בשעה שכלי התקשורת סיקרו בהרחבה בשבת האחרונה את האסון במג'דל־שמס, בעקבות הפגיעה הישירה במגרש הכדורגל שגרמה למותם של 12 מילדי היישוב, התפללו אנשי הרפואה ותושבי הגולן שלא יהיו באזור עוד אירועים ביטחוניים. באותו ערב, אומר מתנדב מד"א, העיר קצרין ומרבית יישובי הגולן נותרו ללא אמבולנסים. "רוב האמבולנסים עלו למג'דל־שמס כדי לעזור, ונשארו שם שעות. האמבולנסים הגיעו גם מחצור־הגלילית ומצפת. אם היה מתרחש אירוע שני במקביל, האסון היה הרבה יותר גדול".
הצוותים של מד"א הגיעו למגרש הכדורגל בתוך כרבע שעה. "כשהם הגיעו, היו במקום חמישה הרוגים ועוד חמישה פצועים קשה", אומר דובר מד"א, זכי הלר. "תושבי הכפר לקחו את הפצועים לשלוש מרפאות בכפר, מעין קופות חולים פרטיות. הם לא היו ערוכים לטפל בקנה מידה כזה. המרפאות האלה הן סוג של מר"מ (מרכזי רפואה מיידיים, כמו סניפי טרם; א"פ). הצוותים שלנו הצטרפו אליהם לטיפול הרפואי. חלק פינו משם פצועים למנחתים ומסוקים, וחלק ישירות אל בתי החולים".
אלא שפינוי הפצועים אל בתי החולים נמשך זמן רב, רב מדי. הלר: "היו פצועים שהפינוי שלהם לבתי החולים נמשך שעתיים כי הצירים שם קשים לתנועה. אפילו פינוי עד המנחת של המסוקים, לא רחוק משם, לקח בין 15 ל־20 דקות. אם היה מרכז רפואי גדול ברמת הגולן, ברור שהמצב היה יותר טוב".
בחודש מאי האחרון פנה ראש מועצת קצרין, יהודה דואה, אל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במכתב מודאג, וביקש סיוע כספי לשם הצטיידות והקמת מערך חירום עצמאי. "ביום שישי האחרון", תיאר דואה את האירועים שהתרחשו אז, ושנמשכים למעשה עד עתה, "חיזבאללה ירה כ־50 רקטות לעבר קצרין ובסיסי צה"ל, מעל קצרין נצפו יירוטים רבים, שריפות ענק פרצו סביב בסיסי צה"ל ופאתי קצרין, כוחות הכבאות והרפואה הופנו לטיפול בנפילות והשריפות שהן גרמו… כוח של כיתת הכוננות קצרין נפרס כדי לשמש קו מגן לבתי התושבים מפני השריפות, כוח נוסף יצא לחלץ נוער ומשפחות מהוואדי הסמוך שספג פגיעות ואש שפרצה סביב, וכוח שלישי יצא לסריקות ביישוב. בזמן שהכוחות הרבים היו עסוקים בטיפול באתרי הנפילות, תושב קצרין לקה בליבו, וחובשים מקצרין החלו לבצע בו החייאה. לצוות טיפול נמרץ של מד"א, שהיה עסוק במתן סיוע לאתרי הנפילות, לקח מעל חצי שעה להגיע כדי לסייע לחובשים".
טלי, אחות מיילדת, קצרין: "בנינו את הפרויקט הזה יחד עם אנשים שיש להם ניסיון בהקמת חדרי מיון קדמיים ובתי חולים שדה. מה שתוקע אותנו כרגע הוא תרופות ברמה הבסיסית"
המקרה הזה, ומקרים נוספים אחרים, חידדו את הצורך בהקמת מערך מציל חיים, כפי שהמליץ גם הצבא. לוּ הדבר היה מתרחש בעיצומה של מלחמה כוללת בצפון, שעלולה לפרוץ בקרוב, כוחות הרפואה לא היו עומדים בקצב האירועים, והעניין הקריטי ביותר הוא שלא היה מקום לפנות אליו את הפצועים. שני בתי החולים הקרובים ביותר לקצרין, זיו בצפת ופוריה בטבריה, נמצאים במרחק של 45 דקות או שעה וחצי נסיעה מהיישוב, בהתאמה, וזאת בהנחה שאין אירועים מיוחדים שיעכבו את האמבולנס בנסיעתו. בהערכות המצב מול הצבא נאמר לתושבי היישוב לא פעם כי עליהם להיערך לתרחישים שונים ובהם מטחים של מאות רקטות במשך ימים ארוכים, שריפות, חדירות מחבלים, עלטה שתימשך כמה ימים, ואף ניתוק נתיבי האספקה והחילוץ לרמת הגולן. נאמר להם גם כי עליהם להיערך לכך שבתי החולים בסביבתם יהיו בתפוסה מלאה, ולא יוכלו לקלוט פצועים במשך כמה ימים בשל "אי ספיקה".
