בתחילת ביקורנו במרכז המסחרי בצומת גוש עציון הרושם היה שתושבי הגוש מתקשים לבחור בין שלושה מועמדים שכולם אנשי עשייה מצוינים. "שלמה נאמן עושה עבודה טובה מאוד ואין סיבה להחליף", קובע בראון דסברג, תושב אלון־שבות. "ירון רוזנטל עשה המון דברים טובים, וגם לשולי מועלם יש המון זכויות. הבחירה היא בין טוב לטוב". רעייתו גליה מונה כמה נושאים שראש המועצה שייבחר צריך לקדם: הקמת מרכזים מסחריים מסודרים, טיפוח המעיינות והתיירות, וברמה האישית – עזרה לעסקים: "ירון מדבר על זה המון. כבעלת עסק קטן יש דברים שהמועצה יכולה לקדם כמו נטוורקינג".
בראון חושב ברמה הלאומית. "צריך לדחוף את הריבונות. זה היה במצעים של מפלגות הימין, התעסקו בהמון דברים ואת זה שכחו. אבל לך תדע אילו הפגנות היו עושים על זה", הוא אומר בנימה ריאלית. הוא מציין את סוגיית התחבורה והפקקים, ואת הצורך בדיור מוגן שייתן מענה לדור המייסדים. "בגדול, טוב לנו. איכות החיים פה הכי טובה בארץ".

יעל הופמן, מהמשפחות הראשונות ביישוב בת־עין, מסכימה ש"איכות החיים בגוש מדהימה" ו"כל המועמדים טובים בעיניי", ובכל זאת מציגה הבדלים בין נאמן לרוזנטל: "אני חושבת שלשלמה יש ראייה כללית של הצרכים הלאומיים של עם ישראל, שההתיישבות תתחזק ותגדל. ירון גדל בגוש ורוצה לחזק את הגוש. הוא מכוון כולו לעשות איכות חיים לאנשים, לא לפגוע בנוף ובטבע. אם תשאל את ירון אם להביא לפה עוד 200 אלף איש – כי יש דיבור על בניית עוד סוג של אפרת מתחת לבת־עין – אני חושבת שהוא ירצה יותר לחזק את הקיים, את איכות החיים, הרווחה, בלי פקקים. אלה דגשים שונים ואני לא יודעת מי צודק".

מטבע הדברים, יש גם כאלה שפחות מרוצים. מעין מהיישוב תקוע תצביע לשולי מועלם כי "חשוב מאוד לבחור אישה כי יש לה זווית אחרת". בעיניה, ראש המועצה המכהן "הוא איש מהמם אבל לא עושה הרבה. הוא היה צריך לעשות יותר בתחום החינוך. נראה שזה נושא שלא מעניין אותו".
יצחק אריאל מהיישוב איבי־הנחל הוא מורה לשל"ח. במקור מנוף־איילון, ואשתו מצפת. הם חיפשו יישוב לווייני לירושלים וגרים כבר 11 שנים בגוש. לאחר שהוא מצהיר שהוא "ממש לא מתעניין בפוליטיקה" ו"נפלת על הבן אדם הלא נכון", הוא מסביר איך יחליט בכל זאת: "אצביע לפי מה שהיישוב יצביע. אנחנו 55 משפחות ובסוף זה פוליטיקה ונלך עם מי שיבטיח יותר. אנחנו יישוב מתפתח, בשלב של בניית קבע, ונושא התשתיות חשוב מאוד. ראש מועצה שיגיד אני שם פה את המשקל שלי – נלך איתו".

מנשה וסרמן עבר לפני שבועיים בלבד ליישוב החרדי מעלה־עמוס, אבל כמי שבשנה האחרונה בילה רבות בגוש עציון בבניית ביתו, הוא קובע ש"הקליטה הסלולרית היא הנושא מספר אחת. זה ממש חיי אדם. כשיש פיגועים לפעמים קשה להזעיק עזרה. גם תשתיות הכבישים והאינטרנט טעונות שיפור". בזמנו הקצר בגוש הספיק להתרשם שהחינוך יקר מאוד: "קייטנה לבן שלי עולה כמו עיר. אנחנו ברוך השם מסודרים, אבל בגלל שאנחנו קשורים ליישובים גדולים כמו נווה־דניאל, נוקדים ואלעזר, שיש להם דירוג סוציו־אקונומי גבוה, אנחנו מושפעים מזה". מבין המועמדים הוא מכיר רק את רוזנטל וכנראה יצביע לו: "אני מאוד מעריך אותו ואת מפעל החיים שלו".

בת־שבע ארד גרה בבת־עין כבר 32 שנים וגם היא לא יודעת עדיין למי תצביע, אבל לתחושתה בת־עין מקבלת יחס מפלה מהמועצה בגלל התווית שדבקה ביישוב. "אנחנו 'יישוב חורג'. יש עלינו סטיגמה של יישוב של משוגעים, וההשקעה בהתאם".

היא מראה לי פוסט שהעלה ראש המועצה על גן משחקים שהוקם בבת־עין: "בושה וחרפה שב־2023 זה הגן שהוא מתפאר בו, מתקנים משנת תרפפ"ו שצבעו אותם. אני הולכת היום עם הנכדים שלי בשבילי היישוב, והעגלה מתהפכת כמו שהיא התהפכה כשהלכתי עם הילדים שלי לפני שלושים שנה. כלום לא השתנה".