 |
/images/archive/gallery/156/571.jpg אנשי ימ''ר תל-אביב.
צילום: ברקאי וולפסון  |
|
|
|
|
| סיירת המטכ"ל של המשטרה במרחב תל-אביב
עסוקה מזה שנתיים במאבקים פנימיים. העבריינים
חומקים לה מבין האצבעות ורוזנשטיין עדיין מחייך |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמרי אסנהיים
21/8/2004 8:49 |
|
|
|
|
|
|
|
ביום ראשון שעבר, בדיוק שנה אחרי הפיצוץ שהרעיד את הפסז' המחבר בין בניינים 34 ו-36 ברחוב יצחק שדה בתל אביב, עלו בני משפחתה של שרה בן-אדירי לקברה. שבוע קודם הופק לזכרה ערב מרשים בגני תקווה. ריקי גל ריגשה, אופיר פינס נאם. לא רק הוא. במהלך הטקס ביקשה אחייניתה של בן-אדירי לומר כמה מילים. "משטרה צעצוע", הטיחה בשוטרים שישבו בקהל.
שנה קודם לכן מצאו כוחות ההצלה שהוזעקו לפסז' את בן-אדירי שוכבת בין שברי זכוכית, גוססת מפגיעות רסיסים והדף. זמן קצר לאחר מכן נפטרה. המטען שריסק את גופה פגע בה כשיצאה להפסקה במהלך העבודה. לפי הערכות המשטרה, הוא יועד ליעקב אמסלם, יענקל' ה בפי חבריו העבריינים.
ספק אם אמסלם ציין את יום השנה לרצח. ב-28 שנותיו הצליח לאגור לא מעט אויבים. שנתיים לפני נסיון ההתנקשות בחייו כבר סומן. ממצאי דנ"א שנאספו בזירת הרצח של אבי אברהם, גובה בשוק האפור, הובילו אל יענקל'ה. ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב (הימ"ר) הוציאו צו מעצר נגדו, אבל זה היה מאוחר מדי. אמסלם הספיק להימלט מהארץ. לימים שב בזהות בדויה, נעצר שוב, ושוחרר למעצר בית בערבות.
בינואר השנה, שבועיים לפני דיון מכריע במשפט הרצח בו הואשם, שוב עשה יענקל'ה צחוק מכולם וברח למקסיקו. זמן קצר
אחר כך נעצר בונצואלה עם שני חברים ישראלים, פלוס 20 קילו קוקאין בתא המטען של הרכב. "הוא מתכונן במרץ למשפט, ונמצא במצב רוח טוב", מדווח מהשטח עו"ד ציון אמיר, שביקר את מרשו בכלא המרוחק כ-40 דקות מקרקאס, "הוא מאמין שייצא זכאי".
וכך, בעוד מערכת הצדק בונצואלה נערכת להביא את יענק' לה לדין, לימ"ר ולפרקליטות נותר רק לצפות מרחוק ולנסות להבין כיצד חמק מבין ציפורניהן הלא מושחזות עבריין שהואשם ברצח, שאם רק היו מצליחים להשאיר אותו בארץ, ניתן היה אולי ללכוד את רוצחיה של בן-אדירי.
"איבדתי תקווה שיפענחו את הרצח", מודה עמית חנין, בתה של בן-אדירי. "כשאתה מתעסק עם ליצנים אתה מבין שאין תקווה. ארבעה חודשים אחרי הרצח של אמא נהרגו עוד שלושה אזרחים ביהודה הלוי. גם שם אמרו שזו חצייה של קווים אדומים. הם לא מתמודדים, הם לא חזקים, הם מצחיקים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
דצמבר השחור
|
|
|
 |
|
|
|
היו ימים בהם איש לא העלה על הדעת לקרוא להם מצחיקים. פעם, אנשי הפשע והרשע נתקפו פרכוסים לא רצוניים רק למשמע השם. מדורניקים. אנשי "הצפונית". ממפקדת הימ"ר בדיזנגוף יצאו התוכניות המוצלחות להפלת טייקוני פשע כמו גד "שץ" פלום, הרצל אביטן, שמעיה אנג'ל, האופנובנק, כנופיות רמת עמידר ופרדס כץ, האחים אלפרון, האנס הסדרתי בני סלע, מצית בתי הבושת יריב ברוכים והאחים טורק שהורשעו בשבעה מקרי רצח. ימ"ר תל אביב קיבלה כבוד מהשטח, משוכני הביבים. הימים האלה, לבושת השוטרים ולאימת האזרחים, הופכים במהירות מדאיגה לזיכרון רחוק.
המקרה של אמסלם הוא רק דוגמה אחת לאופן בו מתנהלת היחידה המרכזית. בשנה וחצי האחרונות סופגת היחידה מפלה אחרי השפלה. חקירות שנפתחות בקול תרועה נמוגות ללא הרשעה במקרה הרע, או בהישג מינורי ביחס להצהרות הראשוניות, במקרה הטוב. עבריינים שנמצאים על הכוונת מצליחים לחמוק פעם אחר פעם מהרשעה, וחקירות שונות נותרות לא פתורות גם אחרי זמן ממושך.
