 |
/images/archive/gallery/145/410.jpg פיר המנהרה ברצועת עזה.
צילום: היו גורדון, דובר צה''ל  |
|
|
|
איך מפצחים את איום המנהרות בעזה?
|
|
| המנהרות התת-קרקעיות הפכו לבעיה אסטרטגית
עליונה. בצה"ל מנסים הכל, מגלאי תנועה ועד הצפה.
מערכת הביטחון תשלם כמעט כל סכום לפורץ הדרך |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמיר רפפורט
21/8/2004 8:23 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני כחצי שנה יצא תת-אלוף שמואל זכאי לחופשה פרטית במזרח הרחוק. בחופשה, שנערכה שבועות ספורים לפני שנכנס לתפקידו כמפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ביקר זכאי גם בעיר קוצ'י שבווייטנאם. האטרקציה התיירותית העיקרית שם היא מערכת המנהרות המסועפת שחפרו לוחמי הווייטקונג במהלך המלחמה נגד האמריקנים.
זכאי סייר במנהרות ובמחילות, מערכת מדהימה שאפשרה לווייטקונג לנוע, לפעול, להסתתר, להיערך - הכל מתחת לקרקע. גם כאשר הג'ונגל למעלה נראה לחיילים האמריקנים שליו, והשטח נקי מכוחות אויב, רחשה מתחת לקרקע פעילות 24 שעות ביממה. כשהשתחל זכאי במנהרות הווייטקונג, הוא ידע כבר על בעיית המנהרות שצה"ל מתמודד עימה ברפיח, אבל לא העריך שהאיום התת-קרקעי יגרום לצה"ל "כל כך הרבה כאב ראש", כפי שהוא אמר השבוע לשר הביטחון שאול מופז, במהלך ביקור ברצועה.
המנהרות הפכו בחודשים
האחרונים לאחת משתי הבעיות המבצעיות העיקריות שצה"ל מתמודד עימן בלחימה עם הפלשתינים ברצועה, לצד רקטות הקסאם שממשיכות לנחות בדרום בשגרה כואבת. גורמים במערכת הביטחון מגלים כי מאות מומחים שוברים את הראש בימים אלה בניסיון להגיע לפריצת דרך טכנולוגית שתאפשר את איתור המנהרות והשמדתן. אבל בינתיים, הם נאלצים להודות, לצה"ל אין פתרון יעיל לבעיה החמורה.
איך מפצחים את איום המנהרות? תת-אלוף דני גולד, ראש המחקר והפיתוח (מו"פ) בצה"ל, חרש לשם כך באחרונה את המפעלים הביטחוניים ברחבי הארץ, הסביר את הצרכים, חיפש מענה. משם המשיך גם לאוניברסיטאות, שבהן שוחח עם מומחים בתחומים שונים. בפיו של גולד היתה בקשה אחידה: למצוא פתרון למנהרות - ובדחיפות. כסף איננו בעיה, הסביר גולד לבני שיחו, צה"ל יהיה מוכן לשלם (כמעט) כל סכום כדי להתגבר על האויב שמתחת לאדמה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חפרפרות מסביב לשעון
|
|
|
 |
|
|
|
בעיית המנהרות איננה חדשה. כבר שנים ארוכות מתמודד הצבא עם המנהרות להברחת נשק ברצועה, והתנסה במנהרות תופת שהתפוצצו מתחת למוצבים טרמית וחרדון באותה גזרה. ואולם, מה שהפך את בעיית המנהרות ללוהטת ואת הניסיונות למצוא דרכי התמודדות טכנולוגיות לאובססיה, היה פיצוץ מנהרת התופת מתחת למוצב אורחן בכניסה לגוש קטיף לפני כחודש וחצי.
הפיגוע המחיש כי המנהרות אינן רק "צינור החמצן" לנשק - וכי הן לא נחפרות רק באזור ציר פילדלפי, המפריד בין הרצועה למצרים, אלא מדובר באיום אסטרטגי ממש על הכוחות בכל רחבי רצועת עזה. אילו הפלשתינים היו ממקמים את חומרי הנפץ במשקל טונה בנקודה שונה רק במקצת מהמיקום המקורי מתחת למוצב אורחן, היו עלולים להיהרג עשרות מבין 60 החיילים ששהו במוצב, ולא חייל אחד כפי שקרה בפועל.
