 |
שעתיים לפני שאמור היה להתייצב בלשכת ראש הממשלה בירושלים, ב-1 באוגוסט השנה, כדי לקבל את דרגת הרב-ניצב ולהתמנות למפכ"ל ה-15 של משטרת ישראל, חמק ניצב משה קראדי מהמאבטח האישי, סגר את הפלאפון ונבלע בין אלפי המצבות בבית העלמין של חולון. שעה ארוכה עמד המפכ"ל המיועד מול קברו של רב-פקד יוסף קראדי ז"ל, אביו ששירת במשך שנים במשמר הגבול, וסיים את השירות בתחושה קשה שלא זכה לתגמול הראוי לכישוריו. "זה היה בשבילו פסגת האושר אם הוא היה זוכה ליום הזה, הוא הדבר שהכי חסר לי
היום", אמר מאוחר יותר קראדי למשפחתו. מפכ"לים אינם יכולים ליהנות ממאה ימים של חסד. עוד טרם חימם את הכיסא בבניין המטה הארצי במזרח ירושלים, נדרש קראדי לא רק להיערך לפינוי גוש קטיף וצפון השומרון, אלא גם לגבש צוות שיחקור באזהרה את מי שהעדיף אותו על דור שלם של ניצבים ותיקים, השר צחי הנגבי. בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו שוקל המפקח הכללי את דבריו בזהירות רבה, נזהר שלא לעלות על מוקשים, במיוחד כאשר מדובר בנושאים רגישים. הוא ממעט לספק כותרות. חשבת שבחודש הראשון לקדנציה שלך השר שמינה אותך, צחי הנגבי, יעזוב את לשכתו, ואתה תמונה על החקירה שלו באזהרה? קראדי: "אני חייב להודות שטרם כניסתי לתפקיד לא העליתי על דעתי שחודש לאחר מכן אני אקלע לסוגיה, שבה על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה המשטרה תחקור את השר הממונה עליה. יחד עם זאת, אני חייב להודות שטרם כניסתי לתפקיד ידעתי שאני נכנס לתפקיד שבו המציאות תזמן יותר ממקרה אחד שהוא לא נוח. משטרת ישראל לא תמיד בוחרת לעצמה את המשימות שלה, ואף אחד לא הבטיח לי עם כניסתי לתפקיד זר של שושנים, ולא שאפלס את דרכי במשימות של גזירת סרטים במרכזי שיטור קהילתי או בהענקת צל"שים בטקסים. "המשטרה מספיק חזקה להתמודד את סוגיה מורכבת שכזו, וביום שבו הוחלט להטיל את החקירה על המשטרה חשבתי לנכון שכדי למנוע מראית עין - אם תיאמר מילה כזאת או אחרת על החוקרים והעומד בראש הצוות - מצאתי לנכון להעביר את החקירה למח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, ע"ב)". מדוע ? "לא מתוך החשש מהעובדה שהשר יכול לחזור לתפקידו, אלא מתוך ראייה צופת פני העתיד, ומתוך המחשבה שאני חייב להיות ער לרגישות הציבורית שבסופו של תהליך, מכיוון שהמשטרה, בתפישת עולמי, עיקר תכליתה הוא לא להגיש כתב אישום אלא להגיע לחקר האמת. בנוסף, בהחלט יכולה להיות סיטואציה שהחקירה הזאת תסתיים גם לא בהגשת כתב אישום. אבל מכיוון שכבר היום אני שומע את הקולות ורואה את המראות של אי-שביעות הרצון, ביקשתי שהחקירה תועבר למח"ש. אבל היועץ המשפטי לממשלה הבהיר שהדבר יחייב את הרחבת סמכויות החוק ועלול לגרור את מח"ש לכיוונים שבהם היא תיאבד את הכיוון המרכזי שלה - והנחה אותנו לחקור את הנגבי. "מרגע שהוטל עלינו לחקור את העניין, גם שלא נוח למשטרה ומדובר במצב שלא ידענו קודם, נעשה את זה במקצועיות וברגישות ובאובייקטיביות, ומתוך תכלית אחת ויחידה להגיע לחקר האמת".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"מפכ"ל ההיי-טק"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
