מכיפת ברזל ועד קלע דוד: ראיון עם ראש חטיבת המחקר ברפא"ל

אין הרבה אנשים בישראל שיכולים לספר על כך שחיזבאללה משגר טילים למקום מגוריהם ולמקום עבודתם באותו יום ממש. זה קרה לד"ר צחי גליקמן (56), ראש חטיבת המחקר, הפיתוח וההנדסה ברפאל. בתחילת השבוע שעבר פגע טיל בבית ביישובו שבגליל, ובמקביל חיזבאללה הודיע כי הוא מכוון טילים במטרה לפגוע במכון דוד שבקריות, מקום מושבה העיקרי של חברת רפאל.

בוקר 7 באוקטובר תפס את צחי גליקמן בבית הכנסת. "לא היו פה אזעקות, אבל ההודעות החלו לזרום לסלולרי שדולק אצלי גם בשבתות וחגים מתוקף תפקידי", הוא מתאר. "אבא שלי, שישב לידי, אמר שזה מזכיר לו את מלחמת יום כיפור, כשהוציאו אותו מהתפילה לתעלה. בשלב מסוים מישהו עלה לבמה וביקש מכל ברי הגיוס ללכת הביתה ולהביא את הסלולריים. מהר מאוד החלה נהירה החוצה מהיישוב. יש אצלנו המון חבר'ה צעירים, והם התחיילו במהירות.

"ישיבת ההנהלה הראשונה שלנו התקיימה כשאני יושב מתחת לעץ ליד בית הכנסת, ומדבר בטלפון עם האנשים שלי. מתחילים להתארגן".

על מה בעצם דיברתם?

"יש לי עובדים בדרום, יש לנו מרכז פיתוח בבאר־שבע. מתחילות להגיע כל מיני שמועות, וצריך להתארגן בענייני כוח אדם ומשאבי אנוש, להבין מי צריך עזרה. לאחר מכן יש מערכות שצריך לתמוך בהן. זה היה בעיקר יום של התארגנות.

"כבר למחרת תמכנו במערכות שלוחמות בשטח: כיפת ברזל, כיפת דוד, מעיל רוח, ועוד עשרות מערכות אחרות. עובדים שלנו שמגויסים התחילו להביא לנו משוב מתוך הלחימה. העבודה מול צה"ל, מול מפא"ת (המִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), מול משרד הביטחון – נתַנו את כל העזרה שהצבא היה צריך מהתעשיות הביטחוניות.

"אם לא נשמור על יתרון טכנולוגי, אין לנו סיכוי במזרח התיכון. ההשכלה הגבוהה בישראל, החינוך הטכנולוגי והחברות שמייצרות – חייבים להיות בחזית"

"צריך להבין שרפאל היום היא הדומיננטית ביותר בכל מה שקשור למערכות ההגנה האווירית, בשכבות השונות. כיפת ברזל שלנו, קלע דוד, בחץ אנחנו אחראים על המנוע. נכנסנו מיד מתחת לאלונקה. יש לנו עובדים חרדים שאנחנו גאים בהם מאוד, וכשהיינו צריכים אותם באמצע השבת שלחנו מוניות והם באו מיד לעבודה. זה היה טבעי וברור עבורם", מוסיף גליקמן.

וכל זה תוך כדי מלחמה שהעובדים שלכם הם חלק ממנה.

"בחודשים הראשונים, כחמישית מכוח האדם שלנו היה מגויס, והיו לנו 250 מפונים בצפון ובדרום. זה אומר שצריך למצוא פתרונות וצריך ללוות את המשפחות. בתי מלון, הכול. אפשרנו עבודה היברידית ומעמדות אחרות בערים שונות. התקופה הזאת הייתה מאתגרת מאוד, אבל גם מעצימה.

"מעבר לזה, היה כמובן צורך גדול להמשיך לייצר ולספק לצה"ל את אותן מערכות בכל החתכים. אני לא יכול להיכנס לפרטים, אבל עובדים שלי, כולל אני, גם בשישי ושבת, עובדים בכל התקופה הזאת וממשיכים גם לייצר וגם לענות על כל הצרכים של צה"ל. הן בהשבחה של מערכות והן באספקת פתרונות שלא היו קודם ובתמיכה בלוחמים".

ספגתם גם אבדות בנפש מהמעגל הראשון של העובדים. סרן דניאל טואף, בנו של שלמה טואף, בכיר ברפאל ושכן שלך ביישוב, נפל ברצועת עזה.

