מרכז ישיבות בנ"ע מחזיק כ־74 מוסדות חינוך בפריסה ארצית, שבהם לומדים כ־24 אלף תלמידים ותלמידות, ועובדים כ־7,000 מורים, מורות, עובדי מנהל, מנהלים וראשי מוסדות.
אשתי עינת וילדינו החמודים. בשבילם אני קם כל בוקר. בהם גאוותי. השמחה שלהם מטעינה אותי בכוחות לכל היום.
הספר "הנני" של אלישיב רייכנר, על מורי ורבי, הרב דרוקמן שליט"א. האיש שמתורתו אני שותה ובדרכו אני משתדל ללכת. כשמו של הספר, כן דרכו של הרב. הנני לכל משימה למען חינוך ילדי ישראל ולמען כלל ישראל.
אני זוכר שכמנהל צעיר, חדר סמנכ"ל הכספים היה מקום מעט מאיים. כדי להפיג מעט את האווירה, הנחתי משחקים על השולחן, שיהיה למבקרים מה לעשות בידיים במהלך הישיבות הארוכות.
"הבן שלנו אורי, שנולד עם תסמונת דאון, לימד אותנו להיות מכילים יותר. להבין שלכל ילד יש מסלול התקדמות משלו ושהוא לא נבחן לעומת האחר"
1.משכורת ראשונה
כשהיייתי בן 12 קמתי כל בוקר ב־6:00, התפללתי ונסעתי ל"כריכיית וייס" בגבעת שאול בירושלים, שהייתה בבעלות דוד של אימי. העבודה הייתה מאתגרת, אך למדתי דרכה מוסר עבודה והתמדה. קיבלתי עשרה שקלים לשעה, ואני זוכר את תחושת הסיפוק בסוף היום.
2.חור בהשכלה
בימים אלה אני משלים לימודים לתעודת הוראה שחלמתי הרבה זמן לעשות. אני גם מאוד אוהב לטייל ומשתדל בכל הזדמנות למצוא פרטנרים לצאת לטבע. יש לי חלום ללמוד הדרכת טיולים כדי להכיר את ארצנו כראוי. מאמין שיום יבוא וגם זה יקרה.
3. משבר
לפני 14 שנים נולד לנו ילד חמוד עם תסמונת דאון. קראנו לו אורי עוד לפני שידענו כמה אור יכניס למשפחתנו. ניבאנו ולא ידענו מה ניבאנו. למדנו להיות מכילים יותר, להבין שלכל ילד מסלול התקדמות משלו ושהוא לא נבחן לעומת האחר, אלא במיצוי הפוטנציאל שלו.
4. מנטור
אבי מורי. הוא איש מיוחד מאוד, שנפצע לפני כ־25 שנה בתאונת דרכים בדרך לעבודה והפך לנכה. מאז הוא נלחם יום־יום להמשיך לחיות. הוא חי חיים מלאים, לומד, מלמד, יוצר וכותב. הוא משמש לי דמות להערצה ולהתבוננות.
* אני פותח את היום בתפילת שחרית. לאחר מכן, שלוש פעמים בשבוע אני בחדר הכושר וביום שישי בריצת שטח.
