 |
/images/archive/gallery/125/335.jpg הרמטכ''ל, רא''ל משה (בוגי) יעלון
צילום ארכיון: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| החייל מספר 1 בצה"ל סוגר שנתיים בתפקיד: שנתיים של לחימה בטרור וגם במניפולציות פנימיות. משה יעלון הוא רמטכ"ל מצויין, אז איך זה שהוא כל כך חזק בהובלה וכל כך חלש ביחסי ציבור? |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמיר רפפורט
10/7/2004 0:05 |
|
|
|
|
|
|
|
במידה רבה משה (בוגי) יעלון נראה ומתנהג כמו מישהו שהגיע אלינו מהיכן שהוא באמצע שנות השישים. לא רק בגלל המשקפיים הלא אופנתיים והחיוך הביישני הסגור, אלא גם בגלל סולם הערכים. בהוויה המהבילה, הסכינאית לעתים קרובות מדי, הרכילותית תמיד, התקשורתית עד זוב דם של חיינו הציבוריים, בוגי יעלון פוסע בתוך הג'ונגל הזה כאילו היה בדרכו לפעולה בסניף של תנועת הנוער.
יש בכך משהו דהוי, שמעורר מנוד ראש וצקצוק שפתיים, אבל יש בזה גם משהו מצודד באופן בלתי רגיל. הנה כך היינו יכולים להיראות, מכריז בוגי בעצם הווייתו, בעצם רמטכ"לותו, אילו היינו פחות מיוזעים ובהולים ותככנים ומשמיצנים וזוממים. בהיותו בעצם בכל הווייתו מוצר רטרו מובהק, הסיכויים למכור אותו במרכז הליכוד או בסניפי העבודה, או בקרב הסוג היותר ציני ומשופשף של כתבים נשכנים, הוא כמו הסיכוי למכור קופסת תרומות של קרן קיימת בחדר העסקאות למטבע חוץ של בנק גדול.
יעלון, רמטכ"ל מצטיין, נכשל, אם הוא בכלל מנסה, למכור את הצטיינותו ואת עצמו. אנשים הבקיאים בנעשה בצבא יודעים לספר שהרמטכ"ל מעורב באופן פרטני כמעט בכל דבר שקורה בצה"ל. יתרה מכך, בשנתיים שחלפו מאז מונה לתפקיד הוא העז להוביל מהלכים ותפישות חדשות, שבהחלט ניתן לראותם כנועזים, ודאי בהשוואה לרמטכ"לים קודמים.
הוא הודה שצה"ל צריך להשלים עם קיצוץ בתקציב, הוא יזם פירוק יחידות ושינוי יסודי בכל מה שקשור לבניית הכוח, וגם לא פחד לפתוח את השאלה הכמעט קדושה, מהו ניצחון והאם צה"ל צריך תמיד להגיע להכרעה
מול כל אויב. ועם כל זה, התדמית הציבורית של הרמטכ"ל לא ממש משדרת את דמות המפקד הנחרץ והיוזם. קצינים בכירים מציינים בתסכול שהציבור בדרך כלל לא מודע לשינויים הגדולים שהתרחשו בצה"ל בתקופת יעלון.ואם כבר מודע,התפישה הרווחת היא שיעלון היה זה שנגרר לשינויים, ודאי לא מי שהוביל אותם.
לא אחת נתפס יעלון באמירות מחוללות סערה. לעתים דברים שהוצאו מהקשרם, לעתים אמירות מורכבות מדי לעיכול ציבורי מהיר. העובדה שבמקרים רבים לא טרח לדאוג לכך שהצלחות שונות יזוהו עימו,והנטייה שלו לקבל מרות, לעתים על חשבון עמידה תקיפה מול מה שנתפש בעיניו כטעות, היו גם הן בעוכרי הדימוי שלו.
השבוע סוגר יעלון שנתיים בתפקיד מפקד הצבא. אם יכהן קדנציה מינימלית של שלוש שנים, משמעות הדבר היא שבימים אלה ממש הוא נכנס לישורת הסיום, לשנתו האחרונה בתפקיד. גם אם יקבל הארכה של שנה רביעית, כמו רבים מהרמטכ"לים לפניו, הוא כבר נמצא לפחות באמצע הדרך. זו נקודת זמן מתאימה לבחון מה הוביל בהצלחה בשטח, רחוק מעין המצלמות, ומדוע אופיו הסגפני, ולעתים התמים, אינו תמיד נכס תדמיתי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
טיפוס נאיבי
|
|
|
 |
|
|
|
תאורטית, זה היה אמור ללכת לו יותר קל.
