 |
/images/archive/gallery/142/171.jpg ג'ון גוף.
צילום: אי-פי  |
|
"נסכים לדבר רק אם תתנצלו" |
|
שר החוץ הניו-זילנדי בראיון ל"מעריב": "המשבר לא
ייפתר עד שישראל תסביר, תתנצל ותחזיר לנו את הדרכונים שהשיגה בדרכים לא-חוקיות"
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אריק בכר 22/7/2004 7:55 |
|
|
|
|
 |
תנו לנו הסבר על מעללי המוסד על אדמתנו, פרסמו התנצלות פומבית ואז יהיה על מה לדבר - כך אומר שר החוץ הניו-זילנדי, פיל גוף, בראיון מיוחד למעריב. סופות הגשמים שפוקדות בימים האחרונים את מדינת האיים השלווה לא הצליחו להוריד מסדר היום את פרשת זיוף הדרכונים שבה
הורשעו שני האזרחים הישראלים אלי קרא ואוריאל קלמן. השניים, שניו-זילנד טוענת בעקשנות שהם סוכני מוסד, נידונו בשבוע שעבר לעונש מאסר ואתמול הגישו ערעורעל הרשעתם. שר החוץ הניו-זילנדי הביע פליאה על הערעור שהגישו השניים ועוד יותר מכך על הימנעות ישראל מתגובה לפרשה. "הם הרי הודו באשמה. העונש שהשניים קיבלו קל ביותר בהתחשב בדאגה הרבה בניו זילנד בנושאי ביטחון, ובמיוחד גניבת זהות", אמר השר הניו-זילנדי למעריב. הוא מסביר שעונשי מאסר עד שישה חודשים מקוצרים אוטומטית בחצי, ולאחר הזמן שבילו השניים במעצר, נותרו להם פחות מחודשיים במאסר. "ברור לנו שהפעולה הכושלת מהווה מבוכה רבה עבור ישראל, שלא רוצה להודות בפומבי שהשניים היו סוכנים מטעם הממשלה", אומר גוף. "אבל לנו יש הוכחות ברורות לעניין, וממשלת ישראל יודעת היטב שאנחנו יודעים, והיא גם יודעת איך אנחנו יודעים. לכן, המשבר הזה לא ייפתר עד שממשלת ישראל, לכל הפחות תסביר את העניין, תתנצל, ואז תחזיר לנו את כל הדרכונים הניו-זילנדיים שהושגו בדרכים בלתי-חוקיות". גוף לא מוכן לספר כיצד נודע לשירותי המודיעין של ניו-זילנד כי שני האסירים הם אנשי מוסד, אבל דיווחים בניו-זילנד מספרים על האזנות לקווי הטלפון שלהם לפני המעצר באפריל. "זה הפך לנושא של כבוד, אבל כדי לפתור את המשבר הזה, ממשלת ישראל תיאלץ למחול על כבודה ולהתנצל. אנחנו מצדנו לא נחפז בעניין, ונמתין עד להתנצלות".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
יחסים בהקפאה עמוקה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
גוף אומר שהופתע מכך שישראל נעלבה מצעדי העונשין הדיפלומטיים שנקטה ממשלתו לאחר גזר הדין, ומהביקורת הקשה שהטיחה ראש הממשלה, הלן קלארק. "מנסים להסביר לנו שפעילות הסוכנים הישראלים לא כוונה נגד ניו-זילנד. אבל היא גרמה לנו נזק עצום, מאחר שהיא פגעה במוניטין שלנו, ובשמו הטוב של הדרכון הניו-זילנדי שמתקבל בברכה ברחבי העולם. במקרה קודם, עשו שימוש בדרכונים קנדיים כאשר ניסו לחסל מישהו (חאלד משעל) בירדן. ברור שזה גורם לנו נזק". שר החוץ, שביקר בישראל ארבע פעמים במהלך הקריירה הפוליטית שלו, נעלב מרמיזות על טונים אנטי-ישראליים ואף אנטישמיים בהתייחסות ממשלתו לפרשה. "יש לי חברים טובים בישראל. פגשתי אצלכם את אולמרט, ושלום, ופרס ואת הנשיא קצב. אנחנו ביקורתיים כלפי מדיניות הממשלה בנושאים כמו תוואי גדר ההפרדה - הייתי אישית בקלקיליה וראיתי את הסבל שהיא גורמת - אבל מגוחך לדבר על אנטישמיות אצלנו". בינתיים, יחסי ישראל וניו-זילנד נותרים בהקפאה עמוקה. גוף, טכנאי קירור בדימוס, אומר שאין טעם לדבר על חימום יחסים לפני ההתנצלות הישראלית. הנשיא קצב לא יוכל לבקר בניו-זילנד כמתוכנן באוגוסט, ודיפלומטים ישראליים יזדקקו לוויזה בכניסה. "אנחנו בכוונה לא פגענו ביחסים בין העמים, והתיירים הישראלים מוזמנים להמשיך לבקר אצלנו וליהנות ממה שיש לנו להציע, ללא צורך באשרה".
גוף מזהיר שללא צעדי פיוס ישראליים פומביים, היחסים ייפגעו לתקופה ארוכה, כפי שקרה בשנות ה-80, לאחר שסוכני מודיעין צרפתיים פוצצו ספינה של ארגון איכות הסביבה "גרינפיס" באוקלנד וגרמו למותו של אחד מאנשי צוותה. "היתה אצלנו אז תחושה ציבורית קשה של מרירות כלפי צרפת, והיא נמשכה זמן רב".
גוף אינו מוכן לקבל את הנימוק שישראל נאלצת לנקוט צעדים חריגים כדי להילחם בטרור. "אנחנו מבינים בטרור - אנשינו נלחמים כעת באפגניסטן, ואנחנו ביקורתיים מאוד כלפי פעולות הטרור של ארגונים כמו חמאס. לכן קשה היה לי לשמוע שבחים מפי החמאס על צעדינו נגד ישראל. זו לא סוג התמיכה שאני מחפש".
|  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/139/032.jpg
 |
|
|
ראש ממשלת ניו-זילנד הלן קלארק
|
|
 |
![]()
|
|  | | /images/archive/gallery/105/243.jpg  | | | אחד מגיבורי הפרשה, אלי קרא | |  | ![]() |

|
|
|
|