מחיריהם של משאבי טבע רבים בעולם, כגון מתכות יקרות או גידולים חקלאיים, נקבעים על פי רמת ההיצע והביקוש שלהם. קל לדמיין שוק גדול עמוס בשקי חיטה או במטילי זהב, שבו מוכרים וקונים מתמקחים על המחיר, אך בקביעת מחירי הסחורות העולמית לא עובר אפילו גרם אחד של סחורה. כל הפעילות נעשית באמצעות חוזים של קנייה ומכירה, בדומה למסחר במניות בבורסה. גם אתר הסחר של הסחורות הללו נקרא בורסה – הבורסה לסחורות. הבורסה המובילה לסחורות נמצאת בשיקגו ונקראת Chicago Board of Trade או בקיצור CBOT. בורסות נוספות לסחורות נמצאות בניו־יורק ובלונדון.
כדי לעשות סדר יש המחלקים את שוק הסחורות לשלוש קטגוריות משנה: השוק הגדול ביותר הוא שוק האנרגיה – נפט וגז מסוגים שונים. השוק השני הוא המתכות – אלומיניום, פלדה, עופרת, נחושת, זהב, כסף, פלטינה ופלדיום. השוק השלישי הוא הסחורות החקלאיות, שגם אותו יש המחלקים לסיווגים שונים, כגון שוק הגרעינים – הכולל בין השאר חיטה, תירס, סויה, אורז, כותנה ועוד; שוק לסחורות רכות הכולל סוכר, קקאו, קפה ורכז תפוזים; ושוק הבשר.
ככלל, שוק הסחורות העולמי חווה בשנה האחרונה עליית מחירים משמעותית. הקורונה שפגעה בשרשרת האספקה מצד אחד, והזינוק בביקושים בתקופות ההתאוששות שבין גל לגל, מצד שני – הקפיצו את מחירי הסחורות. אך בניגוד לשאר המשאבים, דווקא הסחורות החקלאיות חוות מציאות חדשה ומדאיגה שאינה קשורה לקורונה, ושגם בחלוף המגפה והשפעותיה היא עלולה להמשיך את מגמת עליית המחירים.
הסחורה החקלאית רגישה במיוחד לשינויים בהובלה העולמית. הקורונה פגעה באופן קשה מאוד הן בהובלה הימית, שבאמצעותה מועברים רוב הסחורות החקלאיות, והן בהובלה האווירית. עיכובים בהובלה שמובילים למחסור זמני במדינות היעד הם גורם משמעותי לעליית מחירים. אך מעבר לכך, עצם העובדה שאפשרויות השינוע הצטמצמו אל מול ביקוש גואה לתחבורה עולמית, גרמה לעליית מחירים חדה במחירי ההובלה, וזו כמובן משפיעה בעצמה על מחירי המוצרים והסחורות.
למזג האוויר יש השפעה מכרעת על מחירי הסחורות החקלאיות. עלייה בחום ומחסור במים, או מנגד כפור קיצוני, משפיעים באופן ישיר על ההיצע
גם אם תופעות הלוואי של הקורונה והשפעתן על מחירי הסחורות הן זמניות, יש גורמים אחרים שהם בעלי השפעות אקוטיות וארוכות טווח – שינויי האקלים. למזג האוויר יש השפעה מכרעת על מחירי היבולים. אלה רגישים במיוחד לעלייה בחום ולמחסור במים, או מנגד לכפור קיצוני, והשינויים האקלימיים הללו משפיעים באופן ישיר על ההיצע.
דוגמה לכך ניתן לראות במחירי הקפה. היצואנית הגדולה ביותר של "הזהב השחור" היא ברזיל. במהלך השנה האחרונה זינק מחירו של הקפה בבורסת הסחורות האמריקנית ביותר מ־40%. הרקע לכך הוא בעיקר מזג האוויר הקיצוני שחוותה ברזיל בחודשים האחרונים. התחזיות למחסור בהיצע גוררות עלייה חדה במחיר הסחורה בשווקים. גם וייטנאם, שהיא היצואנית השנייה בגודלה אחרי ברזיל, חוותה בשנה שחלפה שינויי אקלים, שהשפיעו גם הם על מחירי הסחורה.