"אכן. לצערנו איבדנו בשנה האחרונה 18 נופלים במעגלים הראשונים של קרבת משפחה. אני חבר אישי של שלומי ושל המשפחה, הכרתי גם את דניאל הי"ד, שהיה אדם מקסים, וזו הזדמנות להביע תנחומים. זה חלק מהגורל שלנו. הצער הוא עצום. אנחנו נמשיך לתמוך בו ובשאר המשפחות. יש לשלמה המון זכויות ברפאל, ואנחנו נמשיך לעטוף אותו. כולנו משפחה אחת גדולה".

שלום מתוך עוצמה

אנחנו נפגשים במרכז הפיתוח של רפאל בתל־אביב, השוכן בקומות הגבוהות של אחד ממבני המשרדים החולשים על אזור הקריה. כניסתנו למתחם מאושרת רק לאחר סידורי אבטחה קפדניים, ואת שיחתנו מלווים כמה אנשי מקצוע שתפקידם למנוע זליגת מידע מיותרת. אין ספק, האנשים פה מתייחסים לעבודתם בשיא הרצינות. אני מבקש מגליקמן לספר לי קצת על המבנה של רפאל.

"ברפאל יש שבע חטיבות", הוא מפרט. "יש חטיבות עסקיות, שתפקידן להיות בקשר עם הלקוחות ולהבין את השוק, ויש חטיבות טכנולוגיות שבונות את הכוח, מפתחות את הפרויקטים, משלבות את הטכנולוגיות החדשות, ולאחר מכן גם מתחזקות את המערכות.

"רפאל היא חברה ממשלתית שיש לה כ־40 חברות בנות, והאחזקה בחברות הבנות היא בדרך כלל עד 50 אחוזים של גופים פרטיים. רפאל היא חברה צפונית במהותה, ובשנים האחרונות התפרסנו בכל המדינה כדי להשיג כמה דברים. ראשית, להיות קרובים ללקוחות. שנית, לאפשר לכל כוח האדם המוכשר שיש במדינת ישראל להצטרף לרפאל, כי לא כולם בוחרים לגור בצפון. שלישית, מעבר לקרבה ללקוחות, להיות קרובים לאקדמיות השונות. לכן פתחנו מרכזי פיתוח בתל־אביב, בירושלים, בבאר־שבע, ושניים בצפון – במשגב ובקריות. בשלומי יש אתר ייצור חדש יחסית, בן עשור".

זה יכול להישמע כמו התפרסות, אבל גם כמו הודאה בכך שהצפון לבדו לא מספיק לחברה כמו רפאל.

"רפאל תמיד הייתה ותהיה חברה צפונית במהותה, ואנחנו גאים בזה. אנחנו גם המעסיק הגדול ביותר בצפון. אבל אנחנו חושבים שיש יתרונות להיות קרובים ללקוחות, לאקדמיה ולעובדים שאנחנו רוצים שיעבדו עבורנו בכל הארץ. רפאל היא גם חברה בינלאומית. יש לנו אתרים וחברות־בנות בכל העולם".

ספר קצת על המסלול האישי שלך.

"נולדתי בחצור הגלילית, ובתור ילד הגעתי לקריות. למדתי בישיבה התיכונית פרחי אהרן בקריית־שמואל, ולאחר מכן שירתי כעתודאי ב־8200. תוך כדי עשיתי גם שלושה תארים בטכניון. זכיתי להיות בין מקימי היישוב שלי ב־97'. אני אב לחמש בנות וסב לשמונה נכדים. עובד ברפאל מ־96', ועברתי את כל המסלול הקלאסי – מהנדס פיתוח, ניהול קווי, ראש מדור, ראש מחלקה, ראש פרויקט, ראש מנהלה, תפקידים כאלה ואחרים. זה התפקיד השני שלי בהנהלת רפאל כראש חטיבה, שתחתיה יש יותר מ־3,000 עובדות ועובדים. זה גוף המחקר, הפיתוח וההנדסה הגדול ביותר במדינת ישראל. לפני כן ניהלתי את חטיבת חימוש".

רוב הפיתוחים של רפאל מיועדים לצה"ל ולמערכת הביטחון הישראלית?