קראדי , בן 44, נשוי לדורית, מורה במקצועה, ואב לאסיף, בן 16, לניר, בן 13, ולעומר, בן שבע. הוא נולד בבת-ים להורים יוצאי לוב, ומתגורר כיום בראשון-לציון. כ"חילוני מאמין" הוא צם ביום כיפור, עורך קידוש בליל שבת, ואחר כך מדליק טלוויזיה, ואל תפילת השבת בבית הכנסת הוא מגיע במכוניתו. "מפכ"ל ההיי-טק", מכנים במסדרונות המטה הארצי את מי שהספיק להיות קשר בנערים של מכבי תל-אביב, קשר מח"ט של דורון רובין בצנחנים, ומפקד פלוגה בצנחנים לצידם של, לימים, האלופים בני גנץ וישראל זיו. לא ענית עד היום על הטענות שהשמיעו נגד מינויך כמפכ"ל, במישרין ובעקיפין, אלה שהתמודדו מולך על התפקיד. "שמעתי את הקולות, קראתי את הכתבות, אני חושב שמה שנכון לעשות גם היום זה לשמור על זכות השתיקה. אם הייתי מגיב לכל מה שנאמר או נכתב על ידי אנשים כאלה ואחרים, בשמם או מטעמם, הייתי מביך לא מעט אנשים. חשבתי אז ואני חושב גם היום שמתוקף היותי מפכ"ל, ומשמש בתפקיד ממלכתי, נכון היה לא להגיב ולא להיגרר. יתרה מזאת, אני חושב שזה חשוב לכבודו של הארגון וגם לכבודם של אותם אנשים, גם אם ברגעי כעס כאלה ואחרים הם מצאו דרור ללשונם בהתבטאויות כאלה או אחרות". רגע לפני הראיון יוצא מלשכתו חבר הכנסת אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, ממתנגדיה החריפים והבוטים של תוכנית הפינוי. "אין לזה קשר להתנתקות", מסביר קראדי, "מחובתו של מפכ"ל לקיים פגישות עם הציבור הרחב על גווניו השונים ועם ציבור שרוצה להיפגש עם המפכ"ל ולהביע את רחשי לבו גם כאזרח. חבר הכנסת אריאל מצא לנכון להסב את תשומת לבי לנושאים הנמצאים על סדר יומו. זה חלק מהמשימות שלי גם כדי ללמוד וגם כדי לסייע זה להקשיב". אחת התחושות שמלוות את כל הדיון על הפינוי היא של דז' ה-וו - איומים נגד אישים שמעורבים בתהליך ההתנתקות, הסתה נגד שרון. איך אתם מתכננים לסכל את הרצח הפוליטי הבא? "כבר למדנו על בשרנו שבמציאות הישראלית אין פער בין מציאות לבין דמיון, ורצח פוליטי נוסף אינו תרחיש בלתי אפשרי. משטרת ישראל חייבת לאפשר לממשלה לקבל החלטות בהליך דמוקרטי, ללא איום וחשש מכל גורם כזה או אחר שמנסה להשפיע על החלטותיה. חלק מתפקידה של הממשלה זה גם לקבל החלטות קשות. אכן, סוף השבוע האחרון התאפיין במספר אירועים שלהערכתנו חרגו מהנוף המקובל ולכן מצאתי לנכון להנחות את כל המפקדים ואת ראש אגף החקירות לפעול בנחישות כנגד כל אמירות או מעשים שיש בהם חשד להסתה או להמרדה. "אל מול זה אני חושב שמשטרת ישראל גם מחויבת לאפשר לכל מי שיש לו רצון להביע מחאה, דעה אחרת אל מול ההחלטה, לאפשר לו לקיים הליך שכזה ובלבד שהוא ייעשה באישור על פי הכללים ובהתאם לחוק. אנחנו חיים היום על רקע האירוע הטראומתי של רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לפני תשע שנים, אנחנו נמצאים ערב יום כיפור שבו לפני 31 שנה התרחשה מלחמת יום הכיפורים ונדמה לי שגם מהאירוע הזה וגם מזה רצוי שנלמד ונפיק לקחים כדי שנוכל לראות מבעוד מועד את הכתובת על הקיר, אם אכן יש כזאת".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
"נעשה את זה במקצועיות וברגישות ובאובייקטיביות", קראדי והנגבי. צילום: פלאש 90