יתרה מכך, מטרידות במיוחד ידיעות מודיעיניות שמצביעות כי החפירה מתחת לאורחן לא היתה חד-פעמית. על פי המידע העדכני, הפלשתינים העבירו את עיקר הלחימה שלהם בתקופה האחרונה אל מתחת לפני הקרקע ורבים משמשים ממש עכשיו כ"חפרפרות", שעסוקות בחפירות במקומות שונים ברחבי רצועת עזה וכמעט בכל שעות היממה.
אבל גם בכך לא מסתכם האיום. מעל לכל מרחף במערכת הביטחון החשש הכבד שלפיו אם לא יימצא פתרון, ירדפו המנהרות את צה"ל גם אחרי ההתנתקות מרצועת עזה. על פי התרחיש הזה ינצלו הפלשתינים את היציאה משטחם כדי לחפור עשרות מנהרות מתחת לגדר המערכת שמקיפה את רצועת עזה, וכך יחדירו מחבלים ומטעני תופת אל תוך תחומי הקו הירוק. הצלחת אסטרטגיית המנהרות ברצועת עזה עלולה גם להביא לחיקויים ביהודה ושומרון, מתחת לגדר ההפרדה של מרחב התפר, ואפילו בגבול הצפון, על ידי החיזבאללה.
במסגרת הניסיונות להתמודד עם המנהרות, היה בצה"ל גם מי ששלף השבוע חוברת שנכתבה לפני כשנתיים וכבר בה נקבע במפורש כי "הלחימה התת-קרקעית עלולה ליצור אתגרים משמעותיים ביותר לכוחותינו". על החוברת, ששוכבת במאות משרדים צבאיים אך כפי הנראה לא זכתה לתשומת הלב הראויה, חתום אלוף-משנה שאול שי המשמש כראש מחלקת היסטוריה של הצבא, ולא בכדי. שי העריך כבר אז כי במוקדם או במאוחר המנהרות יהפכו לבעיה המרכזית של צה"ל, וזאת דווקא על סמך הניסיון ההיסטורי.
ראש מחלקת ההיסטוריה נדרש בחוברת ללקח האמריקני: המעצמה שסיימה את מלחמת העולם השנייה בהטלת שתי פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי, לא הצליחה למצוא פתרון לאתגר המנהרות שהציבו לה לוחמי הווייטקונג בדרום וייטנאם. בשנות השישים הקימו האמריקנים את "עכברושי המנהרות", יחידות מיוחדות שמטרתן היתה להילחם בתופעה שהסבה להם אבדות קשות ביותר. הם גם הטיסו לווייטנאם מאות מומחים שניסו פתרונות טכנולוגיים מכל סוג, כולל "חיישנים" ביולוגיים שהופעלו על ידי בעלי חיים. שיטה אחרת היתה להביורים ותרכובות של גז וחומרי נפץ שתוכננו כדי להשמיד מנהרות. אבל שפע הרעיונות היצירתיים לא פתרו באמת את הבעיה. הדרך היעילה היחידה שנמצאה, בסופו של דבר, היתה הפצצה כבדה של השטח החשוד ממפציצי בי-52, פתרון שאיננו ישים לשטחים צפופי אוכלוסייה.
דוגמאות נוספות ליעילות המנהרות בלוחמת גרילה הן השימוש שעשו לוחמי המוג'הידין נגד הסובייטים באפגניסטן בשנות השבעים והשמונים, והלוחמים הצ' צ' נים שהסבו אבדות כבדות ביותר בעשור האחרון לכוחות רוסיים שפלשו לעיר הבירה שלהם, גרוזני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצעה מעבר לים
|
|
|
|
|
|
|
בביקור ביום שלישי סיפר תת-אלוף זכאי כי בעקבות פניית מחלקת המחקר והפיתוח של צה"ל ושל מינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות (מפא"ת) במשרד הביטחון לממציאים שיפתחו אמצעי טכנולוגי לגילוי מנהרות, הוא מקבל פניות רבות.
גורם בכיר אחר שעסוק בנושא באופן אינטנסיבי מספר כי בעקבות הפניות, שחלקן מגיעות ישירות גם לאלוף פיקוד הדרום, דן הראל, שקיים שורה ארוכה של פגישות עם ממציאים בתקופה האחרונה, כבר נבחנו שורה של מכשירים. מדובר בעיקר במכשירים המכונים ג'י-פי-אר והם למעשה מעין מכ"מים שמוחדרים אל מעבה האדמה.
ההצעות הטכנולוגיות נבחנות על ידי צה"ל בתנאי אמת, במקומות שבהם יש חשדות אמיתיים למנהרות, או באתר ניסויים מיוחד שהוקם. אבל למרבה האכזבה, עד כה התברר שהם אינם מתאימים למשימה הצבאית, בעיקר בגלל בעיות תוכנה.
