 |
העלייה במקרי הפדופיליה בתקופה האחרונה הביאה את המשטרה להכריז מלחמת חורמה בתופעה. במחשבי המשטרה מופיעים שמותיהם של 360 פדופילים, אך החשש הוא ממאות פדופילים לא מוכרים, שמסתובבים חופשי ברחובות בחיפוש אחר קורבנם הבא. בדוח סודי וראשון מסוגו, שהופץ השבוע לכל יחידות המשטרה, עורך אגף המודיעין היכרות מקיפה לחוקרי המשטרה עם עולם הפדופילים. מחברות הדוח, סגן-ניצב אורית היימן וראש חוליית פשיעה רינת סגל, ליוו במשך חודשים ארוכים צוותי חקירה מיוחדים שעסקו במרדף אחר פדופילים וחקירתם. על סמך הניסיון שצברו הן הגדירו את סוגי הפדופילים ואת אזורי התקיפה המועדפים עליהם, ועקבו אחר הדרך שבה הם מאתרים את
קורבנותיהם. את כל אלה הן העלו על הכתב עם המלצות רבות, כיצד לצאת למאבק מערכתי בתופעה. לפי שעה מדובר בעיקר בנוהל חירום, שיאפשר למשטרה ללכוד את עברייני המין הפעילים בטרם יצטרפו ילדים נוספים למעגל הקורבנות. הפתרון היסודי יותר יתאפשר רק לאחר שיוקם מאגר דנ"א לעברייני מין, עניין המתעכב כעת בהליכי חקיקה, ובהיעדרו האפשרות לאתר את הפדופיל כבר לאחר התקיפה הראשונה כמעט בלתי אפשרית.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
התוקפים: "הנסוג" מול "הלקוי"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הדוח מסביר לחוקרים, למשל, כיצד לנסות ולאתר את התוקף. מדובר במשימה לא פשוטה שכן פדופילים אינם נוהגים להסגיר את עצמם ולקבל אחריות על מעשיהם, לעתים גם לאחר שהורשעו. כך, לדוגמה, מומלץ לחוקרים לבדוק את רשימת קורבנות העבר לתקיפה מינית, שכן מרבית הפדופילים חוו בעצמם התעללות מינית בגיל צעיר. כמו כן, מדובר בדרך כלל באנשים בעלי קשרים חברתיים מצומצמים ורישום פלילי בעבירות של סמים, רכוש או אלימות. הדוח מחלק את הפדופילים לשני טיפוסים עיקריים: "התוקף האקראי" ו"התוקף הסדרתי". התוקף האקראי תוקף רק פעם אחת או אחת לתקופות ממושכות, והוא מחולק לארבעה טיפוסי משנה: "הנסוג" - אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, הפונה אל הילדים כתחליף ליחסי מין רגילים. בדרך כלל תוקף את ילדיו שלו. "הלא-מוסרי" - אדם המאופיין בניצול של קרוביו וחבריו ובשימוש בשקרים ומרמה כדי לחמוק מעונש. בדרך כלל משתמש בכוח כדי לכפות על הילד את רצונו. "הסוטה" - אדם הנוטה לחוות כל סוג של מגע מיני, לרבות ילדים. "הלקוי" - אדם הסובל מפסיכוזות, מהפרעות אישיות או מפיגור שכלי. מדובר בדרך כלל באנשים שאינם משתלבים חברתית (למשל, כאלה הגרים עם הוריהם עד גיל מאוחר). על פי רוב הם בוחרים בילד שהוא קרוב משפחה או בן של אדם מוכר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
התוקף הסדרתי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
תוקף הילדים הסדרתי הוא אדם בעל העדפה ברורה לילדים. מספר התוקפים הסדרתיים קטן מאלה האקראיים, אך כל אחד מהם עלול לתקוף עשרות ואף מאות קורבנות. לתוקף הסדרתי יש בדרך כלל העדפה ברורה של מין וגיל הקורבנות. גם בקבוצה זו מונה הדוח מספר סוגים: "המשדל" - נוהג לשדל את קורבנותיו במתנות או בהענקת תשומת לב. פדופילים מסוג זה נוהגים לתקוף בו-בזמן מספר קורבנות, ואף יוצרים לעתים "טבעת קורבנות" - קבוצת ילדים מאותה כיתה או מחוג משותף. "המופנם" - נמשך לילדים אך חסר את הכישורים לשדל אותם, ולכן הוא תוקף ילדים זרים או צעירים מאוד. "הסאדיסט" - כדי להגיע לסיפוקו הוא מתעלל בילדים פיזית וגם פסיכולוגית, ואף עלול לחטוף את קורבנותיו ולרצוח אותם. מספרם קטן אך הם מסוכנים מאוד.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
פדופיליה באינטרנט. צילום אילוסטרציה
|
|
 |
 |
 |
 |
|
סכנה באינטרנט
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הפדופיליה ברשת האינטרנט זוכה אף היא לפרק נפרד בדוח: "רשת האינטרנט הביאה לכך שעברייני מין כבר לא צריכים להסתובב ליד בתי ספר ומגרשי משחקים, הם יכולים לפגוש ילדים בצורה בטוחה ואנונימית דרך האינטרנט", נכתב שם. האינטרנט גם משמש מקור השראה לפדופילים, ומחברות הדוח מזכירות לדוגמה את הפדופיל איתי ליבוביץ' שפגע מינית בילדות צעירות, והודה בחקירתו שהגה את הרעיון לכך מסרטים ומתמונות שראה ברשת. בסוף הדוח ממליצות היימן וסגל להקים מנגנון פיקוח משטרתי, שאליו יצטרכו המוסדות והארגונים שבהם מצויים ילדים להעביר את רשימת כל העובדים שלהם, כדי לוודא ששום פדופיל לא חדר לשם. לדעתן, לא מדובר בצעד קיצוני מדי: "מה שמפחיד יותר מכל הוא העובדה שפדופילים עשויים להימצא בכל מקום, ושאין פדופיל אחד שדומה לאחר", הן מסכמות. |  |  |  |  | |
|