הקו שמפריד בין "כסף פוליטי" לכסף אישי
בערעור המדינה על זיכויו של אולמרט התרכזו השופטים בשתי שאלות: האם נעשה שימוש בכסף לקמפיינים? ועל מי חלה חובת ההוכחה?
כשביום שלישי הקשו שופטי בית המשפט העליון על עו"ד נבות תל צור, פרקליטו של אולמרט, בדבר הכסף המזומן שהחזיק מרשו, השיב להם תל צור: "זו הייתה בקשת התורמים", כלומר להישאר אנונימיים.
נציגת הפרקליטות, עו"ד נעמי גרנות, טענה אתמול כי הסבר זה סותר את קביעות בית המשפט, שלפיהן אולמרט לא נתן הסבר מדוע הכספים הוחזקו במזומן ובלא רישום מסודר.
גרנות גם הזכירה את עדותו של נציג אחד התורמים בבית המשפט המחוזי, שלפיה הוא שמע מאולמרט שהתורם הסכים לתת לו את הכסף במזומן. הסכים, לא ביקש. התורם השני, לדבריה, העיד כי במקרה באותו יום הוא קיבל כסף במזומן ממי שהיה חייב לו, נפגש עם אולמרט - והחליט באותה פגישה שהוא מעביר את המזומן כפי שהוא. אולמרט עצמו העיד שהוא בכלל חשב שאורי מסר פתח חשבון בנק, ושהוא לא נתן לו כל הנחיה לשמור את הכסף במזומן.
לא סתם הצדדים מתעכבים בסוגיית המזומנים. אם אכן קביעת בית המשפט המחוזי סותרת את דברי תל צור בבית המשפט, הרי שאז, כרגע, אין הסבר מניח את הדעת להחזקת הכסף במזומן, ובמצב כזה בית המשפט העליון עשוי לקבוע שהכסף הזה, שגם לא דווח למבקר המדינה, פשוט התקבל בהסתר על כל המשמעויות הנלוות. זו קביעה שלא סותרת את קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר, שרק קבעה כי אין הסבר.
נשארנו עם נטל ההוכחה: על מי מוטל להוכיח או לשלול שבכסף שקיבל אולמרט נעשה שימוש לקמפיינים פוליטיים. נכון לעכשיו, אף צד לא הוכיח - לא לכאן ולא לכאן.
השופט עוזי פוגלמן הקשה בעניין זה גם על התביעה וגם על ההגנה, מתוך ניסיון לחלץ מהם טיעונים שיסייעו לו לפסוק. הפסיקה בעניין הנטל תיהפך לתקדים מחייב. אם בית המשפט העליון יקבע שאולמרט הוא שהיה צריך להוכיח כי המזומנים שנשמרו במשרדו של מסר נועדו למטרות פוליטיות, הרי שמעתה חשודי צווארון לבן, ולא רק, לא יוכלו להיבנות מתזות שיזרקו סנגוריהם לחלל אולם בית המשפט מתוך הנחה שהתביעה היא זו שתצטרך להזיע כדי להוכיח את ההפך.
ההלכה המשפטית, אם אכן תיכתב, תציב גבולות הרבה יותר ברורים לעיקרון החשוב, לפיו נטל ההוכחה מוטל על התביעה.
השאלה הבאה בתרשים הזרימה המשפטי, שבה התעניין בעיקר השופט ניל הנדל, היא האם המונח "כספים פוליטיים" הוא אכן מזכה. מהם בכלל כספים פוליטיים? מהו הקו שמפריד בין כסף פוליטי לכסף אישי? היות ולאולמרט אין שום הסבר, כזה או אחר, מה נעשה בכסף - למי הוא בדיוק שולם, ואיזה שימוש עשה בכסף הפוליטי שכבר היה ראש ממשלה (הרי מאז כבר לא השתתף באף קמפיין פוליטי) - נראה כי יש לו ממה לחשוש.
אבל, במחשבה שנייה, משפט דומה גם כתבתי, או שידרתי, בתום שמיעת ההוכחות בבית המשפט המחוזי (אז תשכחו ממנו).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם