 |
/images/archive/gallery/140/652.jpg מעבדת מחקר
צילום ארכיון: אלי דסה  |
|
|
|
|
| משהו רע קורה באוניברסיטאות בארץ. התלמידים המבריקים והמצטיינים, אלה שאמורים להיות העתיד של המחקר והפיתוח בישראל, נוטשים אחד אחרי השני. סטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים שהתייאשו מהתנאים כאן עוזבים לחו"ל, שם מחכים להם בזרועות פתוחות. חלקם מצהירים בגלוי שכבר לא יחזרו, והפרופסורים מזהירים: "אנחנו לפני משבר אדיר, הדור הזה הולך לנו לאיבוד" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אלעד וינגרד
24/7/2004 7:00 |
|
|
|
|
|
|
|
"אני אוהב את ישראל, אבל קיים סיכוי לא מבוטל שלא אשוב לכאן" - מודה יואב סיוון, סטודנט מצטיין בן 28, שיסיים בקרוב תואר שני בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. בעוד חודשיים יארוז סיוון שתי מזוודות ומחשב נייד אחד ויטוס לאוניברסיטת ויסקונסין שבארצות הברית.
בארה"ב מחכה לו מלגה של 10,000 דולר לשנה, פטור מתשלום שכר לימוד, ביטוח בריאות חינם והרבה שקט נפשי וזמן ללימודים. "הובהר לי שהדרך לקריירה אקדמית עוברת בחו"ל", הוא קובע.
"תנאי הסגל הזוטר בישראל הולכים ומידרדרים, וכל המסר שעולה מהלימודים הוא לא רציני. בארצות הברית אתה לומד נטו. משלמים לך בשביל זה, ואין תירוצים. זה לא כמו בארץ, שבסוף הסמסטר מתבטל חצי מהחומר בגלל שביתה. הרושם שלי הוא שהיום יש הרבה יותר סטודנטים שנוסעים ללמוד בחו"ל בכדי להשתלב שם
אחרי הלימודים באקדמיה או בשוק העבודה".
מצבן הכלכלי של אוניברסיטאות המחקר בארץ רע, רע מאוד. המיתון המתמשך במשק פגע גם בהן. התקציבים שהמוסדות האקדמיים מקבלים מהות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) קטנו מאוד בשל קיצוצי הממשלה, וגם פריחת המכללות פוגעת במוסדות הוותיקים. ההנהלות הנבוכות מתקשות להתמודד עם המצב החדש ומנסות לייעל ולקצץ ככל שניתן.
כל עובדי ותלמידי האוניברסיטאות סובלים מהמצב, אבל הנפגעים הבולטים הם תלמידי המחקר, סטודנטים לתואר שני ולדוקטורט, שנמנים עם הסגל הזוטר של האוניברסיטאות, ואמורים להוות את דור ההמשך של המחקר האקדמי והתעשייתי בישראל. רובם חורקים שיניים ומנסים לסיים את התואר הנוכחי. אחרים עוזבים את האקדמיה ומשתלבים בשוק העבודה. ויש את האפשרות השלישית, לברוח מכאן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בחו"ל הגישה שונה
|
|
|
 |
|
|
|
את הנטישה לטובת האוניברסיטאות בחו"ל אפשר למדוד במספרים. השגרירויות הזרות בארץ מדווחות על עלייה במספר הסטודנטים הישראלים שנקלטים במדינותיהן ללימודי תואר שני או דוקטורט. מספר הישראלים שהביעו עניין באפשרות הזו רק הולך וגובר בחודשים האחרונים.
בצרפת למדו בשנה שעברה כ-200 סטודנטים ישראלים לתואר שני ולדוקטורט, בשגרירות מעריכים שמדובר בעלייה של 15 עד 20 אחוז מאז שנת 2000. רישומי שגרירות ארצות הברית כוללים סטודנטים לכל התארים, אולם גם שם נרשמה עלייה. בשנת 2003 למדו במדינה 4,584 סטודנטים , לעומת 3,908 בשנת 2002 ו-4,140 בשנת 2001. ואלה רק חלק מהדוגמאות.
"לדעתי מדובר במגיפה", אומר נעם טל, דוקטורנט לכימיה באוניברסיטת תל אביב שמשמש גם כדובר הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר. "זו בריחת מוחות גדולה, שלא פעם מסתיימת בהגירה. מדינת ישראל, שהשקיעה את מיטב המשאבים שלה, מהחינוך היסודי ועד לסוף התואר הראשון, מאבדת את האנשים הכי טובים בגלל חוסר יכולת להתמודד עם המצב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"שנים לא קלות"
|
|
|
|
|
|
|
פרופ' איתמר רבינוביץ', נשיא אוניברסיטת תל אביב, טוען כי למרות הקיצוצים, בשנתיים האחרונות עלה מספר מלגות הדוקטורנט באוניברסיטה ב-20 אחוז . אבל גם הוא מסכים כי "האוניברסיטאות בישראל לא יכולות לתת מלגות באותו סדר גודל של אוניברסיטה אמריקנית. אלו שנים לא קלות מהבחינה הזו. אנחנו מאבדים בשנים האחרונות חלק חשוב של דור שלם וזה הדבר שהכי כואב לי בסיטואציה הזאת. אין ספק שיש גם הרבה פחות תקנים פנויים בסגל הבכיר.
