כניסת השבת: "אסור ללמד גויה קבלה"
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי בראיון נדיר ל"מעריב" על ביקורה של מדונה ("גם לאישה יהודייה אסור ללמוד קבלה") על ההתנתקות ("חתמתי נגד") ועל הגאולה ("עדיין לא")
יום שלישי השבוע, ביתו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי בשכונת הבוכרים בירושלים. הרב יושב נינוח בראש שולחן שעליו פזורים ספרי קבלה, ערימה של חלות שהרב כדורי מברך לפני שיישלחו למשפחות נזקקות, וגם קופסת סיגריות, שהרב בגילו המופלג אינו יכול בלעדיהן.
סביבו רעייתו דורית, בנו הרב דוד כדורי, וגם אחד מנכדיו, שאינו מוכר לציבור. על פי בקשתם מתקיימת שיחה נדירה של הרב כדורי עם עיתונאי, שנמשכת עד הרגע שבו מניף הרב לפתע את ידו, ומקורביו קופאים על מקומם ומיד מבשרים: "זהו, הפגישה נגמרה, הרב לא רוצה לדבר עוד".
העילה לשיחה הבהולה: הרב כדורי מעוניין להכחיש
כשמתיישבים, הרב כדורי לא מבזבז אפילו רגע, ומגיש מכתב בחתימתו. "תקרא כאן", הוא פוקד. המכתב תוקף שני פעילים חרדים, שמרבים להתראיין כמקורביו ומכריז: "הנני להודיע כי אוסר אני עליהם לדבר בשמי או לעשות שימוש בשמי ואין להם חלק ונחלה בעמותה ואם לא יפסיקו העניינים האלה נעשה עליהם משפט". תוכן המכתב מוקרא בקול.
זה הרב אומר את הדברים האלה?
"כן".
השיחה עם הרב כדורי, בטוח בן יותר מ-100, לא פשוטה. כשצועקים הוא שומע היטב באוזן שמאל. הוא עונה בקצרה, מילותיו מעט קשות להבנה, אך נראה כי הוא בורר אותן בקפידה. הסובבים מאיצים לשאול אותו על הפרסום שמדונה "זמרת גויה שלומדת קבלה, צריכה לבוא אל הרב".
"שקר, שום אחד לא מדבר בשמי, אין לנו שום קשר איתה", אומר הרב.
הרב שמע שאמרו שזמרת בשם מדונה תבוא אליו?
"לא מכיר אותה ולא יודע אותה".
אבל היו פרסומים כאילו הרב...
הרב כדורי חותך, מניף שוב את המכתב ואומר: "שום דבר לא אמרתי, תראה מה שכתוב".
הזמרת גויה, התקרבה ליהדות, התחילה ללמוד קבלה ואמרו שהיא תבוא לרב.
"הכל שקר", מתעקש הרב כדורי.
למה בעצם הרב לא מוכן שהיא תבוא?
"זקנתי, אפילו לישיבה לא עולה. אין לי שום דבר עם אף אדם. אני יושב רק לברך אנשים", משיב הרב, שלאחרונה מרבה ללמוד בחדרו, לבד. אחר כך הוא מוסיף: "אסור ללמד גויה קבלה, אפילו לא גמרא, אפילו לא פשט", ועובר להסבר כי גם גוי גבר אסור ללמד, לא רק את תורת הסוד אלא גם תורה פשוטה. "אפילו פשט אסור ללמד גוי. גוי ילמד תורה?". ואולי כדי למנוע אי הבנות הוא מוסיף: "גם לאישה יהודייה אסור ללמוד קבלה".
למי כן מותר ללמוד קבלה?
"רק חכם, צדיק, למד תלמוד".
כשהשאלות על מדונה נמשכות, מתקצרת סבלנותו של הרב כדורי. "מעמי ארצות לא יבואו אלי", הוא אומר, כמעט נוזף.
"שום אישה לא מדברת עימי," אומר הרב, ומביט בחיוך אל רעייתו דורית, קיבוצניקית חוזרת בתשובה, שמחייכת אליו חזרה. שוב הוא מדגיש: "מבחינת ההלכה אסור, אסור ללמד תורה לגויים, אסור ללמד גויים קבלה, אפילו פשט אסור ללמד את הגויים".
