ב־6 באוקטובר היה ח"כ אוריאל בוסו עם הפנים קדימה לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים שלושה שבועות לאחר מכן, ובמסגרתן הוא התמודד על ראשות עיריית בני־ברק. מתקפת הטרור שהתרחשה למחרת טרפה גם את תוכניותיו, כמו למדינת ישראל כולה. חמישה ימים לאחר מכן הוא הוטל אל המערכה ומונה לשר הבריאות באחת התקופות המאתגרות ביותר של מערכת הבריאות בישראל, במקום השר משה ארבל שביקש להתמקד במשרד הפנים.
משמחת תורה ועד השבוע קלטה מערכת הבריאות כ־12,500 פצועים ונפגעים מהטבח ומהלחימה, אזרחים וחיילים כאחד. מתחילת המערכה הקרקעית ברצועת עזה נפצעו כ־2,500 חיילים, ומדי יום מגיעים לבתי החולים עוד עשרות נפגעים בדרגות פציעה שונות.
"נכנסתי לתפקיד בזמן מלחמה", אומר בוסו. "כולם מבינים כעת שבריאות וביטחון הולכים ביחד, חיזוק הבריאות זה חיזוק הביטחון. בתקופה הזו מערכת הבריאות התגלתה בעוצמתה בכל המישורים – קליטת פצועים וטיפול, היערכות תוך כדי התמגנות, פינוי מיטות בבתי חולים והפניה לטיפול בקהילה. נכנסנו לאירוע שלא ידענו לאן הוא יתפתח. בתוך שבועיים סיירתי כמעט בכל בתי החולים בארץ – ציבוריים, פרטיים, גריאטריים ובריאות הנפש. כולם נתנו מענה. אני מרגיש זכות גדולה לעמוד בראש מערכת הבריאות בעת הזו. אי אפשר לתאר במילים את מסירות הצוותים הרפואיים, האחים והאחיות וצוותי הסיעוד, בבתי החולים ובקופות החולים. כולם נכנסו מתחת לאלונקה בכל המובנים".
היקף הפצועים העצום הציב את המערכת מול שורה של אתגרים כבדים – מעומסים גדולים בבתי החולים ומחלקות השיקום, ועד טיפול בתחום בריאות הנפש שהוזנח במשך שנים וכעת נאלץ להתמודד עם משבר גדול.
"עולם הבריאות משפיע על כל תחום במדינת ישראל, ומשימת חיי היא לדאוג שהמערכת תקבל את המגיע לה ותתייצב", אומר בוסו. "תחום בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של המשרד. זהו אירוע בריאות הנפש הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל מיום הקמתה, והאתגר הגדול ביותר שלנו. מדובר על מאות אלפים במעגלים הראשונים. יצרנו קשר עם המומחה בארה"ב שהציג את תוכנית בריאות הנפש אחרי אסון התאומים, והוא נתן לנו את התוכנית שלו שטיפלה ב־80 אלף אנשים. אנחנו מתמודדים כעת עם אתגר הרבה יותר גדול.
"בסוף, מי שיש לו כסף יקבל את הטיפולים שירצה, השאלה היא איך אני מגיע לילד מהצפון ונותן לו טיפולים", מבהיר השר. "לכן עשינו כמה פעולות מיידיות. רתמנו את קופות החולים והן הכשירו את רופאי המשפחה והילדים, שייתנו אצלם טיפול נפשי ראשוני. הגענו להסכם עם הפסיכולוגים על הגדלת היקף המשרה שלהם. תגברנו את כל מרכזי החוסן, בעיקר בערים שלא התמודדו לפני כן עם אירועים דומים, כמו אופקים. אנחנו הולכים לעשות פעולה נוספת בשם 'תומך נפש'. מי שסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה יעבור הכשרה ויוכל לתת מענה בהשגחת פסיכיאטר או פסיכולוג. עשינו משהו נוסף שלא היה מעולם – יצרנו תעדוף בין אנשים לפי דחיפות המקרים. את כל התוכניות האלה לא נגביל בזמן".
