 |
פיצוץ עז נשמע היום בבקעת סיירים שבערבה, ותוצאותיו נקלטו היטב בכל מדינות המזרח התיכון. הפעם, לשם שינוי, השתמשו בחומר הנפץ לא למטרות התקפיות, אלא בשירות המדע. הפיצוץ היום הוא הראשון מתוך סדרה ארוכה של פיצוצים שנועדו לאפשר לכל מדינות המזרח התיכון לכייל את המכשירים בעשרות תחנות סייסמולוגיות. הפיצוץ המבוקר נעשה על ידי האגף לסייסמולוגיה במכון הגיאופיזי, בסיוע צה"ל ובשיתוף ירדן. 30 טון חומר נפץ התפוצצו בעומק של יותר מ-20 מטרים, וגרמו לרעידת
אדמה בעוצמה 3 בסולם ריכטר. מטרת סדרת הפיצוצים היא ליצור מודל אמין ואחיד לחישוב מהירות גל ההדף, דבר שיאפשר לאתר במדויק את מוקד רעידות האדמה. לדברי מנהל האגף לסייסמולוגיה, ד"ר עמי הופשטטר, הודעה על הפיצוץ הועברה לכל מדינות המזרח התיכון, אגן הים התיכון ומדינות אירופה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
עבודות במכון הסייסמוגרפי. צילום ארכיון: ברקאי וולפסון
|
|
 |
 |
 |
 |
|
אי אפשר לנבא
|
 |
|
 |
 |
 |
|
רעידות האדמה באזור המזרח התיכון הן הביטוי לתנועה של השבר הסורי-אפריקני. האזורים המועדים ביותר לרעידות אדמה הם אילת, בקעת הירדן, עמק בית-שאן, מפרץ חיפה (ליד קיבוץ יגור), אזור רכס הכרמל והעיר צפת. אחת למאה שנה פוקדת את האזור רעידת אדמה משמעותית. רעידת אדמה בעוצמה בינונית נרשמה בפברואר השנה. הרעידה החזקה הקודמת היתה ב-1927, והיא גרמה נזקים קשים לצפת, לשכם, לרמלה וללוד. לפי החישוב, חגיגות המאה לאותה רעידה מתקרבות, ועמן גם הסבירות לרעידת אדמה חזקה. כל הניסיונות לנבא מראש רעידות אדמה כשלו. יש אמנם רעידות מקדימות, אך לא תמיד הן מבשרות על רעידות חזקות ובכל מקרה הן אינן מהוות כלי חיזוי מדויק. ניסיון להשתמש במערכת מדידה של גז הרדון כמבשרת רעידת אדמה התברר כלא מדויק. ניתן, עם זאת, להתריע על רעידת אדמה זמן קצר מאוד לפני שהיא מורגשת.
|  |  |  |  | |
|