 |
"כשאתה מוצא שרידים של חיי יהודים כמה מטרים ממחנה המוות זה מרגש" - כך סיפר יהלי גת, במאי סרט שתיעד את מסע החיפושים אחר "אוצר אושוויץ", תשמישי קדושה ויצירות אמנות שהוחבאו על ידי יהודי העיר עם כניסת הצבא הגרמני בשנת 1939. החיפוש אחר "אוצר אושוויץ" החל בעקבות עדות מקרית ששמע יריב נורנברג מניצול שואה. הוא החל לחפש עדויות נוספות ומצא שני ניצולים מאושוויץ ועדות כתובה שאישרו את הסיפור. מדברי הניצולים
עלה שהאוצר הוטמן ברצפת בית הכנסת הגדול בעיר, שנחרב עם פלישת הנאצים. יוזמי הפרויקט חשו שיש ממש בסיפור ופנו לממשלת פולין בבקשה לערוך חיפושים אחר האוצר האבוד. גת סיפר ל-NRG מעריב שלאחר תלאות בירוקרטיות שנמשכו חמש שנים, החלו החודש החפירות באזור שבו שכן בית הכנסת, שהפך היום ליער. "בשלב הראשון התאכזבנו, כי גילינו שהגרמנים חפרו חלק מהמתחם ובנו בונקרים על שטח בית הכנסת", אמר גת, "חשבנו שלא נמצא כלום". אבל למרות החששות, אתמול הגיעה הבשורה המרגשת: צוות החופרים גילה מצבור גדול של החפצים שהיו בבית הכנסת. לדברי גת, לפי החוק הפולני, המטמון שייך לממשלת פולין. הוא הוסיף שהוא מקווה כי החפצים יועברו למרכז תרבות יהודי בפולין, ואולי אף ימצאו דרכם לארץ בעתיד.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
עכשיו הסרט
|
 |
|
 |
 |
 |
|
במשך השנים פנה גת לגופים רבים בבקשה לסייע במימון הפרויקט, אלא שמלבד תמיכה מוועדת התביעות, הקרן החדשה לירושלים ותומכים פרטיים, לא זכה החיפוש אחר האוצר לסיוע מגופים ממשלתיים. "אני מעריך שעכשיו כשמצאנו את האוצר, הם לוקחים את זה ללב", ציין גת. החפירות, שנמשכו ארבע שנים, תועדו בסרט שמומן על ידי הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הרשות השנייה ורשות הטלוויזיה הפולנית. במרכז הסרט יוצגו היחסים שנרקמו במקום בין צוות העובדים הישראלי לעובדים הפולנים בצל מחנה המוות.
|  |  |  |  | |
|