"החזון שלנו הוא כמובן להיות נדבך משמעותי בביטחון מדינת ישראל, אבל אנחנו נמצאים בכל העולם. אנחנו עוסקים בעיקר בביטחון מדינת ישראל, אבל עושים הרבה מאוד פרויקטים, שדרכם אנחנו מצליחים להשקיע את אותן השקעות גדולות במחקר ופיתוח. רפאל משקיעה כ־5 מיליארד שקלים בשנה במחקר ופיתוח, שבעזרתו אנחנו עושים את אותן מערכות לטובת מדינת ישראל".

"הבינה המלאכותית תאפשר בעתיד לצמצם את מספר מפעילי המערכות ואת הנוכחות האנושית באזורים מסוכנים. היא תאפשר גם לצמצם את זמני הפיתוח"

יש מערכות שמראש תוכננו לצבאות אחרים או למדינות אחרות?

"הדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו כשאנחנו קמים בבוקר הוא ביטחון המדינה, ואנחנו מנסים לעשות את המרב, גם בארץ וגם בחו"ל, כדי שבסוף הטכנולוגיות העיקריות יהיו כאן, לטובת החיילים שלנו. כמובן, כשאנחנו מוכרים החוצה לכלל העולם, הרווחים חוזרים לרפאל ולמדינה, כדי לפתח את הדברים הבאים לטובת ביטחון המדינה. טיל הספיידר, למשל, הוא דוגמה למערכת שמפותחת למדינות אחרות ולא נמצאת בשימוש בישראל. הצרכים של מוצרים ביטחוניים גדלו בכלל העולם בשנים האחרונות, בלי קשר ל־7 באוקטובר".

הקריירה שלך מתבססת על יצירת נשק שהורג. איך חיים עם זה מוסרית?

"מאז שאני זוכר את עצמי אני עוסק בביטחון מדינת ישראל. כדי לחיות בסביבה הזו צריכים להיות חזקים. וכדי להיות חזקים, צריך לדעת איך להגן. צה"ל הוא צבא ההגנה לישראל – קודם כול, לראות איך אנחנו חיים כאן בשלום. ואיך חיים בשלום? על ידי זה שאתה חזק. איך אתה נהיה חזק? על ידי זה שאתה יודע לפתח לעצמך את אותן מערכות שיאפשרו לכולנו לחיות בשלווה, ותמיד להיות צעד אחד לפני האויב. זאת לא מליצה, זה מה שאני מאמין בו".

איך עושים את זה?

"קודם כול דואגים שיעבדו פה האנשים הכי מוכשרים שיש במדינת ישראל. כדי לפתח את כיפת ברזל אתה צריך לחשוב על הדברים האלו הרבה לפני כולם, להכין את הדברים מראש, וביום פקודה להגן. כנ"ל בנוגע לקלע דוד, מעיל רוח וכל המערכות האחרות שאנחנו מפתחים. החוכמה היא לשרטט את מפת האתגרים, לספק סביבת עבודה שתמשוך אלינו את הטובים, להיות בקשר הנכון עם האקדמיה, לאתר את האנשים במקומות הנכונים, ובעיקר לספק את אותו אקו־סיסטם שיגרום לכולנו לבוא בבוקר לעבודה ולעשות את הדברים האלה לאורך שנים".

איך אתה מתחרה כחברה ממשלתית מול תנאי השכר המפתים שמוצעים בישראל להייטקיסטים בחברות גלובליות?

"קודם כול, אנחנו משלמים שכר הוגן. אנחנו יודעים לתת קריירה שהיא קריירת חיים, אנחנו יודעים לתת סביבת עבודה מאתגרת, ובסוף כשאתה מסתכל על האקו־סיסטם כולו – זו חבילה שאנשים בוחרים בה. העובדות מדברות בעד עצמן, אנחנו קולטים השנה כמעט 2,220 עובדים חדשים. עובדים שבשנים הקודמות עזבו אותנו, חזרו אלינו בשנה האחרונה. גם בגלל האתגרים, גם בגלל האקו־סיסטם, גם כי כולם מבינים שזאת קריירת חיים ועם ביטחון תעסוקתי. בסוף אתה מסתכל על המכלול השלם של האתגרים, השכר, סביבת העבודה, היכולת להיות בחזית הידע והטכנולוגיה, ואנשים בוחרים לעבוד ברפאל. אנחנו מתמודדים נהדר מול כל החברות במשק".

עובדים על הלייזר

כשחיזבאללה מכריז בגלוי שהמפעל שלכם בקריות הוא מבחינתו יעד, מה זה עושה לעובדים ולך?