יהודים וערבים יחד
דגש נוסף ניתן על תחום השיקום. בתחילת המלחמה עלה חשש שמחלקות השיקום יוצפו בפצועים, חשש שהתבדה באופן חלקי. "היו 900 מיטות במחלקות השיקום, והתוכנית הייתה להוסיף 300 במהלך השנה", מפרט בוסו. "כשהמלחמה התחילה הוספנו 600, כך שהגענו ל־1,500 מיטות. כשהגיעה המסה הראשונה של הפצועים עשינו הערכה לפי מספר הפציעות, הסוגים והמצבים. המערכת היום יודעת לספוג הכול. הוספנו מחלקה באיכילוב ובשיבא, וגם ב'עדי נגב' בדרום. הוקמו שני מתחמי שיקום גדולים, בפוריה בצפון, ובהדסה הר הצופים בירושלים. זירזתי את הפתיחה שלהם גם בעזרת תמרוץ כספי. לא הגיוני שחייל ירושלמי שנפצע יצטרך לנסוע למרכז".
"תחום בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות. זהו אירוע בריאות הנפש הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל מיום הקמתה, והאתגר הגדול ביותר שלנו. מדובר על מאות אלפים במעגלים הראשונים"
עם תחילת המלחמה הורה שר הבריאות למנהלי בתי החולים, בעיקר אלה שבצפון ובדרום, להיערך למעבר לאזורים ממוגנים. אחד מהם הוא רמב"ם בחיפה שנחשב לבית החולים המוגן בעולם. בתי החולים זיו בצפת וברזילי באשקלון הפכו ל"מרכזי על", מה שמעניק להם תקציבים רבים לציוד ולכוח אדם.
היינו צריכים את המלחמה כדי שהדברים האלה יקרו?
"לצערי כמו שהקורונה הייתה 'הזדמנות' למערכת הבריאות וקנו הרבה מחשוב וציוד, גם המלחמה הזאת נתנה 'הזדמנויות' במובנים מסוימים". בשנה הבאה צפוי תקציב המשרד לעלות באופן משמעותי ולעמוד על יותר מ־50 מיליארד שקלים, כדי לענות על הצרכים הרבים. "אני רוצה לציין לחיוב שמשרד האוצר והשר סמוטריץ' גילו הבנה", אומר בוסו.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט לאחרונה, בניגוד לדעת הדרג המקצועי במשרד הבריאות, להאריך את הפטור ממס על שתייה ממותקת, לאחר שהמפלגות החרדיות זעמו על הכוונה להחזיר את המס. "אני, וש"ס בכלל נגד הטלת מס וסנקציות על הציבור", אומר על כך בוסו. "כך היה בממשלה הקודמת, שעשתה זאת כגזירה. אמרתי לשר האוצר שאנחנו נגד הטלת המס אבל מכיוון שאנחנו יודעים שיש בעיה, אם כבר עושים זאת צריך להבחין בין זירו ודיאט ובין שתייה ממותקת רגילה, ואנחנו נסכים לכך בתנאי שהכסף יעבור להתמודדות עם ההשמנה".
מדברים על הצורך בהפניית תקציבים וקיצוץ במקומות שאינם נדרשים. היה אפשר להעלות את המס ולהעביר את הכספים לצורכי המלחמה.
"עצם זה שמסתכלים על זה ככסף, כבר אומר למה היה צריך לבטל את המס ולא להעלות אותו. אנחנו מדברים על בעיית ההשמנה והסוכר, ולא להסתכל על זה כמקור תקציבי. גם הנתונים מראים שהציבור למד להתיישר עם המחיר ולא הייתה ירידה דרמטית בצריכה. אנחנו לא רוצים להסתכל על זה כעניין כלכלי ומיסויי. הנושא הזה נמצא בסדר העדיפויות של המשרד, זו בעיה אקוטית של מדינת ישראל. אנחנו מקום ראשון בעולם בקטיעת גפיים בגלל בעיות סוכר, ומקום חמישי בהשמנת ילדים. צריך לטפל בהשמנה ובסוכר, נקודה".
