 |
/images/archive/gallery/113/534.jpg
אילוסטרציה  |
|
|
| "הוויכוחים פשוט התישו אותי" |
|
| עמוס גלעד מתאר בפני בית המשפט כיצד הגיע למצב של תשישות נפשית וגופנית. מסמך |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
דורית גבאי
25/5/2004 11:53 |
|
|
|
|
|
|
|
"התגייסתי לצה"ל בשנת 1972 עם פרופיל 93, ומאז גיוסי שירתתי כקצין באמ"ן. בתקופה שקדמה למלחמת לבנון ביצעתי שם שליחויות רבות, והייתי בקשרים עם אנשי הפלנגות הנוצריות בראשותו של באשיר ג' ומאייל. כשבאתי במגע עם הפלנגות ולמדתי להכירן, התגבשה אצלי דעה שלילית על מידת האמון שניתן לתת בהן, ועל הכושר שלהן לבצע את שהוטל עליהן במסגרת התוכניות לפעולות משותפות עם ישראל, נגד
אנשי אש"ף בלבנון. "הערכתי הסופית היתה שאין להן כל כוונה להילחם. את דעותיי, אשר היו מנוגדות להערכותיהם של קצינים וגורמים בכירים בצה"ל ומחוצה לו השמעתי בדיונים שהתקיימו באמ"ן. עקב כך נגרמו לי מתחים קשים, שכן יחסיי עם עמיתיי הפכו למתוחים מאוד. התהלכתי כל הזמן הזה כשאני מצוי במתח וכעס בשל תחושותיי כי מנהיגי הפלנגות משקרים וגוררים את צה"ל ואת מדינת ישראל לאסון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"זו שחיקה עצומה"
|
|
|
 |
|
|
|
"תקופה זו התאפיינה גם באורח חיים אינטנסיבי מאוד, חוסר שינה, תורנויות קשות שחייבו פעילות רצופה של עד 30 שעות ללא שינה, ארוחות לא סדירות וקריאות כמעט בכל לילה, שרק הוסיפו למתח וללחץ הנפשי הקשה שבו הייתי נתון. "נדהמתי לשמוע כי אלי חביקה, ממנהיגי הפלנגות, צפוי להיכנס עם אנשיו למחנות הפליטים סברה ושתילה בהסכמת ישראל. ידיעה זו גרמה לי זעזוע. בהכירי היטב את חביקה ואופיו הרצחני, עלה בי חשש כבד כי כניסתו עם אנשיו למחנות הפליטים תסתיים בטבח נוראי של אוכלוסייה חפה מפשע, כאשר האשמה לכך תוטל על ישראל. את דעותיי בנושא השמעתי תוך סערת רגשות עזה ובחריפות, באוזני אלוף הפיקוד וקצין המודיעין של הפיקוד, אלא שהן נפלו על אוזניים ערלות, מה שגרם לי תסכול ומתח רב. "לאחר הטבח יצאתי לסיור בביירות, ונתקלתי במראות זוועה.
במיוחד נחרתה בזיכרוני שיחה עם אישה פלשתינית, שהרוצחים חרטו בגופה סימן של צלב. מעשה זוועה זה גרם לי זעזוע קשה. חשתי שניתן היה למנוע אותו, לו רק הקשיבו לאזהרותיי. "באביב 1983 הגיעו ראש אמ"ן ובכירים נוספים באגף למסקנה כי הסורים נערכים למלחמה בישראל. אלא שקבוצה קטנה של קצינים זוטרים וביניהם אני, אז בדרגת רב-סרן, חלקנו על ההערכות הללו. שוב התפתח עימות, ומצאתי את עצמי פעם נוספת מצדו האחר של המתרס לעומת ראש אמ"ן.
הוויכוח התנהל תוך עבודה מפרכת בשטח, כשאני נתון במצב של מתח נפשי רב, עייף ומותש. במאי 1983 השתתפתי גם במשימה רגישה בלבנון בשליחותו של האלוף ברק, כך שעבדתי מסביב לשעון תוך התמודדות עם כמויות עצומות של מידע שזורם מיום ולילה, שינה מועטה ותזונה לא סדירה. אושפזתי קצרות בבית החולים בצפת, בגלל תשישות. "בספטמבר 1983, בתום התקופה המפרכת, מוניתי לעוזר המודיעיני של ראש אמ"ן החדש, האלוף אהוד ברק. העומס היה עצום והשחיקה הנפשית גדולה ביותר בשל האחריות שהוטלה על כתפיי. המשמעות שהיתה עלולה להיווצר במקרה של שיפוט שגוי.
היום הפך לילה, והלילה הפך ליום והמידע המודיעיני זרם אלי ללא הרף.
|
|
|
|
|
|
|  | | האלוף גלעד. צילום: רובי קסטרו | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