צריך להודות, מעולם לא נדרשה הימ"ר להתמודד עם אתגרים קשים כל כך. מול היחידה, שמורכבת מטובי הקצינים והשוטרים של משטרת ישראל, ניצבים עבריינים נועזים מאי פעם, עשירים יותר מתמיד. הימ"ר נאלצת להתמודד תחת עומס פעילות עצום וחוסר הולך ומחריף בתקציבים.
מפקד ימ"ר תל אביב, ניצב משנה דני אבימאיר, חושב שלמרות הקשיים ולמרות האופן שבו מצטיירים הדברים בתקשורת, אנשיו פועלים במקצועיות וביסודיות. על פרשת רצח בן-אדירי הוא אומר: "החקירה לא הביאה בשלב זה לאיסוף ראיות נגד חשודים, והיא ממשיכה". אבימאיר קיבל את הפיקוד על ימ"ר תל אביב בסוף 2003. אם הכל היה מסתדר לפי התוכניות, הקדנציה שלו היתה מתחילה בסיפתח מרשים. במקום זאת זכה החודש הראשון שלו בתפקיד לכינוי "דצמבר השחור".
בתחילת אותו חודש עצרה היחידה המרכזית את זאב רוזנשטיין. שם נרדף: היעד המודיעיני מספר 1. הרוצח השכיר דוד אטיאס, שחתם על הסכם עד מדינה עם חוקרי היחידה המרכזית של מרחב חוף, זימר. הוא סיפר לחוקרים בפרטי פרטים כיצד רוזנשטיין הזמין אצלו לכאורה רציחות של יריביו בעולם התחתון. לשוטרי מרחב חוף היתה אג'נדה משלהם. אותם עניינה בעיקר סדרת הרציחות הבלתי מפוענחת באזור חיפה והצפון. המידע שמסר אטיאס אודות רוזנשטיין, יעד של התל אביבים, נבלע בחומר הראיות.
העדות שמסר אטיאס התגלגלה לעיתונות. במרחב חוף טענו שפנו לכל היחידות המרכזיות הרלוונטיות והודיעו על החומר המעניין שמספק אטיאס. בימ"ר תל אביב, לדברי הצפוניים, התעוררו מאוחר מדי, ובמקום להטיח את עדותו של אטיאס בפניו ההמומות של רוזנשטיין, קראו את העדות ביחד איתו בעיתונים. ברקע ההאשמות בין שתי היחידות המרכזיות עמד אז הקרב על המפכ"לות בין מפקד מחוז הצפון יעקב בורובסקי, לבין סדבון, מפקד מחוז תל אביב. את שניהם עקף לבסוף משה קראדי. השורה התחתונה במאבק המיותר: לרוזנשטיין ולפרקליטיו היתה הזדמנות ללמוד מראש על תוכן העדויות של אטיאס, ולהתכונן בהתאם.
רוזנשטיין ישב 10 ימים במעצר. לאחר חקירה ממושכת הציגו חוקרי הימ"ר ראיות חדשות, אלה שללו את האפשרות שרוזנשטיין ואטיאס נפגשו בפארק הירקון ביום עליו העיד אטיאס. אחרי עימות, אטיאס הודה שייתכן שטעה בתאריך ובפרטים אחרים. מאז הוא ממשיך לטעון כי חוקרי תל אביב הכשילו אותו. במשטרת מרחב חוף נעלבו מהתל אביבים שהטילו דופי במקצועיותם, ודאגו להדליף תוצאות בדיקת פוליגרף שעבר אטיאס, שהראו כי הרוצח השכיר לא שיקר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מחיר מלחמת הקזינו
|
|
|
|
|
|
|
ימ"ר תל אביב אמונה על תיקי הפשע החמים ביותר במדינה. רוזנשטיין הוא היעד הידוע ביותר לשמצה של היחידה, אבל לא היחיד. גם בתי ההימורים, בתי הזונות, רצח השופט עדי אזר, פרשת גונן שגב, ושאר ההתרחשויות באזור הדמדומים של מחוז תל אביב נמצאות באחריותה.
היחידה, שזכתה לכינוי "הצפונית" על שום מיקומה בצפון תל אביב, נתפשת כ"סיירת מטכ"ל של המשטרה". למעשה, היא היורשת החוקית של הבולשת הבריטית. בימיה הראשונים של המדינה התפתח היקף הפשיעה לממדים שחייבו מהפכה.
