 |
/images/archive/gallery/155/031.jpg בדיקות במחסום טרקומיה.
פלאש 90  |
|
|
| 'יש לאפשר מרקם חיים אנושי' |
|
| NRG מעריב מביא לכם את עיקרי ההמלצות שגיבשה ועדת הבדיקה למהפכה של ממש במחסומים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
NRG מעריב
24/8/2004 1:11 |
|
|
|
|
|
|
|
אלו עיקרי ההמלצות שגיבשה ועדת בדיקה מיוחדת, בראשות תת-אלוף (מיל') ברוך שפיגל, למהפכה של ממש במחסומים.
1. כללי
א. רקע
1. במרחב איו"ש פועלות נקודות ביקורת (מחסומי סגר,מחסומי כתר,מחסומי פתע) ושערים לאורך גדר מרחב התפר.
2. מטרת נקודות הביקורת (המחסומים) : סיכול פח"ע,מניעת מעבר לשאינם מורשים ומתן מעבר לאוכלוסייה הרשאית לעבור.
3. הפעילות במחסומים מהווה חלק מרכזי בהוויה המבצעית וב"מרקם החיים" בכללותו שבהם צה"ל וכוחות הביטחון האחרים עוסקים.
4. אופי הפעילות במחסומים ובשערים הינו ייחודי. מחד גיסא הוא כולל
איום על חיי החיילים, ומאידך גיסא, המגע עם האוכלוסייה יוצר תופעות של פגיעה בכבוד האדם, התנהגות לא הולמת ושחיקה גדולה.
5. בתוך כך, התווספה הפעילות לאורך גדר ההפרדה ובשערים לאורכה. הפעילות ב"מרחב התפר" נהפכה למשימה קבועה ושוטפת המחייבת מענה מבצעי – אזרחי משולב והולם.
6. הקמת הגדר על שעריה ונקודות הביקורת מחייבת היערכות מיטבית תוך שמירה על איזון בין
הצורך הביטחוני והמענה ל"מרקם החיים" של האוכלוסייה.
ב. הנחות יסוד
1. המחסום/נקודות הביקורת והשערים בהווה ובעתיד הנראה לעין מהווים נקודות מפגש וחיכוך מרכזיות בין צה"ל לאוכלוסייה הפלשתינת.
2. יש להפריד את האוכלוסייה מגורמי הטרור. לצד המלחמה בטרור יש לאפשר קיום "מרקם החיים" מכובד ואנושי ככל שניתן.
3. יש להמשיך ולקיים מדיניות ביטחונית – אזרחית מאוזנת ומשולבת שתיתן מענה בטחוני נדרש
לצד התנהלות ראויה של חיי האוכלוסייה באזור.
ג. מטרת הבדיקה
גיבוש המלצות הנוגעות בהתנהלות המחסומים / השערים (הנבדקים) בנקודות תורפה, "צווארי בקבוק" וליקויים אחרים וזאת ע"מ לשפר ולייעל את הטיפול האוכלוסייה הנזקקת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
שחיקה באמינות ובדימוי צה"ל
|
|
|
 |
|
|
|
2. עיקרי הבעיות
א. המשך הטמעת "כללי ברזל", עקרונות ל"שפה משותפת" פקודות ונהלים מערכתיים ואחודים באשר להתנהלות המחסומים.
ב. חוסר בהירות, פרשנות וחוסר אחידות בנוהלי התנועה והמעבר.
ג. בעיות התנהגות, משמעת, אתיקה ומוסר. חוסר במענה להפקת לקחים, לתחקור מהיר, אכיפה וענישה בזמן.
ד. חוסר במתן מענה ממוסד בתחום ההכשרה, האימונים, האל"ל, החניכה והביקורת.
ה. שחיקת חיילים ומפקדים.
ו. חוסר בכוח אדם הנדרש למתן מענה מקצועי הולם (בעיקר בשעות העומס).
ז. העדר תשתית פיזית, ארגונית וטכנולוגית מספקת הפוגעת ביעילות ובתפקוד השוטף למעבר אוכלוסייה ורכב.
ח. חוסר באמצעי בידוק זיהוי וגילוי.
ט. העדר אחידות, רציפות פעולה, זמנים מוגדרים ונהלים סדורים בשערי הגדר.
י. שחיקה באמינות ובדימוי צה"ל מצד הקהילה הבינלאומית והגורמים הזרים הפועלים במרחב.
למותר לציין כי פיקוד המרכז, מתפ"ש והמנא"ז מטפלים ומפיקים לקחים בנושא נקודות הביקורת/ המחסומים ושערי הגדר באופן שוטף ומתמשך.
