ברחובות המרכזיים של מחנה הפליטים טול־כרם נותרו חריצים עמוקים אחרי המבצע הארוך שהובילו שם כוחות צה"ל בשבוע שעבר. כלי הנדסה חשפו עשרות מטענים שהוטמנו מתחת לאספלט כדי לפגוע בכוחות הלוחמים. המבצר שבנו יחידות הטרור של טול־כרם נפרץ והושמד בתוך 45 שעות לחימה עיקשת ומשותפת של לוחמי צה"ל במילואים, משמר הגבול, יחידות מסתערבים ושב"כ.
יותר מ־400 מטענים הושמדו במבצע, עשרות כלי נשק הוחרמו, וחמש מעבדות לייצור מטענים פוצצו. כאלף מבנים נסרקו, מאות חשודים תוחקרו ועשרות מבוקשים מתשתית הטרור שנבנתה בטול־כרם, שהפכה לעיר טרור מובילה, נעצרו. במהלך המבצע חוסלה באמצעות כלי טיס חוליה של ארבעה מחבלים שירו והשליכו מטענים אל הלוחמים. בכך נכנסה טול־כרם למועדון הערים הפלסטיניות שכוחותינו ביצעו בהן חיסולים מהאוויר.
"אין חשמל במחנות הפליטים, בעיר יש באופן חלקי, השירותים העירוניים נפגעו מאוד", דיווח ראש העיר, ריאד עוואד, בריאיון לערוץ "אל וטן" הפלסטיני לאחר המבצע. כלי הנשק ומטעני הנפץ הרבים שנמצאים בידי הקבוצות החמושות במחנות הפליטים כאילו נעלמו מעיניו.
ראש העיר הוסיף וטען כי למעשה קיים נתק בין העיר למחנות הפליטים: "אנחנו כעירייה מספקים שירותים, חשמל ומים, ויש ועדות עממיות שאחראיות למחנות הפליטים טול־כרם ונור א־שמס. אנחנו לא נמצאים שם ולא בקיאים במצב העצורים. כל מה שאנחנו שומעים זה מערוצי התקשורת. גם ברחבי העיר היו כמה פלישות, אבל מדובר בפעולות נקודתיות של כניסה ויציאה. הכוחות לא נשארו בשטח באופן מלא, בשונה מהמתרחש במחנה הפליטים נור א־שמס".
עוואד, שנכנס לתפקידו ב־2022, הציג לפני שנה, בריאיון לערוץ הטלוויזיה אל־מדינה, תוכניות לשיפור הבעיות הכלכליות, הדרכים והרפואה בעיר, והתגאה בהיסטוריה הפלסטינית העתיקה של העיר, "שנוסדה עוד לפני הכיבוש".
אכן ההיסטוריה של טול־כרם הולכת הרבה לאחור, גם הרבה לפני 1948. העיר ידועה מתקופת התלמוד, ומקור שמה ככל הנראה בצורה הארמית תל־כרמא, המציינת את ריבוי הכרמים באזור השומרון. פירוש השם טול־כרם בערבית הוא "הכרם הארוך".
מיקומה הגאוגרפי של טול־כרם הפך אותה לאבן שואבת לאורך ההיסטוריה. העיר שוכנת על הדרך המחברת בין מצרים מדרום, סוריה מצפון, נמל יפו במערב ועבר הירדן במזרח. במפקד שערכו השלטונות בשנת 1922 צוין כי בעיר חיים יהודים. לפי מקורות שומרוניים, בעבר הרחוק הייתה בעיר קהילת שומרונים גדולה, עד ימי הביניים. תחנת הרכבת שממערב לעיר סיפקה בזמנו תמיכה לוגיסטית לצבא העות'מאני, ופעלה גם בימי המנדט הבריטי.