הבולדוזר שהובא להתמודד עם הבעיה היה ניצב עמוס בן-גוריון (הבן של), שהתמנה למפקד מחוז תל אביב. הוא ועוזרו שלום ירקוני גיבשו תוכנית שעיקרה צמצום יחידות החקירה המרחביות ליחידה מחוזית אחת שתעסוק במודיעין, חקירות, בילוש ועיקוב. היעד העיקרי יהיה לא רק גילוי פושעים והעמדתם לדין, החליט בן-גוריון, אלא מניעת פשיעה באמצעים מודיעיניים מתוחכמים. ביוני 59' מונה ירקוני למפקדה הראשון של היחידה שנקראה אז "המדור המרכזי".
כיום משרתים יותר מ-300 שוטרים בימ"ר, רבע מהם קצינים. היחידה מורכבת מארבעה מפלגים: מודיעין, בילוש, תשאול וסמים. בתקופת כהונתו של אסף חפץ כמפכ"ל המשטרה, בעקבות הצלחת היחידה, הוחלט להקים יחידות תואמות במחוזות נוספים. ימ"ר תל אביב נותרה הבכירה ביוקרה וביכולת.
באמצע שנות התשעים מצאה עצמה הימ"ר עומדת בפתחו של אתגר חדש: בתי ההימורים בתל אביב. המטרה בין השנים 95' ל-98' היתה סילוק הז'יטונים מהרחובות. אפרים "קרמשניט" ארליך מונה לראש מחלק מוסר כדי לטפל בבעייה. הוא עמד במשימה.
"אף בן זונה לא פתח אז קזינו בתל אביב", נזכר קצין לשעבר ביחידה, "היו מורא, שליטה ונחישות". אלא שבשנים האחרונות, עד להכרזת המשטרה על מלחמה כוללת בפשע המאורגן, הוזנח הטיפול בבתי ההימורים. אזור ענק להימורים, לאס וגאס בגרסה מקומית, הוקם במתחם שונצינו בתל אביב. במקביל הזרימה פקידת בנק בשם אתי אלון כספים לאחיה המהמר עופר מקסימוב, שריפד בהימוריו בארץ ובחו"ל את חשבונות הבנק של עברייני ישראל בעשרות מיליוני דולרים. טורבינות הפשע הסתובבו במהירויות חסרות היגיון.
המלחמה הלא נחושה בבתי הקזינו גבתה בסופו של דבר מחיר כבד מהימ"ר. מפקד היחידה, נצ"מ מנחם פרנק, נאלץ לעזוב, לתדהמת אנשיו. המהלומה ניחתה באפריל 2003. פרסומים בעתונות חשפו כי היחידה לחקירות שוטרים (מח"ש) מנהלת חקירה נגד המפקד פרנק, בחשד שהורה שלא לפשוט על בתי קזינו מסוימים בתל אביב ובבת ים, שבהם לפי החשד היה מעורב חברו, סגן מפקד היחידה לשעבר פייבל לבון. פרנק, שהכחיש את הדברים, התפטר שבועיים לאחר הפרסום.
המפקד הפורש, שגדל ביחידה, נחשב לקצין שנוי במחלוקת. חיית שטח עם יכולת מוכחת שגם שונאיו מכירים בה, שמצד שני לוקה לעתים בצנטרליזם מוגזם וסובל מחשש מתמיד מתקיעת סכין בגבו. כשהתפוצצה הפרשה נרמז בעיתונות כי בסביבת פרנק סימנו את רב פקד שוקי בללי, ראש מחלק המוסר לשעבר, שלא קודם, כאחד המעורבים בהגשת התלונות למח"ש. בללי הכחיש בתוקף.
פרנק ואנשיו האשימו אדם נוסף בעשיית יד להפלתו: ראש מפלג המודיעין דאז גדי אשד. אותו אשד מונה אחרי פרישתו של פרנק לממלא מקומו. היחידה תססה, האנשים התחלקו למחנות, תומכי פרנק מול מתנגדיו. אשד הפך לממלא מקום תחת מחאה, ובנוסף לכל פעל ללא סגן. "ישנם שם הרבה זרמים חמים וקרים בין החדרים", אומר עורך דין פלילי בכיר שבא במגע תכוף עם קציני היחידה, "כמה שהם נראים חברים כלפי חוץ, קיימת ביניהם קנאה ותחרות סמויה".
דודי חבקוק, קצין לשעבר ביחידה, טוען כי הסיבה למאבקי הכוחות היא הפירמידה הצרה לקידום. חבקוק: "ברגע שהגעת לדרגת פקד ואתה יודע לאיפה פניך מועדות, תמשיך קדימה, אל תישאר בימ"ר, כי להיות רפ"ק ביחידה זה קשה מאוד. אתה יכול בקלות לקפוא על מקומך. היום כל אחד חושב מה יהיה עם הדרגה שלו. פעם זה לא היה ככה. פעם שוטר היה מכסה על חבר".
