כמה מאות מטרים מהאלון הבודד, סמלו של גוש עציון, שוכן מבנה המועצה האזורית. מתוך 22 יישובי המועצה, תושביהם של שלושה יישובים שכנים החליטו להתמודד על ראשותה: ח"כ לשעבר שולי מועלם־רפאלי מנווה־דניאל, ראש המועצה הנוכחי שלמה נאמן מכרמי־צור, ומרכז המשק בכפר־עציון ירון רוזנטל.
רוזנטל התמודד מול נאמן כבר במערכת הבחירות הקודמת, ב־2018, וקיבל 32% מהקולות. נראה כי הפעם הוא מגיע מוכן יותר והמאבק יהיה צמוד יותר. רוזנטל, המנהל גם את תיירות בית ספר שדה כפר־עציון, הוא דמות בולטת בקיבוצי הגוש, בהם כפר־עציון, מגדל־עז וראש־צורים.
אי אפשר שלא להבחין בהבדלים החזותיים בין נאמן לרוזנטל. לתהייה אם יש לכך השפעה על התושבים משיב רוזנטל: "בבחירות הקודמות, כשכל המתמודדים היו חדשים, הצביעו לפי מאפיינים זהותיים; אבל בסוף, האנשים פה מאוד ליברליים ונותנים מקום לכל אדם לפי ביצועיו. הבחירות הקרובות הן על מי שייתן את השירותים הכי טובים. בנושאים האלו אין הבדלים".
כאשר אנחנו שואלים אילו נושאים טעונים שיפור בעיניו, רוזנטל מונה רשימה ארוכה. לדבריו, "מזרח גוש עציון סובל מהזנחה. במערב גוש עציון הצעירים שגדלו פה לא יכולים לקנות דירות בגלל המחירים. אנשים מצפים לחינוך מצוין, וחושבים שאפשר יותר. חלק מהיישובים מזדקנים ולא נעשית התאמה לצורכי הגיל המתבגר, אין מספיק תעסוקה, התחבורה הציבורית בקריסה והעבודות בכבישים מתנהלות בעצלתיים. מדבר יהודה נמצא בשטחנו והוא הולך ואובד, הערבים משתלטים עליו. אלה האתגרים של גוש עציון שיעמדו במרכז מערכת הבחירות".
רוזנטל רומז שכהונתו המקבילה של נאמן כראש מועצת יש"ע פוגעת בהתמקדותו בגוש עציון. "הפוטנציאל של גוש עציון הוא עצום, ואנחנו לא מתקרבים אליו. דרוש לנו מישהו שעובד רק בשביל תושבי גוש עציון וזה מה שעומד לנגד עיניו".
אחרי קצת יותר משש שנים, נאמן מתכונן לקדנציה נוספת ומעריך שהיא תהיה האחרונה. "לוקח כמה שנים עד שראש רשות מתיישב על מקומו, בפרט ביהודה ושומרון", הוא אומר. "זה תפקיד מורכב עם המון משתנים. בסבב הקודם מתנגדיי האשימו אותי שאני משתמש בגוש עציון כמקפצה לארצי, ואני אמרתי שלא רק שאני לא מתכוון לעבור לארצי, אני באמת מאמין שראש רשות חייב להתחייב לשתי קדנציות בתפקיד. בעוד חמש שנים, רוב הסיכויים שלא אתמודד. שתי קדנציות זה באמת מספיק. לא צריך לנהוג כמו ראשי ערים שממשיכים חמש־שש־שבע קדנציות. יש התחלה ויש סוף. להפסיק אחרי קדנציה זה ברכה לבטלה, יותר משתיים זה צריך עיון".
הוא מצביע על הישגיו, בהם בנייה וייצוב כלכלי. "קיבלתי מועצה עם פחות מ־200 יחידות דיור מתוכננות, רוצים לבנות ושום דבר לא מתוכנן, אפס התחלות בנייה ציבוריות, וצמיחת אוכלוסייה מאוד נמוכה. היום אנחנו עם 1,500 התחלות בנייה בחמש שנים, ומתכננים 30 אלף יחידות דיור בהיקף של כ־60 מיליון שקל". עוד הוא מזכיר את פרויקט פינוי־בינוי של חטמ"ר עציון ואת הבנייה בגבעות. "המהפכה בעיצומה וכבר רואים את הפירות. שכונות שאוכלסו בנוקדים, באלעזר, במעלה־עמוס, ושכונות אחרות שיאוכלסו בשנה הקרובה".
הוא נחשב לראש מועצה חזק, עובדה שסייעה בבחירתו לפני שנה לראש מועצת יש"ע, אם כי יש הרואים בכך עקב אכילס. "הוא נבחר לא כדי לייצג אותי במועצת יש"ע או בבוסטון", אומר לנו גורם במועצה. "כשאני מצביע לכנסת אני בוחר במי שיקדם את האידיאולוגיה שלי, אבל כשאני מצביע לרשות אני רוצה מישהו שיפנה את הזבל בזמן וייתן חינוך טוב לילדים שלי, שיענה לי כשיש בעיות".