"טבעי שאנשים חוששים, אבל העובדים מגיעים וממשיכים לעבוד ביום־יום. אם צריך להישאר עם הילדים אנחנו מוצאים את הפתרונות, ורפאל תומכת גם במעגלים האלה. רפאל היום יודעת להיות היברידית ומאפשרת לעבוד גם מהבית. היכולת הזאת, שהייתה לנו גם בקורונה וגם בתקופת הלחימה, עזרה לנו מאוד".

יש לכם אתר ייצור בשלומי. מה קורה שם בשנה האחרונה?

"הצלחנו למצוא לעצמנו את הגיבוי. לא עובדים שם כרגע, עובדים מאתרים אחרים, ונחזור כשיתאפשר".

יש טכנולוגיות או מוצרים חדשים לחלוטין שיצאו תוך כדי ובעקבות המלחמה?

"ראשית, המשכנו לשפר את המערכות הרפאליות שהיו גם לפני הלחימה והשבחנו אותן תוך כדי הלחימה, מתוך המשוב שקיבלנו ממשרד הביטחון, מצה"ל, ואפילו מעובדים שלנו שמגויסים, במערכות שהם עצמם פיתחו. לגבי צרכים חדשים של צה"ל ומשרד הביטחון שעלו מהשטח, לא ארחיב על כך, אבל מצאנו פתרונות והצלחנו תוך כדי לחימה להביא תשובות לשטח".

איפה עומדת מערכת "מגן אור", המבוססת על קרן לייזר שמשמידה טילים ואיומים אחרים?

"לפני כשנתיים הראינו את היכולת הבסיסית – המערכת מאפשרת להפיל איומים כמערכת משלימה לכיפת ברזל. ב־2025 המערכת תהיה מבצעית ותהיה משולבת בכיפת ברזל, כך שנגיע לכיסוי הרבה יותר טוב ממה שיש לנו עכשיו. כבר היום אנחנו באחוזי כיסוי גבוהים, אבל נוכל לשפר את המערכת ולהוסיף גם אותה לשדה הקרב, כדי להגן עוד יותר על מדינת ישראל".

הביקורת שאני שמעתי על המערכת היא שצריך אנרגיה רבה כדי לחמם את הגוף העוין ולהביא לפיצוצו, וכן שהמערכת לא עובדת היטב במזג אוויר מעונן.

"כשאמרנו שהמערכת תהיה משולבת בכיפת ברזל אנחנו מתכוונים לזה שכל מערכת תשתמש ביתרונות שלה כדי לתת יחד הגנה הרמטית כמה שיותר. הלייזר יוכל לממש את היתרונות שלו, שהיא בהרבה מאוד היבטים אפקטיבית יותר, ויחד עם כיפת ברזל כל מערכת תביא את היתרון היחסי שלה.

"זה מבחינתי העתיד שכבר נמצא כאן, אבל התפקיד של רפאל הוא להביט עשר ועשרים שנה קדימה. כולם מדברים על בינה מלאכותית, ואני יכול להגיד שרפאל נכנסה עמוק לתחום הזה. אנחנו משלבים בינה מלאכותית בתוך המערכות הקיימות, מה שמאפשר לנו להשתמש באוקיינוס המידע שיש בעולם, לעבד אותו במהירות ולאפשר קבלת החלטות מהירות וטובות יותר בשדה הקרב. זה גם יאפשר בעתיד לצמצם את מספר מפעילי המערכות ואת הנוכחות האנושית באזורים מסוכנים. הבינה המלאכותית גם תאפשר לצמצם את זמני הפיתוח, אם מדובר בקוד של תוכנה או ביכולת לאפיין חומרים. כל זה, יחד עם שיפור יכולת החישוב והמעבר למחשוב קוונטי, יאפשר לנו להיות יעילים יותר ומהירים יותר".

באחד הנאומים האחרונים שלו לפני שהוא חוסל, נסראללה דיבר על היתרון הטכנולוגי של ישראל. נראה שבשבועות האחרונים הוא הומחש היטב. עד כמה היתרון שלנו ושל המערב גדול לעומת ציר הרשע?

