מח"ט גולני אל"מ יאיר פלאי: "אנחנו חטיבת העם"

82 חיילים איבדה חטיבת גולני מאז 7 באוקטובר, אך מה שממחיש יותר מכול את זהות החטיבה הוא הנתון הבא: חמישית מכלל הנופלים הם קצינים, מדרגת סגן ועד אלוף־משנה. חלקם נפלו בבלימת מתקפת הטרור בשמחת תורה, וחלקם בקרבות בשג'אעיה, אותה שג'אעיה שגבתה קורבנות רבים גם במבצע צוק איתן ב־2014. מי שעומד בראשה כעת, אלוף־משנה יאיר פלאי, נהג להדגיש בכל תחנה צבאית שלו כי גורל המערכה ייקבע על ידי גבורת המפקדים והקצינים.

פלאי הוא עוף מוזר בנוף הצה"לי. נטול מניירות, סרבן ריאיונות, וכל מי שפגש אותו באזרחות טען כי לא היה מנחש שמדובר בקצין בכיר, אחד שעתיד לקבל בקיץ הקרוב דרגות תת־אלוף ולהתמנות למפקד אוגדת הבשן. במרץ 2000 הוא פצח בקריירה הצבאית שלו. למרות הלחצים מהסביבה הביתית והצבאית להתגייס לאחת הסיירות, בחר לשרת בגדודים. הוא הגיע לגדוד 51 בגולני, שם עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים וקורס קצינים, שבמהלכו השתתף במבצע חומת מגן.

כמפקד מחלקה בגדוד הוביל את חייליו בפעילות באינתיפאדה השנייה, ואחרי ששירת כסגן מפקד פלוגה השתחרר מצה"ל. לאחר זמן־מה שב פלאי לשירות קבע והתמנה למ"פ מסלול בגדוד 51. במלחמת לבנון השנייה תפס עם הפלוגה קו הגנה בגבול הצפון, כאשר שאר החטיבה ניהלה קרבות קשים ועקובים מדם. עד היום, מעידים מכריו, הוא מכה על חטא על כך שלא השתתף בלחימה כמו רבים מחבריו.

בהמשך מונה למפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 51, והוביל אותה במבצעים שונים בתוך רצועת עזה. "ב־2007 נכנסנו כגדוד לתוך רצועת עזה", מספר נ', שהיה הקַשר שלו באותה תקופה ומאז שומר על קשר קרוב איתו. "פתאום נדלקו האורות, הוא הבין שמשהו קורה והכין אותנו. מיד אחר כך התחילו לירות עלינו. במקום להיבהל ולצעוק הוא עלה בקשר בקול רגוע ונתן פקודות מאוד מסודרות. העדינות שלו התבטאה בקור הרוח שלו".

חתירה למגע

במקרה אחר, השבוע לפני 16 שנה בדיוק, פעל הגדוד במחנה הפליטים אל־מע'אזי ברצועה במטרה לעצור מבוקש. כוח קטן מהפלוגה המסייעת, בפיקודו של סרן פלאי, ארב במטע תמרים כדי למנוע ממחבלים שיגיעו למקום לסכל את המעצר. מוקדם בבוקר הגיע מחבל מצויד היטב: נשק, אפוד, מחסניות ורימונים. הוא נשלח כנראה לסרוק את השטח. פלאי זיהה אותו ממרחק של מטרים ספורים, הסתער עליו עם חייל נוסף והרג אותו מיד. כעבור חצי שעה הגיע עוד מחבל, שנתקל במארב של כוח אחר וחוסל גם הוא. למקום החלה לזרום תגבורת של מחבלים רבים שירו וזרקו רימונים. הם היו שבעה לוחמי גולני מול עשרות מחבלים חמושים, אך עדיין לא הגיבו באש. 15 דקות חלפו, והכוח, בפיקודו של פלאי, החליט לחתור למגע למרות הנחיתות המספרית, השיב באש, חיסל שני מחבלים, פצע אחרים וגרם להימלטותם של הנותרים.

"זה דבר הכרחי בכל מצב", קבע בריאיון לאתר וואלה, בהתייחסו להחלטה להשיב אש ולא לסגת. "כמובן שצריך להפעיל את השכל והמקצועיות, אבל חתירה למגע זה דבר שחייב לקרות בשטח. אתה חייב להשמיד את המחבל, אחרת הוא ישמיד אותך. להגיד לך שאין חשש זה יהיה לא נכון, אבל אתה יודע שאם לא תיתן את הפקודות הנכונות האירוע ייגמר לא טוב. למרות התמונות של האישה והילדים שעוברות בראש, אתה חייב לחדד את החושים ולעשות מה שמוטל עליך".

