הבטחות והצהרות רבות נשמעו בוועידה שהתקיימה ביום שני השבוע במתחם רוח הגולן בחספין. ראש הממשלה נפתלי בנט, חמישה שרים בכירים, שמונה מנכ"לים של משרדי ממשלה וראשי המשק והכלכלה הצפינו לגולן והשתתפו בוועידת הגולן הראשונה לכלכלה ופיתוח עסקי, שהוביל מקור ראשון. יותר מ־600 אורחים מהגליל, מהגולן ומרחבי המדינה צפו בהם מתייצבים על הבמה ומשרטטים את חזונם לפיתוח והרחבה של ההתיישבות היהודית ברמה. ותיקי הגולן התרגשו להשתתף באירוע הנדיר ושמחו לשמוע את המילים החמות מפי אנשי המפתח שבידם לחולל שינוי חיובי בהתיישבות המקומית, אך הם למודי ניסיון ושׂבעי הבטחות והחלטות ממשלה, וגם הפעם הם ממתינים למעשים. גם אנחנו נעקוב ונבדוק אם המילים וההצהרות הופכות לשינוי ממשי בשטח.
ראש הממשלה נפתלי בנט
בפתח הוועידה, לאחר דברי הברכה המוקלטים של נשיא המדינה יצחק הרצוג, תיאר ראש הממשלה נפתלי בנט את המחויבות הממשלתית לגולן ואת התוכנית הלאומית להכפלת מספר תושביו ל־100 אלף תושבים. "הכפלת ההתיישבות ברמת הגולן היא היעד של ממשלת ישראל, וההנחיה שלי בהקשר הזה היא חד־משמעית", אמר רה"מ, וגם הציג לוח זמנים: "מנכ"ל משרד ראש הממשלה (יאיר פינס, י"ק) נמצא פה והוא קיבל משימה – בעוד שישה שבועות אנחנו נקיים פה ישיבת ממשלה, שבה נאשר תוכנית לאומית לרמת הגולן. מטרתנו להכפיל ואז שוב להכפיל את מספר התושבים ברמת הגולן. היום יש 26־27 אלף תושבים בגולן – אנחנו צריכים להגיע ל־50 אלף ואז ל־100 אלף. כשהממשלה תסיים את ימיה, אני ארצה שנסתכל אחורה ונגיד: בוצע".
לצד התוכניות הכלכליות לפיתוח הגולן, התייחס בנט גם להיבטים הביטחוניים ולחובה להבטיח את שלום התושבים. "לאיראן אין מה לחפש בסוריה. ההרפתקה שלהם על הגבול הצפוני שלנו צריכה להסתיים. בכך נבטיח לא רק את שלום תושבי רמת הגולן, אלא את שלום אזרחי ישראל כולם", הצהיר ראש הממשלה והבהיר כי ישראל תמנע מאיראן להקים צבא מקומי סמוך לגבול.
במהלך דבריו פנה ראש הממשלה פנה לינקי קוינט, ראש רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שנכח במקום, והנחה אותו לאפשר את הרחבת ההתיישבות בלי בירוקרטיות ושיקולי רווח. "ינקי, שחרר", קרא לעברו. "זה בסדר שהמודל של רמ"י הוא מקסום ההכנסות, ואני מאוד בעד כי המדינה צריכה הכנסות. אבל יש סיטואציות ויעדים לאומיים שהם לא מקסום הכנסות באזורים מסוימים. מרגע שממשלת ישראל מגדירה את הצמחת והעצמת רמת הגולן כיעד לאומי, המערכות צריכות ליישר קו לאור המטרה מכל ההיבטים".