יעלון הגיע לתפקיד הבכיר ביותר בצה"ל על תקן של נסיך, קצין צנחנים ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, שעל פי פרסומים זרים פיקד על המבצע לחיסולו של אבו ג' יהאד בטוניס ב-88'. על פי אותם פרסומים, יעלון וידא באופן אישי שאבו ג'יהאד לא ישרוד את הפעולה. יעלון עצמו מעולם לא חלם על קריירה צבאית. כנער, משה (בוגי) סמולנסקי השקיע את זמנו בניגון בקלרינט ובתנועת הנוער בעיירת הפועלים קריית חיים שבה גדל. בוגי היה כל כך מורעל על גרעין הנח"ל אליו הצטרף, עד שאימץ את שמו: יעלון.
הגרעין, ובעקבותיו הרמטכ"ל לעתיד נקראו על שם הנחל שזורם סמוך לקיבוץ גרופית שבדרום הערבה, אותו הקימו. הערכים שספג בבית, בתנועה ואחר כך ביחידות המיוחדות בצבא, היו מן הסתם הבסיס ל"כללי בוגי", קוד התנהגות שאימץ לעצמו כאדם וכמפקד. יעלון מקפיד על תקינות, יושר וישירות, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שאנשים סביבו פועלים מתוך מודעות מלאה לזירת התקשורת, עסוקים במניפולציות כדי לקדם את עצמם, מדברים מאחורי הגב ומוכנים להחליף עמדות בהתאם למצבי רוח או לאופנה חולפת.
יעלון, לעומת קצינים אחרים, מיושן ונאיבי לא רק בגישתו אלא גם במראהו החיצוני, עם משקפיים גדולים ולא מסוגננים וחגורת מכנסיים שכרוכה גבוה מעל המותן. מדיו מסודרים תמיד. כשהוא עומד מול חיילים הוא לעולם לא ישמוט כתפיו או יעמוד ברישול, עד כדי כך שהשרה לשעבר שולמית אלוני אמרה פעם, בהתבטאות מטומטמת, ש"בוגי מזכיר את מוסוליני". קצינים ופוליטיקאים רבים עדיין מתקשים לעכל את הטיפוס הלא מסתחבק, אולם כמעט ללא יוצא מהכלל, הם מביעים כלפיו הערכה ברמות עולות של חמימות.
ניכר ביעלון שהוא מתגעגע לאידאלים של פעם. הוא מכבד מאוד את המתנחלים, אחרוני האידאליסטים, למרות שהוא לא בהכרח מזדהה איתם פוליטית ( " אין ספק שמצאתי בהתיישבות ציבור ערכי. יש לו אידאולוגיה ואמונה, הוא מיישם אותה ומוכן לשלם למענה מחיר", אמר בעבר בהתייחס לתקופת כהונתו כאלוף פיקוד המרכז). כשהפך לרמטכ"ל היה בטוח שמדובר בהמשך ישיר למה שנדרש ממנו בתפקידיו הקודמים.
"הגעתי לתפקיד לאחר שנים שבהן הכרתי מקרוב את הקשר בין הצבא, הממשל והחברה, כראש אמ"ן, כאלוף פיקוד המרכז וכסגן הרמטכ"ל", אמר יעלון. אולם קצין בכיר שמכיר מקרוב את אותם ממשקים בין הצבא, החברה והממשל חושב שיעלון טעה בעניין זה. "תפקיד הרמטכ"ל בכל זאת שונה לחלוטין מכל תפקיד קודם שהוא מילא", אומר הקצין. "מבחינת הציבור הרמטכ"ל הוא לא רק גורם שנמצא בקשר עם מנהיגי המדינה, אלא הוא מנהיג וסמל בפני עצמו. בוגי לא קלט מספיק מהר שלכל אמירה שלו תהיה משמעות מיוחדת, וזו כנראה הסיבה לכך שהוא הסתבך בלשונו".
השנה הראשונה של יעלון כרמטכ"ל היתה רצופה בהתבטאויות שאילצו אותו להסביר ש"דברי הוצאו מהקשרם". פעם אחר פעם נדהם לגלות שדברים שאמר בפורומים סגורים הודלפו במהירות האור וצוטטו בהרחבה בתקשורת. אחת מהצהרותיו שזכורה במיוחד צוטטה בהקשר למלחמה מול הפלשתינים. "ניצחנו", הדהדו הכותרות לפני כשנה ויצרו סערה. יעלון דיבר אז בשיחה סגורה עם שמונה פרשנים וכתבים צבאיים בכירים בבית החייל בירושלים. הוא אמר, על רקע ההודנה, כי מבחינת הפלשתינים הם ניצחו בעימות ואילו מבחינת הישראלים "אנחנו ניצחנו בכך שהחברה הישראלית לא נכנעה לטרור".
מתוך הדברים הובלט בערוצי התקשורת רק אותו ביטוי מתמצת ומעוות, "ניצחנו". יעלון חש שנעשה לו עוול, ובצדק. התקשורת אוהבת לטחון אנשים כמו יעלון, לתפוס אותם במילה ולהוציא אותם לא אחראים, טועים או קהים. אנשים מסוגו של הרמטכ"ל אינם מסוגלים, על פי טבעם, להתבטא באופן שימנע מהם מליפול למטחנת העיוות שהתקשורת לפעמים מפעילה. ישיר, הגון ובוטה, הוא אומר את אשר על מוחו ולבו וגם כשהוא מרסן ומעדן, תמיד יהיה מי שבזריזות יד ועט יעשה מהדברים חגיגה ליום.
גורם צבאי בכיר אומר כי מופז, כרמטכ"ל, היטיב להבין מיעלון את כללי המשחק. "מופז היה כמו תלמיד קולג' שקדן. הוא ביצע בקפדנות הוראות של יועצי תקשורת. מופז השתמש בביטויים כמו'המלחמה על הבית' בתקופת מבצע חומת מגן ולא התבייש לחזור עליהם עשרות פעמים. בוגי, לעומתו, לא מנסה להעביר מסרים קליטים בכלל, אולי בגלל שהוא לא רואה בזה חשיבות, ולכן הוא פחות מצליח בזירת התקשורת".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נשאר "קול"
|
|
|
|
|
|
|
בדיונים צבאיים וגם בהרצאות, יעלון נושא את דבריו בדרך כלל בטון מונוטוני, לאט, ללא פאנץ' ליין. קצינים שצברו מאות שעות בוגי בישיבות ארוכות מעידים שהוא מאוד צנוע. ליעלון אין גינוני רהב ומבחינות מסוימות הוא אפילו קצת ביישן. כשהוא נכנס לחדר הוא לא דורש במופגן שיעמדו לכבודו.
בדיונים בלשכת שר הביטחון הוא אף פעם לא יטריח את הצוות להביא לו שתייה או משהו לאכול, אפילו אם הוא צמא או קצת רעב. הדיונים שהוא מנהל בלשכה שלו ודיוני פורום המטה הכללי בחדר הדיונים הסמוך מתחילים תמיד בזמן. עיכוב של חמש דקות בלו"ז של הרמטכ"ל הוא בהחלט חריג. "בוגי מזהה את הנושא החשוב שעומד על הפרק ומתמקד בו", מספר קצין בכיר. "הוא חריף מאוד. מיד כשאתה מתחיל לדבר הוא מבין מה אתה בעצם רוצה להגיד, אבל למרות זאת הוא לא יקטע אותך באמצע. גם אם מה שאתה אומר זה בדיוק ההפך ממה שהוא חושב, בוגי יאפשר לך לסיים את הדברים עד הסוף. הוא מאוד תכליתי ומאוד סומך על המפקדים תחתיו שיעשו בדיוק את מה שהוא מצפה מהם בלי לבדוק אותם, גם אם חלק מהם רואים באמון הזה סוג של חולשה. בדיונים המקצועיים שלו אין בדיחות, אין רכילויות, הוא בחיים לא צועק ולא מתעצבן".
יש קצינים שמספרים כי בפורומים אחרים, אינטימיים ומאוד קרובים, יעלון הוא דווקא מספר בדיחות לא רע. הוא בדחן "בסגנון מתי כספי", הם אומרים. אחד כזה ששומר על ארשת פנים קפואה, אבל גורם לאחרים להתגלגל מצחוק. יתרונות הסגנון הקפוא של יעלון באים לידי ביטוי במצבי לחץ. אחד הימים השחורים ביותר לצה"ל בשנתיים האחרונות היה לפני כחודש וחצי, כאשר נגמ"ש עמוס חומרי נפץ התפוצץ מפגיעת טיל פלשתיני ושרידי החיילים שהיו בו התפזרו ברדיוס של מאות מטרים בתוך העיר רפיח, יום אחרי שנגמ"ש מלא בלוחמים מפלוגת החבלה של גבעתי התפוצץ בנסיבות דומות בעזה.