"אשרי אדם מפחד תמיד. החוכמה שלנו היא להיות צעד אחד לפני כולם, ולכן אנחנו צריכים להיות כל הזמן בחזית. ההשכלה הגבוהה בישראל, החינוך הטכנולוגי והחברות שמייצרות – חייבים להיות בחזית. אם לא נשמור על יתרון טכנולוגי, אין לנו סיכוי במזרח התיכון. אנחנו שומרים על היתרון היחסי שלנו, ואסור לנו לשקוט על השמרים. זו הסיבה שאנחנו דוחפים תלמידי תיכון בכל הארץ לחינוך טכנולוגי. יש לנו כמה פרויקטים בנושא, כמו להביא את בוגרי כיתות ח' וט' לסיורים ברפאל, מסייעים ועוזרים בלימודי מתמטיקה היכן שחסרים מורים, ומנסים להלהיב את התלמידים והתלמידות. כאב לחמש בנות, אני רואה בכניסה של יותר ויותר נשים לתחום הטכנולוגיה משהו שיעשה לכולנו רק טוב. כיום כרבע מעובדי רפאל הן נשים, ואנחנו שואפים כל הזמן להעלות את האחוז הזה".

האדם שבמחשב ינצח

מאז 7 באוקטובר אנו מרבים לשמוע על כך שאחד מגורמי המחדל המרכזיים הוא ההתמכרות של צה"ל וגופי המודיעין לטכנולוגיה, על חשבון הגורם האנושי. כך למשל, מערכות משוכללות כמו "רואה יורה" שפותחה ברפאל, הופצצו בקלות יחסית על ידי מחבלי חמאס, ואפשרו להם לפלוש לישראל. כאדם שתחום העיסוק שלו הוא הקשר בין טכנולוגיה לביטחון, אני מבקש לשמוע מד"ר גליקמן כיצד הוא רואה את העניין.

"העולם הולך לכיוונים הטכנולוגיים", הוא אומר, "והחוכמה היא תמיד להיות עם הטכנולוגיה. אבל מובן שטכנולוגיה אינה חזות הכול, וצריך לשלב בין מערכות שיודעות לקבל את ההחלטות. גם כשאנחנו מתעסקים במערכות טכנולוגיות, תמיד יש לנו את ה־ֿman in the loop. אין מערכת שמקבלת את ההחלטות שלה לבד, היא רק מסייעת בקבלת ההחלטות. בסוף, הסינרגיה בין היכולת של הדרג המפקד והדרג שמנהל את הלחימה, יחד עם היכולות שאנחנו נותנים במערכות הטכנולוגיות – עם כל זה צריך לנצח במלחמה".

כלומר, מי שכשל אינה המערכת, אלא ה־man in the loop שהיה שם.

"אני לא אומר מי כשל, אני אומר שלצורך העניין, בסופו של דבר זה שילוב. לא תפקידי להגיד מי כשל, תפקידי לספק את אותן מערכות שיאפשרו לנו לנצח".

בראייה לאחור, אם מערכת "רואה יורה" שלכם הייתה בנויה קצת אחרת, האסון היה יכול להימנע?

"בסופו של דבר זה אקו־סיסטם שלם. הטכנולוגיה קיימת, צריך לדעת איך להשתמש בה ואיך לקבל את ההחלטות. אין שום מערכת שלנו שפועלת לבד, באופן עצמאי. המערכות שלנו הן מערכות תומכות, שיכולות לתת המלצות, והאדם שמפקד על המערכת רואה את התמונה הכוללת ומקבל את ההחלטה.

"בעולם הקרב העתידי", מוסיף ד"ר גליקמן, "נדע לקבל בצורה משוכללת יותר את תמונת הקרב. נדע לזהות את המטרות, לשייך אותן, להבין איזו מהן איכותית ואיזו פחות, ואז לסייע בקבלת ההחלטות כדי למצות את יכולת ההשמדה שלהן. כלומר, מה יושמד על ידי מערכת קרקעית, אווירית, ימית וכו'. מאחורי המערכת הזאת יש מערכת שאנו קוראים לה 'בינת קרב', שמאפשרת ללוחמים לקבל את התמונה ואת הסיווג של האיומים, ולקבל המלצות את מה ומתי כדאי לתקוף ובאיזו מערכת נשק. עם אוסף הנתונים האלה, החייל יכול לקבל את ההחלטות הנכונות. זאת התמחות של השנים האחרונות שאנחנו טובים בה מאוד, היא משולבת בכל המערכות החדשות של רפאל, והיא שובר השוויון שלנו מול כל מה שיש לאויב".