השפעתה של רוסיה על המזרח התיכון גרמה למרבית מדינות ערב למלא פיהן מים ולברור בזהירות את מילותיהן בנוגע למתרחש באוקראינה כדי לא להרגיז את הדוב הרוסי. לבקשתה של מצרים התכנסו ביום שני נציגי הליגה הערבית לדיון חירום מיוחד שהוקדש למלחמה באוקראינה. נציגי הליגה הביעו את דאגתם מההתפתחויות ומהידרדרות המצב ההומניטרי, ביקשו משני הצדדים לפתור את המשבר ולהבטיח את שלומם של אזרחים ערבים באזור, והביעו תמיכה במאמצים לפתור את המשבר באמצעות דיאלוג ודיפלומטיה. גינוי למתקפה החריפה של הרוסים? הס מלהזכיר.
חוסאם זכי, עוזר מזכיר הליגה הערבית, הודה כי הליגה נוקטת עמדה ניטרלית במשבר ונימק זאת ב"ידידות ואינטרסים משותפים המקשרים את מדינות ערב עם רוסיה ואוקראינה". לנגד עינינו, אמר, ניצבים הערבים שנמצאים באוקראינה, ולכן "אנחנו לא מאשימים או מגנים אף צד. אנחנו רוצים להעניק סיוע ולנסות לתאם עמדות לתמיכה בקהילות הערביות החיות באוקראינה". הוא קרא למדינות ערביות שיש להן נוכחות קונסולרית באוקראינה, לסייע בהוצאת תושביהן מהמדינה.
מול הניטרליות של הליגה הערבית, איראן סימנה את האשם העיקרי במלחמה. ניחשתם נכון, ארה"ב. "אוקראינה הפכה לקורבן של מדיניות ארה"ב, שמעודדת את החרפת המתיחות", אמר מנהיג איראן האייתולה עלי חמינאי. "המשטר האמריקני חי על המשברים שהוא יוצר. זהו משטר שמבוסס על מאפיה כלכלית שמייצרת נשק ומחמשת את העולם". בנאום שנשא ביום שלישי הכריז חמינאי כי "איראן מתנגדת למלחמות בכל העולם, ואיננה תומכת בהרג של אנשים והרס תשתיות". משם המשיך להרצאה על עיוותיו של העולם המודרני נטול המוסר, לעומת דרך האסלאם, המעודדת שלום ואחווה. "ארה"ב מקדמת עולם לא מוסרי, שהאפלה בו גוברת מיום ליום", האשים.
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה יישר קו עם הפטרון האיראני. באירוע לרגל יום השנה לחיסולו של עבאס מוסאווי, מייסד הארגון, האשים גם הוא את ארה"ב ש"רק הסיתה, לא עזרה למצוא פתרון דיפלומטי ולא עשתה דבר כדי למנוע את המלחמה". בנאום מצולם שנשא באירוע שהתקיים בביירות ביום שלישי, הזהיר נסראללה מפני ההשלכות המסוכנות של המלחמה באוקראינה על אזורנו, והאשים את העולם במוסר כפול כלפי הרוסים. "איך נהג העולם כשאמריקה פלשה לאפגניסטן, ואיך הוא נוהג עכשיו מול כניסת רוסיה לאוקראינה? האם בגלל שאמריקה חזקה העולם שותק מול המעשים חסרי הצדק שלה, שהאחרון שבהם הוא גנבת הכסף של העם האפגני על ידי ביידן?"
אבל גדול תומכיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא כצפוי הנשיא הסורי בשאר אל־אסד, עד שיש אומרים כי אסד היה בסוד העניינים לפני הפלישה לאוקראינה. בסוכנות הידיעות הסורית סיקרו בהרחבה את ביקורו של שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו בדמשק ב־15 בפברואר, שבוע לפני תחילת המתקפה הרוסית על אוקראינה, ותיארו את פגישתו עם אסד כחלק מתיאום רוסי־סורי סביב הסדר העולמי החדש שפוטין מבקש לכונן.
כמה ימים לאחר מכן, ב־21 בפברואר, שהה שר החוץ הסורי פייסל מקדאד במוסקבה ונפגש עם מקבילו הרוסי סרגיי לברוב, זאת בזמן שרוסיה הכריזה על דונייצק ולוגנסק כרפובליקות עצמאיות. גם המפגש הזה יצר מצג של שיתוף פעולה לפני המתקפה. עיתונאית הבית של הרודן הסורי, כנאנה עלוש, הרחיקה לכת וטענה כי הנשיא פוטין התייעץ עם הנשיא אסד לפני המתקפה על אוקראינה.
