החברה מייצרת מוצרי קוסמטיקה וטיפוח טבעיים-אורגניים. חוות צמחי המרפא, שממנה מיוצרים התכשירים, יושבת על שישה דונם במושב שובה, 5 ק"מ מגבול עזה. שם גם נפתח בית הספר הישראלי לצמחי מרפא עם תוכנית לימוד והכשרת מטפלים. באופקים הוקם מפעל הייצור והוא מונה 40 עובדים ובעיקר עובדות. המפעל מפריש מעשרות לתמיכה בנשים במעגל האלימות והעצמת נשים בפריפריה.
שמחת תורה
התעוררנו לקול פיצוצים ורצנו לממ"ד. אחרי כמה דקות איתי אמר שמשהו לא תקין, הוא שמע ירי. הירי לא נפסק עד הערב. הילדים היו בממ"ד, ואנחנו יצאנו ונכנסנו. הגברים נקראו להגן על המושב, כשהם חמושים בארבעה אקדחים בלבד, כי חודש לפני כן אספו את כל הנשקים של כיתת הכוננות. הרבש"ץ של המושב קיבל הודעה: "כל מושב מגן על עצמו". ראינו מהמרפסת את בארי ועלומים בוערים במשך כל החג.
המחבלים הקיפו את המושב שלנו ובדרך נס לא נכנסו. מסוק צה"ל הנחית חיילי צנחנים בבאר-מרווה, שם היה קרב קשה שבו חוסלו המחבלים שהיו בדרכם אלינו. נפתח כאן חמ"ל אזרחי של אנשי המושב שטיפל בפצועים, ילדים ותינוקות מקיבוץ בארי ופינה אותם לסורוקה.
הסיטואציה שבה ישבתי בממ"ד עם סכין ביד ועם ההבנה שזה לא יעזור לי להגן על הילדים היא כזו שאי אפשר להאמין שנשים יהודיות עוברות בשנת 2023. זה גרם לי להבין כמה עלינו לבנות חוסן פיזי וביטחון מבפנים, ולהתפכח מהאשליה שיש לנו שכנים שאפשר לחיות לצדם.
עוד לפני ששבת יצאה התקשרתי לרבש"ץ ושאלתי אם אפשר לצאת מהמושב הוא אמר לי שבשום אופן. לא ברור מה חשבתי, אבל החלטתי שאני לא נשארת שם. הכנסתי את הילדים לרכב ופשוט טסתי החוצה. ראינו מה שראינו בדרך, זה היה אזור מלחמה, ונסעתי להורים בכפר עציון. הקהילה שלנו נמצאת היום בצפון ים המלח, בקיבוץ אלמוג, ומחפשת מקום סביר יותר להיות בו עד שנוכל לחזור הביתה.
שגרת מלחמה
בימים הראשונים הבנו שאי אפשר להאזין לחדשות. העוטף הוא מרקם החיים שלנו. אנחנו מכירים אנשים שנחטפו, ואנשים שנהרגו. הפגיעה היא בחזיתות רבות. כיביתי את החדשות ופתחתי אנטנות חיים לסביבה הקרובה. הנפש האנושית לא בנויה להכיל זוועות באינטנסיביות כזו. צריך להתמקד יום ביומו בחיים עצמם. לעשות, לבנות, ליצור, לפעול.
מצב העסק
העסק חטף מהלומה. אנחנו מעסיקים אימהות מהעוטף. אישרנו לכולן להישאר בבית ולהתאושש, וכמובן שילמנו משכורות. כרגע איתי נוסע כמה פעמים בשבוע לנהל את המפעל ואני עובדת מהבית. לאנשים אין חשק לקנות טיפוח בזמן מלחמה, אבל אז הגיעו בקשות מחיילים למשחות לשפשפות, קרם הגנה וסבונים. אז בנינו מארז ללוחם שניתן לרכוש עבורם באתר שלנו ומשם הכול התרומם. עסקים בעוטף הם העתיד וההבטחה שהחיים יחזרו לאזור הזה. העזרה הכי משמעותית עבורנו היא להזרים חיים, להזרים תנועה. ופשוט לקנות מעסקים ישראליים.
אופטימיות
אחד המפקדים שהיה בחג בקרב כתב לחבר מהקהילה: "אם היית מבין מה קרה לכם, היית עושה סעודת הודיה כל יום". אני הולכת עם זה. מודה להשם כל יום על הקהילה המדהימה שלנו. הקמנו פה חומה ומגדל, מסגרות מאולתרות לילדים וחיי קהילה מאפס. אני מודה על שגרה קטנה, על ארוחת ערב עם הילדים, על הזכות להכיר חבל ארץ יפיפה בים המלח והמדבר.
