 |
/images/archive/gallery/165/133.jpg לתינוק אין קשר לידיעה.
 |
|
|
| "ממזרות עדיפה על היעדר אב" |
|
| בית המשפט לענייני משפחה הורה לערוך בדיקה גנטית לילדה כדי לברר מיהו אביה, אפילו אם בעקבות כך היא תוגדר ממזרה |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ענת שיחור-אהרונסון
6/9/2004 20:22 |
|
|
|
|
|
|
|
מה גרוע יותר - להיות ממזר או לגדול בלי אב שתומך כלכלית ונפשית? בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן נדרש לסוגיה הזו והחליט: עדיף להיות ממזר עם אב.
בצעד יוצא דופן בית המשפט הורה לערוך לילדה בדיקה גנטית לצורך קביעת הורות, למרות החשש הסביר שיתגלה שהיא ממזרה. השופט קבע שהנזק שעלול להיגרם לילדה אם יתגלה שהיא ממזרה, קטן יותר מהנזק שיגרם לבטח, אם תגדל ללא אב.
הפרשה החלה בסוף 2000, אז נולדה הילדה בזמן שאמה היתה נשואה לאדם אחר שאינו אביה. האם הגישה בשם הילדה תביעת אבהות מגבר שאתו היתה בקשרים אינטימיים. הנתבע מודה שקיים יחסי מין עם האישה אך טוען שאינו האב מאחר שהשתמש באמצעי מניעה. עוד טוען הגבר, שבאותה תקופה ידע שהאישה מקיימת יחסי מין גם עם גברים אחרים, בין היתר עם שותפה לדירה. הגבר הנתבע נתבקש על ידי בית משפט להודיע אם הוא מסרב לעבור בדיקת אבהות אך עדיין
לא הגיב לבקשה.
המקרה הובא לפני השופט יהודה גרניט, שקבע שטובת הילדה היא לדעת מיהו אביה כדי שיהיה נוכח בחייה. כמו כן, לדבריו, הנזק שיגרם לה אם ייוודע על פי בדיקה מדעית שהיא ממזרה הוא מעורפל ולא ממשי - מפני שבתי הדין הרבניים בישראל ממילא אינן מכירים בבדיקות מדעיות כראיה. השופט ציין שגם אם בית-הדין הרבני יתעלם מהמשפט העברי ו"יממזר" את הילדה על-סמך תוצאות הבדיקה קיימות חלופות חוקיות כגון נישואים בחו"ל או בחיים עם בן זוג כידועים בציבור.
"יהיה זה לטובת הקטינה לבצע בדיקה גנטית להורות, כדי שאביה יהיה קיים בעולמה וכדי שיהיה לה סיכוי לקבל ממנו תמיכה, חום ואהבה וכל דבר אחר שאב יכול לתת לבתו", קבע השופט.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לילדה אין קשר לידיעה. צילום: אלי דסה
|
|
|
 |
|
 |
|
"מעמד ממזרה-ודאית עדיף"
|
|
|
 |
|
|
|
בפסק הדין נקבע, שעל-פי המחקרים והספרות הפסיכולוגית העדרו של האב מעולמה של הקטינה, גורם לה כבר עכשיו נזק יום-יומי - שכנראה לא ניתן יהיה לרפא אותו אם הבדיקה תיעשה בגיל 18. כמו כן, אמר השופט, איש אינו יכול לדעת אם האב יהיה אז בישראל או בין החיים, כדי לערוך את הבדיקה.
נימוק נוסף שהעלה השופט להתרת הבדיקה הוא נזק רפואי-גנטי שעלול להיגרם, כתוצאה מהעדר מידע גנטי של האב ומשפחתו, אם הבדיקה לא תתבצע. עוד אמר השופט שהבדיקה מתחייבת גם מזכויותיה של הילדה, המוגנות על-ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן על פי אמנת זכויות הילד שישראל חתומה עליה.
נציג היועץ המשפטי לממשלה התערב וביקש מבית המשפט לדחות על הסף את תביעת האבהות של הילדה מנימוק של טובתה. הנציג טען שאם יתגלה שהיא ממזרה, היא לא תוכל להינשא כדת משה וישראל ויוטלו עליה הגבלות על פי הדין העברי.
ואולם בסופו של דבר קיבל השופט את טענת עורכת דינה של האם, וקבע: "אין ספק שמעמדה של הילדה בעיני המשפט העברי כספק-ממזרה, הינו גרוע יותר ממצבה כממזרה-ודאית".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