בהמשך אותו ריאיון אמר דברים שהיום מקבלים משמעות מחודשת: "לפני כל כניסה מדברים עם החיילים, אבל כולם יודעים למה הם נמצאים שם. על אף שלא כל המדינה מבינה שיש בעזה מלחמה, אנחנו יודעים את זה. אנחנו נמצאים שם ומסתערים בשביל שהילד בקיבוץ גבים יוכל ללכת לגן ובשביל שבשדרות ילמדו בבתי הספר. עבורנו זה ברור".

כמה חודשים לאחר אותה תקרית, אלוף פיקוד דרום דאז יואב גלנט העניק צל"ש לגדוד 51 על שורת המבצעים שהובילו באותה תקופה. נוסף על כך החליטו מפקד אוגדת עזה משה (צ'יקו) תמיר ומפקד חטיבת גולני תמיר ידעי להעניק צל"שים לעוד ארבעה מלוחמי הגדוד, בהם מ"פ המסייעת סרן יאיר פלאי על התנהלותו באותו אירוע. "בקור רוח ובמנהיגות הוביל יאיר את לוחמיו לפגיעה במחבלים נוספים, ופצוע קל לכוחותינו", נכתב בנימוק להענקת הצל"ש. "סרן יאיר פלאי הפגין במהלך המבצע יכולות פיקוד ומנהיגות, אומץ לב, חתירה למגע, מקצועיות, תושייה וקור רוח תחת אש".

"מורשתם של חברינו הגיבורים חדה וברורה", אמר השבוע פלאי לחייליו. "אנחנו ממשיכים קדימה. יהיה זמן לכאב, עכשיו אנחנו נלחמים. אנחנו חטיבת העם, חטיבת הגיבורים, ואתם גיבורים. אתם דור הניצחון"

לאחר מכן מונה פלאי למפקד פלגה ביחידת אגוז, ובין השאר הוביל אותה במבצע עופרת יצוקה. בהמשך שירת כמפקד בית הספר להכשרות באותה יחידה, וב־2014 מונה לתפקיד קצין אג"ם של גולני. במהלך מבצע צוק איתן שוחח מפקד החטיבה באותם ימים, רסאן עליאן, במכשיר קשר שהיה על גבו של פלאי. טיל נ"ט שנורה לכיוונם עבר ביניהם והוביל לפציעתם באופן קל בלבד. ב־2015 הועלה פלאי לדרגת סגן־אלוף ומונה למפקד גדוד 13, תפקיד שמילא עד 2017. בשלוש השנים שלאחר מכן כיהן כמפקד שני הגדודים בבה"ד 1.

לקראת סוף 2019 הועלה לדרגת אלוף־משנה ומונה למפקד חטיבת מנשה. בטקס הכניסה לתפקיד התייחס דווקא לפרשת השבוע: "בעוד מספר שבועות נקרא על סיפור יוסף והאחים בעמק דותן – ממש כאן, בחבל ארץ זה עליו אקבל היום את הפיקוד. היום אני מקבל על עצמי את הזכות והאחריות הגדולה, הזכות להגן על ההתיישבות היהודית בגזרת מנשה, והאחריות לאפשר שגרת חיים תקינה לאזרחים בצירים וביישובים. משימתנו המשותפת בה נדבוק היא להקנות ביטחון ושקט בגזרתנו. להמשיך ולהיות חטמ"ר יוזם והתקפי על מנת לעשות ככל הניתן שמגזרת החטיבה לא יצא פח"ע לגזרות אחרות ולעומק מדינת ישראל". בקיץ 2022, לאחר תקופה כחניך במכללה לביטחון לאומי, הוא מונה למח"ט גולני.