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"הפינוי יתבצע בצורה מקצועית ורגישה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בינתיים נכשלתם במאמצים לשכנע את הקבינט שמשימת הפינוי גדולה על המשטרה. "המשטרה לא התכוונה לומר שזה לא למידתנו, וגם לא התכוונה לומר שהיא לא מסוגלת לבצע את המשימה. מה שהמשטרה ניסתה לומר ולעשות זה לנסות ולבחון את התרחישים הצפויים במדינת ישראל, לפני ובמהלך הפינוי שעתיד להתרחש. וכיוון שבכל מה שנוגע לפעילות בתוך תחומי הקו הירוק, משטרת ישראל היא הגוף היחידי שיכול ורשאי לפעול על פי החוק, מצאנו לנכון לבוא ולומר שעל פי התרחישים שאותם אנו צופים, הכוחות שמשטרת ישראל תידרש להשקיע בתוך תחומי הקו הירוק אל מול כל התרחישים שאנחנו צופים אותם יהיו כאלה שלא יהיו לנו מספיק כוחות כדי לעשות גם את זה וגם את זה. "ביום שבו קיבלו הקבינט המדיני-ביטחוני וראש הממשלה את ההחלטה כי המשטרה תבצע את המשימה, אולי הרגישה ביותר בכל התהליך של ההתנתקות, קרי - פינוי המתיישבים מגוף קטיף ומצפון השומרון, המשטרה תתייצב אל מול המשימה בכל כוחותיה ואיחוד אנשיה. "עצם העובדה שממשלת ישראל ראתה במשטרת ישראל את הגוף שיכול לבצע משימה כל כך רגישה, יש דרגת ביטוי הערכה ליכולתה של משטרת ישראל והיא תבוצע בצורה מקצועית תוך גילויי רגישות המתחייבים אל מול המעשה עצמו. אנחנו מניחים שידינו תהיינה עמוסות לא רק במעשה הזה, אנחנו מניחים שבמקביל לתהליך הפינוי יתבצעו בתוך מדינת ישראל פעולות מחאה כאלה ואחרות, ויתבצעו ניסיונות על ידי ארגוני הטרור לפגוע בתהליך, ואנחנו נצטרך כמשטרת ישראל להיות גם כאן וגם כאן". קצינים ושוטרים חוששים שצה"ל ניצח בעימות הזה. הוא יפקח מלמעלה על ההתנתקות, ואתם תצטלמו גוררים, מכים ומוכים? "חשוב שמפכ"ל יראה בזווית הראייה שלו את טובת הארגון שעליו הוא מופקד. יחד עם זאת חשוב שמפכ"ל גם יהיה בעל ראייה ממלכתית. אני לא בוחן את הטלת המשימה הזו במונחים של רווח והפסד אל מול גוף כזה או אחר, אלא מול סך כל המטלות שיש למשטרה מצד אחד מתוקף תפקידה ואחריותה, ומצד שני מתוקף מעמדה בחברה הישראלית וככזאת שעומדת בראש רשויות אכיפת החוק.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"השירות במשטרה הוא זכות"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"לוויכוח שקדם להחלטה בין עמדת המשטרה לעמדת צה"ל היו פנים לכאן ולכאן. בין היתר נאמר על ידי הצבא שבמדינה דמוקרטית ביצוע של אכיפת חוק כנגד אזרחים חייב להיות מבוצע על ידי שוטרים ולא על ידי חיילים, טענה שאני לא יכול לפסול אותה בראייה ממלכתית. זה נכון שבהרבה מקרים משטרת ישראל סופגת את רגשות הזעם של ציבור כזה או אחר, אבל לשמחתי, משטרת ישראל מספיק חזקה גם על פי ניסיונה בעבר וגם על בסיס איכות מפקדיה ושוטריה, לעמוד גם מול ביצוע משימות שהן לא נוחות, לא פופולריות וחלק מהמשימות שאני הטלתי על הצוות שעובד על תוכנית הפינוי, הוא להסתכל כבר היום על היום שאחרי. איך משטרת ישראל יוצאת מהאירוע הזה פחות חבולה ועם פחות סדקים בקשר שלה גם עם האוכלוסייה שאותה היא תפנה והיא תמשיך לשרת אותה גם ביום שאחרי הפינוי".
