 |
ברשות הנמלים קראו בשבועיים האחרונים את הביקורת על המינויים של השר צחי הנגבי ולא ידעו אם לצחוק או לבכות. "שמבקר המדינה יבקר פעם אצלנו", אומר גורם בכיר ברשות, "יש לו חומר לארבעה כרכים. אתה עובר על רשימת העובדים ויש לך חומר לקורס במדעי המדינה על תולדות הפוליטיקה הישראלית". זה שמונה חודשים שוכב במגירותיהם של כמה מבכירי רשות הנמלים, דוח פנימי חמור של מבקר הרשות, טומי פריאל. הדוח, שכותרתו "סדרי קבלת עובדים במשרד הראשי", מצביע על ליקויים חמורים בקליטת עובדים שהוכנסו למערכת בלי קריטריונים, בלי מכרז כנדרש, ולעתים בתנאי שכר מנופחים. בחינה של ממצאי הדוח מגלה כי בין השנים 2002-2001, בתקופת כהונתו של אפרים סנה כשר התחבורה, מצאו את דרכם לרשות הנמלים אנשי מפלגת העבודה ומקורבי השר, בניגוד לכללי מנהל תקין. סנה,
שישב באותה ממשלה עם הנגבי בעת שזה ביצע את מינוייו במשרד לאיכות הסביבה, הוא גם מי שאחראי למינויו של מנכ"ל הרשות, עמוס רון, ומי שנלחם למענו בוועדת רביבי כשזו סירבה לאשר את מינויו. ברשות נמנעים כבר חודשים ארוכים מהעלאת הממצאים לדיון בוועדת הביקורת ובדירקטוריון. מספר מצומצם של בעלי תפקידים מחזיקים בעותק מהדוח, כשעליו מוטבעת החותמת "רשימה מסווגת. אין להשאיר ללא השגחה. לשמור בארון נעול בגמר העבודה", כאילו היה מדובר בסודות הפנטגון.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מדלג על המכרז
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בכיר המככבים בדוח הוא יואב צוקרמן, בעבר עוזרו של סנה. אחרי שהתמנה למנכ"ל, מינה רון את צוקרמן לעוזרו הבכיר. המינוי נחשב למשרת אמון, ולכן היה פטור ממכרז. אחרי שהצליח לדלג מעל חובת המכרז המציא המנכ"ל רון עבור צוקרמן תפקיד חדש שדווקא מחייב מכרז, "מזכיר הנהלת הרשות". העובדה שצוקרמן לא נדרש לעבור מכרז, כמו העובדה שהתפקיד הזה לא היה קיים מעולם ברשות, לא הפריעו לרון לדאוג לצוקרמן לרכב צמוד חדש, ולמשכורת של יותר מ-30 אלף שקל. צוקרמן, מתברר מנתוני המבקר, עושה ברשות הנמלים תחת עמוס רון חיים משוגעים. לפני חודש, אחרי שנתיים בלבד ברשות, אישר רון לצוקרמן לצאת לשנת לימודים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית מטעמה של קרן וקסנר. בין הממליצים על צוקרמן היה גם השר לשעבר סנה. לאחרונה ביקש יושב ראש הרשות, דן תיכון, ממבקר הפנים לבדוק עבורו את נושא לימודיו של צוקרמן. הממצאים שהעביר המבקר פריאל לתיכון מעוררים כמה שאלות. נוהלי שירות המדינה קובעים כי מקבלי מלגה מקרן וקסנר צריכים להתחייב כי עם שובם מארצות-הברית ישובו לעבוד בשירות הציבורי לפחות שלוש שנים. צוקרמן, לדברי המבקר, הוחתם על התחייבות להישאר ברשות רק עד תום לימודיו, אז יוכל ללכת לאן שיחפוץ. ספק כמה עניין לציבור היה בסיפור הזה אלמלא היה המבקר מגלה כי ההשתלמות בת השנה של צוקרמן עולה לקופת רשות הנמלים לא פחות מ-502 אלף שקל, סכום אסטרונומי בעיקר כשמדובר בעובד טרי ברשות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הכל נשאר במשפחה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בדוח הביקורת שלו מצא המבקר עוד כמה משרות שמחייבות מכרז ושאליהן הוצנחו עובדים שמשום מה לא נדרשו כלל לעבור אותו. אנשי סנה מככבים ברשימה הזו. אילן גיא, לדוגמה, התקבל