"אחד הדברים הטובים שקרו לתושבי גוש עציון זה שראש המועצה שלהם הפך לראש מועצת יש"ע", משיב נאמן לטענות הללו. "כשאני נמצא ליד שולחן מקבלי ההחלטות אני נמצא בזכות התפקיד, וזה מה שמאפשר לי לדאוג למועצת יש"ע ולגוש עציון במיוחד. בעיית הכבישים והתחבורה הציבורית קיימת לא רק באלון־שבות או בתקוע, כל מערכות התחבורה ביו"ש קרסו. במסגרת תפקידי במועצת יש"ע הצלחנו להביא תקציב לתשתיות תחבורה, והכסף הזה הגיע לבנימין ולשומרון. אין כביש אחד בגוש עציון שנמצא מחוץ לתוכנית החומש של התחבורה במדינת ישראל. תושבי מודיעין נפגעים מזה שחיים ביבס מכהן כיו"ר השלטון המקומי? ודאי שלא".
בקדנציה הבאה הוא שואף לחולל מהפכה בשיפור התשתיות. "המועצה לא מסוגלת לטפל בתשתיות בעלויות הגבוהות, המדינה לא מתגייסת, וחוסר שביעות הרצון גדול. אם אני צריך להציב לעצמי יעד שלא השגתי, זה לייצר פרויקטים שיטפלו בתשתיות, מים, חשמל, מדרכות, תקשורת. בשביל אלה צריך לגייס את משאבי הממשלה. במובן הזה אני חושב שלאף אחד מהמועמדים אין יכולת כזו של שיח עם הממשלה, בוודאי ביחס לממשלה הנוכחית שאני בקשרי עבודה מצוינים עם כל אחד משריה. גם בממשלה הקודמת, שהייתה בעיניי רעה לישראל, הסתדרתי עם רוב השרים". נאמן, חבר ליכוד שנים ארוכות, נהנה מתמיכה רשמית של המפלגה במועמדותו, בהתאם להחלטת הוועדה המוניציפלית של הליכוד.
חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם־רפאלי, שהתפקדה לליכוד לפני כמה שנים, מצפה גם היא למכתב תמיכה ממפלגת השלטון. "לא פניתי לוועדה המוניציפלית של הליכוד כי האמירה הייתה שהם לא מתערבים במועצות אזוריות", היא אומרת, "אבל אני מבינה ששלמה מחזיק מכתב תמיכה מהם. הפניתי את השאלה הזו למי שאחראי לזה בליכוד, ואני מניחה שהם יפרסמו מכתב שיאחל הצלחה לשנינו כליכודניקים".
"אני מרגישה חייבת לגוש עציון", היא מסבירה את החלטתה לרוץ. "הגעתי לפני עשרים שנה כשחיברנו את שתי המשפחות שלנו (מועלם־רפאלי שכלה את בן זוגה הראשון באסון המסוקים ונישאה בשנית; ע"ג), וגוש עציון חיבק אותנו ואת המשפחה החדשה שיצרנו. יש בי רצון עמוק להחזיר לגוש עציון. פנו אליי אנשים שרוצים ראש מועצה שיהיה מאה אחוז בשביל הגוש וזה מה שאני מביאה – מאה אחוז הקשבה לאנשים, מאה אחוז עבודה עם ההנהגות המקומיות. העובדה שעברתי מהפוליטיקה הארצית למקומית מבטיחה לתושבים שלא מדובר במישהי שבאה לחפש ג'וב או מקפצה לתפקיד הבא, אלא מישהי שכבר הייתה בכנסת, והחליטה להיות כעת למען התושבים מתוך תחושת שליחות אמיתית. האוזן הקשבת והאכפתיות שלי כאשת ציבור מיוחדות בנוף הפוליטי. מעבר לכך אני מחזיקה בניסיון פוליטי וקשרים עם משרדי ממשלה, ויודעת להניע תהליכים, לגייס תקציבים וליצור שיתופי פעולה".
מועלם־רפאלי מכהנת כיום כחברת הנהלה ביד ושם, חברת ועד מנהל באוניברסיטת אריאל ויו"ר ועדת הסטודנטים באוניברסיטה. בעבר פעלה לטובת אלמנות ויתומי צה"ל, ומאבקיה הובילו לשינויים משמעותיים.
התמודדותה כאישה היא "דבר גדול" בעיניה. "אם יש מקום שבו אישה יכולה להנהיג, זה גוש עציון", היא אומרת. תרחיש של פרישה ותמיכה באחד המתמודדים האחרים לא עומד על הפרק מבחינתה. "אני רוצה לרוץ עד הסוף, ואני חושבת שביכולתי להוביל את הגוש קדימה. אני מקבלת תגובות מאוד משמחות, מרגשות ותומכות".