בזמן אסון הנגמ"ש הראשון שהה יעלון בביקור עבודה ברומניה. הרמטכ"ל, בנה של ניצולת שואה, בדיוק היה אמור לצאת לפולין כדי להוביל משלחת של קציני צה"ל בטקס זיכרון לנספים במחנות ההשמדה. אולם ברגע שנודע לו על האסון החליט לחזור במהירות לארץ. הוא הסתובב כמעט לבדו בשדה התעופה בפרנקפורט, ממנו יצאה הטיסה המוקדמת ביותר לארץ וקיבל עדכונים על המתרחש בטלפון הסלולרי. כשנחת בערב בישראל זה היה שעתיים אחרי פיצוץ הנגמ"ש השני. למרות אווירת המשבר ששררה בארץ, יעלון התייצב לבד למסיבת עיתונאים שנערכה בשדה התעופה והועברה בשידור חי ושידר תחושה שהעניינים בשליטה.
קצינים שהיו לצדו מספרים שגם אז נשאר קול. הוא קיבל החלטה קשה, לאסוף את גופות ההרוגים מתוך עזה ורפיח גם במחיר סיכון של כוחות נוספים. הרמטכ"ל לא התחרט גם אחרי ששני חיילים נוספים נהרגו תוך כדי איסוף השרידים. הוא כמובן הצטער על התוצאות אבל סבר שהמקרה קבע סטנדרט חדש בצה"ל של ערך הרעות בין לוחמים. "ככלל", אומר קצין בכיר, "אי אפשר לתפוס את בוגי בהיסטריה. הווליום שהוא מדבר בו קבוע. גם אחרי פיגועים מאוד קשים שהיו בשנתיים האחרונות, הוא תמיד התעקש לראות תמונה מורכבת של מציאות ולא רק את תמונות ההרוגים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רמטכ"ל הקיצוצים
|
|
|
|
|
|
|
בשנתיים האחרונות, על רקע המשבר הכלכלי, נדרש צה"ל לקיצוצי תקציב מהחריפים בתולדותיו. התקציב השנתי ירד מ-39 מיליארד שקל ל-35 מיליארד בין השנים 2002 ל-2004, אם כי נמנעה התוכנית המקורית של האוצר להוריד את התקציב ל-32 מיליארד שקל.
המשבר החריף עד כדי כך שביחידות מסוימות לא נותר כסף אפילו לקניית נייר טואלט. במהלך המאבקים על גובה התקציב נמנע יעלון מלצאת באזהרות פומביות שאפיינו את קודמיו, לפיהן קיצוצים דרסטיים יביאו לחורבן המדינה (כמעט). לא ברור האם יעלון שומר על "כללי בוגי" שלפיהם "סיביל-סרבנט צריך לומר את דעתו רק בדיונים סגורים", כפי שהוא עצמו הגדיר, או בגלל ראייה ממלכתית אמיצה לפיה הפגיעה בתקציב הביטחון קשה לצה"ל, אבל טובה למשק ולחברה. כך או כך,במאבקים המרים מול משרד האוצר רק "ההשמצות נגד אנשי הקבע", כפי שהוא מכנה זאת, הקפיצו אותו עד שהאשים פומבית את האוצר ב"ספינים" וב"קמפיינים" וב"התקפה משולחת הרסן שהתנהלה בחוסר אחריות וללא הוגנות".
יעלון מאוד לא אהב כתבות שיזם משרד האוצר שהציגו את אנשי הקבע כנהנתנים שיושבים על סיר הבשר. מצד שני הוא היה הרמטכ"ל הראשון שהסכים להיעתר לדרישה עתיקת יומין של האוצר להפסיק לשלם לאנשי קבע פנסיות כבר מגיל 45-40 ולדחות את גיל השחרור של מרבית המשרתים ל-55. תוך כדי ביקורת מרומזת על קודמיו הודה באחרונה יעלון כי יש ממש בטענה שצה"ל נגרר למהלך ולא הוביל אותו. "הסתובבתי כבר כמה שנים בתחושה שאין לנו את האומץ ללכת למהלך, ולכן כשנכנסתי לתפקיד אמרתי שזה חיוני וטוב לצבא. נכון שיש פה דור מעבר שעלול להיות בתחושה של תשלום מחיר, אבל זה אינטרס שלנו שבתחומים מסוימים גיל הפרישה יהיה 55, כאשר לאחרים הוא יהיה צעיר יותר, וללוחמים אנחנו נשמר את גיל הפרישה הנוכחי. איש מקצוע כמו רופא או משפטן לא צריך לצאת לפנסיה בגיל 45".