כך לתפקיד מנהל אתר האינטרנט של הרשות. גיא, איש מפלגת העבודה באשדוד, היה פעיל בעמותות ברק לקראת בחירות 99'. אחרי ניצחונו של ברק הוא קיבל ג'וב באגף התקשורת במשרד ראש הממשלה. בספטמבר 2001 הכניס אותו סנה לעבודה ברשות הנמלים. סנה בתגובה: "אילן גיא היה מהנדס באלתא והוביל שם פרויקטים. אני לא מרגיש צורך להתנצל על מינויו". שם בולט אחר ברשימה הוא לאמא לגישיאל, פעיל בקרב עולי אתיופיה, חבר מרכז מפלגת העבודה ומי שבבחירות האחרונות היה במקום ה-34 ברשימתה לכנסת. בספטמבר 2001 מונה גם הוא ללא מכרז נדרש לתפקיד המוגדר בדוח כ"מדריך מבקרים בנמל היובל", נמל שלא נפתח, אגב, עד היום. סנה: "הוא אקדמאי, הוא איש ראוי ואני גאה במינוי שלו". הבא בתור ברשימת מי ששפר מזלם להתקבל לתפקיד נחשק ברשות מבלי להזדקק למכרז כמו אחד העם, הוא יגאל בן-זיקרי. סיפורו של בן-זיקרי, בן למשפחה ותיקה של אנשי מפלגת העבודה, הוא סיפור לא יאומן של מי שרק עד לפני שנתיים היה איש מוזיקה, מנהל הקונסרבטוריון האזורי בקמפוס מכללת הנגב, ומנצח שהופיע עם התזמורת האנדלוסית על בימות חשובות בעולם. לפני קצת יותר משנתיים קיבל בן-זיקרי תפקיד שהוגדר כ"מתאם בנושא יחסי ציבור לרציפים החדשים". בפועל משמש בן-זיקרי כדובר נמל אשדוד. לפני חודשיים הוא הסביר לכנרת אבישר, כתבת "זמן הדרום", על הקשר האמיץ בין ניסיונו כמנצח בתזמורת לתפקידו היום כדובר. "יש הרבה דברים דומים: נוכחות, יכולת הובלה, נכונות לעמוד במצבים מביכים. . . אני יותר ממאמין שיש הרבה ממשקים בין ניצוח ובין ניהול מערך התקשורת של ארגון גדול כמו הנמל". סנה בתגובה: "בן-זיקרי הוא עובד מצטיין שהיה יכול להגיע לשם בזכות עצמו גם בלעדיי". חודשיים אחרי שהגיע בן-זיקרי לנמל אשדוד התקבל לעבודה בנמל חיפה דודו ידגר, מכר אישי קרוב של סנה. ידגר עבר לפני מספר שנים מבחנים במכון פילת כמועמד לתפקיד בתחום השיווק ברשות. במכון קבעו שמידת התאמתו לתפקיד בינונית, אבל לפרט הזה לא היתה ממילא חשיבות רבה מדי, מכיוון שברשות העדיפו למנות אותו דווקא לתפקיד "מתאם קליטה ואחזקה של ציוד תפעולי". אולם על פי הדוח: "במועד קבלתו לעבודה לא היה קיים תיאור תפקידים הכלולים במשרה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"עתודה ניהולית"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ברשות הנמלים מקובל לעבור תקופת ניסיון של 36 חודשים לפני הענקת קביעות. לידגר קיצר את הדרך והוא קיבל אותה כבר אחרי שנה וארבעה חודשים. כך או כך, הנתונים הללו הספיקו כדי לשלם לידגר שכר של כ-25 אלף שקל ברוטו לחודש. "רמת השכר הזו היא חריגה ביחס למשרה שהוא ממלא", קבע המבקר. ידגר, אגב, עובד בחיפה, אבל שכרו משולם ישירות מהמשרד הראשי בתל-אביב. אפרים סנה: "דודו הוא אדם מאוד קרוב אליי, וכמי שבא מהסקטור הפרטי הרשות צריכה לנשק לו את הידיים והרגליים על זה שהוא הסכים לעבוד אצלם. הוא היה מתקבל גם בלעדיי". שם נוסף המככב בדוח המבקר הוא גלעד דואק, שהגיע לרשות הנמלים באוקטובר 2002. עבור דואק, ששימש בתקופת כהונתו של אהוד ברק כעוזרו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי קוצ'יק, נולדה ברשות משרה שלא היתה קיימת קודם לכן: "עוזר בכיר לסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש". המשרה החדשה הזו