"בזמנו התנהלה חקירה שלא הביאה לתוצאות ולא היה לנו משהו חד או עכשווי שיכולנו להניח שיהיה ניסיון חוזר. אם היה עולה דבר כזה, היתה ננקטת פעילות. לגבי אבוטבול, האבטחה היא פונקציה של הערכת מצב שנעשית מעת לעת. אם הערכת המצב לא מגדירה את הסיכון כמצב שמחייב שמירה, לא מוצבת שמירה". אחרי הראיון בערוץ 2 התנכלתם לו? "לא התנכלנו לו לפני ולא אחרי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
העד הננטש
|
|
|
|
|
|
|
בחינה אקראית של פורום הרכילות של היחידה באתר האינטרנט "חבר'ה" מלמדת כי לצד המאבק המתמיד בפשיעה, שוטרי הימ"ר עסוקים גם במלחמות הפנימיות. "היחידה על הפנים. בלי מפקד, בלי סגן, עם נחשים בצמרת. הבילוש לא תופס כלום, הסמים בקושי פוגעים, המודיעין חושך, בתשאול הביאו תחמן לקקן. מה יהיה?", כתב אנונימי במאי 2003.
"כולם רק מדברים ונותנים עצות", כתב אנונימי אחר בדצמבר, "אבל רק אנחנו ביחד נצליח לתת לעבריינים בראש. בואו לא נסמוך על אף אחד. אם נתאחד כולנו יחדיו ללא ריבים ומאבקי כוחות ויוקרה למיניהם, נצליח לפצח את הפשיעה האלימה. יש לנו מספיק שכל ויכולת. אז קדימה לעבודה!".
"ביחידה המרכזית, כמו בכל מקום עבודה, יש קבוצות ויש מתחים בין גורם כזה או אחר", מגיב אבימאיר לדברים. "אני לא חושב שהיתה פגיעה במוטיבציה. היחידה המשיכה לעבוד בצורה יפה. אין ספק שיש תחושה של אי נוחות, כי למרות שפרנק סיים כבר לפני יותר משנה, עד היום אנחנו לא יודעים מה תוצאותיה של החקירה שהתנהלה. זה מפריע לי באופן אישי כי היום זה הוא ומחר יכולה להיפתח נגדי חקירה ותקופה ארוכה אף אחד לא יבוא ויגיד אם זה נכון או לא".
את סנקר הם אמנם פספסו, אבל אנשי ימ"ר תל אביב כן הצליחו לגייס עד מדינה אחר, גדי אבוטבול. במהלך ספטמבר, כשהבין כי הוא צפוי לעונש מאסר ממושך בעקבות חקירה סמויה שהתנהלה על ידי הימ"ר, הסכים אבוטבול להעיד נגד חברו אייבי אברג'ל וכמה חשודים אחרים. על גבי עשרות עמודי עדות תיאר אבוטבול כיצד אברג'ל עומד מאחורי הנסיונות לחסל את רוזנשטיין ואהרון אבו-חמרה, שותפו לעסקים. בנוסף, הוא סיפק פרטים על פועלו של אברג'ל כמי שעומד בראש רשת ייבוא של סמים.
אלא שגם כאן הסתיימו ההכרזות על פענוח נסיונות לרצוח את רוזנשטיין בהרשעות מינוריות יחסית. "תוך כדי עדותו של אבוטבול התברר שהעד די בעייתי", מסביר אביגדור פלדמן, עורך דינו של אברג'ל, את הפער בין הכותרות לתוצאות. "לגבי אברג'ל ירדו ההאשמות מניסיון לרצח לקשירת קשר לביצוע פשע. גם השמות אבו חמרה ורוזנשטיין נמחקו מכתב האישום. חיברו לזה עוד תיק סמים אחד, והעונש הסתכם בארבע שנים וחצי. הם הבינו מההתחלה שאדון אבוטבול לא יכול להחזיק תיק אמיתי. הוא היה עד מאוד הפכפך ששיקר בכמה שלבים של המשפט".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חוקר מעולה, לא קילר
|
|
|
|
|
|
|
לא רק תוצאות החקירה של פרנק מתמהמהות באופן תמוה, גם מינוי מפקד חדש לאחת היחידות החשובות של המשטרה חיכה יותר משבעה חודשים. הסיבה: מאבק גנרלים על המועמד המתאים. אהרונישקי, נחשב תומך נלהב של פרנק ובסתר לבו ציפה לסיום חיובי ומהיר של החקירה ולשובו של המפקד הפורש. כשהתברר שזה לא יקרה, תמך במינויו של יורם הלוי, מפקד היחידה המרכזית של מחוז ירושלים. סדבון לעומתו הביע תמיכה בראש אגף החקירות של המחוז, דני אבימאיר. הפושעים שפשפו ידיים בהנאה נוכח חוסר ההחלטיות. לבסוף סירב הלוי בנימוס להצעה. אחד מקציני היחידה התרשם שהלוי בחר שלא להיכנס ל"מאורת הנחשים בימ"ר תל אביב".
"עיכוב מינויים לא פוגע ביחידות", אומר בתגובה אהרונישקי. "כל יחידת משטרה היא מבוססת ובעלת שדרה פיקודית. זה נכון לא רק לגבי ימ"ר תל אביב".
