 |
NRG מעריב מביא לקוראיו את הסעיפים העיקריים מהחלטת בית הדין בהאג על גדר ההפרדה. לקריאת ההחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן.
סעיף 54: חלק מהמשתתפים בדיון הפנו את תשומת לב בית הדין לכך ששאלת בניית החומה היא רק היבט אחד של הסכסוך הישראלי-פלשתיני, שלא ניתן להתייחס אליו באופן הראוי בהליכים הנוכחיים. בית הדין ער לכך ששאלת החומה היא חלק מהמכלול השלם והוא ייתן דעתו לכך בכל חוות דעת שתינתן. עם זאת, השאלה שהעצרת הכללית של האו"ם בחרה להציג בפני בית הדין מוגבלת רק להיבטים החוקיים של בניית החומה, ובית הדין יבחן היבטים אחרים רק אם הם קשורים לשאלה שעומדת בפניו. סעיף 120: בהתייחסות להתנחלויות, בית הדין מצטט מתוך אמנת ז'בנה: "כוח כובש לא יעביר חלקים מאוכלוסייתו לתוך השטחים שאותם הוא כבש". הסעיף הזה לא מדבר רק על איסור להעביר אוכלוסייה בכוח לתוך השטחים, אלא גם אוסר נקיטת צעדים על ידי הכוח הכובש כדי לארגן או לעודד מעבר של אוכלוסייה לתוך השטחים. על כן, כפי שהוצג בפני בית הדין, מאז 1977 ישראל נקטה במדיניות של בניית התנחלויות בשטחים הפלשתיניים הכבושים בניגוד לאיסור שצוטט קודם. לכן מועצת הביטחון נקטה בעמדה שמדיניות זו אינה בעלת תקפות חוקית. בית הדין מסכם כי ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלשתיניים הכבושים (כולל מזרח ירושלים) מהוות הפרה של החוק הבינלאומי. סעיף 122: בית הדין מזכיר, בהסתמך על דוח של מזכ"ל האו"ם, שהתוואי המתוכנן ממזג בין הקו הירוק לבין החומה שטח של 16% מהגדה המערבית. כתוצאה מבניית החומה 160 אלף פלשתינים יגורו בקהילות מכותרות. סעיף 137: לסיכום, בית הדין, על פי החומר שבידיו, אינו משוכנע שהתוואי הקיים שישראל בחרה עבור החומה הכרחי לצורכי הביטחון שלה. החומה, יחד עם המשטר שנלווה אליה, מפרים זכויות של הפלשתינים שגרים בשטחים הכבושים, וההפרות הללו לא יכולות להיות מוצדקות על ידי מצב חירום בטחוני או על ידי צרכים של ביטחון לאומי או סדר ציבורי. בניית החומה יוצרת הפרה מצד ישראל של כמה מהתחייבויותיה תחת החוק ההומניטרי הבינלאומי וזכויות האדם. סעיף 141: ישראל מתמודדת עם פעולות אלימות נגד האוכלוסייה האזרחית שלה. יש לה את הזכות, ואת החובה, להגיב על מנת להגן על אזרחיה. עם זאת, על הצעדים להיות בהתאם לחוק הבינלאומי. סעיף 142: לסיכום, בית הדין מגיע למסקנה שישראל לא יכולה להסתמך על הזכות להגנה עצמית או על מצב החירום כדי למנוע את אי הצדק שבבניית החומה, כפי שהוצג בסעיפים 122 ו-137. בית הדין מוצא על כן שבניית הגדר, והמשטר הנלווה אליה, מנוגדים לחוק הבינלאומי.
|
 |
 |
 |
 |
|
|