 |
למרות התזמורת המזרחית, דוכני המכירה הססגוניים והאוכל המסורתי, האירוע שייערך הערב בבאר-שבע יוצא דופן: אלפים צפויים ליטול חלק בהילולה השנתית לזכרה של לקטאר הקדושה - ה"באבא" הנשית היחידה ביהדות.
בכל שנה, כשבועיים לפני ראש השנה, נערכת בבית הכנסת "המלאך גבריאל" בבאר- שבע ההילולה המסורתית, המבטיחה לנשים, על פי האמונה, סגולות מיוחדות כגון מציאת זיווג עד ההילולה הבאה.
פולחן לקטאר החל בטוניס לפני כ-100 שנה. על- פי האגדה, רדפו מוסלמים אחר שלוש צעירות יהודיות, שהטביעו את עצמן בים כדי למנוע את חילול גופן בידיהם.
אחת מהשלוש, לקטאר הקדושה, הופיעה בחלומה
של רחל סיס, יהודיה מטוניס, וביקשה ממנה להגיע לעיר גבס שבטוניס, ולחפש את ספר התורה שלה. לאחר מכן הצטוותה סיס להקים בית כנסת לזכרה של לקטאר, כדי שבנות ישראל תוכלנה להתפלל ולקבל את ברכתה.
את פולחן לקטאר הקדושה הביאה לישראל לפני עשרות שנים פולט בוקובזה, קשישה שעברה כבר את גיל 80. בוקובזה, תושבת רמלה, מתאמצת להמשיך במסורת ואף הספיקה למנות לעצמה יורשת מבאר-שבע.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
הילולת לקטאר הקדושה. צילום: דודו גרינשפן
|
|
 |
 |
 |
 |
|
שנים של שתיקה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
האמונה בלקטאר היתה נשארת אמונה של קבוצת נשים קטנה, אלמלא גילתה את הסיפור ד"ר מלכה שבתאי, אנתרופולוגית מאוניברסיטת בן- גוריון.
במסגרת עבודתה, הצליחה ד"ר שבתאי לשבור שתיקה ארוכה של נשים יוצאות טוניס, שעסקו בפולחן, שנקרא "סלת אל- גטאר", בסודיות גמורה. מאז הפכה ה"באבא" הנשית לסיפור ידוע, ונשים מכל העדות מגיעות להילולה כדי לזכות בברכתה.
בספרה "יה סלת אל- גטאר", מספרת שבתאי כיצד נחשפה לתופעת לקטאר: "כשהגעתי לארלט הקוסמטיקאית מבאר-שבע, הבחנתי בנר דולק בפינת המטבח. לא היה זה נר רגיל, אלא פתיליה המוזנת בשמן ובמים.
"שאלתי אותה לפשר התופעה, והיא ענתה לי: 'זהו הקנדיל, שאנחנו מדליקים כל יום שני וחמישי לזכרה של סלת אל- גטאר. אני ממשיכה במסורת, כמו אמי שהלכה לעולמה לפני שמונה שנים. בכל צרה אנו קוראים בשמה, והיא שומרת עלינו ועוזרת לנו'". |  |  |  |  | |
|