אבל הימ"ר פעלה חודשים ללא מפקד קבוע.
"מה זה ללא מפקד? היה שם ממלא מקום, והיו מפקדים שעשו את העבודה. המבחן כרגע הוא לא אם יש מפקד או אין מפקד. הוא בשדרה, בבסיס, בתשתיות".
אבימאיר, שמונה לבסוף, נחשב לאדם דיסקרטי שבניגוד לקודמו סולד מתקשורת, נוח לבריות, איש חקירות מעולה, אבל לא קילר. "מפקד ימ"ר צריך להיות בן זונה. אסרטיבי. דני מכיר את הימ"ר, אבל הוא בנאדם עדין", אומר קצין משטרה א'. "בימ"ר תל אביב אתה צריך לנשוך. אם לא, ינשכו אותך. אבימאיר לא נושך", אומר קצין ב', וקצין ג' מוסיף: "יכול להיות שעצם זה שאבימאיר הוא בחור טוב נוח לכמה פיגורות ביחידה. אבל בימ"ר צריך מפקד כריזמטי עם ראשי מפלגים כריזמטים".
"אני לא מתכוון להתייחס לדברים שקשורים אלי", אומר אבימאיר בתגובה לביקורת עליו. "לא אני אעיד על יכולותי או תפקודי. מה שכן, זה שאני לא בן זונה, זה בטוח, תרתי משמע". לפני כחודשיים עוד חשב אבימאיר שיוכל להציג קבלות יוקרתיות לדרגים מעליו. בתחילת יוני הודיעה הימ"ר שלכדה את האחראים לשני אירועים מרכזיים: האחד ה"הפיגוע הפלילי" ברחוב יהודה הלוי. השני, נסיון החיסול של רוזנשטיין שנה קודם. המידע המפליל הגיע בעקבות מעצרו של ישי ונונו, קבלן שיפוצים ללא עבר פלילי, שקטנועו ההרוס נמצא סמוך לזירת האירוע ביהודה הלוי. במאי החל גל המעצרים.
20 יום אחרי הפרסום הפומפוזי שוחררו כל החשודים. בפרקליטות החליטו, להימנע מהגשת כתבי אישום. מקורות בפרקליטות אומרים שרק נס היה מביא להרשעה על סמך הראיות שהציגו חוקרי הימ"ר. אבימאיר טוען שהמשטרה דווקא לא התפארה בפיצוח באופן רשמי, אלא שכותרות העיתונים היו תוצאה של שיחות לא רשמיות עם חוקרי היחידה. כתב ותיק לענייני משטרה מאשר את הדברים, לפחות לגבי מקרה זה. אבימאיר: "בסופו של דבר מי שיוצא פלצן זו משטרת ישראל שלא הצליחה, למרות שהיתה פה הצהרה".
למה החבר' ה שלך כל כך להוטים לדבר?
"אל תשאל אותי. אנשים לפעמים רואים רווח אישי שיכול להתבטא בפרסום עיתונאי של שמם". לכידת החוליה מבלארוס נחשבת להישג המרשים ביותר של הימ"ר בתקופה האחרונה. במהלכו, באופן מעורר התפעלות, עצרו ארבעה אזרחים בלארוסים שהואשמו מאוחר יותר בנסיון רציחתם של האחים אלפרון ושל עזרא גבריאלי, אביה של חברת הכנסת הצעירה. ההישג היה מרשים, אבל עדיין, מי שנתפסו היו המבצעים, דרג השטח. הדגים השמנים נותרו חופשיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הזדמנות פז שפוספסה
|
|
|
|
|
|
|
עכשיו מתברר כי לימ"ר היתה הזדמנות פז להשלים את תפירת התיקים בפרשת ה בלארוסים ולפענח עוד כמה מקרים על הדרך, אבל ההזדמנות פוספסה. אחד העצורים בפרשה היה ירון סנקר, עבריין שנשפט לתשע שנים על עבירת שוד, והצליח לברוח מהכלא אחרי כשבע שנים. באותו זמן הציע את שירותיו כרוצח שכיר לאחים אוחנינה. לפני כשמונה חודשים ניסה סנקר לברוח לחו"ל, אך נתפס.
לימ"ר תל אביב הגיע מידע שסנקר היה מעורב בנסיון הרצח של העבריין שמעון זריהן, בערב יום העצמאות 2003. הוחלט להאזין לשיחותיו מכלא שאטה. המען לרבות מהשיחות היה צ'רלי שטרית, מי שהואשם מאוחר יותר בהפעלת החוליה הבלארוסית. במהלך חודש מרס הועבר סנקר ממאסרו למעצר בימ"ר תל אביב לצורך מתן עדות בתיק ה בלארוסים. ב-8 באפריל הוגש כתב אישום נגד חברי החוליה וסנקר חזר למאסר. ימים ספורים אחר כך נעצר שוב על ידי בלשי היחידה המרכזית של מחוז מרכז.