לסדרת הפגישות הללו הצטרפה שיחת טלפון שהתקיימה בין פוטין לאסד בסוף השבוע האחרון, יומיים לאחר הפלישה לאוקראינה. בשיחה הביע אסד תמיכה במהלכיו של פוטין והגדיר את הפלישה הרוסית "הגנה עצמית ותיקון ההיסטוריה באמצעות החזרת האיזון שאבד לאחר פירוק ברית המועצות". סוכנות הידיעות הסורית דיווחה כי אסד ציין באוזני פוטין כי "ההיסטריה המערבית נועדה לשמור את ההיסטוריה במקום הלא נכון, לטובת כאוס שרק פורעי חוק מחפשים. רוסיה לא מגינה רק על עצמה, אלא על העולם כולו ועל עקרונות הצדק והאנושיות".
אסד אף אימץ את הרטוריקה של הקרמלין, שהאשים את הממשלה האוקראינית בנאציזם, והשווה בין המלחמה הנוכחית למלחמת האזרחים בארצו. לדבריו, מדינות המערב "משתמשות באותן שיטות מלוכלכות כדי לתמוך בטרוריסטים בסוריה ובנאצים באוקראינה. האויב שעימו מתמודדים צבאות סוריה ורוסיה הוא אחד. בסוריה זו קיצוניות, באוקראינה זה נאציזם. רוסיה תלמד את העולם לקח שמדינות גדולות אינן גדולות בכוחן הצבאי בלבד, אלא גם בכיבוד החוק, המוסר והעקרונות ההומניטריים. אסור לאפשר את התרחבות נאט"ו על חשבון הרוסים. ההתרחבות הזאת הפכה לאיום עולמי, וכלי להשגת מדיניות חסרת אחריות של מדינות המערב".
ההשוואה בין שתי החזיתות אולי אינה מופרכת, אך מזווית הפוכה לזו של הנשיא הסורי. אסד יושב עדיין על כיסאו בזכות ההתערבות הרוסית הנחושה במלחמה בסוריה. ההתערבות הזו החלה בעת שבבית הלבן ישב נשיא דמוקרטי, ברק אובמה. למרות השימוש של הרודן הסורי בנשק כימי נגד בני עמו, מעשים שאובמה עצמו הגדיר כ"קו אדום", נמנע הממשל האמריקני מלשגר כוחות לסוריה ולהפיל את משטר אסד. זאת הייתה נקודת המפנה, והרגע שבו החליט פוטין לנצל את הססנותו של הממשל האמריקני כדי להיכנס למערכה הסורית ולקבוע עובדות בשטח. גם כעת, מהלכיו של פוטין נתקלים בתגובה רפה למדי מצד הבית הלבן של ביידן, לשעבר סגנו של אובמה.
המעורבות של פוטין בסוריה לא נבעה מאהבת אסד, אלא משאיפה להגביר את השליטה הרוסית במזרח התיכון ולהשיב אותה לימי ברית המועצות. ואכן, כיום ההשפעה הרוסית על המזרח התיכון נרחבת ומובהקת. סוריה, אלג'יריה וסודן קשורות לרוסיה בהסכמים צבאיים. מצרים, לבנון, אלג'יריה, לוב ומדינות נוספות תלויות בה באספקת המזון, בעיקר חיטה לייצור לחם, כדי להאכיל את ההמונים.
בעיני פוטין, סוריה היא זירה לפעילות רוסית במזרח התיכון. עוד לפני המלחמה הוא השקיע כסף רב בשיפור הנמלים הימיים בסוריה, והקים את בסיס חמיימים שמשמש את המטוסים הרוסיים באזור. ביקורו של פוטין בשדה התעופה הזה ב־2017 הפך לאחד האירועים המשפילים מבחינת אסד. בסרטון שנפוץ ברשת נראה פוטין יורד מהמטוס, לוחץ את ידו של אסד ומתקדם לעבר עמדת המיקרופונים כדי לדבר עם התקשורת. אסד ביקש ללוות את אורחו כנהוג באירועים דומים, אך מאבטחיו של פוטין עצרו אותו ומנעו ממנו מלהגיע לפודיום. פוטין הבהיר באופן חד־משמעי מי הבוס בסוריה שעל פיו יישק דבר. מלחמת