ב־2019, לפני סיום קורס הקצינים שעליו פיקד, כתב פלאי לחייליו את "ברכת הדרך" לתפקידם הראשון כמפקדי מחלקות. "עליהם להיות דבקים במשימה אל מול פני אויב ולהשיג ניצחון בקרב. במקביל עליהם לדאוג לאנשיהם ולעשות הכול בשביל להשיבם בשלום. עליהם לדעת להבדיל בין עיקר וטפל, ולהוביל את טובי אנשינו בשגרה, בחירום או ביום פקודה… גורל המערכה הבאה תלוי במידה רבה בשדרת הפיקוד של צה"ל, ובמפקדים חדורי מוטיבציה ורצון מברזל". ארבע שנים עברו מאז, דרגות הסא"ל התחלפו באלה של אל"מ, אך פלאי מוכיח כי גם היום הוא ממשיך לדבוק בדברים שאמר אז לצוערים, דברים שהונחלו לקצינים ולמפקדים תחתיו שהובילו את חיילי גולני כשהם בראש, גם במחיר פגיעה.

בדברים שאמר לחיילי החטיבה השבוע, המח"ט לא התעלם מהאבדות הרבות שספגה החטיבה, והבטיח לא לעצור כל עוד מונחות בפניו ובפני חייליו משימות לחימה. "לחטיבת גולני חשבון ארוך עם שכונת שג'אעיה", אמר פלאי. "את תחושת המשמעות האדירה של להיות כאן ולטהר את השכונה ממחבלים ואמצעי טרור לא צריך להסביר ללוחמים. אנחנו נעשה הכול כדי שתושבי העוטף והדרום יחזרו לבתיהם וכדי שחמאס לא ישלוט בעזה יותר. בשבוע וחצי האחרונים אנחנו נלחמים בגדוד המרצחים של שג'אעיה, ואתמול בערב ספגנו מכה כואבת. איבדנו חברים טובים, לוחמים ומפקדים גיבורים, עזי נפש, שבגופם מנעו חטיפה של לוחמינו. חנוכה הוא חג הגבורה היהודית, חג של ניצחון, ובבסיס המורשת של עמנו. אנחנו חטיבת העם, חטיבת הגיבורים, ואתם גיבורים. אתם דור הניצחון, וכולנו מבינים שזה או אנחנו או הם. מורשתם של חברינו הגיבורים חדה וברורה – אנחנו ממשיכים קדימה. יהיה זמן גם לכאב, עכשיו אנחנו נלחמים. תחנות גולני כאן קודקוד, עד הניצחון, סוף".

סגירת מעגל

פלאי, בוגר הישיבה התיכונית בחיספין וישיבת שבי חברון, נולד וגדל במושב קשת שברמת הגולן, שהוריו היו ממקימיו. כיום הוא מתגורר שם עם אשתו חוה, שאותה הכיר בשבילי המושב, ולהם שישה ילדים. סבו וסבתו, מתתיהו ושרה פלאי, היו מלוחמי אצ"ל ולח"י. אביו גלעד נשפט במסגרת המחתרת היהודית, נידון למאסר, הביע חרטה על מעשיו וזכה לחנינה מנשיא המדינה כעבור ארבע וחצי שנים.

אחיו של פלאי, עמישב, שירת כלוחם בסיירת גבעתי. לפני כעשרים שנה, במסגרת פעילות לעצירת מבוקש בעזה, הוא נכנס לסמטה צרה יחד עם חבריו לצוות. מחבל שהיה במקום השתחל בינו לבין לוחם נוסף, כשהשניים נמנעים מירי מחשש לפגוע זה בזה, וירה בלוחם השני. עמישב מיהר להתקרב וירה במחבל שנפל בתנועה סיבובית, לא לפני שזה הספיק לירות לעברו צרור מטווח אפס. עמישב ספג כדורים בשתי הרגליים, באגן ובידו השמאלית, ועוד כמה שנבלמו באפוד הקרמי. כתוצאה מההיתקלות הוא נפצע באורח אנוש וסכנה מיידית נשקפה לחייו. הפציעה הותירה אותו משותק לצמיתות בפלג גופו התחתון. הפציעה ותוצאותיה הותירו על אחיו יאיר רושם עמוק. בהיותו מג"ד 13 נהרג לוחם הגדוד, סמל אלחי טהרלב, בפיגוע דריסה בצומת הכניסה לעפרה. עד היום שומר פלאי על קשר הדוק עם המשפחה, כפי שהוא נוהג עם משפחות פקודיו הרבים שנפלו במהלך השנים.

"הוא אדם צנוע, מנהיג בשקט שלא מתעסק בשטויות", אומר נ', ונזכר שכקשר מ"פ הוא היה אמור לקבל את הכומתה של פלאי בטקס שאחרי מסע הכומתה. "בפלוגה שלנו היה חייל מבוגר יחסית, עולה מאתיופיה, והוא החליט לתת לו אותה. הוא בא לעדכן אותי, שאהיה מוכן. 'חשוב לי שהוא יקבל את הכומתה', אמר. פלאי היה יכול להיצמד מסורת ולמה שמקובל, אבל בחר להבליט את אותו חייל ולתת לו את הכומתה.