אי ספיקה ואי בודד
שני התרחישים שמפחידים ביותר את תושבי הגולן הם "אי ספיקה", כפי שהוסבר, ו"אי בודד". "לעיר קצרין יש שתי כניסות, ואנחנו מוקפים בהרים ושדות שמתלקחים בקלות", אומרת טלי, אחות־מיילדת תושבת קצרין ומתנדבת ב"פותחות ציר – מיילדות למען יולדות", שהתגייסה ליוזמת הקמת בית חולים חירום בקצרין. "ביום רביעי האחרון הייתה חסימה בכביש 87, שמוביל מצומת יהודיה לקצביה. המשמעות היא שנתיב אחד לקצרין חסום. תוסיפי שריפה בצד השני, ואנחנו מנותקים מבתי חולים לארבע־חמש שעות במקרה הטוב, ולעשר שעות במקרה הפחות טוב. כל זה גם בהנחה שלא מדובר במלחמה אלא במצב יומיומי – יולדות שצריכות פינוי, אדם עם לחצים בחזה, אירוע מוחי. זה לא תרחיש בדיוני. לצערי יש איזו קלות בלתי נסבלת בנושא. בכל דקה אפשרית יכולה להתחיל קטסטרופה בגולן, ולאף אחד לא אכפת".
"בקצרין יש אמבולנס אחד במשמרת עם שני מתנדבים שמוכנים להגשת עזרה, ועוד שני אמבולנסים כוננים מחוץ למועצה", אומר מתנדב מד"א מהאזור. "אם אנחנו לכודים בגולן כי יש רקטות, שריפות או כל דבר שעלול לגרום לכך שהאזור יהיה סגור, ובאותו זמן יש חלילה אירוע רב נפגעים – יש אמבולנס אחד בקצרין שיוכל לטפל בפצועים ולפנות. אמבולנס יכול לפנות בבת אחת פצוע אחד קשה, אחד בינוני, ואחד קל בהנחה שהוא יכול לשבת. המשמעות היא שבאירוע רב נפגעים האמבולנס ישאיר פצועים בשטח. תחלוף עוד כחצי שעה עד שכל האמבולנסים מכל היישובים בגולן יצליחו להגיע אל מקום האירוע כדי לתת סיוע. בכל הגולן יש כעשרה אמבולנסים בלבד, כולם מתבססים על מתנדבים".
לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר הבינו כמה אנשי רפואה ברמת הגולן את הסיכון שחשופים אליו 50 אלף תושבים בשגרה ועוד 500 אלף מטיילים בחודשי הקיץ, והחלו בפעולות עצמאיות לשם הקמת מרפאת חירום ביישוב קצרין שבמרכז הרמה. השלב הראשון היה לאתר מבנה שניתן יהיה להשמיש. למטרה זו נמצא מקלט נטוש, והוחלט להסב אותו למרפאה. המקום נמצא במרחק של שתי דקות מכל נקודה בקצרין, כך שבתוך 15 דקות יוכלו להיות במרפאה שמונה־עשר נפגעים בו־זמנית, וצוות רפואי יוכל לייצב אותם עד שמסוק יגיע לפנותם אל בתי החולים. כל אנשי הרפואה בגולן, 30 במספר, הסכימו לעבוד בהתנדבות מלאה כדי לאייש את מרפאת החירום. הצוות הרפואי מכיל הרכב מכובד ובו רופאה, מיילדת, חמש אחיות, ארבעה פרמדיקים ועוד כמה חובשים. אלא שציוד רפואי – אין.