במקביל להארכת השירות, צה"ל תחת יעלון החליט לפטר 6,000 אנשי קבע. הרמטכ"ל עצמו סבור כי תהליך הפיטורים הכואב מתנהל "מאוד ברגישות". קצין בכיר שמודע לתסכול שקיים בשורות צה"ל עקב הפיטורים,ובגין הפגיעה בתנאי השירות ובדימוי של אנשי הקבע, מבהיר כי "יעלון הוא בטח לא הבנאדם שיטפס על בריקדות או ישכב על הגדר כדי להילחם על תנאי שירות. זה פשוט לא הוא, אבל בוגי מוביל את התהליכים הכואבים בצורה מאוד מקצועית ומאוד מתחשבת באנשים". גם בכל הקשור למערך המילואים קבע יעלון תקדימים. בתקופתו חסך צה"ל מיליארד שקל על ידי קיצוץ דרמטי בימי המילואים, לאחר שיעלון קיצץ בלמעלה מ-70 אחוז את השימוש במילואימניקים.
יעלון גם הורה כי לא יגויסו אנשי מילואים בצווי חירום מיידיים אלא רק על פי התראה ארוכה. משימות שהוטלו באורח מסורתי על יחידות מילואים, כולל הביטחון השוטף לאורך הגבול ברמת הגולן, בנגב ובערבה, הועברו לאחריות יחידות סדירות שהוקמו במיוחד לצורך זה. לעומת הקיצוץ החריף ביחידות ובתקנים, יעלון דווקא החליט להכפיל השנה את סכום הכספים שמקצה צה"ל לטיפול בחיילים נזקקים. בתחילת הקדנציה שלו הוא קבע בדיונים עם אגף כוח האדם כלל לפיו "לא יהיה חייל שלא יוכל לשרת כלוחם בגלל מצוקה כלכלית בבית". הוא רק לא דאג לכך שההנחיה תהיה מזוהה עימו ושוב הפסיד נקודות בקרב יחסי הציבור.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סוף סוף קטן וחכם
|
|
|
|
|
|
|
גורמים בצמרת צה"ל, שאינם נמנים בהכרח עם מעריצי יעלון, אומרים כי השינויים האנושיים הדרמטיים בצבא הקבע מתלווים להחלטות משמעותיות על מבנה הכוח הלוחם שיעמוד לרשות הצבא בשנים הבאות ומעצבים יחדיו את דמותו העתידית של צה"ל במתכונת יעלון שתיתן אותותיה עוד זמן רב אחרי שבוגי יחליף קריירה ויחזור לקיבוץ, או יפתיע את כולם בהצטרפות לפוליטיקה. אותם קצינים מתייחסים בראש ובראשונה להחלטה של יעלון לקצץ כוחות "מיושנים" כדי לפנות תקציבים לאמצעים חדשים.
בסדנה מיוחדת של המטה הכללי שהתקיימה לפני כשבועיים החליט יעלון גם על ביטול פרויקט מתוכנן של הצטיידות בנגמ"שים חדשים, כדי לתת עדיפות בהמשך להשקעות נוספות בחיל האוויר ובמודיעין. לגבי היבשה, יעלון החליט להשקיע מאות מיליוני דולרים בפרויקט שיחבר את כל הכוחות הלוחמים לרשת של סיבים אופטיים להעברת מידע. הפרויקט שנקרא צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) יהיה בעצם המשך לפרויקט "צה"ל ברשת", במסגרתו יחוברו לרשת אופטית אחידה גם כוחות האוויר והים.
