יש גבול: נהלים חדשים מול פעילי השמאל הקיצוני

זה שנים שפעילי שמאל קיצוני מובילים הפגנות פלסטיניות אלימות ביהודה ושומרון, אך כעת מסתמן שינוי אפשרי במציאות הזו: בצעד תקדימי הורה בשבוע שעבר שר הביטחון נפתלי בנט על הוצאת צווי הרחקה למתסיסים הרדיקליים הללו, שמלבים אירועים נגד גדר ההפרדה ונגד היישובים היהודיים ביו"ש.

כך למשל, במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014 התקיימה הפגנה בכפר נעלין ביהודה ושומרון, הסמוך לעיר מודיעין־עילית. באותו יום נחטף סגן הדר גולדין במהלך הלחימה בעזה, והמפגינים הפלסטינים השמיעו קריאות שמחה למשמע הידיעות מרפיח. מהכפר נעלין החלו לזרום צעירים פלסטינים רעולי פנים. הם הניפו את דגלי פלסטין, ויידו אבנים לעבר חיילי צה"ל. אחד מהם צעק: "עכשיו ישחררו את כל האחים שלנו מבית הסוהר". אחד הפעילים הבולטים בהפגנה הזו היה איש שמאל רדיקלי ישראלי, ד"ר קובי סניץ, מרצה במכון ויצמן ופעיל זה שנים בארגון הפגנות נגד גדר הביטחון וחיילי צה"ל, יחד עם ועדות עממיות פלסטיניות.

על פי הקובלנה הפלילית שהגיש ארגון 'עד כאן' נגד פעילי שמאל קיצוניים החברים בארגון 'אנרכיסטים נגד הגדר', לד"ר סניץ וחבריו הישראלים יש תפקיד נכבד בהפגנות הללו. 'עד כאן' הצליחו להטמיע איש מטעמם בפעילות השוטפת של פעילי השמאל בהפגנות הללו בנעלין ובבילעין. על פי העדויות וההקלטות שלהם, אנשי השמאל הישראלים היוו גורם מרכזי ומנהיגותי באירועים.

ד"ר סניץ התריע באוזני הפעילים הישראלים והפלסטינים באותה הפגנה כי מוטב שייזהרו מהחיילים, שהפעם, בעקבות אירוע החטיפה, יהיו לדבריו "עצבניים" כלפי המפגינים. אבל מהר מאוד ההפגנה הזו הפכה לאלימה, ואבנים רבות יודו אל עבר כוחות הביטחון. בהפגנות אחרות שסניץ השתתף בהן הצליחו מפגינים פלסטינים לטפס על כלי רכב צבאיים ולתלות עליהם דגלי פלסטין, וכל זאת כאשר רעולי פנים מיידים אבנים לעבר חיילי צה"ל ואנשי מג"ב.

פעיל אחר בהתארגנות הזו, יונתן פולק, נמצא היום במעצר לאחר שסירב להתייצב בבית המשפט לדיון בקובלנה שהוגשה בעניינו. פולק השתתף בהפגנות רבות שהפכו למחאות אלימות נגד כוחות מג"ב וחיילי צה"ל. הפעילים הישראלים לא תועדו זורקים אבנים או מרימים יד בעצמם על חיילי צה"ל, אבל הם ללא ספק מילאו תפקיד מרכזי בהפגנות הללו. הם מתועדים כשהם מסתובבים בין רעולי הפנים, מובילים חלק מהמחאות, נושאים צמיגים להבערה ומגוננים על המתפרעים מפני מעצרים.

בעקבות מעצרו של פולק, שסירב להכיר בסמכותו של בית המשפט הישראלי, הוא פרסם מאמר בעיתון 'הארץ' שבו קרא באופן גלוי ומוצהר לקחת חלק בפעילות אלימה נגד כוחות הביטחון. "כן, עלינו לחצות את הקווים ולהפר את החוק, למרות המחיר", כתב. "עלינו להצטרף אל ילדי האבנים ובקבוקי התבערה. עלינו לצעוד בעקבותיהם". השורות הללו נמחקו לאחר מכן באתר 'הארץ'.