הצעה מעניינת אחרת התקבלה מעבר לים. לפני כשבועיים ערכו בני משפחה יהודית מארצות-הברית ביקור שעליו דווח בעיתונות. בני המשפחה הציעו לצה"ל מכשיר המשמש לחפירות ארכיאולוגיות - אבל גם הוא נמצא בלתי מתאים בעליל, והניסוי נכשל כבר בתוך יום. בהיעדר פתרון טכנולוגי יעיל לגילוי מדויק של מנהרות, לפחות בשלב זה, נערכים בצה"ל ניסיונות להמציא דרכים להשמיד מנהרות גם בלי לדעת היכן הן בדיוק. בקרוב יחל באתר הניסויים ניסוי נוסף, כהמשך לסדרה של ניסויים קודמים, של השמדת מנהרות באמצעות הצפה במים. השיטה הזו כבר מעוררת התנגדות של המשרד לאיכות הסביבה בשל החשש מזיהום מי תהום.
במקביל נמשכים במרץ ניסיונות לשפר חומרי נפץ, שכבר נמצאים בידי צה"ל, היוצרים גלי הדף תת-קרקעיים הגורמים לקריסה של חלק מן המנהרות, לפחות באופן זמני.
על פי ההערכות, בשעה שצה"ל משקיע מאמץ קדחתני לפתור את בעיית המנהרות, ממשיכים הפלשתינים בעצם ימים אלה בחפירת מנהרות, מטר אחרי מטר. בחפירות עסוקים בכל רחבי הרצועה חופרים מקצועיים שפיתחו את המיומנות שלהם בעיקר באזור רפיח.
החפירה מתבצעת ב"קבלנות". עבור כל קילומטר חפירה אמור הגורם המזמין - החמאס אם מדובר במנהרת תופת, או גורמים פליליים כשמדובר במנהרה למטרות הברחה - לשלם כ-30 אלף דולר. צה"ל תפס בעבר מספר פלשתינים שעסקו בחפירות, וסימני המאמץ ניכרו היטב על כפות ידיהם שתוארו "כמו סנפירים". זאת , למרות שעיקר העבודה נעשית בכלל באמצעות הרגליים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יחידת המנהרות מוגדלת
|
|
|
|
|
|
|
על פי המידע המצטבר, החופרים נוהגים לרדת אל מעבה האדמה לאחר שלא שתו מים במשך שעות ארוכות, כדי שלא יזיעו, שכן הזיעה עלולה לגרום לקריסת המנהרה תוך כדי העבודה. החפירה מתבצעת בדרך כלל באמצעות מכשיר מכני ולא חשמלי - כדי שלא לייצר רעש.
מכשיר החפירה מתבסס על שרשרת, דומה לזו שיש בכל זוג אופניים מצוי, המסובבת כפיות "שמגרדות" את החול. בזמן הפעלת המכונה שוכב החופר בדרך כלל על הגב ומסובב את הדוושות. העובדה שהחפירה מתבצעת באמצעות שרירי הרגליים, שהם מהשרירים החזקים ביותר בגוף, מאפשרת "אורך נשימה" של שעות עד שהחופר צריך לקום.
עד לפני שנים אחדות גילה צה"ל מנהרות בקלות יחסית, בעיקר בזכות תצפיות שחשפו סימני חול שהצטבר בסמוך לפתחי מנהרות. הפלשתינים הבינו זאת וכיום הם דואגים להעלים את החול לחלוטין. בחפירה מתחת לאורחן, למשל, התגלה בדיעבד ובתום סריקות ממושכות הפתח שממנו החלה החפירה - במרחק של לא פחות מ-450 מטר מהמוצב, בתוך העיר חאן יונס.
אגב, המנהרה שהתגלתה מתחת לאורחן רק אחרי הפיצוץ - למרות התרעה מודיעינית שהיתה על החפירה במשך תקופה ארוכה - היא לא מנהרת התופת האחרונה שנחשפה. לפני כשבועיים גילו חיילים פתח מנהרה שהחלה להיחפר משכונת שיח' עג'לין בצפון רצועת עזה לכיוון מוצב נצרים הסמוך מתוך כוונה לבצע פיצוץ בנסיבות דומות. בביקור של מופז השבוע אמר תת-אלוף זכאי כי פעילות אוגדת עזה נגד המנהרות אכן מתבססת על מרכיב המודיעין ועל "רגל מבצעית": יש הנחיה לכוחות מסביב ולכל המוצבים לבצע סריקות יזומות לאיתור סימנים שיכולים להעיד על חפירה, כמו פתחי אוורור בקרקע. צה"ל גם מבצע חפירות מסביב למוצבים שיש לגביהם התרעות במטרה לחפש את המנהרות. בסיור בין המוצבים ברצועה אכן ניתן היה להבחין בחפירות צה"ליות כאלה.