התפישה שעומדת בבסיס ההחלטות האחרונות, בדומה לדברים שאמר כבר לפני למעלה מעשור הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק, היא הפיכת צה"ל, סוף סוף, ל"צבא קטן וחכם". בכל הקשור לתוכניות של צה"ל לשנים הקרובות, יעלון שם דגש גם על תחום המלחמה בטרור, בעיקר בנוגע לשיפור יכולות הלחימה באמצעות טכנולוגיה חדישה, בכל מה שקשור לתחום אותו יעלון תמיד יכנה "סיכול ממוקד". בנוסף לצי"ד, יעלון הורה לקדם עוד מספר פרויקטים חדשים בתחום הפיתוח בשנים הבאות, תוך מתן עדיפות למציאת פתרונות בלחימה מול הפלשתינים.
הרמטכ"ל אמר לאלופיו כי "למרות קשיי התקציב נשקיע בפרויקטים חדשים כדי שהרמטכ"לים הבאים ייהנו מפירות ההשקעה עכשיו, כמו שאני נהניתי מהחלטות של קודמיי ". חלק מההחלטות על שינויים מבניים מקבל יעלון גם על סמך "פורום חשיבה" שהנהיג. אחת לשבוע מתכנסים קצינים בכירים לסיעור מוחות. לצורך העניין יעלון מחזיק בלשכתו את היועץ הארגוני אל"מ עמוס להמן שמנחה את השיחה. אלוף שמשתתף באופן קבוע בפגישות עם יעלון ולהמן טוען כי "לקבוצות החשיבה יש תפוקות מדהימות. חלק מהרעיונות הכי מוצלחים, אפילו לגבי הלחימה בטרור, נולדו כך". המודל שיזם יעלון חלחל בתקופה האחרונה כלפי מטה וכיום פורום החשיבה מתנהל גם בפיקודים ובאוגדות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המקצוע: רפתן
|
|
|
|
|
|
|
ספק אם אפילו המקורבים ביותר לרמטכ"ל יודעים כי ליעלון יש רקורד מרשים כמפעיל דחפור, זכר לימים בהם היה אחראי על ציוד מכני הנדסי כבד בקיבוץ והכשיר כ"שופליסט" את הקרקע להקמת בסיס צבאי גדול. יעלון עצמו מעדיף להגדיר את המקצוע האזרחי שלו כחקלאי, רפתן.
הוא עדיין מחשיב את עצמו כחבר בקיבוץ גרופית והוא מדרים למשק לעתים רחוקות כדי לבצע תורנויות חליבה של הפרות. כשהוא לא בקיבוץ, יעלון מתגורר עם משפחתו במרכז הארץ. מעט מאוד ידוע על המשפחה כיוון שהרמטכ"ל הוא טיפוס מופנם שאינו משלב בין חיי המשפחה לבין תפקידו הצבאי. בניגוד לאורית מופז שנראתה לעתים קרובות בצה"ל ואף ייסדה פורום סיוע לנשות מפקדים, עדה יעלון, אשת הרמטכ"ל הנוכחי, לא לקחה על עצמה שום משימה צבאית ידועה.
יעלון מצדו אינו מדבר על הנסיבות שבגינן בתו הצעירה אשבל לא התגייסה לצה"ל ומצד שני אינו מתפאר בשירות הקרבי של ילדיו הגדולים, אשחר הבכורה ו-א' הבן. ליעלון אחות בכורה שמנהלת אורח חיים מסורתי ואח צעיר, צביקה, מהנדס המרותק לכיסא גלגלים עקב תאונת דרכים קשה. יעלון לא נוהג לקטר על כך, אבל אין ספק שהקשיים שהכי מעיקים עליו ועל בני משפחתו נגרמים עקב האבטחה הצמודה 24 שעות ביממה.
יעלון עצמו נע במכונית משוריינת ומוקף במאבטחים בכל מקום, אפילו כשהוא עושה ג'וגינג. בצה"ל יש כאלה שמייחסים את העובדה שדברים לא הולכים לבוגי בקלות ושהתדמית שלו בעיני הציבור אינה מלוטשת, גם לכך שהוא "קצת מרובע". " אני רואה את זה בעיקר לזכותו כי התוצאה היא שהוא אדם אמין שאפשר לסמוך על כל מילה שלו", אומר אל"מ (מיל') שרי שאנן, ששימש כקצין התותחנים של פיקוד המרכז תחת פיקודו של יעלון.