כעבור כחודש נדהמו בלשי ימ"ר תל אביב לגלות שסנקר משמש עד תביעה נגד האחים אוחנינה בימ"ר מרכז. בעדות מפורטת שמסר במשטרה תיאר כיצד נשלח על ידי האחים לחסל את אויביהם בצמרת הפשע. בין היתר חשף ללא תמורה מהמדינה (בניגוד לעד מדינה, עד תביעה אינו מתוגמל עבור עדותו) כיצד נשלח לחסל את יעקב אלפרון, יצחק אברג'ל, גולן אביטן, שמעון זריהן, שלום דומרני, כיצד חוסלה בטעות הנערה שקד שלחוב מאשקלון, וכיצד חיסל בעצמו את חיים שאבי ותומר שבת בהוד השרון. בימ"ר מרכז חגגו על ההישג הגדול במסיבת עיתונאים ובראיונות חגיגיים לתקשורת. בתל אביב אכלו את הלב.
התמונה היתה יכולה להיראות אחרת. לידי "סופשבוע" הגיע מסמך המלמד כי סנקר ביקש לזמר על שולחיו כבר כשהיה עצור בימ"ר תל אביב. במזכר אותו ייעד לראש מפלג תשאול ביחידה, תיאר החוקר יעקב גוב ב-18 במרס את פגישתו עם סנקר. מתוך המזכר: "במהלך השיחה עימו סנקר הציע עצמו לשמש כעד מדינה בחמישה מקרים, כשהוא לא מוכן לפרט אילו מקרים. הוא מסר כי על חלק מהמקרים אנו יודעים ועל חלק לא. . . הוא מסר כי הוא מסוגל להביא בהקשר לכך את הראש, כאשר הוא מסמן עם היד על הראש צורה של כיפה (רפי אוחנינה - ע.א). שאלתי אותו אם יש לו אפשרות להגיע אל מי שנמצא מעל אותו אחד והוא השיב בחיוב. . . קבעתי עם ירון כי אחרי שאשוחח עם הפרקליטות אחזור לשוחח עימו".
הכמיהה של סנקר לדבר בימ"ר תל אביב לא הבשילה משום מה. ייתכן שאם לא היה נעצר על ידי חוקרי ימ"ר מרכז, היה ממשיך לשבת בכלא שאטה ולנצור בלבו את הפתרונות למעשי הר - צח. כיום ממשיכים חוקרי ימ"ר תל אביב לחקור את סנקר, במסגרת פרשת החוליה מבלארוס. הם עושים זאת, למרבה ההשפלה, במשרדי ימ"ר מרכז.
ומה עם הבלארוסים? הם עצורים עד תום ההליכים וממתינים להמשך משפטם בנובמבר. אחת מעורכות דינם, רויטל סוויד, טוענת שהדרך להרשעתם עוד רחוקה. "לאחר שקיבלנו את חומר הראיות אנחנו סבורים שמדובר בתיק רעוע שאינו מבוסס על תשתית ראייתית".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
העד הננטש
|
|
|
|
|
|
|
את סנקר הם אמנם פספסו, אבל אנשי ימ"ר תל אביב כן הצליחו לגייס עד מדינה אחר, גדי אבוטבול. במהלך ספטמבר, כשהבין כי הוא צפוי לעונש מאסר ממושך בעקבות חקירה סמויה שהתנהלה על ידי הימ"ר, הסכים אבוטבול להעיד נגד חברו אייבי אברג'ל וכמה חשודים אחרים. על גבי עשרות עמודי עדות תיאר אבוטבול כיצד אברג' ל עומד מאחורי הנסיונות לחסל את רוזנשטיין ואהרון אבו-חמרה, שותפו לעסקים. בנוסף, הוא סיפק פרטים על פועלו של אברג' ל כמי שעומד בראש רשת ייבוא של סמים.
אלא שגם כאן הסתיימו ההכרזות על פענוח נסיונות לרצוח את רוזנשטיין בהרשעות מינוריות יחסית. "תוך כדי עדותו של אבוטבול התברר שהעד די בעייתי", מסביר אביגדור פלדמן, עורך דינו של אברג' ל, את הפער בין הכותרות לתוצאות. "לגבי אברג'ל ירדו ההאשמות מניסיון לרצח לקשירת קשר לביצוע פשע. גם השמות אבו חמרה ורוזנשטיין נמחקו מכתב האישום. חיברו לזה עוד תיק סמים אחד, והעונש הסתכם בארבע שנים וחצי. הם הבינו מההתחלה שאדון אבוטבול לא יכול להחזיק תיק אמיתי. הוא היה עד מאוד הפכפך ששיקר בכמה שלבים של המשפט".
אם כך, משפטית הסיכויים להרשיע די אפסיים.