לטענת גלעד אך, ממייסדי ארגון 'עד כאן', אותם פעילים אנרכיסטים שאינם מתגוררים ביהודה ושומרון נוטלים חלק משמעותי בהפקת ההפגנות המדוברות והלהטתן. "הגשנו 25 תלונות על אירועים שבהם מפוצצים את חיילי צה"ל באבנים וגם בבקת"בים, והפעילים הללו, האנרכיסטים, שלא גרים ביהודה ושומרון, הם חלק מהאירוע הזה. הם עומדים ליד רעולי הפנים, והם חלק מהתדריך לפני ואחרי האירוע. החיילים חוטפים אבנים, אבל אלה חוזרים אחר כך הביתה לתל־אביב, בלי שאף אחד מדבר איתם או עוצר אותם. אחרי שלא טיפלו בתלונות שלנו נגדם, נאלצנו להגיש קובלנה פלילית".

אקים הרומושין: "היה הבדל מהותי בין הפגנה עם אנרכיסטים יהודים להפגנה פלסטינית בלעדיהם. הפגנות שנכחו בהן רק תושבי הכפר היו לרוב קטנות ומסתיימות מהר מאוד"

במסגרת ההליך נגד פולק העיד לירן ברוך, שבהיותו חייל איבד את עינו בשנת 2002 כתוצאה מזריקת אבן באחת מאותן הפגנות אלימות באזור קלנדיה. בדיון שהתקיים בעניינו של פולק אמר ברוך כי הוא נפגע "כתוצאה מליבוי השטח על ידי אנרכיסטים שחיממו את המתפרעים, אשר זרקו אבנים רבות ואחת מהן פגעה בעיני השמאלית".

אחד ממגישי הקובלנה הוא אקים הרומושין, ששירת בגזרה שבה מתרחשות אותן הפגנות מדי יום שישי. הוא וחבריו לפלוגה ספגו אבנים רבות בהפגנות הללו. גם הוא מעיד כי השפעתם של פעילי השמאל על עוצמת ההפגנות הייתה מובהקת.

"מדי יום שישי היינו צריכים לפזר הפגנות בנעלין, ושם אתה נתקל בתופעה הזו של יהודים שמפגינים מולך, ולרוב הם הביאו איתם קבוצות של תיירים להפגין", הוא משחזר. "חטפנו הרבה אבנים, אבל אני זוכר בעיקר קללות. אנרכיסטים שקוראים לנו פשיסטים, ושנעוף משם. מהניסיון שלי שם, ההפגנות הפלסטיניות היו מתודלקות. כלומר, היה הבדל מהותי בין הפגנה עם אנרכיסטים יהודים להפגנה פלסטינית ללא אנרכיסטים. הפגנות שנכחו בהן רק תושבי הכפר היו לרוב קטנות והסתיימו מהר מאוד. כשהיו אנרכיסטים ואיתם אנשים מחו"ל, אני זוכר נציגים שוודים ושווייצרים שבכלל לא ידעו הרבה על האזור, זה היה מתכון להפרות סדר גדולות הרבה יותר".

מלבד האנרכיסטים פועלים בהפגנות המדוברות גם ארגונים זרים. אחד מהם הוא TIPH, ארגון משקיפים זרים שאנשיו הסתובבו באזור במשך 25 שנה. פעילים של הארגון אף נתפסו מנקבים צמיגים ברכביהם של יהודי חברון. פעילותו של  TIPH הופסקה לפני שנה לאחר שההסכמים שבמסגרתם פעל לא חודשו על ידי ממשלת שישראל, זאת למרות איומים במשברים דיפלומטיים מול המדינות שעמדו מאחוריו ובהן טורקיה, נורווגיה, שוודיה ושווייץ. אבל מלבדו קיימים ארגונים זרים נוספים הפועלים באופן מכוון ליצירת חיכוכים עם חיילים ומתיישבים בחברון.