"בפיקוד היינו מתחילים את אימוני הספורט של קציני המטה בריצה מסביב למגרש הכדורסל", משחזר שאנן, "אני זוכר שבכל אימון בוגי רץ קדימה בדיוק מסביב לכל הקווים של המגרש בזמן שיתר הקצינים היו מדדים מאחור, עושים קיצורי דרך ומתלוצצים שאפילו בזמן ריצה בוגי לא מסוגל לעגל שום פינה. "במקום מנהיגות סוחפת, לבוגי יש מנהיגות שקטה", מוסיף שאנן. "הוא לא בנוי להבטיח רובים מקוצרים בביקורים שהוא עושה בשטח אצל היחידות כמו מפקדים אחרים. בוגי מקשיב לקציני המטה, לומד את הנתונים ואז הוא בהחלט יודע לקבל את ההחלטות, גם כשמדובר בצעדים לא פופולריים. הוא לחלוטין לא מאמין במתן דרגות אישיות שלא לפי תקן לאנשי קבע ופעם כשביקשתי ממנו שיסייע לקדם קצין תותחנים מסוים הוא דחה את הבקשה ואמר שידאג לקדם'רק את מי שמגיע לו באמת'".
יעלון נחשב גמיש בנושא מינויים לעומת קצינים אחרים שנאבקים בשיניים על כל שיבוץ בכיר למען קצינים "שלהם". בתחילת הקדנציה הסכים למינויו של האלוף גבי אשכנזי לסגנו, למרות שהאלוף שלמה ינאי, שפרש בינתיים, נחשב למועמד המועדף עליו. באחרונה העדיף יעלון שאשכנזי יישאר בתפקיד הסגן עד לסוף הקדנציה שלו כרמטכ"ל, או לחלופין שסגנו החדש יהיה מפקד חיל הים האלוף דידי יערי, אבל הסכים לבסוף לבקשתם של ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף דן חלוץ, כסגנו.
אין ספק כי ההתעקשות על "כללי בוגי" היתה בין הגורמים שהביאו את הרמטכ"ל לחיכוכים עם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וגם עם לשכת ראש הממשלה. ויכוח מתמשך שיש ליעלון עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, היה יכול להימנע אילו יעלון היה מקבל בהכנעה את דוח הביקורת של הוועדה בעניין תפקוד המודיעין לפני המלחמה בעיראק. אבל יעלון לא רק שלא הסכים עם תוכן הביקורת אלא התפוצץ מכך שחברי הוועדה הדליפו בצורה מגמתית חלקים מתוכן הדוח לתקשורת, עוד לפני שמסרו אותו לצה"ל. "אנחנו משחקים היאבקות בסגנון יווני-רומי והם משחקים קאץ' ללא כללים", אמר יעלון על התנהלות הוועדה.
יעלון לא הסתפק בביקורת פומבית נוקבת, ח"כ שטייניץ טוען שהרמטכ"ל אפילו הורה לצה"ל להחרים את דיוני הוועדה ולא לשתף עימה פעולה. לפני שבועיים, אחרי שצה"ל הבריז ברגע האחרון מדיון ולא שלח אליו נציג של המודיעין, זומן יעלון לשיחת בירור אצל יו"ר הכנסת ח"כ רובי ריבלין. יעלון הסכים להתייצב רק אחרי שהזימון שונה ל"פגישת הבהרה". בירור או הבהרה, בכל מקרה הרמטכ"ל יצא מעט חבול מהפרשה. "הרושם שלי הוא שמדובר באדם מוכשר ומקצועי", אומר שטייניץ, "אבל חסר הבנה במקומו הנכון של הצבא במדינה דמוקרטית. הוא לא מבין שבשום מקרה אסור לצבא לתקוף את הכנסת".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חוצה קווים אדומים
|
|
|
|
|
|
|
אבל מה יעשה איש כיעלון מול הפוליטיקאים של בית הנבחרים שיכולים לעשות לו בית ספר במניפולציות, אינטריגות ושאר תרגילים שבסופם הוא מוצא אותם מרקדים לו על הראש? אי ההבנה בינו לבינם היא נצחית ואין פלא שזה נגמר יותר מפעם אחת בעלבונות הדדיים. אבל לא רק עם הכנסת.