3. עיקרי ההמלצות בחתכים השונים
א. פקודות ונהלים (טווח הזמן המיידי/קצר)
1. תיק אב מחייב (ע"ב פק"ל המחסומים הפיקודי) המאגד בתוכו את פקודות הקבע למחסומים, כ"א
ואמצעים מחייבים, תשתית בסיסית נדרשת, תקשורת, הוראות התנהגות מחייבות, כיבוד ההיתרים בתוקף ומתן אפשרויות מעבר לאוכלוסייה עפ"י מדרגיות המצב המבצעי (בשלבי עדכון).
2. קיבוע נהלי הטיפול באוכלוסייה פלשתינית חסינת הסגר ובגורמים הזרים. (ראה נספח 7).
3. מגבלות גורפות בתנועה יוגבלו ל"זמן המבצעי" ההכרחי בלבד ולתא שטח מוגדר.
4. תיק מחסום מחייב בכל מחסום. (ראה נספח 5). (בשלבי עדכון).
5. שילוט "שפה משותפת" מקובע ואחיד.
6. הצבת גורם מנא"ז בכל מחסום כסמכות מקצועית. (בטיפול עפ"י סדר קדימויות).
7. קיבוע נוהלי מעבר/אי מעבר מוגדרים למחסומי הכתר בכפוף למתאם המבצעי המתחייב תוך פתיחת
"צווארי בקבוק" בהדרגה. (ראה נספח 7).
8. "ספר ביקורות מחסום" כאוגדן מחייב הכולל בתוכו את נוהלי הדיווח, הפקת הלקחים והביקורות
למיניהן כעזר מחייב (צמצום מרווח שיקול הדעת המקומי). מעורבות המפקדים הינה גורם מרכזי להטמעת משימת המחסום על מרכיביו הביטחוניים והאזרחיים, כחלק מביצוע המשימה הצבאית בכללותה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אמנת מחסומים
|
|
|
|
|
|
|
ב. התנהגות , משמעת , אתיקה ומוסר
1. קיבוע קודי התנהגות מחייבים וברורים כלפי האוכלוסייה הפלשתינית והזרה. (בטיפול).
2. נוהלי פנייה ו"סימנים מוסכמים" לאנשים ולרכב.
3. הכרות וכיבוד התיעוד הרלוונטי.
4. טיפול בחריגים ובבעיות חריגות על ידי בעלי הסמכות בלבד ובמעגל הזמן במיידי (מפקד/גורם מנהא"ז).
5. הקפדה יתרה על האיסורים כגון : החרמת תיעוד מפתחות, עצירת רכב לפרקי זמן ארוכים וכד'.
6. הקפדה יתרה בדבר איסור הכאות, שימוש בכוח שלא לצורך, ענישה והשפלה.
7. תיעוד וצילום (מצלמות) כאמצעי להפקת לקחים לענישה, להרתעה ולהסברה.
8. קיום תחקירים, הפקת לקחים,וענישה במעגלי פיקוד קצרים, מהירים ויעילים תוך הקפדה יתרה על יישומם בשטח.
9. קיבוע "אמנה משותפת" החתומה על ידי המח"ט ומפקד המת"ק המגדירה את קודי ההתנהגות והפעילות במחסום, וכחלק בלתי נפרד מביצוע המשימה. (נספח 5).
10. קביעת מדדים מבצעיים/אזרחיים משולבים והצלחת משימת המחסום. (נספח 5).
ג. הכשרה , חניכה , ביקורת והסברה
1. יש להמשיך ולפתח תורה אחידה ומחייבת שעל פיה תתבצע הכשרת המסגרות והבודדים בכל הרמות הנדרשות בנושא "הפעילות במחסום".
2. נושא המחסום ילמד כפרק מחייב בקורסים השונים, באימוני היחידות באל"ל ובהכנה לתע"מ ביחידות הסדירות וביחידות המילואים. (עפ"י תכנית קונקרטית).
3. מומלץ להכשיר מפקדי מחסומים תוך מתן סימול מקצועי מוסמך לתפקידם (מפקד מחסום, מחסומאי).
4. יש להכשיר סגל מוגדר ומקצועי להדרכה ולליווי מקצועי בשטח.
5. יש לגבש ערכת הדרכה מקצועית כאמצעי עזר מחייב.
6. יש לוודא הימצאות פנקס כיס למפקד ולחייל במחסום כפק"ל מחייב (ע"ב הקיים).
7. מומלץ להקים צוות בקרה מקצועי/פיקודי ייעודי שיעסוק בתחום זה ובהטמעתו במערכת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משימה מבצעית לכל דבר
|
|
|
|
|
|
|
ד. שחיקה
1. הטיפול והחיכוך עם האוכלוסייה במצבי מתח וסכנת חיים יוצרים "מקדמי שחיקה" גבוהים המלווים בתחושת השפלה וכעס מצד החיילים.
