"האינטרס הרוסי הוא שהבלגן במזרח התיכון ימשיך", אומר השבוע ח"כ זאב אלקין, בריאיון בלשכתו. "אני לא חושב שהרוסים יצרו את המתקפה, אבל מאז השביעי באוקטובר הם בהחלט מחבקים את חמאס", הוא מוסיף.
"קודם כול, לרוסים היה אינטרס לטרפד את ההסכם הסעודי־אמריקני שהלך והתגבש. הסכם כזה היה מחזק את מעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון, ויותר מזה, הוא היה מאיים על רוסיה בסוגיה שהכי חשובה מבחינתה ליציבות פנימית, שהיא מחירי הנפט. כל הניסיונות של האמריקנים עד כה להוריד את המחיר בשיתוף עם הסעודים נכשלו", מסביר אלקין, כשהוא מכוון להבנות שהאמריקנים ניסו לרקום עם סעודיה לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, שכללו את ביקור הנשיא ביידן בריאד. "אם היה נחתם הסכם סעודי־אמריקני, הוא היה מלווה מן הסתם בהיענות מסוימת של הסעודים ללחץ האמריקני בנושא הזה. עבור רוסיה זה לא עניין של מדיניות חוץ אלא של יציבות פנים. זה מקור ההכנסה העיקרי למשק הרוסי".
סיבות נוספות שאלקין מצביע עליהן נוגעות לאינטרס הרוסי בהסטת הקשב הבינלאומי מאוקראינה. "לרוסים יש גם אינטרס בתקיעת טריז בתוך העולם המערבי בנוגע ליחס לישראל סביב הסוגיה הפלסטינית. כל מה שמפלג את דעת הקהל המערבית – משרת את רוסיה. ככה שמתלכדים פה כמה אינטרסים. הרוסים פועלים לפי העיקרון שהאויב של אויבי הוא ידידי. זה הוביל להתקרבות משמעותית בין איראן לרוסיה בשנה האחרונה, וזה מוביל עכשיו להתקרבות בין רוסיה לחמאס. ברגע שרוסיה ראתה שארה"ב מיצבה את עצמה לצד ישראל, היא חיבקה את חמאס".
בפסגת החיבוק הזה ניצב האירוח המכובד של בכירי חמאס במוסקבה בחודש שעבר, כמו גם ההצעה הרוסית במועצת הביטחון של האו"ם שלא כללה גינוי לחמאס, והווטו הרוסי־סיני על ההצעה האמריקנית. "כשנשיא רוסיה משווה את מה שקורה בעזה למצור על לנינגרד, כולם ברוסיה יודעים מי הטיל את המצור ההוא. הסאבטקסט ברור – ישראל היא הנאצים במשוואה הזו. עבור הרוסים ופוטין עצמו (יליד העיר), לנינגרד זה אירוע אישי ומעצב מאוד. שוחחתי איתו על זה לא מעט, הוא הרי בא לירושלים לחנוך אנדרטה לזכר המצור", מזכיר אלקין את הטקס שהתקיים בגן סאקר בינואר 2020.
כמי שהיה בעבר מראשי המושכים בחוטים במארג היחסים הרגיש שבין רוסיה לישראל, ולחש על אוזניהם – באופן המילולי ביותר – של ראש ממשלת ישראל ונשיא רוסיה בעת שיחותיהם, אלקין שב ואומר בשנה האחרונה כי צריך להבין עד כמה המציאות השתנתה.
כדי לייצר סטנדרט בינלאומי שחמאס זה דאעש היינו צריכים למחות מול רוסיה בצורה הרבה יותר חריפה. נתניהו לא מדבר על כך באנגלית. זה יביא לכך שעוד מדינות יזמינו את בכירי חמאס"
"אנחנו לא קוראים נכון את רוסיה. הפרדיגמות הישנות – שהייתי מאלה שעבדו קשה כדי לבסס אותן – פשוט מתו". זה החל, הוא אומר, מאז שהפלישה הרוסית לאוקראינה הפכה למהלך ארוך שמעמיד חיץ מתמשך בין רוסיה למערב, והתעצם עם הסיוע האיראני לרוסים בשדה המערכה. "אין מתנות חינם. ברור שיש סיוע רוסי לתעשיות הביטחוניות האיראניות, שאת חלקו אנחנו יודעים ואת חלקו אולי לא. את כטב"מי הנפץ האלו, שאיראן כל כך אוהבת ומספקת לכל הפרוקסיז שלה במזרח התיכון, הרוסים בונים היום יחד עם האיראנים בשטח רוסיה. זה לא רק שהם מייצרים כמות גדולה שיכולה לשרת את האיראנים, אלא שהיכולות הטכנולוגיות הרוסיות, לאור הניסיון שהם צוברים בשדה המערכה באוקראינה, מושקעות בשיפור של הכטב"מים".
