 |
פרסום ראשון: קצינה בחיל הים תובעת רבע מיליון שקל ממיפקדת חיל הים לאחר שפוטרה מצה"ל מפני שנכנסה להריון. התובעת, רס"ן (מיל') ענבל גרינגרס, מבהירה: "אני לא אוותר לצה"ל על שקל אחד". לפני שבוע
בדיוק נחשף ב-NRG מעריב סיפורה של רס"ן ל', קצינה מצטיינת שפוטרה מצה"ל בנימוק ש"אינה משקיעה בתפקידה - בגלל מחויבותה כאם". צה"ל טען שאין מדובר במדיניות לפטר נשים בהריון אלא במסגרת תוכנית "גילאי הביניים", שבה מפוטרים קצינים מתחת לגיל 38 – בגלל הקיצוצים בתקציב הביטחון. ואולם ביום שבו מתכנסת הוועדה לקידום מעמד האישה לדיון מיוחד בפרשת רס"ן ל' ואפליית נשים בצה"ל נחשפת פרשה דומה של קצינה הטוענת כי פוטרה מצה"ל בגלל הריונה. הפעם הקצינה המפוטרת אינה מבקשת לחזור לצה"ל ולכן היא מוכנה להיחשף בשמה.
הקריירה הצבאית של רס"ן (מיל') גרינגרס החלה ב-1994. שמונה חודשים בלבד לאחר גיוסה היא נשלחה לקורס קצינות, ומאז הספיקה למלא שורה ארוכה של תפקידים בחיל הים. בתפקידה האחרון, שאותו מילאה בין אוקטובר 2002 לינואר 2004, היא שימשה ראש מדור בתי ספר ימיים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"קצינה מצוינת, רצינית וחרוצה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
המסמכים שהוגשו לבית המשפט מעידים על כך שענבל הייתה קצינה מצטיינת שזכתה להערכה רבה מצד מפקדיה ואף נבחרה לקצינה מצטיינת באגף המבצעים של חיל הים. "מדובר בקצינה מצוינת, רצינית, חרוצה, מקצועית, יסודית ובעלת יכולת פיקוד גבוהה", נאמר באחת מחוות הדעת עליה. מפקדיה של ענבל, שהביעו שביעות רצון רבה מעבודתה, הציעו לה לחתום בתוכנית שירות קבע ארוכת טווח, שכוללת מימון לימודים אקדמיים, עד 2008. במסגרת המסלול, שמכונה "תוכנית זיו שליטה", אמורה היתה ענבל לצאת ללימודים אקדמיים ב-2002 ולמלא שורה של תפקידים. הקצינה שמחה על ההצעה וחתמה על מסמכי התוכנית בקיץ 2000, מתוך כוונה להמשיך בשירות בצה"ל לשמונה שנים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"יותר מ-20 שעות ביממה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ואולם הרומן של ענבל וצה"ל לא נמשך עוד זמן רב. בספטמבר 2001 הקצינה נכנסה להריון, וכעבור כשלושה חודשים היא ביקשה שיחה אישית עם מפקדה, אלוף משנה ד'. "כבר כאן נתקלתי בקשיים הולכים וגוברים שהציבו לי מפקדיי", טוענת ענבל. למרות הכל המשיכה ענבל בתפקידה בבסיס אשדוד, שכלל שלושה תפקידי משנה המצריכים עבודה בשעות לא מקובלות. היא מילאה את תפקידה בהצטיינות ואחד ממפקדיה כתב עליה: "התרשמתי מהמוטיבציה הגבוהה של הקצינה להצליח בתפקידה". כעבור זמן קצר התחלף מפקד הבסיס ופני הדברים השתנו. באחד הימים, כשענבל כבר היתה בשלב מתקדם יותר של ההריון, היא חשה שלא בטוב והגיעה לבית החולים ברזילי לבדיקה. מיד לאחר מכן היא חזרה מיד לתפקוד מלא. עם שובה לבסיס היא סיפרה למפקדה הישיר, רב-סרן א', שהיא בהריון. מפקדה הציעה לה לעבור לתפקיד קל יותר, אך היא סירבה. "לאחר שהודעתי שאני בהריון, נתקלתי בקשיים רבים, בחוסר גיבוי מצד מפקדים, בהתנכלות", מספרת ענבל. "כמה פעמים נדחו פניותיי לצאת לבדיקות רפואיות הקשורות להריון ופניותיי לצאת הביתה. סבלתי מלחץ הולך וגובר ומערכת היחסים עם הסובבים אותי הלכה והתערערה על רקע יחסם כלפי קצינה שהיא אישה בהריון. לא נשברתי והמשכתי לעבוד יותר מ-20 שעות ביממה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הסכימה לסטות מהמסלול