"כחלק מתוכנית ההתייעלות, אוניברסיטת תל אביב החליטה להוריד את מספר חברי הסגל הבכיר שלה מ-1,300 ל-1,000. זה בהחלט מגביל את קליטת הסגל החדש, וזה דבר שקשה לקבל אותו".
רבינוביץ' מציע שתי דרכים עיקריות לשיפור המצב. הראשונה: תוכנית משולבת שתכלול את צמצום תקופת התארים המתקדמים וחיזוק מרכיב המלגות, ההוראה וההדרכה.
השנייה: העלאת שכר הלימוד לתלמידי התארים המתקדמים בתחומים המקצועיים, שבה הוא רואה תנאי להמשך קיומם של מוסדות המחקר בארץ. "לדעתי, זו היתה טעות להפוך את הסטודנטים לתארים שני ושלישי לסגל, כי מדובר בראש וברא שונה בסטודנטים שרובם נמצאים באוניברסיטאות באופן זמני", הוא אומר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"בחו"ל המוח יותר שקט"
|
|
|
|
|
|
|
בסגל הזוטר לא תולים את האכזבה שלהם רק בתנאי הקיום הדלים. לדבריהם גם היחס, ההשקעה ותנאי המחקר באוניברסיטאות בארץ רחוקים מלהיות מספקים. "בשביל לעשות תואר ברמה סבירה צריך לספק אמצעי מחקר מתקדמים, וגם כאן אנחנו נמצאים היום לפני משבר אדיר", מסכים נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג.
"אם תקציבי המחקר לא יגדלו בצורה משמעותית, התשתית תתיישן תוך שלוש-ארבע שנים ואנחנו,שנמצאים היום בטופ העולמי,נרד שתי ליגות. לעלות חזרה ייקח לנו עשרות שנים.הדבר הזה מהווה סכנה אמיתית להמשך ההתפתחות של ישראל כמדינה טכנולוגית מודרנית", אפלויג.
ויסאם דקה, בן 28, הוא דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית. התנאים שהוא מקבל שם מרשימים: שכר של 2,200 דולר לחודש וסבסוד מחצית שכר הדירה. גם כשלמד לתואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון לא היו לדקה צרות כלכליות, בעיקר מכיוון שבמקביל ללימודים עבד בחברת תוכנה.
"המחלקה בבאר שבע מצוינת ונותנת את הנשמה לסטודנטים, אבל הבעיה שם היא שתלמיד מצטיין מקבל מימון זהה לתלמיד בינוני", הוא אומר." ניסו לפתור את הבעיה על ידי מענקים לסטודנטים מצטיינים, אבל גם זה לא עובד, כי יש המון פוליטיקה. המצטיינים אוכלים אותה.
"בניו יורק אני לא עובד ולא מתרגל. בקיץ אני יכול לעבוד בחוץ ולהרוויח סכומים גבוהים. אני מאוד מרוצה. אני לא אחזור לארץ, והסיבה הראשונה היא אקדמית. מאוד קשה להתקבל לאקדמיה בישראל, אין כסף ותקנים. גם מבחינה פוליטית המוח שלי יותר שקט כאן".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"בעיה אמיתית"
|
|
|
|
|
|
|
שנה עברה מאז נשלח הדוח שחיבר הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר לגורמים בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה ובכנסת. לדברי נעם טל, עד היום לא התקבלה כל התייחסות של ממש על הנתונים הקשים שמוצגים בו. "שר המדע לא מצא זמן בשנתיים האחרונות להיפגש איתנו, ואחרי שביטל שלוש פגישות הבנו את הרמז", הוא טוען.
"השר הציע לנציגי הסגל, במספר הזדמנויות, להיפגש עם מנכ"לית המשרד על מנת לבחון ולסייע בתחומים הנופלים באחריות המשרד", נמסר מלשכתו של זנדברג, "אולם הם סירבו להיפגש עם המנכ"לית".
"ועדות המדע והחינוך מתעלמות מאיתנו, ואם כבר פעם בשנתיים מתקיים דיון בנושא, הוא משמש את חברי הכנסת לניגוח הדדי", ממשיך טל, "בות"ת לא יודעים מה קורה והפרופסורים מהסגל הבכיר דואגיםרק לעצמם.מדינת ישראל,בחלמאות טיפוסית,משקיעה הון עתק בשידול אקדמאים מחו"ל לעלות לישראל, ובדרך מאבדת את אלה שכבר נמצאים כאן".
גם פרופ' אפלויג סבור שמדובר בבעיה חמורה שדורשת פתרונות מהירים. "יש כאן בעיה אמיתית שמדינת ישראל צריכה לחשוב עליה. אנחנו נאבד את דור העתיד של האנשים הכי טובים. לא יהיה מי שיחנך את הדור הבא ברמה גבוהה ויפתח את התעשייה הישראלית, וזה יהיה הפסד אדיר".
הכתבה המלאה במוסף "סופשבוע" של מעריב
ובעיתון האלקטרוני של NRG מעריב.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
