מודיעין מהאוויר והיעלמות בעת הצורך: כך פועלת טייסת הביון נחשון

בבור השליטה של חיל האוויר בקריה לא זוכרים שעות דרמטיות כמו אותו בוקר במרץ 2021. על רקע המתיחות האזורית והתרעות מודיעיניות, עלה חשד כי תעוזת האיראנים תגבר וכי הם ינסו לשגר לעבר ישראל כלי טיס ממדינה שאין לנו גבול עימה ולחולל באמצעותו פיגוע חמור.

בשעה שקצינים ואנשי מודיעין ישבו ספונים באותו בור, במקום אחר במזרח התיכון חג בגובה עצום מטוס ביון וחיבר נקודות לתמונת מודיעין. ואז, ברגע אחד, התגלתה התמונה שכולם חששו ממנה: כלי טיס בלתי מאויש ממריא לעבר ישראל. במטוס הביון הבינו שזהו רגע האמת ואותתו לבור השליטה – האיום ממשי, הַקפיצו מטוסים. רביעייה של מטוסי חמקן, "אדיר" (F35), המטוס המתקדם ביותר שברשות חיל האוויר, המריאה וטסה לכיוון הכלי הזר.

תוך פחות מדקה התברר שהכטב"מ הראשון איננו מרחף בשמיים לבדו, וכי כלי טיס נוסף ממריא לכיוון ישראל. שניהם נשאו עימם אמצעי לחימה, כנראה במטרה להעבירם לשטחי יהודה ושומרון.

"המטוסים אמינים מאוד, בעלי יכולת טיסה ממושכת בגובה רב. אנחנו טסים בכל מרחב ומופעלים הרבה מאוד. אני לא יכול לפרט לאן הולכים התוצרים שלנו, לפעמים גם אני לא יודע"

מטוסי ה"אדיר" יירטו את שני הכלים האיראניים, ועשו בכך היסטוריה: הייתה זו הפעם הראשונה שבה מטוס חמקן ביצע הפלה מבצעית. היירוטים נעשו תוך תיאום עם מדינות שכנות, ובכך נמנעה חדירה לישראל. על הפעולה הוטל איפול, והיא הותרה לפרסום רק שנה לאחר מכן. בהודעת דובר צה"ל, שפורסמה במרץ 2022, התברר כי המל"טים היו במעקב של מערכות הבקרה והגילוי במהלך כל הטיסה. מטוס הביון רשם אפוא הצלחה מבצעית מרשימה לא פחות מזו של החמקן.

"טייסת 122 היא טייסת הביון של המדינה", אומר סא"ל א', מפקד "טייסת הנחשון", בכינויה הנוסף. "היא מתמקדת במשימות של איסוף מודיעין ובקרה ומפעילה שני סוגי מטוסים, שביט ועיטם, מטוסי מנהלים שהפכו למטוסי ביון".

מעט מאוד אנשים מורשים להיכנס אל המטוס בגלל הציוד המסווג שנמצא בו. הטייסת קטנה מאוד והיא יחידה מסוגה (בניגוד למטוסי קרב, למשל, שיש להם טייסות מקבילות). היא מבצעת שורה של משימות ומשרתים בה טייסים, בקרים מוטסים ואנשי מודיעין מיחידות אחרות. "מדובר באוכלוסייה מצומצמת מאוד. כאשר גם האגף הטכני ממוקד מאוד בסוג המטוס והטיפול בו, בגלל הנגיעה במערכות מסווגות", מסביר סא"ל א'.

"הטייסת קטנה כי יש בה מעט מטוסים, אבל בגלל ריבוי המשימות, האימונים והפעילות המבצעית, יש צוות רחב ומיומן מאוד", הוא מוסיף. "המטוסים אמינים מאוד, בעלי יכולת טיסה ממושכת מאוד בגובה רב. אנחנו טסים בכל מרחב ומופעלים הרבה מאוד. יש לנו שיתופי פעולה עם יחידות וזרועות שונות. הבקרים המוטסים שלנו מחברים אותנו למערכי בקרה ביבשה. אני לא יכול לפרט לאן הולכים תוצרי הטיסות שלנו מחוץ לצבא, ולמען האמת לפעמים גם אני לא יודע. אני מקבל משימת טיסה ומטרה להביא, ונותן מענה לצרכים שמגיעים מחיל האוויר".

מהן המשימות שלכם בפועל?

"אנחנו טסים להביא מודיעין ממקומות שיחידות מודיעין אחרות לא מגיעות אליהם. אם אני טס במרחב מסוים ויש בו דברים שמעניינים אותנו, המטוס מאפשר לנו לשהות מעל המרחב הזה ולאסוף כל מיני דברים. אני יכול לעמוד במרחב מסוים, ביום ובלילה ובכל מזג אוויר, ולהביא מודיעין גם מאזור סמוך. מטוס העיטם, שהוא יותר מטוס של בקרה וגילוי, מסוגל לספק התרעה מוקדמת בשמירה על הגבול. אם יש לי התרעה על מדינה או גוף שרוצה לתקוף, אני יכול להביא באמצעותו מידע על מה שמתרחש במרחב. גם תנועה קרקעית אנחנו יודעים לנתח. כשאתה מחבר את מה שקורה באוויר עם מה שקורה ביבשה אתה מקבל תמונה טובה יותר, ולכן יש משימות שאנחנו מוציאים את שני המטוסים. בנוסף אנחנו יודעים 'לדבר' עם מטוסים אחרים, ואם צריך – לספק להם תמונה מדויקת יותר וחיבור טוב יותר למשימה".