במסגרת הסכמי אוסלו, בשנת 1995 הועברה השליטה בעיר לידי הרשות הפלסטינית. בשל הסמיכות לנתניה, המרוחקת מטול־כרם 16 קילומטרים בלבד, הפכה העיר ליעד קניות אטרקטיבי לתושבי השרון, בעיקר בתחום הטקסטיל. בתקופת האינתיפאדה השנייה, ובגיבוי יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ניצלו ארגוני המחבלים את הקרבה הזאת כדי לחולל פיגועים בעורף הישראלי; בהם הפיגוע בליל הסדר במלון פארק בנתניה בשנת 2002, שבו נרצחו 30 ישראלים, ולפניו באותה שנה, הפיגוע באולם ארמון דוד בחדרה שבו נרצחו שישה. בעקבותיהם החלה פעולה צבאית שתכליתה כיבוש העיר, אשר התרחבה בהמשך למבצע חומת מגן.
הכוונה מלבנון
ארגון חיזבאללה מגלה במשך השנים מעורבות רבה באזור, ומנסה לשלוח לכאן את זרועות התמנון שלו. ב־2016 חשף השב"כ חוליה מאזור טול־כרם שתכננה לבצע פיגוע בישראל בהכוונת חיזבאללה. מהמידע של השב"כ עלה כי ראש החוליה, מחמוד זעלול, גויס לפעילות דרך הרשתות החברתיות על ידי ג'וואד נסראללה, בנו של חסן נסראללה. פעיל נוסף של חיזבאללה, בשם פאדי, הנחה את זעלול לפתוח כתובת מייל שדרכה יוכל לקבל הנחיות לפעילות מהארגון הלבנוני. בין השאר הם תכננו לבצע פיגועים באמצעות חגורות נפץ ומחבלים מתאבדים. זעלול ביקש מחיזבאללה סיוע בהשגת אמצעי לחימה וכסף, וקיבל 5,000 דולרים כדי לרכוש נשק ולקדם פיגוע טרור.
הסמיכות לנתניה, 16 קילומטרים בלבד, הפכה את העיר ליעד קניות אטרקטיבי לתושבי השרון. ארגוני המחבלים ניצלו את הקרבה הזאת כדי לחולל פיגועים בעורף הישראלי
בשנת 2004 העריכו בישראל שחיזבאללה אחראי ליותר מ־80 אחוז מהתוכניות לפיגועים ביהודה ושומרון וכי הוא שולט מרחוק בחוליות הצבאיות של פת"ח ומחדיר סוכנים לעידוד פיגועים.
בטול־כרם ישנם שני מחנות פליטים, הקטן שביניהם נושא את שמה של העיר, והוא מוקף מארבע רוחותיו בשכונות העיר. שטחו מעט יותר מחצי קילומטר מרובע, ועל פי הרישומים חיים בו יותר מעשרת אלפים איש – עובדה שמציבה אותו במקום השני ביו"ש מבחינת צפיפות אוכלוסין, מיד אחרי מחנה הפליטים בלאטה שבשכם. על פי סוכנות הפליטים אונר"א, שהקימה את המחנה ב־1950, תושביו הגיעו מאזור חיפה, יפו וקיסריה. בשנת 1995 נכנס המחנה אל חסותה של הרשות הפלסטינית. במקום פועלים חמישה בתי ספר ושלושה מרכזי רפואה, אחד מהם שייך לאונר"א.
המחנה השני, האלים יותר, הוא נור א־שמס. המחנה הוקם בשנת 1951, בעקבות החורף הקר במיוחד שנרשם באזור שנה קודם לכן. באותה ירד בישראל השלג המשמעותי ביותר מאז החלו בה המדידות. לאחר שסופת שלגים מוטטה מחנה פליטים סמוך לעיר ג'נין, החליטו בסוכנות אונר"א להעביר את תושביו לאזור אחר. כך הוקם מחנה הפליטים בשכונת נור א־שמס בעיר טול־כרם.