"לא מדויק. אפשר. אחת המחלות העיקריות של ימ"ר תל אביב היא החיפוש הבלתי נלאה אחר עדי מדינה, למרות שעד אחרי עד הביאו למפלה של תיקים. צריך יותר לחקור, לבלוש, להאזין. למשל בתיק הזה רק בדיעבד התברר להם שקיימות שיחות טלפון שאפשר היה אולי להשתמש בהן, אבל בזמן אמת הם לא היו מודעים למשמעות הדברים".
"כתבי האישום הוגשו בהתאם לראיות שנאספו", אומר אבימאיר בתגובה, "עבירת נסיון רצח מחייבת הוכחת פעולה אקטיבית לקראת העבירה. אם פעולה כזו לא בוצעה, צריך להסתפק בקשירת קשר לביצוע פשע. אני חושב שאם מישהו יספור עם כמה עדי מדינה נחתם הסכם הוא יגלה שלא מדובר במספרים אסטרונומיים. מצד שני, כשמדובר בעבירות חמורות אני חושב שזה פתרון לא מגונה".
על הדרך בה לדבריו נהגו בו חוקרי הימ"ר אחרי שסיים את עדותו,סיפר אבוטבול בראיון לחדשות ערוץ 2 כשהוא מטושטש פנים ומפוחד. אמר שזרקו אותו לכלבים, שברגע שגמר להעיד משכו את האבטחה. מקורב לאבוטבול מספר כי בעקבות שידור הכתבה הרעו אנשי הימ"ר את יחסם לעד המדינה. בין השאר סירבו, לטענתו, ללוותו לשדה התעופה לקראת טיסה לחו"ל.
אבוטבול התראיין זמן קצר אחרי שניסים ימין חוסל, ביוני האחרון. ימין היה עד מדינה של ימ"ר תל אביב בפרשת מלחמת הכנופיות פרדס כץ ורמת עמידר. הוא נרצח לעיני ילדיו בביתו שבחולון. כבר לפני שלוש שנים הוטמנה פצצה בכרית הראש של מושב הנהג במכוניתו. קצין בכיר לשעבר בימ"ר תל אביב חושף כי לא מזמן הגיעו מידעים חדשים ליחידה על תוכניות לרצוח את ימין." עשו שם סיורים,אבל אחרי פרק זמן מסוים, ירדו מזה ושכחו".
"לגבי עדי המדינה נעשית כל העת הערכת מצב שעל פיה נבנה סל האבטחה", אומר אבימאיר, "צריך לזכור שבישראל היום אין תוכנית להגנת עדים. נשמח מאוד אם יהיה בהקדם איזשהו פרויקט כזה".
"לא היו ראיות של ממש. היה משהו נסיבתי. החשודים היו שם, רוזנשטיין היה שם, הימ"ר עשה אחד ועוד אחד, אבל זה טוב לחקירה ולא למשפט. אם הם היו מחזיקים את האינפורמציה הזו, מונעים כמובן כל דבר שעלול היה להתפתח שם, ממשיכים הלאה בחקירה ומנסים להתחקות אחרי האנשים והקשר ביניהם ייתכן שהיו הישגים גדולים יותר. לגמור מהר לחקור ולרוץ לספר לחבר' ה, לא שירת את החקירה. הביאו פרי לא בשל לפרקליטות ולכן היא הסתפקה בעסקאות טיעון קלות מאוד יחסית".
על הרצון העז של חוקרי היחידה להשיג ראיות בפרשת "שביעיית המחסלים" ניתן ללמוד מסיפור זיופם של פרוטוקולי בית המשפט. בפברואר 2003 זייפו חוקרי הימ"ר פרוטוקולים של ארבעה שופטים מבתי המשפט בנצרת ובתל אביב, ללא ידיעת השופטים, כדי לספק למדובבים סיפורי כיסוי למעצרם. לרוע המזל, שופט שפרוטוקול מזויף נחתם בשמו, שובץ לדון בכתב האישום של הנאשמים שנגדם הופעלו המדובבים. השופט, גלעד נויטל, קבע כי מדובר ב"חציית קו אדום".
עו"ד תמי אולמן, ששמה שורבב לפרוטוקולים, הגישה תביעה אזרחית נגד הימ"ר. "נדהמתי", היא מספרת, "זה הקפיץ אותי עד השמים וחזרה". כשביקשה אולמן לברר אם הזיופים נעשו באישור הפרקליטות כתבה לה פרקליטת מחוז תל אביב רות דוד: "לשם הבהרת העובדות אני מבקשת לציין כי לא נתבקשתי ולא אישרתי במסגרת חקירה זו שימוש בפרוטוקול כזה. צר לי על עוגמת הנפש שניכר כי נגרמה לך". "זכיתי בתביעה והם התנצלו", אומרת אולמן. "שילמדו לעבוד עם שכל, לא עם תרגילים מלוכלכים".