רואה וכמעט אינו נראה

סא"ל א', בן 37, נשוי ואב לשלושה, נולד בשערי־תקווה שבשומרון ומתגורר כיום בבסיס נבטים. הוא התגייס לקורס טיס במגמת תובלה, משם עבר לבית הספר לטיסה ולמטה המבצעי, עד שהגיע לטייסת 122. כמה מבני משפחתו משרתים אף הם בחיל האוויר.

נחזור לרגע שבו הבנתם שכלי טיס בדרך לישראל. מה אפשר לספר על האירוע הזה?

"אני לא יכול לפרט איפה מטוס העיטם שלנו טס, אבל הוא זה שהביא את המידע. גילינו את כלי הטיס מספיק מוקדם והעברנו את המידע למקבלי ההחלטות. זה שהוביל להקפצה של מטוסי חמקן ולהפלת כלי הטיס. על זה קיבלנו את אות ההערכה המבצעי מהרמטכ"ל.

"בגדול, זמן ההתרעה משתנה לפי האיום שאני נערך אליו. במקרה ההוא, שזה היה כלי טיס איטי יחסית, ובגלל המיקום שאנחנו יכולים להגיע אליו, יכולנו לספק מידע רב. מהרגע שהוא עלה לאוויר אני יודע לגלות אותו, והשאלה היא לאן הוא מתקדם ובתוך כמה זמן הוא צפוי להגיע למטרה".

אבל את העיטם עצמו, שהוא מטוס מנהלים, אפשר לגלות. נכון?

"נכון, הוא לא נבנה כדי להיות נעלם, חמקני או דל־חתימה, אבל יש לנו מספיק יכולות ודרכים להקשות על מי שרוצה למצוא אותנו. גם אם יחפשו אותנו כל הזמן, רוב הזמן לא ימצאו. יש לנו דרכים להעלים את עצמנו כשצריך. חוץ מהמטוסים, יש לנו עוד המון יכולות".

שני מטוסים מספיקים לכל כמות המודיעין הנדרשת?

"זו שאלה טובה. בוא נגיד שאנחנו לא עומדים במקום. או שאנחנו מתאמנים, או טסים טיסות מבצעיות, או עושים טיפולים על הקרקע. לצד זה ישנן היחידות היבשתיות. הייחודיות שלנו היא התנועה מזירה לזירה והיכולת לקחת את המטוס לכל מקום על הגלובוס. אנחנו יודעים למלא את המשימה במקסימום חשאיות".

מה ההבדל בין הבקרה שלכם באוויר ליחידות היבשה?

"קודם כול הניידות. אנחנו כל הזמן עובדים על שיפור המערכות שלנו על המטוסים כדי להקטין כמה שיותר את התלות באדם. זה עוזר לנו לייצר תמונת מודיעין טובה יותר. בסוף, אנשים טסים שעות וצריכים לשמור על חדות מבצעית גבוהה. אז יש זמנים שבהם הדריכות נמוכה יותר, כמו ההמראה והנחיתה. בזמן אמת, רגע איסוף המידע שלשמו המראנו, כולם דרוכים ומלאים אדרנלין. האנשים יודעים היטב מה המשימה ודרוכים לקראת הרגע הבודד שאסור להחמיץ. אם אנחנו ממריאים כדי לגלות כלי עוין, אסור לנו לפספס. אנחנו מבינים היטב את המשימה, גם אם היא מתרחשת בשעות לא שעות.

"חלק ניכר מהעבודה הוא בראש, בפוקוס, ובעבודת צוות משלימה. אם המטוס לא נמצא במקום הנכון, לא נצליח להביא את המודיעין. אם הגעתי למקום והבקר לא ערני, המטרה תחלוף מתחתיי. אנחנו מדברים בינינו המון ועובדים יחד מהתדריך ועד התחקיר".

בעבר היה קשה לצה"ל לחלוק מודיעין עם גופים כמו שב"כ ומוסד. היום יש שיתוף פעולה טוב יותר?

"כל המערכות מדברות היום זו עם זו, וזה רק הולך ומתפתח. בקרוב נקלוט מטוס נוסף, 'אורון', והוא יביא יכולות חדשות ושיתופי פעולה נוספים. אנחנו לא עובדים רק מול בור השליטה של חיל האוויר, השיח רחב מאוד. גם אנחנו נעזרים בגופים אחרים וזה רק הולך וצומח. הווקטור הזה חיובי והוא הופך את צה"ל למדויק יותר".

לקריאת "משחקי ריגול" – גיליון מיוחד על עולמות הביון – לחץ כאן