ראשי המועצות גיבשו רשימה של הציוד הרפואי הנדרש לשם הפעלת המרפאה, ופנו אל משרדי הממשלה, שרים וחברי הכנסת בבקשה לתמיכה כלכלית בהיקף של 270 אלף שקלים בלבד לשם הפעלת מרפאת החירום. משרד הביטחון תמך בבקשת תושבי הגולן, ופנה אף הוא למשרד הבריאות בבקשה לסיוע. אלא שלמרות הבטחות שניתנו, כבר חודשים ארוכים שהכסף לא מועבר. בצר להם החליטו ראשי המועצה לפני שלושה חודשים לפנות לעזרת תורמים מארה"ב.
"כרגע אין לנו שום עזרה מהמדינה לגבי מרפאת החירום", אומר גורם המעורה בנושא. "המדינה עובדת לפי פרוטוקולים ותקנים, וברמה היבשה אנחנו לא עומדים בתקנים של מספר תושבים. אנחנו נערכים כרשות לעצמאות תפקודית בחירום, ומתכוננים למצב שבו לא נוכל לקבל בעת מלחמה שום סיוע מגורמי הביטחון וההצלה. ככל הנראה ניאלץ להתמודד לבד עם כל ההשלכות האזרחיות. בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית גולן החלטנו לקדם את העניין הזה על ידי פילנתרופים, אבל אנחנו חייבים עזרה כדי לרכוש את הציוד המתאים והתרופות. הגורמים הממשלתיים הבינו שיש נחיצות, אבל כרגע אנחנו לא באמת רואים תזוזה בעניין הזה".
הפילנתרופים שתושבי הגולן פנו אליהם כבר תרמו השנה ממיטב הונם לישראל, ויכולתם להמשיך לתרום הייתה מוגבלת. בכל זאת הצליחו אנשי הגולן לגייס כ־15 אלף דולר, סכום שהספיק רק כדי לשפץ את התשתיות של המקלט המוזנח – חשמל, ביוב, צנרת מים ועוד.
"בנינו את הפרויקט הזה יחד עם אנשים שיש להם ניסיון בהקמת חדרי מיון ובתי חולים שדה, ובניהול מצבי טראומה ואסון", אומרת טלי. "מה שתוקע אותנו כרגע מלהקים את המקום הזה הוא תרופות ברמה הבסיסית ביותר: אדרנלין, חומר מקריש דם ועוצר דימומים, חומר זירוז ליולדת, שקיות וסטים לעירוי, מחטים לעירוי – הציוד הבסיסי ביותר. אני מוותרת על מיטת לידה, בסדר? זה פינוק מבחינתי, אבל תנו לי את התרופות והאמצעים הבסיסיים ביותר. כרגע אין לנו אפילו וילונות שיאפשרו פרטיות והצנעה של המטופל: כשמגיעים פצועים דבר ראשון שעושים זה להפשיט אותם, חלקם בהכרה, ואני מחויבת להעניק להם כבוד בסיסי כמו שראוי בחדר מיון תקין".
לאחר שעניין העברת הכספים התמהמה, הבינו אנשי הרפואה שהם לא יכולים להמשיך לסמוך על הנס. הם הפעילו קשרים אישיים עם קולגות ואספו ציוד שנתרם להם מבתי חולים שונים – 18 מיטות אשפוז שהוצאו מכלל שימוש בבית החולים רמב"ם, אינקובטור מלניאדו, ציוד חבישה רפואי ובסיסי מחובשים צה"ליים, וציוד ממרכז לוגיסטי של תרומות בפתח־תקווה. חלק מאנשי הרפואה גם פנו אל נציגים ממשרד הבריאות בבקשה אישית לקבל מהם מכשירי הנשמה שלא נמצאים בשימוש, שכן בתקופת הקורונה רכש המשרד כ־15 אלף מכשירי הנשמה לתרחיש קצה. התשובה שקיבלו היא שבית חולים החירום אינו מאושר ומוכר, וכל עוד משרד הבריאות לא נתן הוראה לצייד את המקום במכשור רפואי – אין אפשרות לעשות זאת.