"הוא מאוד מסודר, עם ביטחון עצמי, רגוע ושלו אך גם יש בו חריפות", מעיד עליו נ'. הוא מספר שלפני כשנה הגיע לפגישה איתו במפקדת חטיבת גולני, ונוכח לראות כי אף שכמפקד החטיבה יש לו שולחן ערוך ומסודר, הוא לוקח צלחת ועומד בתור לקבל אוכל כמו כל חייל. "זה לא כדי שיראו, אלא כי ככה הוא. אחר כך הוא הלך לנגד שהכין את האוכל והודה לו. הוא מדבר עם נהגים ומתעניין בשלומם, ולא היסס למשל להציע לאחד הנגדים בחטיבה את הרכב שלו כדי שיוכל לנסוע הביתה".

"זו מלחמה מוצדקת שנכפתה עלינו אבל היא חובה כרגע", אמר פלאי השבוע, בשעה שחייליו ממשיכים לחסל מחבלים ולאתר אמצעי לחימה רבים בעומק רצועת עזה. "אנחנו כאן עם הגוף והנפש, ונעשה הכול עד הניצחון", הוסיף.

בשנה וחצי האחרונות הוא סגר מעגל עם החטיבה החומה שבה גדל. "הגעתי לחטיבת גולני לפני 22 שנה", אמר בטקס כניסתו לתפקיד המח"ט. "כחייל וכמפקד צעדתי בשבילי חטיבה מיוחדת זו, שהינה חלק ממי שאני היום. אני עומד כאן לפניכם ברגשות של הכרת תודה למפקדים שבחרו בי והעניקו לי את הזכות להוביל את החטיבה, בחרדת קודש על גודל האחריות המונחת על כתפיי, ועם אמונה גדולה בחיילי החטיבה ומפקדיה שיוכלו לכל אתגר. לאורך השנים איבדתי חברים יקרים, אחים לנשק, לוחמים ומפקדים. דמותם מלווה אותי בכל צעד. בחייהם ובמותם ציוו לנו את החיים, וציוו לנו את הניצחון".

כפי שהקפיד להזכיר כל העת את חבריו וחייליו שנפלו במהלך השנים, כך גם הפעם. כמה ימים לאחר תחילת הלחימה פרסם פלאי אגרת ללוחמי גולני והתייחס ל־70 לוחמי החטיבה שנפלו ב־7 באוקטובר, מספר אסטרונומי בכל קנה מידה צה"לי. "הכאב גדול", כתב. "איבדנו לוחמים גיבורים שלחמו בחירוף נפש עד הכדור האחרון ומנעו בגופם פגיעה קשה יותר באזרחים. לוחמי חטיבת גולני לחמו באומץ ובגבורה בקרבות קשים מול מאות רבות של מחבלים, ואני גאה בהם בימים אלו יותר מתמיד. הרוח של גולני היא רוח של לחימה, של חתירה לניצחון ושל חברות עמוקה ואמיצה. זוהי רוח הקרב שהפגינו הלוחמים בקרבות הקשים במוצבים כיסופים ונחל־עוז, וזוהי הרוח שתהיה איתנו גם כשנילחם באויב בשטחו. אנו מתחייבים שלא נשקוט ולא ננוח עד שכל מחבל ימצא את מותו. לאחר כל הגנה יש התקפה, וההתקפה של חטיבת גולני תהיה קשה, חזקה ובלתי מתפשרת ובסופה ננצח. אנו נילחם בנחישות, בכל כוחנו, עם ביטחון בצדקת הדרך שלנו, ולנגד עינינו נראה כל העת את הלוחמים שאיבדנו, את רוחם ואת הצוואה שהם השאירו לנו – לנצח ביחד".

ומה באשר להמשך הקריירה הצבאית? "הוא לא מסתכל על התפקיד הבא אלא עושה כל תפקיד הכי טוב שאפשר", אומר נ'. "הוא סגנון אחר, מי שמכיר אותו באמת יודע שזה הבן־אדם. הוא יכול להיות אלוף, וכל מי שהיה חייל שלו שמח בשבילו ויודע שזה מגיע לו. עוד כמה כמוהו יש שהגיעו מלמטה?".