 |
 |
|
|
| תישאר בלי הילדים כי הקריירה היא חייה |
|
| בית המשפט לענייני משפחה קבע שהילדים, בת 5
ובן 3, יעברו למשמורת האב: "כך ירווח יותר לילדים
ולאם, שתתפנה לעיסוקיה ותמתן את תסכוליה" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ענת שיחור-אהרונסון
26/8/2004 6:01 |
|
|
|
|
|
|
|
הנשים בארץ נמצאות בין הפטיש לסדן בכל הנוגע לקריירה ומשפחה. השבוע פסק בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא ששני אחים, בת חמש ובן שלוש, יעברו למשמורת האב אחרי שחיו כשנה במשמורת משותפת של הוריהם הגרושים. הסיבה העיקרית: האם, שעובדת כמנהלת בית ספר לשחייה, "אובססיבית" בכל הנוגע לקריירה שלה.
בני הזוג התגרשו לפני כשנה, ומאז חיו ילדיהם במשמורת משותפת. במסגרת המאבק על המשמורת, נעשתה לבני הזוג בדיקת "מסוגלות הורית" על-ידי מומחה. בדוח הבדיקה שהוגש לבית המשפט, קבע המומחה כי יכולותיו ההוריות של האב, שעובד כמורה בבית ספר, עולות באופן מובהק על אלו של האם. בדוח, שבו צוין כי מאז פרידת ההורים עסקה האם באופן אינטנסיבי בניהול בית הספר לשחייה, הומלץ על העברת המשמורת הזמנית לידי האב, תוך קיום פגישות מסודרות של הילדים עם האם.
"השתכנעתי כי בדרך זו ירווח יותר לילדים וירווח יותר אף לאם, אשר תתפנה יותר לעיסוקיה ולהגשמת עצמיותה ואישיותה", קבע השופט יעקב כהן בפסק הדין שניתן ביום ראשון. "מנקודת ראותי תלוי אושרם של הילדים, בין היתר, בהצלחתה של האם אשר תביא מזור לנפשה, תמתן את תסכוליה ותאפשר לה
להעניק מחומה ואהבתה לילדים ללא מגבלות מעיקות ומקשות".
בית המשפט קבע ש"חזקת הגיל הרך, לפיה ילדים עד גיל שש מועברים למשמורת האם, אלא אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת" אינה השיקול הבלעדי בקביעת המשמורת, אלא גם טובת הילדים. וזו, לפי בית המשפט, לא עומדת לנגד עיני האם. "גם בקיום סדרי הראייה, לא נרתעה האם מעשיית שימוש בילדיה לשם סגירת חשבונות עם האב. במקרים מסויימים השיבה האם לאב כגמולו", כתב השופט על-פי חוות דעת של פקידת הסעד.
גם כאשר היו הילדים צריכים לשהות עם האם, לפי דרישתה, המצב בפועל היה שהילדים בילו רוב הזמן עם אביהם. "מצב זה משרת היטב את שאיפתה להקדיש את מירב זמנה וכמעט את כל משאביה הנפשיים לעבודתה, מבלי לתת את הדעת להשלכות בחירתה על נפשם של הקטינים", כתב השופט בפסק הדין החריג.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
סדרי עדיפויות לקויים
|
|
|
 |
|
|
|
בפסק הדין קבע השופט כי "מהתסקיר, מחוות הדעת ומחקירותיה של האם בבית המשפט, הצטיירה תמונת מצב קשה על אודות סדרי העדיפויות שבהם בחרה האם בין הטיפול בילדיה לבין השקעת הזמן הכמעט אובססיבית בעיסוקיה כעצמאית. הגיעו הדברים לידי כך, כי הילדים שהו במשך ימים תמימים בהם אמורים היו לשהות עם אמם, תחת פיקוחן של מספר מטפלות. לעתים אף אירע כי הילדים עברו בין מספר שמרטפיות באותו יום עצמו".
השופט ציין שהאם נמצאת ברוב תחומי חייה במערכות יחסים עכורות, סבוכות ומסוכסכות, המגיעות לעתים להתפרצויות חסרות שליטה הגובלות באלימות, גם בנוכחות הילדים. אובדן השליטה העצמית מלווים לעיתים בגידופים ובשימוש בשפה זולה וגסה. "כך היו פני הדברים ביחסים עם הוריה, שעושים כל שביכולתם לסייע לה. כך היה עם הקיבוץ בו גדלה, כלפיו פיתחה עויינות. כך היה עם הנהלת בית הספר שבו עבדה, ועם הגננות בגנים של ילדיה".
לעומת האם, כך על פי פסק הדין, אורח חייו של האב קבוע ומסודר והוא מטפח את ילדיו וסבלן כלפיהם. עם זאת, גם כישוריו ההוריים הוטלו בספק, בכל הנוגע לעידודו את טיפוח הקשר בין הילדים לבין אמם, לנוכח תחושות זעם, זלזול והתנשאות שהוא מגלה כלפיה.
למרות פסק הדין הקשה, בית המשפט משאיר פתח לשינוי בעתיד וקובע: "היה ובמרוצת הזמן יחולו שינויים בהתנהלותה של האם וביכולתה להתעלות מעל צרכיה למען הילדים, ניתן יהיה לשוב ולשקול את נושא המשמורת".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