"מבחינת המדינה מגיעה לנו מרפאה אחודה", אומר אותו גורם. "זו בעצם מרפאה שמקבלת את המטופלים של כל קופות החולים לטיפול שוטף, יומיומי – לתת אקמול, בדיקת משטח גרון וכו'. זו לא מרפאה שמטפלת בפציעות או במקרים של אירועים רבי־נפגעים. שרים רוצים לעזור, אבל אנחנו נתקלים בבירוקרטיה קשה. אנחנו מבקשים להסיר את החסמים הללו ולהבין שאנחנו במצב חירום. כולם באים ומבטיחים, אבל הכסף לא מגיע. קצרין ספגה כבר ארבעה־חמישה טילים בפגיעות ישירות במלחמה הזו. בנס היו לנו רק שני פצועים".
לוקחים אחריות
"הקמת בית חולים בארץ עולה כ־500 מיליון שקלים, ועוד כ־10 מיליון שקלים בשנה לציוד רפואי", אומר אחד המעורבים ביוזמת הקמת מרפאת החירום. "בשיחה עם החברה שאחראית על סיפוק הציוד הרפואי, נאמר לנו שמהרגע שתתבצע הרכישה, בתוך פחות משבוע כל הציוד הרפואי יהיה בתוך המרפאה, מוכן לשימוש. אנחנו מבקשים ממשרדי הממשלה רק כרבע מיליון שקלים, והם לא מוכנים להעביר את זה למועצה. זו השקעה אפסית כמעט, כסף קטן יחסית, כדי לאפשר את היכולת להעניק טיפול מציל חיים. לא ברור למה עוברים כל כך הרבה חודשים כדי לאפשר לנו לפעול בשטח. בינתיים הרקטות ממשיכות ליפול עלינו. אנחנו במצב שאם רקטה תפצע קשה שני אנשים, לא תהיה לנו אפשרות לטפל באחד מהם וגורלו ייחרץ".
"כשהיו 150 רקטות בשמי קצרין לפני כחודשיים, קצת שמחנו, כי חשבנו שעכשיו משהו יזוז ומישהו יאשר את בית החולים הזה ויעביר את הכסף. אבל גם לפני חודש היו פה 250 רקטות ושריפות ענק, שני אנשים מתו ברכב מפגיעה ישירה, נועה וניר ברנס ז"ל, ועדיין שום דבר לא קרה כדי לקדם את היוזמה החשובה הזאת. התוכניות מונחות על השולחן כבר חודשים, הצוות הרפואי מוכן לפעולה, בשבוע שעבר אפילו העברנו לצוות הרפואי של קצרין הכשרה לטיפול רפואי בנפגעי מולטי־טראומה, בהנחיית רופא מנתח שהגיע בהתנדבות מארה"ב. ההכשרה הזו נועדה להכין את הצוות למצב שאין בו יכולת פינוי לבית החולים. אנחנו מוכנים לקחת את האחריות להצלת החיים של תושבי רמת הגולן, אבל בממשלה אף אחד לא לוקח אחריות עלינו. לצערי, למרות מאמץ של יותר מתשעה חודשים, אין כרגע מענה לרפואה חירום ברמת הגולן".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "במסגרת המענים לשעת חירום הגדיל המשרד ביותר מ־200 את מספר המרפאות האחודות ברחבי הארץ שיפעלו בעת הצורך במתכונת חירום, בדגש על אזור הצפון. מרפאות אלו מופעלות על ידי קופות החולים ונותנות מענה לכלל התושבים, ללא קשר לקופת החולים שהם מבוטחים בה. ברמת הגולן יש 7 מרפאות אחודות בחירום, מתוכן 2 מרפאות בקצרין. הצוותים הרפואיים במרפאות אלו קיבלו הכשרה למתן מענה גם בתחום הטראומה. בתי החולים במדינת ישראל ערוכים לטיפול בשגרה ובחירום. הקמת בתי חולים חדשים נעשית כחלק מתוכנית רב־שנתית, בתהליך ארוך טווח ורב משאבים. המשרד אינו מקים בתי חולים לחירום ברשויות מקומיות לדרישתן".
מלשכת שר האוצר נמסר: "לא מכירים פנייה כזו. העברנו רק לאחרונה עשרות מיליוני שקלים לרמת הגולן וקצרין לצורך מתן מענים לחירום, הצלה וכיבוי אש. האחריות לאישור, הקמה ותפעול של בתי חולים וחדרי מיון קדמיים היא של משרד הבריאות, ואינה חונה לפתחו של משרד האוצר".