אתם נערכים לסרבנות מצד שוטרים? "השירות במשטרה הוא זכות ולא חובה ולהיות שוטר זה מקצוע, וכמו שמשטרת ישראל לא בוחרת את המשימות שלה, גם שוטרים לא יכולים לבחור לעצמם את המשימות שלהם. אני לא מעלה על דעתי ששוטרים יסרבו לבצע את המשימה, אבל אם יהיו כאלה, הם לא יהיו עוד שוטרים במשטרת ישראל. במקרים חריגים שצריך לגלות רגישות אנחנו נגלה רגישות ושוטר שתהיה לו בעיה, אנחנו נשחרר אותו והוא ישרת במקום אחר".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"יש לנו משטרה טובה וחזקה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בחודש שעבר נותרו אנשי אגף התקציבים באוצר פעורי פה, כשקראדי הציג תוכנית שבה התחייב למחוק גירעון של חצי מיליארד שקל, שגוררת המשטרה במשך שנים, ולהעביר את הארגון ליתרת זכות כבר ב-2006. בהרבה מקומות שמעתי אותך מתבטא על משטרה אחרת, תרבות ארגונית אחרת. לאן אתה רוצה להוביל את הארגון הזה? "עם כניסתי לתפקיד, אחד הנושאים המרכזיים שעסקתי בהם זה לנסות ולאתר את נקודות התורפה של המשטרה מול נקודות החוזק שלה. בסך הכל יש לנו משטרה טובה וחזקה. אני לא מכיר משטרות אחרות בעולם שהיו מתמודדות עם היקף מגוון כזה של משימות, כמעט בכל תחום ובכל עניין. שמעתי לאחרונה פרופסור מאוניברסיטת חיפה שהגדיר את משטרת ישראל בשנים האחרונות כ'חדר המיון לחוליי החברה הישראלית'. הגדרתי לעצמי מספר כיווני פעולה שאליהם אני חותר להגיע. אבל נדמה לי שאחד היעדים המרכזיים שאשתדל להגיע אליו בשנים הקרובות מעבר למאבק בתאונות הדרכים, בטרור, ובפשיעה לגווניה השונים ובפרט המאורגנת, הוא לשפר את הגישה השירותית של השוטרים לציבור". אמרת בעבר שהמשטרה היא מונופול, אבל אתה רוצה שהשוטרים ירגישו שהם בתחרות. למה הכוונה? "המשטרה היום היא לאומית שבמונחים כלכליים היא בעצם מונופול. כאזרח, אם אתה לא מרוצה משירותי המשטרה אין לך ברירה, כי אין לך משטרה אחרת ואם תרצה או לא תרצה, אתה תקבל את השירות שאני מעניק לך טוב או רע ככל שיהיה. העובדה הזאת שאנחנו מונופול היא יתרון גדול וחיסרון גדול, והייתי רוצה שבסופו של דבר, כל שוטר יפנים את ערך השירות לציבור שהוא אחד מהערכים שגיבשנו לאחרונה עד כדי כך, שהוא יעניק שירות במחשבה שכאילו יש לו מתחרה, שאנחנו נתנהג כך שנחשוב שאתה מחר בבוקר יכול לבחור לך משטרה אחרת". ביום רביעי, במהלך דיון בלשכת השר לביטחון פנים, נאלץ קראדי לקטוע את הדיון ולזנק לזירת פיגוע ההתאבדות בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים, שבו נהרגו שני לוחמי מג"ב, ממויה טהיו ומנשה קוממי. "למרות הרצון לחזור ולעסוק במשימות הקלאסיות של המשטרה, אנחנו מוצאים את עצמנו שוב עם האיום המרכזי של ארגוני הטרור, והמלחמה על הזכות לחיות בארץ הזאת עדיין לא תמה". אתה בן 44 ומופקד על ביטחון הפנים, לחימה בטרור, מאבק בשחיתות הציבורית, ארגוני הפשיעה, נגע תאונות הדרכים. אתה מצליח לישון בלילה? "משלמים לי משכורת כדי להיות מודאג. תפקידו של מפכ"ל הוא להיות מודאג מהרבה דברים. יחד עם זאת אני משתדל בשעות הספורות שיש לי לישון, לשאלתך אם אני ישן. התשובה היא כן. אני חושב שתפקידו של מפכ"ל ותפקידה של המשטרה הוא בעצם להיות מודאגים ולנהוג על פי הכלל שאמר הסופר אשר ברש, 'להיות פסימיים בהערכה ואופטימיים במעשה'". |  |  |  |  | |
|