 |
/images/archive/gallery/109/996.jpg כיתה בבית ספר
צילום ארכיון: יוסי אלוני. למצולמים אין קשר לכתבה  |
|
|
מורה הנאלצת לנדוד בין 2 בתי ספר שונים תוהה
עד מתי ישלמו ההורים והתלמידים את המחיר |
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
NRG מעריב 1/9/2004 9:58 |
|
|
|
|
|
 |
 |
 |
 |
|
לוד שייכת לתוכנית ההתנתקות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
שמי שרית ואני מלמדת מחשבים בשני בתי ספר ( עמל א' ברמלה וגינסבורג אלון ביבנה). כבר במשפט זה ניתן למצוא קושי בסיסי הקיים במערכת החינוך כלפינו המורים. האם אני מלמדת בשני בתי ספר סתם להנאתי? התשובה היא לא! מאחר ואין מספיק שעות כמורה בבית ספר אחד, אני וכמוני חבריי נאלצים לשים רגלם לפחות בשני בתי ספר בו זמנית, דבר המקשה מאד על חיי היום יום. הקיצוצים הרחבים הקיימים במערכת החינוך מזה שלוש שנים לא יפסחו עלינו גם השנה. התלמידים והמורים יגיעו לכיתות לימוד מקוצצות בשעות הוראה, עם צפיפות נוראה וחדרי לימוד קטנים ולא בהכרח מאובזרים. למזלי הרב בתי הספר בהם אני עובדת הם טובים, עם צוות מורים תומך והנהלה מצוינת, דבר הנותן לי כוח לקום בבוקר לעוד יום עבודה לא קל.
גם השנה מורה לא יתוגמל על השעות הרבות שהוא נותן בעזרה לתלמידים או לצוות המורים איתו הוא נמנה, ולא יפוצה על השעות הרבות בהם הוא מבלה בביתו בבדיקת שיעורי בית ובהכנת מערכי שיעור למקצועות חדשים או לתוכניות לימוד המוחלפות בקצב מסחרר מדי שנה. אין פלא שהחינוך הפרטי לאוכלוסיות מהמעמד הבינוני והגבוה קורץ יותר מהחינוך הציבורי, ואנו ההורים נדרשים לשלם ולשלם כדי שהילד שלנו לא ייפול בין הכיסאות. וכעת אתייחס לחינוך בלוד או ל"אין חינוך" בלוד ( העיר בה אני גרה לצערי). במהלך שנה שלמה היו בעיר שביתות של סייעות בגנים ושאר עובדי עייריה, כולל עובדי המתנ"סים ועובדי הניקיון והתחזוקה. מערכת החינוך לא תפקדה והילדים לא למדו את החומר הלימודי שהיה עליהם להספיק. במקום זאת היה עליהם להישאר בבתים או ברחובות שעות ארוכות, וההורים נאלצו להיעדר מהעבודה או להתלוות עם ילדינו לעבודה.
גם השנה מצפה לנו אותו תסריט ואולי אף גרוע ממנו: הגנים ובתי הספר כנראה לא יפתחו או יפתחו במתכונת "חירום" כלומר עד השעה 11 בבוקר. למרות שאנו חיים במדינת חוק כביכול, כנראה שלוד שייכת לתוכנית ההתנתקות ואף גורם בממשלה לא דורש ליישם עבור הילדים כאן את תוכניות הלימוד במלואם, או מפסיק את השביתות האין סופיות. מדוע בעיר לוד אף גורם ממשרד החינוך לא מזדעזע ולא מתקן את העוול לתלמידנו? עד מתי ימשכו הדברים מבלי לתת את הדין על כך ועל הגב שלנו ההורים והילדים? היום כשנכתבים דברים עצובים אילו המשקפים לא רק את דעתי האישית אלא את המוני המורים ההורים והתלמידים, השאלה הנוקבת היא האם מישהו היושב ב"שן הפיל" יזיז ולו משהו פעוט במערכת העומדת לקרוס בכל רגע, או שמא כבר קרסה ואנו עומדים רק על תללי חרבותיה. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|