אכיפה בררנית

יהודה שהרבני, מארגון 'אם תרצו', מתעד את פעילותם של ארגונים זרים ואנשי שמאל קיצוני ביהודה ושומרון. "מה שאני רואה בשטח הוא ניסיון של כל אותם ארגונים, כולל האנרכיסטים, לייצר סכסוכים ולהבעיר את השטח", הוא מתאר. "הארגונים הללו צריכים, אפילו ברמת גיוס הכספים, להראות שהם פועלים למען הפלסטינים. הדרך לעשות זאת היא להציג מאבקים בשטח נגד צה"ל והמתיישבים. הפרובוקציות של הארגונים הללו הן חלק ממהותם, והשיימינג לצד הישראלי הוא חלק ממטרותיהם. אני מלווה חוות חקלאיות של מתיישבים ביהודה ושומרון. כשכל אותם 'מסייעים', ישראלים או זרים, לא נמצאים בשטח, המציאות שקטה יותר. כשהם נוכחים בשטח הם יוצרים את החיכוך".

נפתלי בנט: "הבנתי שהכלי הזה נצרך בעקבות שיחות עם חיילים שיצאו עם טראומות. נתייחס לאירועים הללו ביד קשה. בדיוק כמו שמפעילים כלים חריגים אל מול פעילי תג מחיר,
אז כך גם על האנרכיסטים"

טענות אלה, שהגיעו בשנים האחרונות מצד חיילים ששירתו באזור, הן שגרמו לשר הביטחון נפתלי בנט להורות  על הוצאת צווי הרחקה לפעילי שמאל המזוהים עם ההפגנות האלימות נגד הגדר והיישובים ביהודה ושומרון. צו הרחקה הוא כלי חריג, שעד כה הופעל לרוב נגד אנשי ימין אשר נקשרו לפעולות תג מחיר. אפשר לערער לבית המשפט על הצו, אך רק לאחר שהוא נחתם בידי אלוף הפיקוד וההרחקה יוצאת לפועל. מדובר אפוא בשינוי כללי המשחק ביהודה ושומרון מבחינת פעילי השמאל הקיצוני.

בשיחה עימנו אומר שר הביטחון בנט כי ההחלטה להטיל צווי הרחקה על אנרכיסטים היא בגדר שבירת טאבו מבחינת המערכת הצבאית. "עובדה שעד היום לא עשו את זה, הסירו את ידיהם משימוש בכלי הזה כלפי אנרכיסטים משמאל", הוא מציין. "נתתי להעיף את הפקק הזה, ואיפה שאנחנו רואים פעולות מסוכנות וצורך בכלי הזה, שהוא כלי משמעותי, אנחנו נפעיל אותו. בוודאי שההעדפה הראשונה תמיד, גם מימין וגם משמאל, היא להגיש כתב אישום, אבל לא תמיד אפשר, משלל סיבות. היה מעין טאבו והסרתי אותו, וזה יתחיל לקרות".

מה קרה דווקא עכשיו שהביא לצעד הזה?

"מה שחולל אצלי את ההבנה שהכלי הזה נצרך, הוא שיחות עם חבר'ה, חיילים שעברו במשך שנים את הדבר הזה. חלקם יצאו עם טראומות משם, והבנתי שזה חתיכת אירוע. גם ארגון 'עד כאן' עזר להאיר את הנושא הזה. צריך להבין שאנחנו מדברים על אירועים בממדים פח"עיים, אירועים בידיאסיים (BDS, י"פ) מובהקים, אירועים חמורים. זו לא מחאה, זה משהו אחר לגמרי, ואנחנו נתייחס לאירועים הללו בהתאם, ביד קשה איפה שצריך. בדיוק כמו שמפעילים כלים חריגים מול פעילי תג מחיר, אז כך גם על האנרכיסטים".

מבקרי המהלך אומרים שזהו צעד פוליטי במסגרת מערכת הבחירות, ובכלל, כך נטען, האנרכיסטים כבר לא פעילים כמו בעבר וההפגנות דועכות.

"הטענות הללו משוללות יסוד. האנרכיסטים הללו פועלים גם בימים אלה וממשיכים להפעיל אלימות, כולל זריקת אבנים על חיילי צה"ל. במשך השנים נפצעו עשרות חיילים באירועים הללו, כולל פציעות משמעותיות. בתשובה לכל הטענות הללו אני יכול לומר שאני באתי לעבוד. אני שר ביטחון מזה עשרה שבועות והמהלך הזה הוא חלק מתפיסתי, ואני לא מתכוון לעצור בגלל בחירות או כל עניין אחר".