לדעה שיעלון מרשה לעצמו לחצות קווים אדומים ולתקוף מוסדות אזרחיים שותפים גם חברים בממשלה, ובמיוחד בלשכת ראש הממשלה, שם מעריכים את יכולותיו של יעלון אבל לא את התנהלותו העצמאית והבוטה. במיוחד לא משתגע עליו הרל"ש דב וייסגלס. יעלון רשם מריבה עם לשכת ראש הממשלה כבר בתקופת המלחמה של ארצות הברית בעיראק כיוון שהתנגד להקמת חדר מצב לאומי בלשכה וכיוון שניהל מאבק נגד ההחלטה של שרון למנות את עמוס גלעד לדובר לאומי בעודו לובש מדים. גלעד, המשמש כיום כראש המטה המדיני-בטחוני של שר הביטחון, סיפר בלשכה כי מאז המלחמה יעלון מיעט לדבר איתו.
החיכוכים בין לשכת הרמטכ"ל ללשכת שרון בתקופת המלחמה בעיראק מתגמדים לעומת המחלוקות שצצו בחודשים האחרונים על רקע תוכנית ההתנתקות. יעלון נדהם לפני כשלושה חודשים כשגילה במקרה, במהלך דיון בשאלה כיצד עשויה להיראות התנתקות עתידית, כי וייסגלס כבר סגר בארצות הברית תוכנית התנתקות שלמה מבלי לשאול את הצבא לגבי עמדותיו. כשיעלון, המאופק תמיד, שמע על התנהלותו של וייסגלס הוא (כמעט) התפרץ,אבל כאשר הגיעלדיון סגור אצל ראש הממשלה לגבי תוכנית וייסגלס יצאה לו כרגיל התבטאות מתונה יחסית.
"אני מציע לא להתאהב יותר מדי במהלך הזה", אמר יעלון לשרון, "צריך לעזוב את עזה רק בהסכם". מקורב ליעלון אומר כי כיום כבר אין מחלוקות מהותיות בין צה"ל ללשכת ראש הממשלה וכי הצבא החליט לשכנע את שרון "בדרך שקטה", תוך הכנסת תיקונים בתוכנית וייסגלס הראשונית. במשרד ראש הממשלה, מצד שני, מאוד לא אהבו שיעלון, בשיחה עם עיתונאים, יצר קשר בין תוכנית ההתנתקות לעידוד הטרור.
שרון נלחץ מהאפשרות שהתבטאות הרמטכ"ל תשפיע על שרים שהתנדנדו לפני ההצבעה על תוכנית ההתנתקות וארגן ליעלון זובור טלוויזיוני,כאשר אמנון אברמוביץ' דיווח שהרמטכ"ל יזומן לשיחת נזיפה. יעלון היה בזמן השידור בתאטרון עם אשתו. שיחת נזיפה לא היתה לבסוף, אך גם לא היה בה צורך. לא רק שיעלון אינו מדבר יותר על הקשר בין ההתנתקות לבין המוטיבציה של המחבלים, הוא גם נתן הנחיה גורפת לקציני צה"ל לא לחזור על אפשרות לקשר כזה בפומבי. "בעיקר כשאתה מגיע לרמות הגבוהות, אתה מבין שהאויב הוא לא רק מקדימה אלא נמצא מסביבך 360 מעלות", אמר באחרונה יעלון בגילוי לב ל"מעריב". " שאלו אותי פעם למה אני הולך גם בקריה עם נעליים גבוהות, ואני אמרתי שאני נועל את הנעליים האלה כדי להיזהר מהנחשים".
השבוע , בין ביקור שערך בפיקוד הצפון לבין ביקור שקיים ביום שלישי באימון של חטיבת מילואים בצאלים, ציינו מקורבים לרמטכ"ל כי הם מודעים לתדמיתו הלא זוהרת של יעלון. למרות זאת, הם אומרים שיעלון ימשיך עד סוף הקדנציה להשקיע "פחות בתקשורת ויותר בשטח". " בוגי עדיין תופש את עצמו גם בהיותו רמטכ"ל, בראש ובראשונה כחייל", אומר מקורב ליעלון, "הוא משקיע בעבודה כלפי מטה בתוך צה"ל, ולא כלפי חוץ.
בסדר, אז הוא לא סחבק, אבל יותר חשוב שהוא יידע לקבל את ההחלטות הנכונות מאשר שייתן צ'פחות לחיילים ויידע לנהל סמול-טוק עם המפקדים. "אולי הוא לא כל כך מצטייר טוב בטווח הקצר אבל כדי לדעת אם רמטכ"ל הוא טוב, צריך לבחון תהליכים שהוא הוביל בטווח זמן ארוך, אפילו של 10 עד 15 שנים, ובוגי באמת מוביל תהליכים שמשנים את פני צה"ל".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