על פי הרישומים, בשנת 2010 היו במחנה כעשרת אלפים איש, שהגיעו ברובם מאזור חיפה. במחנה פועלים שני בתי ספר, אחד לבנים והשני לבנות, וכן מרפאה המפוקחת על ידי אונר"א.
את פעילות הטרור בטול־כרם, במחנות ובכפרי הסביבה מובילים "גדודי טול־כרם", המכילים קבוצות חמושים משלל ארגוני הטרור. פעילותם החלה בסוף שנת 2021, כקבוצה המסונפת לזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, פלוגות אל־קודס. במרץ 2022 הצטרפו אליה ארגוני טרור נוספים שפעלו תחת מייסד הגדודים סיף אבו־ליבדה, ובראשם פעילי גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.
ב־2023 הצטרפה לגדוד קבוצת "התגובה המהירה" של גדודי חללי אל־אקצא, הזרוע הצבאית של פת"ח, בהנהגתו של אמיר אבו־חדיג'ה.
סיף אבו־ליבדה, ממייסדי גדודי טול־כרם, נולד במחנה הפליטים נור א־שמס. הוא היה בקשר עם פעילי הטרור בג'נין, ומצא את מותו באפריל 2022 יחד עם שני פעילי טרור נוספים בני העיר, בפעולה שביצעו כוחות מיוחדים של צה"ל בעיירה עראבה שמדרום לג'נין. לפני חיסולו הספיק אבו־ליבדה להוביל פיגוע ירי סמוך לטול־כרם ולפרסם סרטון שבו הצהיר כי בכוונתו לבצע פיגוע גדול בישראל. שירות הביטחון הכללי ניהל אחריו מעקב, ויחידת מסתערבים הגיעה לבית המסתור שבו שהה. הוא לא נענה לקריאות לצאת מהבית ופתח באש. הלוחמים השיבו אש ופצעו אותו בראשו ובגפיו התחתונות, ולבסוף הוא מת מפצעיו.
פחות מחודש אחרי חיסולו של אבו־ליבדה חוסל גם אמיר אבו־ח'דיג'ה, ממייסדי קבוצת "התגובה המהירה", ששימש מפקד חטיבת טול־כרם. הוא נולד בעזה, ולימים עברה המשפחה לטול־כרם והאב עבד ברשות הפלסטינית. אמיר הצטרף למשמר הנשיאותי של אבו־מאזן, שם התאמן בנשק. כשעזב את משמר הנשיאות השתמש בידע הצבאי שלו להתארגנויות טרור נגד ישראל. בתקופת לימודיו באוניברסיטה הטכנית בטול־כרם הוא גייס שם פעילים לגדודי הטרור. משפחתו סיפרה כי מאז ומעולם נמשך אחרי החמושים ולכן בחר בדרך שהובילה בסופו של דבר למותו. האוניברסיטה ח'דורי, שבה למד אבו־ח'דיג'ה, הוקמה בתרומתו של איש העסקים היהודי אליס (אליהו) כדורי. בתחילה שימש המכון בית ספר חקלאי, אולם כיום לומדים בו מקצועות שונים. מכון כדורי הוכרז לאחרונה כאוניברסיטה, אך בפועל הוא שלוחה של אוניברסיטת א־נג'אח בשכם.
מאז היווסדם בשנת 2022 ביצעו גדודי טול־כרם שורה של פיגועי טרור, בעיקר נגד מחסומי צה"ל והיישובים היהודיים הסמוכים לטול־כרם. במאי 2023 ירו אנשי קבוצה בתוך הגדודים המזוהה עם חמאס לעבר נוסעים ישראלים ליד היישוב אבני־חפץ ופגעו בשלושה תושבים. באותו חודש רצחו חברי חוליה אחרת בירי את מאיר תמרי ז"ל, תושב חרמש. החיבור בין גדודי טול־כרם לגדודי הטרור הפועלים בג'נין התחדש בלחימה משותפת בעת פעילות צה"ל בג'נין ביולי 2023.