בנט קרא למאזיניו לבחון את הבטחתו. "אני בטוח שביחד נגיע עוד שנה לוועידת הגולן מספר שתיים של מקור ראשון, והמשימה שלי תיעשה. עד אז תהיה מולי חרב מתנופפת, ואדע שעוד שנה יהיה עליי לדווח לאן התקדמנו. בעזרת השם נגדיל את התנופה פה ברמת הגולן, ונבנה ונצמיח את ארץ ישראל".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, גדעון סער
במצע שהציגה מפלגת תקווה חדשה ערב הבחירות דובר על "תוכנית משולבת לפיתוח הגליל והגולן". בוועידה חזר סער על ההתחייבויות של מפלגתו. "אני משוכנע שזה אחד הדברים החשובים ביותר שיכולה הממשלה הזאת לעשות", אמר על תוכניות הרחבת ההתיישבות הציונית בגולן, והבטיח לפעול להקמת אוניברסיטה בגליל. "יש לזה השלכה מיידית על היכולת לפתח את הגולן", הסביר. לדבריו, החלטות הממשלה על הרחבת קצרין והמועצה האזורית גולן כבר נמצאות בהכנה, ו"הכול באופן שלא היה כמותו, והייתי בממשלות, לא היה כמותו". גם הוא ביקש ממשתתפי הוועידה שיבחנו את מעשיו לפי "יעד ריאלי מדיד של הכפלת ההתיישבות היהודית ברמת הגולן תוך זמן מוגדר של שנים ספורות, והקמת שני יישובים חדשים".
שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין
"נכפיל את אוכלוסיות הגולן בתוך ארבע שנים", התחייב אלקין בריאיון לירון אברהם על בימת הועידה. לדבריו, לכל המאוחר בחודש ינואר הקרוב יוציאו במשרדו לשיווק 1,500 יחידות דיור ביישוב קצרין. "מי שלא יודע, קצרין כולה היא 3,000 משפחות, זאת אומרת תוספת 50% לקצרין במכה אחת", הסביר. "אנחנו מכינים עכשיו עוד תוכנית של 1,500 יחידות לקצרין, זאת אומרת שבתוך כמה שנים קצרין תוכפל". גם ביישובי מועצת הגולן מתכנן אלקין פיתוח שטחים להקמת 4,000 יחידות דיור נוספות. "זה כמעט הכפלה של מספר המשפחות שיש כאן. לכן אפשר להכפיל את אוכלוסיית הגולן לא בשמונה אלא בארבע שנים, בזמן כהונה של ממשלה אחת".
שרת הפנים, איילת שקד
"אנחנו מתכוונים לקדם חוק שיגדיל את מספר המשפחות לוועדות קבלה, שהרף יהיה 600 משפחות ולא 400", התחייבה שקד בריאיון לכותב שורות אלו, וסיפקה ליישובים הקהילתיים בגולן תקווה כי גם בצל תוכניות ההתרחבות הם לא יאבדו את צביון היישוב והאופי הקהילתי ויוכלו "לבחור" את שכניהם לעתיד. בהתייחס למצב הגולן עד היום אמרה שקד: "זה די תעודת עניות לממשלות ישראל וגם לגולן עצמו שמספר המתיישבים בעצם לא גדל. אבל אני חושבת שיש לנו כאן באמת הזדמנות לעשות שינוי, מהסיבה ששר השיכון ואני כל הזמן עובדים ביחד על כל תחום הדיור, מסתדרים טוב ויש לנו רוח גבית מלאה מראש הממשלה".