מה לגבי מידעים שהגיעו בדבר הרצון לרצוח את ימין?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לגמור ולרוץ לספר
|
|
|
|
|
|
|
תיק אייבי אברג'ל, שנבנה על סמך עדותו של אבוטבול, לא היה היחיד בו התגלו פערים בין ציפיות חוקרי הימ"ר להרשעות בית המשפט בפועל ולעונשים שבאו בעקבותיהן. בראשון באוקטובר 2002 נעצרו שבעה חשודים על ידי היחידה הסמויה של הימ"ר, בחשד שניסו לחסל את זאב רוזנשטיין בשני אתרים: התחנה המרכזית הישנה וסמוך למלון הילטון. הישג היחידה המרשים היה במניעת חיסול היעד. אלפי מילים נשפכו בתקשורת על המעצרים. עסקאות הטיעון שנסגרו בספטמבר האחרון נראו גם הפעם חיוורות ביחס לרמת הציפיות שנבנתה על ידי המשטרה.
"בתיק היו בעיות ראייתיות קשות ביותר", מסביר עו"ד שרון נהרי שייצג חמישה מהחשודים. "הימ"ר היתה מאוד מתוסכלת מהתיק ומהתוצאות העונשיות. שמו של רוזנשטיין ירד מכתב האישום, והעבירה הפכה להיות קשירת קשר לעוון. כבר כשלקחנו את התיק ידענו שאפילו אם היה מדובר בנטל ראייתי של תביעה אזרחית רגילה, גם אז הם לא יכולים היו להוכיח את מה שרצו. זו היתה מין תאוריה דמיונית של המשטרה". "גם התיק הזה היה בנוי טלאי על טלאי", מחזק את הדברים עו"ד פלדמן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הזדמנות ליוקרה
|
|
|
|
|
|
|
למרות שלעתים נדמה כך, רוזנשטיין הוא לא כאב הראש היחיד שמטריד את הימ"ר. ביולי 2002 נפרץ חדר הכספות בבנק דיסקונט ביהודה הלוי ו-455 כספות אישיות טופלו. התלונות הסתכמו בלמעלה מעשרה מיליון דולר במזומן. עד היום אין קצה חוט בפרשה. "זו עוד אחת מהעבירות שמגיעות לאיזשהו מבוי סתום", מסביר אבימאיר. "התיק חי ונושם פה אצלנו. בוודאי שלא באותה מידת השקעה של הימים הראשונים, אבל ודאי שמעת לעת, אם כתוצאה מיוזמה שלנו או ממידע מודיעיני שמתקבל, זה מטופל שוב במלוא האנרגיה".
לפני כחמישה שבועות הוטלה על הימ"ר משימה חדשה, עם פרופיל תקשורתי גבוה, כזו שתוכל להחזיר ליחידה מעט יוקרה. השופט עדי אזר נרצח על ידי מתנקש. חרושת השמועות סביב הפרשה גאתה וחוקרי הימ"ר נדרשו לפצח את התעלומה בזריזות.
בליל הרצח הגיע לזירה ברמת השרון המפכ"ל היוצא אהרונישקי והודיע לחוקרים כי הוא מאשר לתת עדיפות לחקירת רצח השופט, על פני חקירות נסיונות ההתנקשות ברוזנשטיין. הקצינים שידעו כי בשתי החקירות הללו אין חדש, גיחכו לעצמם. בימ"ר יודעים שמבחינתם פענוח רצח אזר מהווה נקודת מבחן, אלא שככל שעובר הזמן סיכויי ההצלחה קטנים. במקביל, הימ"ר נדרשת להתמודד עם אתגרים חדשים. מתחת לאפה של המשטרה, גואה מחדש הפשע ברחובות יפו, ומבצע הסמים של ימ"ר מרכז בלוד מאיים לדחוק את הסוחרים לתחום השיפוט של ימ"ר תל אביב.
בסוף החודש יתבצע במחוז תל אביב טקס חילופי מפקדים. יוסי סדבון יפרוש מהמשטרה, ובמקומו ימונה מי שנחשב לתקווה הצעירה, דוד צור ("צורי"). מצורי , לשעבר מפקד הימ"מ, יחידה שעובדת פעמים רבות בצמוד לשוטרי הימ"ר, מצפים לטלטל את הצפונית.
לפני שבועיים ישב אחד העבריינים הבכירים מאזור המרכז במסעדה תל אביבית, ביחד עם שומרי ראשו. לפתע נכנסו פנימה מספר בלשים ולקחו את המאבטחים לחקירה, באמצע הסעודה. העבריין הקשוח נותר לבדו, כשרק הסכו"ם בידו. אחרי מספר שניות התעשת, ונמלט למכוניתו.
יכול להיות שהסיפור הזה מסמן התחלה חדשה. צורי, ביחד עם אבימאיר, יצטרך לבדוק את השיטה החדשה להתשת הפושעים ולחפש דרכים נוספות כדי להחזיר את הכבוד האבוד של המדור. לטובת כולנו. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
