 |
"המתת חתולים צריכה להיות הצעד האחרון כדי להגן על שלומם של בני אדם" - כך קבע היום בג"ץ בעתירה שהגישו "העמותה למען החתול בישראל" ו"תנו לחיות לחיות". בג"ץ קבע שהנוהל הקיים שבו נוקטות הרשויות המקומיות לטיפול בחתולי רחוב יתוקן בתוך חודש ימים. על פי הנוהל החדש, יחוייבו הרשויות המקומיות להגביל את אמצעי ההמתה רק "לזמן, מקום ונסיבות שבהן ניתן להוציאה לפועל". כיום נוהגות הרשויות המקומיות להעביר את סמכות ההחלטה לטיפול בחתולי רחוב לחברה מסחרית. השופטת דליה דורנר קבעה כי "מצב זה אינו כדין" והוסיפה: "סמכות שלטונית אינן ניתנת להאצלה לגורמים פרטיים אלא בנסיבות מיוחדות". עם זאת, קבעה דורנר שלושה תנאים להעברת הסמכות להמתה לחברה פרטית: 1. הכשרה החברה בביצוע המתה "בדרך נאותה, שאינה מרבה את סבלו של בעל החיים המומת"; 2. פעולה באמות המידה שתקבע הרשות המוסמכת; 3. ההמתה תבוצע במתקן מתאים של הרשות, בניהולו של הווטרינר של הרשות המקומית ותחת פיקוחו הצמוד. בכל מקרה, קבעה השופטת דורנר כי המתת חתולי רחוב צריכה להיות "הצעד האחרון, רק משלא ניתן להגן ביעילות על שלום בני האדם באמצעים אחרים שעלותם סבירה". בסיום פסק דינה, הביעה דורנר תקווה כי היקף המקרים בהם יחליט הווטרינר על המתה לא יחייבו הסתייעות בגורם חיצוני. "העמותה למען החתול" ועמותת "תנו לחיות לחיות", שהגישו את העתירה, בירכו היום על החלטת בג"ץ. " היום הסתיים שלטון הטרור נגד החתולים", אמר ל-nrg חדשות עו"ד קובי סודרי, שייצג את "תנו לחיות לחיות". הוא הוסיף: "לא ייתכן שהמתה של בעלי חיים תיעשה על ידי מי שאינו וטרינר". נעמה אדלר-בלו, שמנהלת את חברת "מגן לחתול" העוסקת גם בהמתת חתולים, הביעה אכזבה "הן משטחיות פסק הדין אשר תייחס לאוכלוסיית החתולים בצורה כוללנית מבלי להבחין בסוגיהם (חתולי רחוב, חתולי בית וחתולי חצר) והן מזה שפסק הדין לא התייחס לאינטרס של החתולים". "אני כילדה ישבתי בפחי זבל עם חתולים ודאגתי איך אפשר לעזור ליצורים האלה וכל חיי לחמתי לסייע לבעלי חיים", אומרת נעמה, "לדעתי את כל אותם אלפי חתולים שלא ניתן לביית ולהציל מהרחוב יש להמית, לא בגלל שהם מטרד אלא כחסד בכדי להצילם מהסבל שלהם".
|
 |
 |
 |
 |
|
|