בשבועות האחרונים דווח על הצעה רוסית לעסקת שחרור חטופים, שתכלול לכל הפחות את בעלי האזרחות הרוסית, כשמונה במספר. "איך היינו מגיבים אם מדינה אחרת הייתה מדברת על עסקה לשחרור חטופים תמורת סיוע בנשק לחמאס?", תוהה אלקין.
שיחת הנזיפה לשגריר הרוסי במשרד החוץ כאן לאחר אירוח בכירי חמאס במוסקבה, אינה תגובה מספקת, הוא אומר. "לקבל את מנהיגי חמאס בכבוד מלכים, ללחוץ להם ידיים ולפרסם צילומים של בכירים במשרד החוץ הרוסי איתם – זו התנהגות לא טריוויאלית, שגם עומדת בניגוד מוחלט להתנהלות הרוסית מול אירועים קודמים של טרור אסלאמי בשטחם. ישראל תמיד התייצבה לצד הרוסים, ותמכה בפעילות תקיפה מול טרור אסלאמי רדיקלי".
הכתובת על הקיר
המתקפה המבהילה בידי פורעים על המטוס מישראל שנחת לפני כשבועיים בדגסטן שברוסיה, התרחשה אומנם בידי חוגים אסלאמיים רדיקליים שהם אופוזיציוניים לשלטון הרוסי, "אבל הם קראו את ההתנהלות הרוסית ודרך ההצגה של האירועים מול חמאס בתקשורת הרוסית. זה היה עבורם סוג של סימן שהשלטונות לא בדיוק יפעלו ביד תקיפה נגד אירועים מהסוג הזה. תגובת השלטונות בתחילת האירוע ובסופו הייתה סוג של מסר שבאמת השלטונות לא רואים באירוע הזה שבירת כלים. כשהם רוצים, השלטונות ברוסיה יודעים לדכא בתקיפות אירועים פנימיים".
יום לפני ההתנפלות על המטוס, מזכיר אלקין, הגיעו מתפרעים זועמים לבית מלון בעיר אחרת בדגסטן, על סמך שמועה שמשתכנים בו "פליטים יהודים". "ההצעה של הרשויות שם לפורעים הייתה לעבור יחד עם נציג של המשטרה בין החדרים ולבחון פרצופים ומסמכים כדי לוודא שאין שם ישראלים. זה אירוע מזעזע. המשטרה הרוסית שיתפה פעולה עם הסלקציה. היא בעצם אמרה 'אנחנו מבינים אתכם, רק שבמקרה הזה אין נגד מי'. גם במטוס, הרשויות הציעו בשלב מסוים לנציגי ההמון לעלות על המטוס ולבדוק את זהות הנוסעים. העונשים שניתנו לאחר האירוע הזה הם קלים מאוד על הסקאלה הרוסית, וגם מי שנענש הוצע לו פטור תמורת גיוס. זה עלול להביא לאירועים אנטישמיים נוספים. השיח על המלחמה מביא לאמירות שנגועות באנטישמיות, כמו בכל העולם".
מה היית משנה בפועל בהתנהלות הישראלית מול רוסיה?
"הייתי פחות סלחני מול דברים שקורים בצד הרוסי. הרי כל המערכת הבינלאומית מסתכלת לראות איך אתה מגיב. אז מחינו בפני השגריר על ביקור חמאס, אבל זה רף מינימלי של הבעת אי שביעות רצון. מהיום הראשון אמרנו שחמאס זה דאעש. אם באמת מתכוונים לכך, הרי שכדי לייצר סטנדרט בינלאומי היינו צריכים למחות בצורה הרבה יותר חריפה, כמו מול מי שמארח את נציגי דאעש. לא שמעת את נתניהו מדבר על כך באנגלית. זה יביא לכך שעוד מדינות יזמינו את חמאס. הבאות בתור יכולות להיות סין או ברזיל, ולאט לאט זה יגיע גם למערב. אם אתה מודיע על קו אדום אבל לא מתכוון להילחם עליו, אז הוא לא באמת קו אדום. גם על האירועים בדגסטן הגבנו בפרופיל נמוך. לא ראית את ישראל יוצאת מכליה".