השבוע התגלה כי המחבל שביצע את הפיגוע במחסום ליד ירושלים ופצע שני אנשי ביטחון, היה עובד קבלן בהדסה. "בכל התקופה הזו נלחמנו על כך ששום קיצוני משום צד לא יגרור את המערכת", מגיב בוסו למקרה. "היו חבר'ה שרצו להסית נגד עובדים ערבים, כולל רופאים ואחיות. יש לי אמון מלא בעובדי המערכת, לא משנה אם זה יהודי או לא. אני מכיר מנהלי מחלקות לא יהודים, שעבדו שלושים שעות ברצף ביום הראשון ולא הסכימו ללכת הביתה לנוח. רואים את המסירות".
מה הכוונה "קיצוני משום צד"? לא שמענו על יהודי שעבד בבית החולים והחליט לבצע פיגוע.
"פחדנו מבעיות, אבל גדענו את זה מהר ואנחנו מגלים אפס סובלנות. מי שהביע תמיכה, העלה פוסט, עשה לייק או תמך בחמאס ובטרור, הושעה ישר".
פגישות טעונות
המינוי לשר הבריאות נחשב לקפיצה פוליטית בעבור בוסו, שהוצב במקום התשיעי בלבד ברשימת ש"ס לכנסת. לפני כן כיהן כיו"ר ועדת הבריאות וכסגן יו"ר הכנסת. אחד הנושאים הראשונים שהוא נדרש לעסוק בהם כשר היה ההיערכות לטיפול בחטופים ששבו במסגרת העסקה. "הטיפול בחטופים היה יוצא מן הכלל", אומר בוסו. "מיקדנו כמה מקומות ייעודיים לקבלתם, בהתאם לצרכים. איחדנו את הנשים בוולפסון, ילדים שבאו עם אימהות הופנו לשניידר. אחר כך רצינו שמכל קיבוץ יגיעו לאותו מקום".
"מחלקות השבים", כפי שכונו האזורים שהוכנו בבתי החולים לקליטת החטופים, "היו מנוטרלות מכל מגע", אומר בוסו. "הכשרנו צוות ספציפי למפגשים ונכנסנו לדקויות. למשל שרק נשים יקבלו נשים בגלל החשש מפגיעות מיניות שעברו, והבאנו אותן לוולפסון כי יש שם חדר אקוטי. ושלא יהיו שפות אחרות, למשל עובד שמדבר בשפה הערבית, כדי שלא תהיה טראומה. ידענו לגבי אחת החטופות, שהיא צריכה להתפנות בדחיפות לסורוקה ולהיכנס לניתוח. עו"סים ופסיכולוגים היו בתיאום עם אנשי הביטחון שרצו לדבר עם החטופים ולקבל מידע.
"באותו יום שישי", משחזר בוסו, "הייתי בוולפסון, ובליל שבת הלכתי לשניידר כדי לוודא את אופן הטיפול ומצב המחלקות. כשהגעתי לבית החולים וראיתי את המיטות מוכנות עם הדובים, קצת נשברתי, כי כולנו ידענו שעד שזה לא קורה זה לא קורה. התפללתי שהלוואי שכבר ישתמשו במחלקות האלה. הכול התפרץ כשפגשתי אותם במוצאי שבת. בכל פעם זה ריגש אותי מחדש, כולל אצל העובדים הזרים. אתה מסתכל על הילדים הקטנים ואומר, הם היו חמישים יום בתופת הזו שלא ניתנת לתפיסה".