ברזיל היא גם אחת היצואניות הגדולות של סויה, תירס וסוכר, וכמותה גם ארה"ב וארגנטינה. המדינות הללו סובלות לאחרונה מבצורות מתמשכות ואף משריפות ענק (כגון במערב ארה"ב). למציאות הזו יש השפעה על הגידולים השונים, ובהתאם גם על מחירם. בדומה לזינוק במחירי הקפה, גם התירס רשם נסיקה של יותר מ־40% בשנה האחרונה, וערכם של פולי הסויה קפץ בכמעט 30%.
דו"ח שפרסמה לפני שנה הנציבות האמריקנית למסחר בחוזים על סחורות (CFTC), קובע כי משבר האקלים מהווה סיכון משמעותי ליציבות המערכת הפיננסית של ארה"ב ולכלכלה האמריקנית. בין השאר בגלל השפעתו העתידית על מגזר החקלאות והסחורות. הדו"ח, שנכתב על ידי קבוצה של 35 יועצים מבנקים גדולים כמו מורגן סטנלי וג'יי־פי מורגן, ארגוני סביבה ומדענים, קובע כי "במשך הזמן, אם לא תינקט פעולה משמעותית למנוע את המשך עליית הטמפרטורות, שינוי אקלים עלול לפגוע משמעותית ביכולת התפוקה של הכלכלה ולערער את יכולתה לייצר תעסוקה, הכנסה והזדמנויות".
לא רק היצע וביקוש
האם מחירי הסחורות אכן מבטאים את המצב בשטח? מחירה של סחורה מסוימת אמור לבטא את רמת הביקוש לה. כך לדוגמה, אם צריכת התירס בעולם עלתה בחדות והביקוש גובר, או שקיים מחסור עולמי, מחירו אמור לעלות. ואולם במציאות, מי שמבצעים את רוב הפעילות בבורסת הסחורות אינם גורמים שהסחורה רלוונטית לגביהם (כלומר כאלה הזקוקים לתירס או כאלה ששינוי במחירו עלול להשפיע באופן ישיר על עסקיהם), אלא דווקא ספקולנטים – אנשים המעוניינים לגרוף רווחים. הם נשענים על הערכות ומגמות, ומקווים "לעשות כסף".
הליך ההשקעה בסחורות הפך במהלך השנים לקל ונגיש. חברות פיננסיות יצרו מוצרים שבאמצעותם יכול כל משקיע, אפילו בסכום קטן, "להחזיק" בסחורה. המכשירים הללו מכונים ETF (קרן סל), והם מאפשרים לעקוב אחרי כל סחורה כמעט ואפילו אחרי תמהיל של מספר סחורות. במציאות כזו מחירי הסחורות מושפעים לא רק מהיצע וביקוש עכשוויים, אלא גם מפעילות של משקיעים המנסים להרוויח ממסחר בחוזים עתידיים. המשקיעים הללו מנסים לרכוב בהצלחה על מגמות של עליות מחירים, ובעצם כניסתם לשוק הם מגבירים אותה. המשמעות היא ששינוי ב"טרנד" ההשקעה או בהערכות של ספקולנטים, יכול להביא גם לירידה במחירים, יש שיאמרו לניפוץ של בועה. חשוב להכיר גם את הכוחות הללו הפועלים בשוק, אם כי לא ניתן להתעלם גם מכך שיש בעיה אקלימית והיא משפיעה על היצע הסחורות.
האם העלייה במחירי הסחורות החקלאיות משפיעה גם על הכיס שלנו? יצרניות המזון, המשתמשות בחומרי הגלם החקלאיים, מעלות מחירים ובכך מגלגלות את העלויות עלינו. רואים את זה גם באינפלציה שמרימה ראש בעולם וגם אצלנו. עם זאת, בין התירס שנקטף מעבר לים ובין הקורנפלקס בצלחת שלנו יש הרבה משתנים בדרך, שיש להם השפעה לכאן ולכאן. בין השאר אלה יחסי הכוחות בין היצרנים ליבואנים, שער השקל (שנמצא במגמת התחזקות) אל מול הדולר, התחרות בין הקמעונאים ועוד. ככל שעליית מחירי הסחורות החקלאיות תהפוך למגמה מתמשכת, והמשתנים השונים לא יצליחו למתן את ההשפעה – גם סל המזון שלנו צפוי להתייקר.