הגיעה עם רכב צמוד ומשכורת של למעלה מ-21 אלף שקל לחודש. מבקר הרשות ציין כי דואק נקלט ברשות תחת התואר "עתודה ניהולית" כשברשות לא היתה כלל מסגרת מאושרת להעסקת עובדים בהגדרה שכזו. המבקר קבע עוד שקבלתו לעבודה היתה "בניגוד לסדרי מינהל תקין וללא הקפדה על סטנדרטים מקצועיים". אותם דברים אמורים גם לגבי יוסי מדלר, חבר מפלגת העבודה מבאר-שבע ועוד חבר ב"עתודה הניהולית", שנכנס בלי מכרז לעבודה ב"הכנה והטמעה של אוגדן מועצות ייצור". סנה : "מדובר באיש מצוין בעל תואר במשאבי אנוש, שגם עזב את העבודה אחרי זמן לא רב". הממצאים החמורים בדוח הזה סוכמו, כאמור, כבר לפני כשמונה חודשים, והם ממתינים שמישהו ברשות ייאות להתייחס אליהם. בינתיים לא ממהרים ברשות לעשות את זה. מנכ"ל רשות הנמלים, עמוס רון, סירב להתייחס לדוח, בטענה שטרם נדון בוועדת הביקורת. "המינויים שבוצעו הם מינויים ענייניים של אנשים ראויים בתפקידים דרושים וכל מטרתם קידום הרשות", אמר. הדוח, מסר רון, יידון בהקדם בוועדת הביקורת של הרשות ובמועצת הרשות. הוא סירב להתייחס גם לעניינו של יואב צוקרמן בטענה שטרם נדון במועצת הרשות, אולם הוסיף כי בכוונתו "להמליץ בפני המועצה לאמץ את המלצות מבקר הפנים".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מנכ''ל משרד בלי תואר אקדמי. צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
נאה דורש, נאה מקיים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ובפרשה אחרת: לפני כחודש וחצי שיגר השר הממונה על רשות השידור, אהוד אולמרט, מסמך בן שלושה עמודים בחתימת ידו אל הנהלת הרשות. במסמך מציג אולמרט שורת החלטות שקיבל ושעניינן מכרזים למשרות ניהול. "בכל המכרזים למשרות ניהול ברשות השידור (כגון מנהלי מחלקות, מנהלי חטיבות, מנהלי מדיה ותפקידים בכירים אחרים המקבילים לכל אחד מהתפקידים הנ"ל) בדירוג עיתונאות ועיתונאות-הפקה, ייכלל מעתה תנאי סף לפיו נדרשת השכלה אקדמאית (תואר ראשון לפחות) ", כתב. בעבר יכול היה מועמד להציג ניסיון או ותק כתחליף להשכלה אקדמית, אך לא עוד, קבע אולמרט. ההחלטה הזו היתה יכולה להישמע הגיונית ואולי אפילו מסוג ההחלטות שבעתיד, שכשהרשות תציג שדרה של מנהלים משכילים יותר, ניתן יהיה להתברך בהן. כל זאת אלמלא באה דווקא מצדו של השר אולמרט. למה? מכיוון שדווקא את משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת) של אולמרט מנהל מנכ"ל חסר תואר אקדמי. למנכ"ל, רענן דינור, לא התאפשר מהסיבה הזו לכהן כראש ועדת הערר בלשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת. דינור חסר התואר עומד, למרבה האירוניה, גם בראש ועדה שעוסקת בקביעת עקרונות לרפורמה ברשות השידור (ועדת דינור). אז מה המסקנה? מי שמעוניין לנהל מחלקה קטנה ברשות השידור חייב להחזיק בתואר אקדמי. לעומת זאת, למי שמעוניין לתכנן רפורמות באותה רשות שידור או לנהל משרד ממשלתי כלכלי רחב היקף שמקבל החלטות הרות גורל לכל התעשייה הישראלית, מספיקה תעודת בגרות. השר אולמרט העדיף שלא להתייחס לשאלות שהועברו אליו בנושא, ותחת זאת נשלח מלשכתו מכתב שקיבל דינור מנציב שירות המדינה. לפי המכתב עומד דינור בכל תנאי הסף עקב ניסיונו הניהולי העשיר, מעבר לעובדה שלפיה למשרת מנכ"ל משרד ממשלתי אין צורך בתואר אקדמי. |  |  |  |  | |
|