עכשיו המפלגה שלך היא חלק מהממשלה, אתה יכול לנסות לשנות מדיניות.
"אני דוחף את שינוי הגישה כבר זמן רב, כבר כשנסעתי לקייב עם ידידי יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. דיברנו אז ועכשיו עם מקבלי ההחלטות על הסוגיה הזו. אנחנו מתריעים בשער כבר תקופה ארוכה. לנתניהו קצת קשה להיגמל מהגישה הקודמת מול רוסיה, כי בזמנו הוא הקדיש לכך המון, ובצדק", הוא אומר. פגישת זלנסקי־נתניהו באו"ם השנה, הייתה לדבריו צעד בכיוון הנכון.
מצד פוטין הייתה באמת חברות לראש הממשלה הישראלי, או שאלה תמיד היו רק אינטרסים?
"יש לו סנטימנט ברמה האישית".
גם נפתלי בנט כראש ממשלה חזר נלהב מהפגישה עם פוטין בסוצ'י.
"היה סנטימנט, אבל הוא זז הצידה כשנכנס העימות בין רוסיה למערב, שהוא קיומי מבחינתו של פוטין. זו המציאות שלא קראנו אותה בזמן כמדינה, ואני מקווה שנקרא עכשיו. אנחנו זזים לאט מדי".
החשש הישראלי המוצהר היה ועודנו מכך שרוסיה יושבת על גבולנו הצפוני.
"איפה שרוסיה יכולה להפריע לנו היא תפריע, לא משנה איך נתנהל. אני לא אומר שצריך לריב איתם בכוונה, אבל אם אתה מבליג על דברים, תהיה מוכן שהם יחזרו בעוצמה גדולה יותר וזה לא יסתכם ברוסיה".
אגב, בנט באחת השיחות האחרונות לפני התפטרותו אמר שחמאס מורתע כמו שלא היה כבר זמן רב.
"הפתעות יכולות לקרות בימי כל ממשלה, כולל הפתעות אסטרטגיות. אף אחד לא חסין במאה אחוז. היו שלבים של קונספציה שהיו קיימים גם בממשלות קודמות. לא רק הקודמת, גם ממשלות נתניהו שקדמו לה. זו הייתה קונספציה בדרג הצבאי והמדיני. היו גם אתגורים של הקונספציה".
היו?
"בוודאי. מעבר לשר ביטחון שהתפטר בין השאר סביב הסוגיה הזו", הוא רומז לאביגדור ליברמן, בלי להזכיר את שמו. "הוא לא היה לבדו בקבינט, היו עוד אנשים שתמכו בעמדתו. האם מישהו ציפה לכזה דבר, כמו שקרה, בזמן הקרוב? לא חושב".
תרחיש של מתקפה נרחבת כל־כך עלה לדיון?
"אשאיר את זה לוועדת החקירה. לא רוצה כרגע לשתף במה אני בדיעבד ראיתי במודיעין. יהיה בירור יסודי. זה לא שלא הייתה אפשרות לקרוא את הכתובת על הקיר. הייתה ולא קראו אותה מכל מיני סיבות. האווירה שהייתה בממשלה הנוכחית בין הדרג הביטחוני למדיני, מול כל הסיפור של הרפורמה המשפטית, לא תרמה כמובן למיקוד ולשיח. אבל אסור שהוויכוח על השאלה מי אשם יגרום להמשך האווירה הזו. אי אפשר לנהל מלחמה יחד כשיש חששות מי מדליף מה נגדי. חייבים לגדוע את זה באיבו.
"היום כחבר בוועדת המשנה לענייני מודיעין של ועדת חוץ וביטחון, אני מעודכן יותר מחבר קבינט. זו חלק מהפרקטיקה הישראלית שהיא פגומה, כי האחריות על קבלת ההחלטות היא של חברי הקבינט המדיני־ביטחוני הנרחב. הקבינט צריך להיות הכי מעודכן, אבל משם דברים דולפים. מוועדת המשנה אין דליפות. ראיתי בעיניי בצוק איתן כמה מידע סיפקנו לחמאס באמצעות הדלפות מהקבינט".
כן שליטה, לא התיישבות
איך לדעתך צריך להיראות היום שאחרי בעזה?