אחרי ביקורת רבה שמתחו עליה גורמים רבים בישראל, בהם שר הבריאות, נפגשה לפני כשבועיים נשיאת הצלב האדום מיריאנה ספולאריץ' עם בוסו ועם שר החוץ אלי כהן. "היו לנו שני מפגשים טעונים איתה, בז'נבה ופה. נראה היה שהיא אמפתית כלפינו, אבל אין לה יכולות. הטענות שלנו אליה וליו"ר ארגון הבריאות העולמי היו שלא יבקרו אותנו כי אין שום סימטריה בין הצדדים. דרשנו שהיא תעמוד קבל עם ועולם ותגיד: אני מבקשת להעניק לחטופים טיפול רפואי וחמאס לא נותנים לי. לא ציפיתי שהיא תצליח להביא מידע או לתת להם טיפול רפואי, הרי גלעד שליט היה חמש שנים בשבי ולא קיבלנו מהם שביב מידע. אמרתי לה שכל הארגון שלה הוקם למטרה אחת, והיא לא עושה את זה. הביקורת שלהם עלינו הייתה צבועה. אין לנו יכולת להטיל עליהם סנקציות. לצערנו, זהו הארגון היחיד שיכולנו לתקשר איתו בהחזרת החטופים, לא הייתה ברירה.
"הראינו להם מידע שבבתי החולים היו מפקדות טרור. הצגנו לה דו"ח שבנינו יחד עם מנהלי בתי החולים שקיבלו שבים וסיכם את מצבם – מערכת חיסונית חלשה, תזונה לקויה, טיפולים מעוותים, כולל כדורים פסיכיאטריים שנתנו להם. הסברנו להם שכל יום שהחטופים שם ולא מקבלים טיפול רפואי מתאים הם נמצאים בסכנת חיים".
מאז פרוץ המלחמה, נשיא טורקיה ארדואן תוקף את ישראל בחריפות רבה ואף השווה בין נתניהו להיטלר. היחסים הרעועים שהחלו להשתקם קמעה בשנים האחרונות, עלו שוב על שרטון. בין בוסו לעמיתו הטורקי מתקיים דווקא קשר תקין. "היו לנו כבר שלוש שיחות, ואני הקשר היחיד של ממשלת ישראל עם טורקיה. הוא פנה אליי בגלל בית החולים הטורקי ברצועת עזה, ועזרתי להם לפנות את המטופלים למדינות אחרות דרך מסדרונות הומניטריים. דיברנו שאולי ניפגש, הצעתי את מצרים כמקום מפגש והוא הסכים".
מחלוקות בצד
נוכח הביקורת הרבה על תפקוד הממשלה, בוסו דווקא נותן לה ציון גבוה. "מההתרשמות שלי המערכת מנוהלת בצורה מקצועית, שקולה ועניינית ובתיאום מלא בין כלל הגורמים הפוליטיים. גם בימים אלו אנחנו קוראים לליברמן וללפיד להצטרף, לשלב ידיים ולהיכנס לממשלה, כי אנחנו עדיין במלחמה". הוא גם רואה בחיוב את ממשלת החירום: "אנחנו נמצאים 90 יום בלחימה עם תמיכה עולמית חסרת תקדים, חוץ מכמה מדינות ערב עוינות. זה מוכיח שזו הערובה הנכונה, כי העולם מסתכל על האחדות שלנו. הלכידות שלנו חשובה, בעיקר לחיילים".
נוכח ההתייצבות החרדית במלחמה, יכול להיות שצריך לבנות מודל גיוס חרדי לשירות המדינה?
"המלחמה הראתה צדדים נוספים בציבור החרדי. הייתי כמה וכמה פעמים במחנה שורה, עם כלל הארגונים שהיו שם. ללא ספק זה מצריך חשיבה מחדש על הכנסה רשמית שלהם למערך העורף של מדינת ישראל. שירות בזק"א נחשב לשירות אזרחי, יכול להיות שצריך להגדיל את זה, יחד עם איחוד הצלה, המתנדבים שנמצאים במכון לרפואה משפטית, וגופים נוספים שנותנים מענה".
ומה עם גיוס לצה"ל?
"המלחמה הראתה שצריך לפעול בהידברות, במהלכים שמאפשרים לציבור לעשות את התהליכים שלו. זה הדבר הנכון לשילוב בחברה ובצבא. לגבי הנשיאה בנטל, הרבה פעמים ראינו שרוצים אבל לא נותנים את הכלים. בכפייה שום דבר לא יכול לעבוד, וכשזה לא בכפייה זה עובד יפה".
מה אתה חושב על פסילת חוק הסבירות בבג"ץ?