מתחזים לתיירים

מול ארגוני השמאל פועלים היום כמה ארגונים המזוהים עם הימין, שמתעמתים בשטח מול פעילים פרו־פלסטיניים רדיקליים מהארץ ומחו"ל. אחד מהם הוא Documenting and Monitorin) DMU Unauthorized Activities), ארגון מתנדבים הפועל ברחבי יהודה, שומרון וירושלים לתיעוד וניטור אנרכיסטים זרים המגיעים לארץ תוך  התחזות לתיירים.

עומר ברק, מפעילי הארגון, רואה בהחלטת שר הביטחון עניין שעשוי להיות דרמטי, אם אכן ייעשה שימוש בכלי החדש. "צווי הרחקה לפעילי שמאל קיצוני זה אירוע שעד היום לא קרה, וכנראה היה צריך שר ביטחון שיעשה קצת סדר", אומר ברק. "תמיד היו דרישות, גם במערכת הצבאית וגם מתוך השטח, לפעול מול אותם גורמים שמתסיסים את השטח, אבל זה פשוט לא נעשה. המערכת בנויה באופן כזה שהיא פועלת נגד יהודים המזוהים עם פעילות ימנית. לחייל ולשוטר שעומדים היום מול פעילות אלימה שמשתתפים בה גורמי שמאל קיצוני מהארץ ומהעולם, אין מושג מה לעשות מולם. הם לא מוצאים את הידיים והרגליים. יש יוזמות מקומיות של מ"פים או מח"טים, אבל אין החלטות רוחביות בנושא הזה מצד המערכת הביטחונית".

גלעד אך, ממייסדי ארגון 'עד כאן' שמוביל את המאבק באנרכיסטים, אומר כי מערכת האכיפה והביטחון ביהודה ושומרון מוכוונת לטיפול בהפרות סדר מצד ימין. לדבריו, השב"כ והמשטרה אינם מתעסקים בחיבורים שנוצרו בין פעילי שמאל קיצוני לרשות הפלסטינית.  "כל הפעילות של השמאל הרדיקלי ביהודה ושומרון, שיש בה חיבור חזק לרשות הפלסטינית ולארגונים אחרים בקרב הפלסטינים, השב"כ לא נוגע בזה. מצד שני, יש מערכת מאוד משומנת של המחלקה היהודית בשב"כ ושל מחלק פשיעה לאומנית בימ"ר ש"י (היחידה המרכזית ביהודה ושומרון, י"פ)", טוען אך.

לדבריו, "הימ"ר הוקם בתקופתה וביוזמתה של שרת המשפטים ציפי לבני, שהגדירה אז את הגרפיטי של התג מחיר כ'טרור יהודי'. ממילא בשב"כ ובימ"ר עובדים באופן הרבה יותר אינטנסיבי מול כל מי שנקשר לאירועים כאלו. לכן השימוש בצווי הרחקה הופעל רק נגד תושבים יהודים ביהודה ושומרון. בצד השמאלי של המפה זה פשוט לא קיים. אם יש שיתופי פעולה בין אנשי שמאל לרשות הפלסטינית שמובילים בסוף להפגנות אלימות, ואם יש חיבור בין אנשי שמאל לביטחון המסכל בסוגיית מכירת קרקעות ליהודים, אף אחד לא מאתר את זה.

"כאשר פנינו בתלונות על שיתופי הפעולה הללו בין הרשות הפלסטינית לפעילי השמאל, הגישה כלפינו הייתה שאנחנו צריכים לעשות לגורמי האכיפה את העבודה. אנחנו צריכים לספק את הראיות, ההקלטות וההוכחות מהמשטרה הפלסטינית. המערכת המודיעינית לא פועלת בכיוון, כי כל המשאבים הופנו לכיוון אחד. לכן גם לא היה גורם במערכת הביטחון שייגש לאלוף הפיקוד ויבקש ממנו צו הרחקה נגד פעילי שמאל שמשתתפים בפעולות אלימות".

"המשמעות היומיומית של זה", מסכם אך, "היא שפעילי השמאל זוכים לחסינות. הם נוסעים לרמאללה ונפגשים עם השר הפלסטיני לענייני תיאום פעולות נגד הגדר וההתנחלויות. התוצאה היא הפגנות אלימות וחיילים פצועים ומושפלים. נקווה שכעת זה יתחיל להשתנות".