השראה מעזה
רחובות טול־כרם נחרשו כעת על ידי דחפורי צה"ל בעקבות מטעני הנפץ הרבים שהפכו לאחד האמצעים העיקריים של ארגוני הטרור בג'נין, שכם וגם טול־כרם. מטעני החבלה הפכו קטלניים יותר ובעלי עוצמה רבה יותר, והפעלתם ליוותה כל כניסה של כוחותינו לשטח.
יכולת ייצור המטענים של הפלסטינים הולכת ומשתפרת, ובמבצע האחרון, כמו במבצע "בית וגן" שנערך ביולי 2023 בג'נין, נחשפו הכוחות ליכולות הייצור ושיפור המטענים. גורמי הטרור שמו להם למטרה לפתח מטעני נפץ נגד פעילות צה"ל בערים ובכפרים הפלסטיניים. מעבר ליכולת מקומית, ישנה פעילות בלתי פוסקת של מבריחים מסוריה בחסות איראן, המתאמצים להעביר נשק ומטענים מייצור איראני לירדן ומשם לישראל. בפשיטות הרבות שעשה הצבא הירדני מול המבריחים אותרו מטעני כלימגור הנושאים כיתוב איראני.
בדצמבר דיווחו הפלסטינים על שני ילדים שמתו בג'נין מירי צה"ל. אחד מהם, עלי, בן 14, היה מוכר במחנות הפליטים בכינוי "גיבור מטעני הנפץ". אחיו סיפר שהוא נהג לנסוע על אופנוע ולהעביר מטעני נפץ לפעילים בשטח. אחד המטענים שהעביר התפוצץ וגרם למותו.
רשת אל־ג'זירה ראיינה את פעילי הטרור בטול־כרם והם סיפרו על היכולות שלהם. אחד מהם, הממונה על יחידת מטעני החבלה, אמר: "אנחנו מעדיפים לא לדבר על חומרי הנפץ שאנו משתמשים בהם בפעולות לחימה המתרחשות בזמן פשיטות, מכיוון שזה קשור לסודות הלחימה שלנו. אנחנו יכולים לדבר על התפתחות גדולה במנגנון ייצור חומרי הנפץ והמטענים, כך שהם יוכלו להתפוצץ ולגרום נזק גדול יותר. בנוסף להתפתחות בייצור, יש התפתחות בתפקוד של הפעילים. אנחנו צוברים ניסיון, ומכל מבצע אנחנו לומדים דברים חדשים שיכולים להוביל להצלחה נגד הכוחות הכובשים".
הפעיל, ממחנה נור א־שמס, פירש את השימוש הישראלי במל"טים ובדחפורים צבאיים לפני כניסה למחנה, כחשש מיכולות הפעילים בשטח. "הם פוחדים מהמטענים שלנו, והם צריכים לפחד. למרות כל הפעולות שלהם, הצלחנו לפגוע בכלים הצבאיים".
עוד הוא סיפר כי הפיתוח של המטענים ודרך הפעולה משותפים לכל הגורמים בשטח. "אנחנו נמצאים בקשר עם אחינו הלוחמים במחנה ג'נין, במחנה בלטה ובמחנה טול־כרם. גם אנחנו בנור א־שמס ממשיכים לעבוד כל הזמן על פיתוח יכולות ותעשיית חומרי נפץ מקומית, על מנגנוני השימוש בהם ועל הכשרת הצוות שלנו בזריעת המוקשים".
הטרור נלמד ומשתכלל לא רק בעקבות הלמידה המשותפת בין הארגונים בערים הפלסטיניות ביו"ש, אלא גם בהשפעת הלחימה ברצועת עזה. בסרטונים שפרסמה יחידת ההסרטה של פלוגות אל־קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, נראים הכלים הצה"ליים הפועלים בשטח מחנה טול־כרם מסומנים באותו משולש אדום שהתפרסם בסרטונים מעזה. בתוך שניות ספורות נחשפו הכלים לפיצוץ של מטעני נפץ.
