 |
/images/archive/gallery/107/704.jpg מבקר המדינה אליעזר גולדברג
צילום ארכיון  |
|
|
|
|
| דוח מבקר המדינה
חושף אי-סדר כספי
ודיווחים כפולים
באוניברסיטאות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אסף זלינגר
16/8/2004 0:10 |
|
|
|
|
|
|
|
"עודפי הכנסה פנימיים"- זהו הנוסח שבו בחר מבקר המדינה, השופט אליעזר גולדברג, לכנות את אי הסדרים הכספיים שנמצאו באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן.
במהלך השנים 2001 -2003, ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על ספרי ההכנסות של האוניברסיטאות ממחקרים במימון גורמי חוץ. מדובר במחקרים שממומנים על ידי משרדי ממשלה וקרנות מחקר שונות.
מהדוח עולה כי במהלך המחקרים נחתמים חוזים המסדירים אותם, אך אלה נותרים רחוקים מהמציאות. התרגיל הנפוץ ביותר הוא סיווג הוצאות רגילות כחלק מהמחקר, תשלומן מתוך מהתקציב השוטף והצגת קבלות למממן המחקר. העודף שנוצר מפעולות אלו
עובר לחשבונות שרשומים על שמם של החוקרים, שזוכים להכנסה נאה מהצד. המשמעות: שני גורמים שונים קיבלו אותן חשבוניות ומימנו אותן פעמיים.
תרגיל נוסף מתבסס על תנאי העסקה של עוזרי מחקר ולבורנטים. האוניברסיטאות מנצלות פרצה לפיה הן זכאיות למימון עבור עובדים שאינם מועסקים במשרה מלאה. במקום למלא אחר התנאי, משמש המימון לכיסוי משכורותיהם של עובדים קיימים, וכך מגיעות "המשכורות" לידי החוקרים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
סטודנטים ישראלים. צילום ארכיון: קוקו
|
|
|
 |
|
 |
|
מימון כפול
|
|
|
 |
|
|
|
מהדוח עולה כי באוניברסיטה העברית שולם שכרם של 27 עוזרי הוראה מתקציב המחקר בסכום של 637 אלף שקל. באחד המקרים אף דיווחה האוניברסיטה לשתי קרנות על העסקתה של עובדת אחת. התוצאה: מימון כפול של כ-70 אלף שקל מכל מקור.
בחוזים שנבדקו בתל אביב וירושלים נמצאו דיווחים על עובדות שהועסקו במשרת 100%-70% אחוז, אף שהן הועסקו במשרה מלאה. התשלום העודף הועבר לחשבונות החוקרים בניכוי 10%.
דוח המבקר מגלה כי האוניברסיטאות מנצלות את המימון העודף למספר מטרות, בהן החזר הוצאות רכב, שיפוצים במשרד החוקר, קורס לניהול עסקי ומימון שכר עובד שכבר פרש לגמלאות.
לטענת האוניברסיטאות, העברת התקציבים לחשבונות החוקרים מעודדת אותם ליזום "מחקרים ראשוניים" ומאפשרת להם לממן מחקרים בתקופה שבה אין להם מקורות מימון אחרים. הן הגדירו זאת "תהליך חיוני לחוקר ולמחקר המדעי".
באוניברסיטת תל-אביב הגדילו לעשות והשיבו למבקר: "הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה מכירה בשיטת עודפי המחקר הנהוגה באוניברסיטאות זה שנים רבות". מכון ויצמן טען: "תקנות הוועדה לתכנון מחייבות ליצור 'עודפי מחקרים'". בוועדה לתכנון ותקצוב דוחים את הפרשנות המקלה של החוק, ומבקר המדינה ממתין להבהרה של המחלוקת.
המרוויחים הגדולים הם, כמובן, החוקרים: באוניברסיטה העברית נותרו עודפים בסך של למעלה מ-110 מיליון שקל, שהתחלקו בין 61 חוקרים. אלה קיבלו, כל אחד, בין חצי מיליון לשני מילון שקלים וחצי. בתל אביב הגיעו לחשבונות החוקרים כ-114 מיליון שקל, שיצרו בחשבונותיהם יתרות זכות של עד מיליון ושלוש מאות אלף. במכון ויצמן הגיע הסכום הכולל ל-67 מיליון שקל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יישמו ההמלצות בתוך חודשים
|
|
|
|
|
|
|
לסיכום קבע המבקר: "הדרך שבה נוהגות האוניברסיטאות שנבדקו אינה תקינה, מכיוון שהדיווחים
למממנים אינם ברמת השקיפות הנדרשת. הן אמנם מבקשות את מלוא המימון בגין המחקרים, אך הן לא מיידעות את המממנים שהן מימנו חלק מההוצאות מהתקציב הרגיל.
התוצאה היא שאוניברסיטאות וחוקרים קיבלו כספים שלא היו זכאים להם על פי כללי המממנים או החוזים שנחתמו עמם. אל לו לעקרון החופש האקדמי והמחקר המדעי לשמש הצדקה לסטייה מכללי חשבונאות מקובלים וגילוי נאות".
המבקר יוצא גם נגד הקרן הלאומית למדע לביקורת על שלא דרשה את כל הפרטים מהמוסדות להשכלה גבוהה: "הקרן לא נהגה לבדוק באמצעות רואי חשבון את הניהול הכספי של המחקרים באוניברסיטאות".
בתגובה ציינו בקרן כי אין זה מתפקידם לבדוק אם גוף אחד הגיש בקשות זהות למימון גם מגוף אחר".
בעקבות דוח הביקורת החליטה הועדה לתכנון ולתקצוב להקים ועדה לגיבוש נהלים וכללים אחידים
ולקידום השינויים שעליהם המליץ מבקר המדינה. האוניברסיטאות שנבדקו הודיעו אף הן כי כל ההמלצות שעליהן הצביע המבקר מקובלות עליהן והן יפעלו ליישמן תוך מספר חודשים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
