 |
אינגדה אבבה נרדף באתיופיה על ידי אנטישמים, עלה ארצה לבדו והתגייס לצה"ל. עכשיו, אחרי חמש שנים של קשיים בלתי-פוסקים וגעגועים למשפחתו, החליטו המפקדים להטיס אותו לביקור ראשון בבית.
אינגדה נולד בגיינט שבאתיופיה לאב קצין משטרה ואם אחות בבית חולים. לא היה חסר כלום בבית", מספר אינגדה. "הייתי תלמיד טוב שבעיקר אהב את המקצועות הריאליים", הוא מוסיף בגאווה.
בסיוע הוריו, הגשים אינגדה את חלומו והגיע לאוניברסיטה, אך הסטודנטים, שגילו שהוא יהודי, החלו להתנכל לו. "הם היו מקללים ומאיימים, זו היתה הרגשה נוראית", הוא מספר ומוסיף: "זו היתה הסיבה שהתחלתי לחשוב על ארץ ישראל. תמיד שמעתי סיפורים והחלטתי להגשים את החלום, בניגוד לרצון הוריי".
בגיל
21 עזב את הלימודים, השאיר את הוריו מאחור ועלה לבדו ארצה. עם הגיעו ארצה, התחיל ללמוד עברית באולפן, ואף סיים בהצלחה לימודי מכינה באוניברסיטת חיפה. לאחר שדחה את השירות הצבאי, הגשים את חלומו והתקבל ללימודי סטטיסטיקה באוניברסיטה.
הדרך לסיום התואר, הוא מספר, לא היתה קלה. "קיבלתי סיוע כלכלי מהסוכנות היהודית, אבל זה לא הספיק, אז ביום עבדתי כעוזר טבח בבית מלון ובלילה - כשומר. היה לי מאוד קשה, אבל לא הרמתי ידיים", הוא אומר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"לא היה לי כסף להגיע למבחן"
|
|
|
 |
|
|
|
לאורך תקופת הלימודים, נזכר אינגדה, נאלץ להתמודד עם אינספור קשיים, שבראשם מצוקה כלכלית גדולה. "היה רגע שאותו לא אשכח לעולם: היה לי מבחן בבוקר וכשהתעוררתי, גיליתי שאין לי כסף לאוטובוס. לא היה לי למי לפנות לעזרה, ולכן נשארתי בקרוואן". למרות ההחמצה, ניגש אינגדה למועד ב', ועבר את המבחן בהצלחה. "זה קשה, אבל הבנתי שאסור לוותר ולכן לא התייאשתי", הוא מספר.
אחרי סיום הלימודים, התגייס אינגדה לצה"ל כחייל בודד ושובץ, למרבה שמחתו, כסטטיסטיקן באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. כדי להודות לו על הצטיינותו בתפקיד, החליטו מפקדיו לפנות לעמותת חיל החימוש שתממן לו כרטיס טיסה לאתיופיה ולהפגישו עם הוריו אחרי חמש שנים של געגועים בלתי פוסקים.
"אני מקווה שההורים יגיעו ארצה", אומר אינגדה לפני הטיסה, ומתעקש להעביר מסר לכל החיילים הבודדים: "אם נעשה את המקסימום - הכל אפשרי".
| | | | | |
|