2. יש "לרווח" את עומסי העבודה תוך מתן מענה לכוח-אדם מתאים ול-3 משמרות עבודה בעיקר בשעות העומס. (בשלב זה נערכים לשתי משמרות עבודה).
3. טיפוח "גאוות יחידה" כולל סימנים חיצוניים, לבוש וכד' ליחידות הקבועות העוסקות במחסומים/ נקודות ביקורת.
4. הקצאת ימי רענון, השתלמויות ופסקי זמן הכרחיים ליחידות המחסומים/נקודות ביקורת.
5. מומלץ לקבוע מדיניות חופשות לחיילי המחסומים, בדומה ליחידות אחרות בצה"ל הנמצאות במקדמי שחיקה גבוהים (כגון תצפיתנים, סמב"צים).
ה. כוח אדם
1. במחסומים הקבועים "הגדולים" מומלץ להציב מפקדים בדרגות רס"ן/נגד בכיר.
2. בכל מחסום יש להציב גורם מנא"ז דובר ערבית ועליו להיות מזוהה בלבוש ובאמצעי זיהוי מתאימים ככתובת ברורה.
3. מומלץ לתקנן (בזמן הקצר האפשרי) 20 קצינים/נגדים לתקן קבע ראשוני לטיפול מקצועי שיהוו את גורמי המנהל המקצועיים במקום ולאורך זמן. (אנשי המילואים שגויסו לתגבור מחסומים/נקודות הביקורת בשלבי מיצוי אחרונים לשנת עבודה זו).
4. בתקופת ביניים (ובטווח הקצר המיידי) יש להמשיך ולשלב קציני תאום וקישור, מנא"ז וקצינים/ נגדים מפרוייקט המתנדבים לתגבור המחסומים, תוך הכשרתם והכוונתם לעבודה מול האוכלוסייה והגורמים הזרים (רצוי לגייסם לתעסוקה בת 21 יום כולל אימון מתאים).
5. יש למסד שילוב שלושת יחידות הממשל הפיקודיות בעדיפות בפעילויות הקשורות למרקם החיים כולל בנקודות הביקורת/מחסומים ובשערים למיניהם. הערה: במדרגת "השדרוג" הראשונה: 7 מחסומים (300, רמה, ואדי א-נאר ועוד 4 מחסומי הכתר סביב שכם) – מומלץ לתקנן 17 תקני קבע ראשוני.
6. הפעילות במחסום/שער הינה משימה מבצעית לכל דבר הכוללת בתוכה מרכיבים אזרחיים רבים ויש להתמקצע בתחום זה כנדרש. כ"א מקצועי ומיומן הוא תנאי לשדרוג הטיפול במחסומים.
7. מומלץ לבחון הקמת מסגרת מעברים מקצועית ומערכתית בעלת "עץ מבנה" המאפשר מתן מענה
מערכתי בטיפול בסוגיה זו.
8. מסגרת זו (ברמת הפיקוד המרחבי/מנא"ז) תעסוק באיזון המרכיב הביטחוני והאזרחי תוך מתן
מענה למכלול הצרכים והפעילויות בשטח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"קו חם מיידי"
|
|
|
|
|
|
|
מחסומי כתר/מחסומים פנימיים – חווארה,דיר שרף (בית איבא) (צה"ל)
1. ק. מנא"ז בכיר/נגד+מש"ק – קבוע וייעודי.
2. הקמת משטחי הסעה מסודרים מצפון ומדרום למחסום.
3. שילוט מלא + הוראות קבע והנחיות בערבית ובאנגלית.
4. תאורה סדורה.
5. מערכת כריזה/מגפונים.
6. סככות המתנה, תאי בידוק, שירותים, ברזיות ופחי אשפה.
7. שיפור תשתית הכביש והחניה במתחם המחסום.
8. קיצור מרחק התנועה הרגלית עד לקרבת המחסום.
9. משרד מפקד (יביל).
10. תיק מחסום ופק"ל מחסום מוגדר וקבוע.
11. אמצעי בידוק, זיהוי וגילוי.
12. חיבור תשתית התקשורת לחמ"ל ולמת"ק, לקיום קו חם מיידי לטיפול בחריגים ולבירור נהלים.
13. הבהרות ופקודות בנוגע לענישה, החרמת תיעוד, רכב וכד'.
14. נוהלי שפה משותפת.
15. סלילת נתיב ירוק.
16. בדיקת מיקום חלופי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