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כעבור שבועיים נפגשה ענבל עם ראש ענף קצינים בחיל הים, סא"ל ש'. "ענבל לא הצליחה בתפקידה, ולאחר תקופה של בחינה ושיחות ביני ובין מפקד הבסיס, ולאור הידיעה בדבר היותה של הקצינה בהריון, הגענו למסקנה כי הקצינה אינה יכולה להמשיך בתפקידה", כתב סא"ל ש'. ענבל ניסתה לדבר עם מפקדיה לשנות את רוע הגזירה, ואולם לטענתה הם דחו אותה בזה אחר זה. כשכבר היתה בחודש החמישי להריונה, היא נפגשה עם מפקד הבסיס החדש, תת-אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום. בסיכום ראיון שערך עמה הוא כתב: "סיכמתי עם ענבל כי תשרת בתפקיד שיאפשר לה לגדל תינוקת ובד בבד לתרום מניסיונה ויכולתה". ענבל הסכימה להצעה על אף שהדבר מנוגד למסלול הקידום שנקבע לה, לשרת בתפקידים שנקבעו לה במסלול, ומונתה לרמ"ד בתי ספר ימיים. גם כאן היא הצטיינה וקודמה לדרגת רס"ן. לאחר שנה בתפקיד, כשהתעניינה מתי תצא ללימודים אקדמיים, כפי שהובטח לה, מתברר לה שצה"ל החליט לפטר אותה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מכתב אישי למפקד חיל הים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ענבל לא ויתרה וכתבה מכתב אישי למפקד חיל הים, האלוף ידידיה יערי. "מעולם לא היה לי קשה לבצע שום תפקיד בחיל הים בשל העובדה שאני בהריון", כתבה הקצינה. "ביצעתי את תפקידי ימים ולילות ללא תמיכה, ללא גיבוי, תוך התעללות נפשית ופיזית - ולא פציתי פה". במקביל ניסתה רס"ן ענבל לדבר על לבם של מפקדיה, שבעבר כתבו לה חוות דעת מעולות, אך נדחתה. היא ניסתה לפנות גם לראש אכ"א, האלוף גיל רגב, אך גם הפעם הושבו פניה ריקם. לפני כחודשיים, לאחר שהתייאשה ממפקדיה, החליטה ענבל לעשות מעשה. בסיוע הלשה המשפטית של ארגון נעמ"ת היא הגישה תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב נגד חיל הים. "הפרת ההתחייבות מצד צה"ל גרמה לי נזק, אובדן מימון שכר לימוד ואובדן השתכרות", הסבירה ענבל. "אני דורשת פיצויים בעקבות אפליה, עוגמת נפש ופגיעה מקצועית ואישית שגרם לי הצבא".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"אסור לקצינות להיכנס להריון"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הלקח של ענבל מהסיפור הוא חד-משמעי. "אסור לקצינות להיכנס להריון כי זה מה שיקרה להן", היא אומרת. "המסר שמעבירים קצינים בכל שדרת הפיקוד של צה"ל הוא מסר שלילי מאוד לנשים בהריון".
יו"ר נעמ"ת, עו"ד טלי הלבני, הצטרפה לדברים: "מדובר באפליית נשים. למותר לחזור ולפרט את החובה המוגברת בצה"ל לנהוג בשוויון כלפי המשרתים בו ככלל, ולטפח את קידום שוויון ההזדמנויות לנשים בשירותיו". מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "במסגרת הצמצומים בתקציב הביטחון הוחלט לשחרר את הקצינה משירות בתנאים מועדפים במסגרת תוכנית גילאי הביניים. זאת, לאחר שנבחן תפקודה ואופן שירותה - וללא כל קשר לכניסתה להריון. לטענותיה של הקצינה, שהובאו בפני נציב קבילות החיילים לא נמצאו תימוכין, וכן ערעורה בפני ראש אכ"א לא התקבל. הטענה כאילו פוטרה בגלל כניסתה להריון, משוללת כל יסוד". ענבל דוחה את הדברים. "הייתי קצינה מצטיינת לפני ההריון, ופתאום אחרי, אינני מתאימה", היא אומרת. "אז למה החתימו אותי קבע עד 2008?". חיל הים עדיין לא הגיש כתב הגנה לבית המשפט.
|  |  |  |  | |
|