אז מה בכל זאת יכולה מדונה ללמוד? מתברר שזקן המקובלים רואה את היהדות קודם כל כ"דת הלכה", ולא כמקסם רוחני שנמכר ללומדי הקבלה מבחוץ. הבסיס ללימודי יהדות נמצא, על פי הרב כדורי, דווקא בספרות ההלכה, וזהו לימוד לשם מעשה.
הרב, מי שרוצה להתקרב ליהדות, מה בכל זאת הוא צריך ללמוד?
"שולחן ערוך".
ואחרי שולחן ערוך?
"זה הכל שם, הכל כתוב בשולחן ערוך".
אז ללמוד שולחן ערוך לפני תורה, לפני תנ"ך?
"שולחן ערוך זה התורה". אחר כך הוא מסביר את חשיבות לימוד הגמרא לגברים יהודים.
שתי חידות גדולות ריחפו בשנים האחרונות סביב חצר ישיבת המקובלים "נחלת יצחק." האחת - עד כמה אנשי חצרו של הרב כדורי מסוגלים לגרום לו לעשות דברים שהוא לא מעוניין בהם, עדיין נשארה פתוחה.
נראה כי לפחות בנושא ביקורה המתוכנן של מדונה, הגדול במקובלי דורנו צפוי למאבק נגד חלק מאנשי חצרו, שיצטערו לוותר על הפרסום הבינלאומי הנרחב הכרוך בביקורה של הגדולה בנשות דורנו. בינתיים, בחצר המבולגנת והמסוכסכת, איש אינו מסוגל אפילו לאשר את הידיעה שבכלל התקבלה פנייה מן הזמרת.
השאלה השנייה, האם המקובל הישיש עדיין יודע מה מתרחש סביבו, די נפתרה בראיון הנדיר. הרב כדורי, מתברר, יודע בדיוק מה הוא רוצה וגם מה לא. על מה שלא רצה - לא ענה, שוב ושוב, כשרצה להתחמק באלגנטיות, שלף את הטיעון "זקנתי."
הרב, מבין המקובלים היום לאיזה מקובלים צריך ללכת?
"זקנתי," הוא משיב, ספק עצוב, ספק פוליטיקאי משופשף.
הרב, בדור שלנו מי מקובל אמיתי? יש היום?
הרב צוחק. "יש, אבל אני לא יודע אותם, אפילו שוכח, זקנתי."
אפשר לשאול עוד שאלות?
"כן."
קבלה מעשית מותר ללמוד?
"אסור."
ולעשות?
"עכשיו לא."
אז מה זה קמע? הרי הרב נותן קמעות, זה לא קבלה מעשית?
"לא. קמע זה שמירה בעלמא."
אומרים שהרב יודע להשתמש בקבלה מעשית.
"שום פעם לא השתמשתי, אני מברך אנשים."
הרב משביע מלאכים?
"לא, מברך, אומר: השם ישמור אותך ולא תאונה אליך רעה."
מי היה המקובל האחרון שהשתמש בקבלה מעשית וידע?
"קבלה מעשית עכשיו אסור, רק בתפילה, רק להתפלל אל השם."
מבין הספרים של הקבלה איזה ספר הכי חשוב?
"רש"ש (רבי שלום שרעבי, גדול מקובלי המזרח שחי לפני 250 שנה,( כל מה שכתב הוא אמת."
פתאום הוא חוזר למכתב, מגיש אותו פעם שנייה ושלישית. "תכתוב מה שכתוב פה", הוא מבקש, "תעתיק אותו." הסובבים שואלים אם הוא רוצה לחתום שוב על המכתב והוא עונה: "העיתונאי יכתוב, זה כבר כתוב, הוא יכתוב היום."
זו ההזדמנות לברר אם חתם הרב על ההצהרה הפוליטית שפורסמה בשמו לפני מספר חודשים נגד תוכנית ההתנתקות, או שנכונה הטענה שלא ידע על מה חתם. "כן, הביאו נייר וחתמתי נגד. אסור להוציא אותם מעזה, את היהודים."
הנוכחים מאיצים לשאול אותו על דווקא עניינים רוחניים יותר, כמו הגאולה. "ירחם השם," הוא משיב. תשובה ספק פסימית, ספק זהירה.
המצב טוב או רע עכשיו?
"עדיין."
עדיין מה?
"עדיין לא זכינו לראות נסים ופלאות."
נזכה בקרוב?
"בעזרת השם".
כמה בקרוב?
שתיקה. הרב כדורי מניף את ידו, הראיון הסתיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