במקביל, צה"ל כבר נערך להגדיל את מספר החיילים שעוסקים באופן אינטנסיבי ובלעדי בגילוי מנהרות. יחידת המנהרות המיוחדת של אוגדת עזה, שמפקדה לשעבר סרן אביב חקאני ז"ל נהרג בפיגוע הנגמ"ש בציר פילדלפי במאי השנה, תגדל והיא מסופחת בימים אלה ליחידה המבצעית המובחרת של חיל ההנדסה שמכונה יהלו"ם. לפני מותו סיפר חקאני על תוכנית להקים ברצועה פלוגה ייעודית, שכל עיסוקה יהיה בתחום איתור מנהרות והריסתן.
"אנחנו מאוד מוטרדים מבעיית המנהרות ", מודה גורם ביטחוני בכיר לקראת דיון מיוחד בנושא אצל שר הביטחון. "אם לא נמצא את הדרך לגלות מנהרות עד לביצוע ההתנתקות, יהיה קשה מאוד לסגת ולחכות שהפלשתינים פשוט יחדרו לשטחנו דרך המנהרות שיחפרו", אומר הגורם הביטחוני, "כל עוד אין פתרון, גם ההשקעה העצומה בגדר ההפרדה במרחב התפר עלולה לרדת לטמיון. למשל, אם תיחפר מנהרה בין בית בבקה אל-שרקיה בצד הפלשתיני לבית בבקה אל-גרביה בצד הישראלי, ואנשים יעברו דרכה, לא יהיה הרבה טעם בכל הפטרולים שהכוחות יעשו לאורך הגדר אך מעל לפני הקרקע".
גורם בכיר אחר אומר כי הוא סבור שכדי להתמודד עם הבעיה, את עיקר יהבו צה"ל צריך לשים על שיפור המודיעין שיביא לגילוי המנהרות. "מודיעין זה לא רק אמצעי תצפית שנועדו למצוא חפירות", הוא אומר, "מודיעין זה בראש ובראשונה מידע מהשטח. אחרי הכל, חפירה של מנהרה מייצרת רעשים באזורים שבהם היא מתבצעת. צריך למצוא מבין הפלשתינים את האנשים שידווחו לנו על כך".
מי שמפקפק בהסתמכות כמעט מוחלטת על מודיעין הוא תת-אלוף (מיל') צביקה פוגל, שעסק רבות בנושא המנהרות כאשר שימש כראש מטה פיקוד הדרום. "זה נכון שניסיון העבר מלמד אותנו שלפחות ב-75 אחוז מהמקרים שבהם התגלו מנהרות, הבסיס לגילוי היה מודיעיני", אומר פוגל, "אבל גם אם זה לא הכי נעים להודות בכך, אז האמת היא שגם כאשר כבר יש מודיעין עדיין צריך הרבה מזל. בדרך כלל המודיעין יכול להצביע על מיקום של מנהרה פחות או יותר, אבל כדי למצוא אותה בדיוק צריך גם את המזל הזה. חוץ מזה אי אפשר לסמוך במאה אחוז על מודיעין. תמיד יש הפתעות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעיה שניתן לפתור
|
|
|
|
|
|
|
האם יש סיכוי שהפתרון לבעיה בכל זאת יגיע מהזירה הטכנולוגית? גורם צבאי בכיר טוען כי למרות הכישלון האמריקני המהדהד בווייטנאם, הוא דווקא אופטימי. "צריך לקחת בחשבון שהטכנולוגיה השתפרה מאוד מאז שנות השישים", הוא אומר.
גם תא"ל (מיל') צביקה פוקס, לשעבר קצין בכיר במפקדת זרוע היבשה בצה"ל וכיום הממונה על התכנון האסטרטגי בתעשייה הצבאית (תע"ש) מאמין שהפתרון האמיתי אכן יבוא מהטכנולוגיה. "ברור שפתרון דמיוני כמו מזל"ט שיעשה צילום רנטגן לקרקע ויגלה את המנהרות, לא יהיה קיים בתקופה הקרובה ולכן הפתרון צריך להתבסס על חיישנים מסוגים שונים, שיוחדרו פנימה. אנחנו בתע"ש כבר עובדים על כמה רעיונות ונראה לי שמדובר בבעיה שבהחלט ניתן לפתור אותה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