"צר לי שמערכת המשפט נחפזה לפרסם החלטה מעוררת מחלוקת, במקום לקחת בשתי ידיים את יוזמת האחדות של יו״ר ש"ס, אריה דרעי, לדחות את הפרסום בכמה חודשים, ולשמור על הלכידות החברתית החיונית כל כך בימים אלו. למרות זאת אני קורא לציבור לשים את המחלוקות בצד ולעסוק במה שמאחד בינינו. זה מה שהלוחמים רוצים וזה צו השעה".
השבוע אישרה הממשלה את דחיית הבחירות המקומיות ל־27 בפברואר. בוסו, כאמור, מתמודד מטעם ש"ס לראשות העיר בני־ברק. "מה שהיה לא השתנה, אני מועמד לראשות העיר", הוא מבהיר. "יו"ר ש"ס ישב בעצה אחת עם מועצת חכמי התורה, והם החליטו שצריך להעמיד מועמד לראשות בני־ברק, והחליטו שאני הראוי לכך. עשיתי את זה כמצוות חכמים ובשמחה רבה".
בהודעה לקראת המינוי שלך לשר נאמר כי לאור מצב החירום במדינת ישראל צריך שר בריאות במשרה מלאה. איך האמירה הזו מסתדרת עם ריצה בבחירות?
"כל כולי מרוכז במשרד הבריאות. אני שר במשרה מלאה עד הדקה האחרונה, ולא עסוק בשום קמפיין פוליטי גם בימים הללו. בלי כל קשר אליי, ההנחיה של אריה דרעי הייתה שאנחנו לא עסוקים בשום דבר שקשור לבחירות, כי אנשים עסוקים במלחמה ויש לכידות בעם. הקמפיין היחיד שלי זה היכולת של אוריאל בוסו כאדם, כאיש שמנהל משרד ממשלתי, שהיה מ"מ ראש עיר 14 שנה וכיהן כיו"ר ועדת הבריאות וחבר כנסת. הציבור בבני־ברק יחליט בבוא העת אם לבחור בי, אבל אין שום קמפיין שאני מנהל בשביל זה".
אם תיבחר יהיה צורך למנות לך מחליף, כך שבזמן מלחמה יתחלפו שלושה שרי בריאות בתוך ארבעה חודשים.
"אני לא רואה בזה בעיה. כמו שאלקין התמודד לעיריית ירושלים בזמן שכיהן כשר, וחולדאי שהיה ראש עיר ורץ לכנסת. כשהחוק מאפשר אנחנו עושים את זה ועושים את זה טוב. אני עושה את כל הפעולות הנדרשות, ממשיך בסיורים, בלי שום עבודה פוליטית".
אתה מתגורר היום בבני־ברק או בפתח־תקווה?
"עברתי לבני־ברק והייתי שם בחגים, כולל בשמחת תורה. בגלל בעיות מיגון עברתי חלקית עם המשפחה שלי, בשביל הביטחון שלהם, לפתח־תקווה. הכתובת שלי נשארה בבני־ברק. החוק מאפשר לך לישון מדי פעם בפתח־תקווה או במקום אחר, אבל מרכז החיים צריך להיות בבני־ברק".
מה הלקח מבחינתך מאירועי השנה האחרונה?
"יש לנו עם מיוחד, השיח בתקשורת וברשתות לא תואם למה שקורה ברחוב בהרבה מובנים. הרחוב יותר מאוחד ומחפש את האחדות. אין אחד שלא עושה חשבון נפש פרטי ופוליטי. אני רואה את כל הסרטונים של החיילים – ימין, שמאל, דתיים, ערבים – כולם בצבא יחד, איזו אחדות. הם לא צריכים לראות משהו אחר, ואנחנו צריכים לתת להם את זה. זה גם מה שהילדים שלנו רוצים".
איך הממשלה צריכה להיראות ביום שאחרי המלחמה?
"זה עניין פוליטי. אנחנו לא עסוקים ביום שאחרי, אנחנו עסוקים עכשיו בלהילחם, מה שצריך. אני ממוקד כל כולי במערכת הבריאות, לא עסוקים בבחירות".
