להגן על הקהילה היהודית כמיעוט דתי. חבר מפלגה שהתבטא בצורה אנטישמית, סולק מיידית. בלייבור יש יותר מ־130 תיקים על אנטישמיות שטרם טופלו, והם מעכבים את ההתייחסות באופן מודע".
חקיין מוצלח
בבחירות שנערכו בבריטניה ביום חמישי שעבר, נחלה הלייבור בראשות קורבין תבוסה קשה וירדה מ־262 ל־203 מושבים בפרלמנט – התוצאה הנמוכה ביותר מאז 1935. מנגד, המפלגה השמרנית בראשות בוריס ג'ונסון רשמה ניצחון מוחץ וגרפה 365 מושבים. ההישג של השמרנים מאפשר להם לשלוט בפרלמנט לבדם ולממש את הברקזיט, היציאה מהאיחוד האירופי, שזכתה לרוב במשאל עם ב־2016.
באזור הבחירה שבו התמודד דוד אין כמעט אוכלוסייה יהודית. הוא קיבל 742 קולות, ואילו קורבין גרף כ־35 אלף. אף שלא ציפה לנצח את קורבין, דוד לא מסתיר את אכזבתו. "קיוויתי ליותר קולות", הוא מודה. "היה לי קמפיין קשה. רציתי להעביר את המסר שהלייבור היא מפלגה אנטישמית ולקדם את הברקזיט, והיה לי חשוב לעשות זאת דווקא באזור שקורבין כל־כך חזק בו. לא היה לי כסף, ובכל זאת הצלחתי לעשות רעש. בישראל יש רכב שנוסע ביום הבחירות עם רמקול, והחלטתי לאמץ זאת. הסתובבתי ברחבי השכונה והשמעתי משפטים של בריטים מרקעים שונים, שאומרים שיש להילחם באנטישמיות וליישם את הברקזיט, ושהפרלמנט לא מייצג אותנו בגלל החיבור לאיחוד האירופי".
התוצאות מאכזבות, אבל דוד לא מצטער על הריצה. "התמודדתי כדי להעביר מסר ואני חושב שהצלחתי. אני מקווה להתפתח בפוליטיקה, ושיהיו עוד הזדמנויות. שמחתי שהלייבור לא השיגו מספר משמעותי של מושבים. אם הוא היה נבחר, זה היה יוצר מצב לא טוב לקהילה היהודית".
חווית אנטישמיות במהלך הקמפיין?
"בוודאי. היו אנשים שאמרו בנוכחותי ש'אתם הרוטשילדים שולטים בעולם'. רבים התכחשו לכך שיש בעיה של אנטישמיות בלייבור או מצד קורבין. הם אמרו לי 'אלה שטויות, אין אנטישמיות בלייבור, מי שמפמפם את הנושא הם בעלי חברות התקשורת, הציונים והשגרירות הישראלית'. זו הייתה הדרך שלהם להגיד שהיהודים שולטים בתקשורת, ושמדינת ישראל מנסה להתערב בבחירות בבריטניה. רבים הגיבו לי בטוויטר וטענו שאני ויהודים אחרים מתנגדים ללייבור מכיוון שמדובר באנשים עשירים שלא מעוניינים במפלגה שתטיל סנקציות על בעלי הון. אלה אמירות שהן אנטישמיות קלאסית. אנשים רבים דיברו אליי או עליי באופן גזעני, והיה אדם שקרא לי נאצי. היו מצבים לא נעימים".
"קיבלתי הרבה מאוד פידבקים ממנהיגים יהודים, ששמחו שמישהו עמד לידו והעמיד את דבריו ההזויים בפרספקטיבה. היה יהודי שחיכה לי ליד הבית כדי להודות לי"
כשאני תוהה אם תכנן מראש את הבעות הפנים בעת נאומו של קורבין, הוא משיב שדווקא לא רצה לחולל פרובוקציה. "ידעתי שאעמוד לידו בעת שיכריזו על תוצאות הבחירה במחוז שלנו, אבל קורבין הוא הרבה יותר מבוגר ממני ורציתי גם לשמוע מה יש לו להגיד. אגב, דיברנו לפני ההכרזה והנאום שלו, והוא היה מאוד נחמד אליי. הוא שאל איך עבר הקמפיין, וגם עשה חיקוי של בוריס ג'ונסון. שנינו צחקנו, והוא הוסיף: 'אולי אמצא עבודה בחיקויים של בוריס'.
"בכלל, השעה הייתה כבר 2:30 לפנות בוקר, אחרי יום בחירות ארוך ומתיש. אבל שמע, הוא אמר דברים שהכעיסו אותי, למשל שהמפלגה שלו לא ירדה לפסים אישיים ולא אפשרה קיצוניות בקמפיין. איך אפשר לומר כך אם יש במפלגה הזו כל־כך הרבה אנשים ששונאים יהודים ושעשו קריירה מאמירות שליליות על יהודים וישראל?"
לאחר הנאום הם שוחחו שוב. "אמרתי לו: 'אני לא חושב שאתה אנטישמי, אבל אתה לא יודע להזדהות עם הקהילה היהודית או להרגיש את הכאב שלנו, וזה הוביל לסחף של אנטישמים למפלגה". לדבריו, קורבין הקשיב בסבלנות ובכבוד. "הייתה שיחה טובה, אבל בתקשורת הפיצו תמונות שלנו מדברים כשארשת פניו זועפת. זו הוצאה מהקשר, הייתה שיחה רגועה מאוד".
אף שייצג מפלגה לא פופולרית בקהילה היהודית, המפגש עם קורבין העניק לדוד את התמיכה שייחל לה. "קיבלתי הרבה מאוד פידבקים ממנהיגים יהודים, ששמחו שמישהו עמד לידו והעמיד את דבריו ההזויים בפרספקטיבה. היה יהודי שחיכה לי ליד הבית כדי להודות לי. הוא אמר שעצם זה שהיה יהודי עם כיפה ליד קורבין בעת ההפסד, זה דבר סמלי וחשוב. תשמע, הגבה השמאלית שלי הפכה להיות אייטם, מי חשב שדבר כזה יכול לקרות?"