"כשחמאס לא שולט, ואנשים שהיו מעורבים במתקפה נגד ישראל אינם בין החיים. אני מוטרד שעלולים לעצור את הלחימה קודם. מלחמה נגד ארגונים שלא אכפת להם מאזרחים, דוגמת דאעש או חמאס, היא לא דבר קצר מועד. אם נישבר לפני שנגיע ליעד זה יהיה אסון. לכן יש חשיבות גדולה לחזית ההסברתית, שמספקת דלק לשעון המדיני", אומר אלקין, המכהן כיו"ר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון למדיניות חוץ והסברה.
העובדה שגופים רבים מדי שותפים לנושא ההסברה איננה מפריעה?
"לא. בסוף מי שמנהל זה מטה ההסברה הלאומי בשיתוף משרד התפוצות, יחד עם גופים רלוונטיים כמו דובר צה"ל. אני מזהה חולשה בתשומת לב ובהשקעות. הסברה היא חזית, ובמידה רבה היכולת שלנו להתמיד בלחימה מבחינה מדינית תלויה בה. כל חזית דורשת השקעה ותשומת לב. כמה ישיבות נתניהו ניהל בנושא מתחילת המערכה? גם ככה יחסי הכוחות לא שווים בגלל מספר המוסלמים בעולם וכל מיני תפיסות שהשתרשו בעולם. אבל אם אנחנו משחקים עם אקדח מול מטוסים וטנקים, התוצאה תהיה בהתאם".
במה צריך להשקיע?
"בכול. יש את עולם הרשתות, שישראל לא חזקה שם. הגיע מענה מהחברה האזרחית שיש להצדיע לו. אנשים קמו ומנהלים בצורה התנדבותית קמפיינים שחלקם מאוד יעילים ויצירתיים. אבל זה הכול בנוי על חברה אזרחית. ברור שיש לכך יתרונות, אבל המכונה האזרחית הזו פועלת כבר חודש בלי דלק. כמה זמן זה יכול להימשך ואנשים ישקיעו על חשבונם? יזמתי דיון בכנסת על כך שהמדינה צריכה להשקיע, לא הרבה, כדי שהאנרגיה הזו תוכל להמשיך לעבוד למען מדינת ישראל ולהתמודד עם השקעה איראנית משמעותית מולנו. זה לא הרבה כסף. כמו מחיר של פגז אחד, פחות או יותר".
"המחנה הממלכתי" תישאר בקואליציה ביום שאחרי המלחמה? אתם מנסים בינתיים לסייע גם בנושא השיקום האזרחי?
"אמרנו שמצטרפים רק למלחמה. כרגע היום שאחרי נראה רחוק. אין לנו תפקידים ביצועיים, אבל מנסים להשפיע איפה שיכולים. דרשתי חקיקה מיוחדת לדחיית תשלומים למשפחות חיילי המילואים, המפונים ומשפחות החטופים. כולם קיבלו זכות לדחות בחודש, ועכשיו אני נאבק שזה יימשך חודש נוסף. לא הפעילו מנגנון כזה מאז מלחמת יום כיפור. זו דוגמה למשהו שאם לא הייתי חבר קואליציה לא הייתי מצליח להעביר".
עוד מילה על היום שאחרי. נתניהו דיבר השבוע על שליטה ביטחונית ישראלית על רצועת עזה, לאחר מיטוט חמאס.
"אני חושב שהוא צודק. אם אנחנו לא דואגים לביטחון שלנו, אף אחד לא ידאג. מבחינה אזרחית צריך לייצר שם אלטרנטיבה בהדרגה. זה אכן לא פשוט. יכול להיות שצריך לשתף פעולה עם מצרים או האמירויות".
יש היתכנות לכך שבעזה יהיה גוף אזרחי פלסטיני שלא ירצה להשמיד אותנו?
"אני לא אוהב את הרש"פ, אבל ביו"ש זו עדיין מציאות אחרת. כל פעם שחמאס הרים שם את הראש, הורדנו אותו. הוא לא שולט שם. אני לא משלה את עצמי שהאוכלוסייה בעזה תהפוך לציונית".
מה עם חזרה להתיישבות בגוש קטיף?
"הייתי מאוד נגד ההתנתקות, ובזמנו גם פעלתי במסגרת משאל העם בליכוד. לקחתי אז חופש מהעבודה והקמתי מטה רוסי. חשבתי שההתנתקות זו טעות. אבל אירוע כזה של התיישבות דורש תמיכה ציבורית רחבה, שאני לא מזהה אותה כרגע. קידום שלה עלול להביא להתפרצות מחודשת של הוויכוח הפנימי".