אף ששר השיכון אלקין, בכירי המשרד להגנת הסביבה ומועצת קצרין לא אוהבים את הרעיון שהממשלה התחייבה עליו – להקים שני יישובים חדשים – שקד משוכנעת שזהו צעד נכון, לצד הרחבת ההתיישבות הקיימת. "כולנו רוצים את אותו הדבר, גם להרחיב את היישובים הקיימים וגם להקים עוד שני יישובים חדשים". בדברי שקד נכללה הבטחה נוספת, שהביאה לגל מחיאות כפיים מהקהל. "נקים ועדת משנה ייעודית לרמת הגולן (לתכנון ובנייה), ככה שלא יהיו תירוצים, וזה אומר שהכדור בידיים שלכם במועצת הגולן. עכשיו אתם צריכים באמת להראות רצון להרחיב את היישובים וגם להקים חדשים".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר
פיתוח תשתיות לייצור אנרגיה ירוקה בגולן הוא חלק משמעותי מפעילות משרד האנרגיה, שמחויב להגיע לשנת 2030 עם ייצור של לפחות 30 אחוזים מהחשמל בישראל בתחנות כוח על בסיס משאבי טבע נקיים. בגולן מפתחים תוכניות להצבת מאות טורבינות רוח גבוהות לייצור חשמל, אך המהלך נתקל בהתנגדויות של תושבים וארגונים סביבתיים, החוששים מפגיעה בבעלי הכנף ומתופעות לוואי בריאותיות.
"אי אפשר להגיד 'בואו נעשה אנרגיות מתחדשות אבל בלי אנרגיות מתחדשות'", אמרה על כך אלהרר בריאיון לאורלי גולדקלנג. "להיות דובי לא־לא זה לא תכנית עבודה".
אלהרר הבטיחה כי תקל על היזמים לפתח מקורות אנרגיה ירוקים: "יש רגולציה מסואבת. אני רוצה שיזמים יקומו בבוקר, יהיה להם רעיון והם יוכלו לממש אותו. אנחנו הולכים לייצור חשמל מבוזר, וזה יכול להיות בצורה מושלמת גם כאן. לא צריך להיות תלויים באזורים אחרים. המשרד מושקע בעניין שכל יזם בגולן שרוצה, אנחנו נסייע לו. אני רוצה שהם יוכלו ליצור ולהביא תוצאות, ליצור את החשמל של עצמם".
שר התקשורת, יועז הנדל
"בחודש הבא אני הולך לחנוך סיבים אופטיים בקצרין", סיפר הנדל בריאיון לישי הולנדר. לדבריו, הבשורה תביא לכמעט 50 אחוז מתושבי הגולן תשתית אינטרנט מהירה, וזו רק ההתחלה. "אני מצפה שבשנה הבאה יהיה פה שינוי דרמטי". הנדל הסביר כי אף שאין כדאיות כלכלית לפרוס תשתיות לאינטרנט מהיר ביישובים קטנים ומרוחקים כמו נוב או כנף, "אני מתעסק בכדאיות הלאומית". הוא סיפר כי השבוע יצא לדרך המכרז הראשון מקופת התמרוץ, קרן שממנה יועברו תמריצים כלכליים לחברות שיתמודדו במכרז על פריסת סיבים אופטיים ביישובים המרוחקים.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס
"אנחנו כממשלה רוצים להסתכל בעיניים שלכם ולדעת שאתם רוצים את זה", פנה פינס אל תושבי הגולן ופרנסיו, בשיחה שקיים עם הודיה כריש־חזוני. הוא ציין כי התושבים ברמה צריכים "להתגייס למשימה" ולאפשר את הרחבת הקהילות שלהם. "בשיחה שלפני הוועידה אמר ראש הממשלה להנהגת התושבים כי הם צריכים להיות פחות 'פיינשמקרים'. לא עוד 38 יחידות דיור פה, 20 יחידות דיור שם. צריך לדבר הכפלה. אתם תפתחו ותבקשו, ואנחנו ניתן. בקצרין התרשמתי שיש רצון, ביישובים הקהילתיים עדיין לא השתכנעתי".
מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש
במושב שיח המנכ"לים, בהנחייתה של הודיה כריש־חזוני, אמר הירש כי תקציבי משרדו יושקעו בגולן בעיקר למטרת "פיתוח מוקדי צמיחה". "התקציב המשמעותי שביקשנו הוא תקציבי פיתוח, כלומר להפוך כל שקל לשני שקלים. אנחנו מאמינים שרק אם ניצור פה מוקדי תעסוקה ואפשרות פרנסה לתושבים – נביא להם את הבשורה, עם תושבים נוספים שיוכלו להתפרנס פה ולא רק במרכז".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן
"לפני שמקימים יישובים חדשים צריך לעבור יישוב יישוב ולהגדיל את מספר התושבים", קבע פרידמן, והציג את מדיניותו של השר אלקין התומך בעיבוי ההתיישבות. לדבריו, "יש עת רצון כרגע וצריך לנצל אותה ולא רק ללכת בהתקדמויות קטנות. אם רוצים שהגולן יגיע למספרים הנכונים – ללכת בקפיצות גדולות".
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן
כהן הצטרפה לעמדה הגורסת כי זו לא העת להקים בגולן יישובים חדשים, בזמן שהוותיקים עוד לא מימשו את הפוטנציאל שלהם. "לפני שמתפתים להקים עוד יישובים, תלמדו מהניסיון במקומות אחרים בארץ מה המשמעות של יישובים קטנים, שצריכים להחזיק את עצמם וכל הזמן צריכים את הסיוע של הממשלה", התריעה כהן. "זה גם בהיבטים סביבתיים וגם אורבניים. אני בהחלט חושבת שנכון יותר לעבות את הקיימים, יש הרבה מקום. המגוון שנמצא כאן ברמת הגולן – גם יישובים כפריים שצריך לשמור עליהם וגם יישובים עירוניים – הוא מגוון נכון".
כהן הביעה הזדהות עם החשש של התושבים משינוי האופי המקומי. "כשאנשים מגיעים לגולן, זה לא עוד מקום. מי שבא לגור בא לאיכות אחרת, למרחב אחר, מרחב שנותן נגישות אל הטבע. הדברים האלה צריכים לקבל משמעות כשחושבים על הפיתוח הנכון למקום הזה. לא להעתיק דפוסים אחרים לכאן". היא התייחסה גם למאבק ארגוני הסביבה וקבוצות תושבים נגד מתחמי טורבינות הרוח לייצור חשמל ברחבי הגולן, וקראה לבחון את העניין. "אנחנו בעד אנרגיות מתחדשות, אבל בתוך זה יש איזונים. לאט לאט גם עם טורבינות הרוח. אני בעד יצירת אנרגיה מתחדשת במקומות עירוניים. צריך לחשוב טוב טוב לפני שמאשרים טורבינות רוח וגם אנרגיה סולרית – גם לזה יש מחיר גדול".
מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי
"שמנו את הגליל והגולן כמותג מרכזי שנמכור, ובקרוב נציג את העבודות", הצהיר הלוי, ותיק מנכ"לי הממשלה בדיון. גם הוא הביע התנגדות לרישות הגולן בתשתיות לייצור חשמל מאנרגיה נקייה מזיהום אוויר. "השאלה היא מה רוצים להציע: קולטי שמש וטורבינות, או להמשיך להשקיע בתיירות, כמו המלון החדש, כמו הפיתוח בעין זיוון, שהצליחו גם בקורונה להביא תיירות ישראלית, להשקיע בשבילי אופניים בנוף הפראי – אז יהיה אפשר להמשיך לפתח את המותג הזה. יש לגולן נקודות חוזק גדולות מאוד, אבל אם זה יתחיל להיות רצף התיישבות והגולן יאבד ייחודיות, הוא יאבד גם ייחוד תיירותי".
מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא
מלכא התחייב בדיון כי "כל העבודה תיעשה פה עם השלטון המקומי", למען הרחבת מיצוי הפוטנציאל הכלכלי בגולן. "ישנה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהם מנועי הצמיחה הגדולים. אנחנו נלווה ונתמרץ אותם, וזה ייצר את מנוע הצמיחה העיקרי. גם ההכשרות שנבצע תהיינה מותאמות לצורכי המקום. כדי לאפשר תעסוקה מגוונת, פונים יותר ויותר לעבודה מרחוק. ניצור את התשתיות הנכונות ואת ההאבים שיאפשרו עבודה כזו".
מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נעמה קאופמן־פס
"בפיתוח כלכלי ואזורי צריכים לחשוב עשרים־שלושים שנה קדימה", אמרה קאופמן. "הרפורמה בחקלאות לוקחת את החקלאים ונותנת להם הכול במעגל היקפי, שזה נוגע גם לתשתיות. נביא משאבים אדירים של 2.7 מיליארד שקלים לפיתוח הכול – מיקום, טכנולוגיה מתקדמת, רובוטיקה ברמות שעוד לא חשבו עליהן, גידול הידרופוני, ניצול חקלאות לגובה – כל זאת תוך שנקדם פתרונות גם לבעיית יוקר המחיה".
סמנכ"ל פנים ופיתוח במשרד ראש הממשלה, ליאור פרבר
"המטרה שלנו קודם כול היא קידום דמוגרפי, ומזה ייגזרו פעולות אחרות שייתנו מענה לצורכי הגולן", אמר פרבר לאריאל כהנא, במושב שעסק בקטרי הצמיחה של הגולן. הוא התייחס לדרישת תושבי הגליל העליון והגולן להקמת אוניברסיטה בשטחם, והתחייב: "כל עוד זו המדיניות של הממשלה, זה יקרה. ראש הממשלה נחוש להעביר את ההחלטה הזאת, העיניים של ראש הממשלה בורקות כשהוא מדבר על זה. עשינו את זה בעוטף עזה ואפשר לעשות את אותו הדבר ברמת הגולן. יש רצון של ראש הממשלה והמשרדים השונים, זה אפשרי וזה יקרה". פרבר מתח ביקורת על הנהגות היישובים שפועלות לדבריו באיטיות מכוונת שמונעת קליטה נרחבת. "לפני שפונים לצעירים שיבואו לכאן, צריך לדבר אל התושבים שלא בהכרח רוצים לפתוח את השערים. קצב הגידול כאן הוא שלוש משפחות בשנה, ואם נוריד את הגידול הטבעי זה אפס. צריך להקים יישובים חדשים, וגם התושבים צריכים לפתוח את היישובים".
יעקב (ינקי) קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל
"אנחנו משחררים, בלי הפסקה", טען קוינט בריאיון לריקי ממן, בתגובה לדברי ראש הממשלה בנט בוועידה, שקרא לו כאמור "לשחרר" תקנים, שטחים וכל מה שמעכב את התרחבות הגולן. "הכוונה שלנו היא להגדיל את המגזר הכפרי, להוסיף נחלות במושבים, להגדיל את התקנים בקיבוצים, וגם את היישובים העירוניים. יש לנו עבודה משותפת עם המועצה האזורית, ונעדכן אותה בהתאם למספרים שראש הממשלה ציין. לצד זה צריך להרחיב את התעסוקה, אף שהיום אין ספק שבזכות הקורונה יש שינוי מבורך. אנשים מוכנים לגור פה ולעבוד במרכז, וזה רק מגדיל את הביקושים.
"הכלי הפשוט ביותר הוא מכרזים בהיקף גדול", הסביר קוינט. "כשיישוב מבקש לקלוט ויש הליך קליטה מצומצם וזה נעשה בטפטוף – קשה לעמוד ביעדים שהממשלה מנסה להציב. הרבה יותר קשה להרחיב את היישובים כי זה נעשה בצמצום. לכן אם רוצים ללכת במסות, זה רק מכרזים. אנו חושבים שאפשר להקים בגולן שני יישובים – 'חומה' ו'חושנייה'. אגב, מבחינה סביבתית, אלה יישובים שכבר שימשו בעבר בסיסי צה"ל. המיקומים האלה נבחרו כטובים יותר משום שהם סמוכים לציר ואפשר להרחיב אותם, יש גם הרחבה בחד־נס עם עוד 1,100 יח"ד, ואנחנו נפעל כדי להביא את הדברים לממשלה ולאשר אותם".
