העסק נשען על עסק משפחתי ותיק, "אחים דובקין", שהוא מפעל דגים וקצביית בוטיק. משק דובקין דוגל בקונספט של "מהחווה לשולחן": המנות מבוססות על מוצרי המשק, ירקות ופירות מהעוטף ואירוח בכרמי מושב תקומה, כמו גם קייטרינג ברחבי הארץ. בשגרה, העסק עורך 2־3 אירועים בשבוע.
האזעקות התחילו בדיוק כשהלבשתי את הילד שלי. התעוררנו קצת זמן לפני כן, והתכוַונו ללכת מאוחר יותר לתפילת חג בבית הכנסת. המטח היה חריג. אחרי חצי שעה התחלנו לקבל דיווחים על ירי וחדירה ליישובים מסביבנו. הרבש"ץ קרא לכולם להסתגר בבתים. כל בעלי האקדחים, ואני ביניהם, יצאנו לאבטח. השארתי את אשתי והילדים אצל השכנים. לשכן היה אקדח ואמרתי לו שהוא אחראי לשמור על המשפחה שלי בזמן שאני הולך להגן על המושב. נערכנו לגרוע מכול, אבל בסוף ברוך השם לא הייתה חדירה.
שגרת מלחמה
העסק המשפחתי מעולם לא היה סגור, גם בכל הסבבים הקודמים. אבל היום שני העסקים סגורים. המפעל סגור – אחי שמפעיל אותו גויס למילואים, המושב פונה, אין לקוחות, והעובדות הן תושבות כפר־עזה. גם העסק שלי מושבת – אני מגויס לכיתת הכוננות במושב, אין מה לדבר עכשיו על אירועים באזור העוטף, וגם אני נשען על מוצרים מהמפעל שאינו פעיל. אין הכנסות ואין אירועים עתידיים, אבל יש הוצאות. המשפחה שלי פונתה למלון גומא בכנרת, ואני חלק מהזמן בתקומה וחלק מהזמן בטבריה. מג'נגלים. רוב הקהילה שלנו בגומא, וזה חיבר וקירב בינינו. אומנם אנחנו לא קמים בבוקר למשימות ושגרה, אבל יש מסגרות מסוימות לילדים. שגרה הפוכה.
פרידה
הייתי השבוע בהלוויה של חבר מאוד טוב שלי מהתיכון, רס"ן גל בכר ז"ל. הוא חלק מפרלמנט של חברים שגדלתי איתם. הוא היה הדבק שלנו. אדם שחיבר סביבו את כולם, נטול אגו, צנוע. בן אדם זהב. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. הוא עשה הכול בשקט, לא רצה להתבלט, אבל בסוף הוא היה בולט מכולם. היה קצין בשריון והשאיר אחריו אישה ושני ילדים, בגיל של הילדים שלי.
אופטימיות
אנחנו מחזקים את צה"ל, מוכנים להיות שנה ושנתיים מחוץ לבית רק כדי שהעבודה תושלם ויהיה ביטחון. אנחנו דור רביעי במשק דובקין, לא מוותרים בקלות ורוצים שהאזור ישגשג. סבא וסבתא באו מהשואה והקימו את המושב. המחויבות שלנו היא לחזור, לשקם, לחזק. וזה יהיה הניצחון שלנו. אנחנו רוצים לחזור להתפרנס בכבוד, לחזור לגן עדן שחיינו בו. כשרואים את האחדות של עם ישראל, זה מרומם את הרוח. היה בינינו קרע, והמלחמה הזו הביאה לאחדות מטורפת. זו הגדולה של עם ישראל. אם אנשים יבואו ויקנו, יעזרו לעסקים המקומיים וישתמשו בשירותים שלהם, זה יחזק מאוד את העסקים וייתן להם כוח להמשיך ולהתפתח. זו תהיה התקומה.
