 |
בוקר טוב אדוני ראש הממשלה, איך אתה מרגיש היום? תודה שאתה מתעניין, שלומי מצוין אני פשוט קצת מודאגת. הפעם למרבה הפלא אני לא מודאגת בגלל הבית בגוש קטיף, זה כבר הפך לשגרה. אלא שהפעם אני דואגת לאזרחי מדינת ישראל.
האמת היא שידעתי מראש שלא תתייחס לדעת בוחריך ולתוצאות משאל הליכוד. לא חשבתי שבאמת תתחשב בדעתו של האזרח הפשוט. אני משערת שזה לא מחמיא במיוחד שידעתי את זה מראש. אחרי המשאל אמרו שמתפקדי הליכוד הם מיעוט קיצוני, אני הודעתי שאני מוכנה בכיף גם למשאל עם. אבל לפחות תשאל.
כשהייתי קטנה הסבירו לי שדמוקרטיה זה שמתחשבים בדעת העם ואילו דיקטטורה היא שהמנהיג מחליט לבד. ולא אני לא אומרת שזה אתה, רק שחשוב להיזכר לפעמים בהגדרות. כששואלים אם קשה לי לגור בגוש קטיף. אני עונה שכן. לא בגלל המרגמות, לא בגלל חדירת המחבלים. מול אלו יש לי כוח להתמודד. קשה לקום כל בוקר ולדעת שגם היום תצטרך להיאבק בראש הממשלה שלך על הזכות לגור במקום שאליו הוא שלח אותך. אני פשוט קצת מודאגת מכך שהפתרון לכל בעיה הפך להיות בריחה ממנה, כשהייתי קטנה אמרו לי בטון מעצבן של מבוגרים- "אם קשה לא בורחים, מתמודדים!". ושמי שבורח מבעיה, היא לא תיפטר, היא תחזור אליו קצת יותר גדולה. נכון אני גרה היום במציאות מאד לא פשוטה, מפחידה לפעמים וקשה. אבל אם זה הפתרון שאתה מציע, "התנתקות 2 בשם אחר", אני קצת מודאגת בשביל שאר האזרחים כי מה יהיה מחר, כשיהיה קשה במקום אחר. פעם הצעת מצע אחר, ידעת להסביר מדוע אנחנו כאן במדינה הקטנה שלנו. הצעת התיישבות וחקלאות במקום בו יש טרור והרס. האמנת בצדקת הדרך. התעייפת? זה בסדר. אנחנו עדיין חזקים מוכנים לעמוד מאחורייך אם תצטרך. חוץ מזה שלומי ממש ממש מצוין. תודה.
|
 |
 |
 |
 |
|
|